הצעות החוק 3869-3862
 


הטקסט כאן כולל את הדיון המפורט בהצעות החוק 3869-3862.

הצעות החוק
לתועלתכם, מאמרים נוספים המתמקדים בהצעות החוק באופן פרטני:
  • מאמר על הצעות החוק, ודירוג פופוליזם עדכני
  • הצעות החוק 3861-3851
  • הצעות החוק 3879-3870
  • הצעות החוק 3900-3880

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ערעור על החלטות לבית דין אזורי לעבודה)
    הצעת חוק 3869 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה, שהגיש הצעה דומה גם בשנת 2011, מבקשת למחוק את המלים "בשאלה משפטית בלבד" בנוסח חוק הביטוח הלאומי, כך שנכים ומערערים אחרים יוכלו להעלות בפני בתי־הדין לעבודה גם סוגיות הקשורות בקביעת כשירות וזכאות לקצבת נכות. העילה המרכזית לחוק היא העובדה שהביטוח הלאומי מערער לעתים תכופות על קביעת הוועדות הרפואיות שלו בוועדות ערר ההופכות את קביעות הנכות.
  • ישימות: ההצעה ישימה, אך יש בה יסוד בעייתי, בהציבה את בתי־המשפט לעבודה (ובתי־משפט אחרים) לדון בנושאים בהם הם אינם יודעים לטפל, בדרך כלל. ניקוד: 4
  • עלות: מטרת ההצעה להקל על מבקשי קצבת נכות לקבלה ועלותה תהיה, כנראה, עשרות מיליוני שקלים לפחות (קצבאות הנכות הן בשיעור של כ-11 מיליארד שקל). ניקוד: 6
  • תוצאה: אם התוצאה המקווה היא הגדלה ניכרת של מספר האישורים של קצבאות נכות, כי אז היא שלילית. אם התוצאה המקווה היא סייג מסוים לשרירות לב הביטוח הלאומי, כי אז התוצאה חיובית. פשרה. ניקוד: 4
  • אפשריוּת: סביר להניח שיישום ההחלטה יניב, לפחות חלקית, את התוצאה המקווה. ניקוד: 4
  • קבילוּת: ניסוח הצעת החוק הגיוני, אף כי הקביעה כי עמידה בפני בתי־משפט לענייני עבודה, שיכולתם לקבוע מסמרות בנושאי קצבת נכות מוטלת בספק, אינה מאוששת בנתונים כלשהם. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 23

    הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - מחיר אחיד ברשתות שיווק)
    הצעת חוק 3868 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של עמיר פרץ מכוונת להורות כי רשתות שיווק מגודל מסוים ואילך יחויבו לתמחר מוצרים במחיר אחיד בסניפים באזורי פריפריה ובאזורי המרכז.
  • ישימות: ישימות נמוכה, התלויה ביכולת לפקח. במרכולים גדולים יש אלפי מוצרים, והבדיקה של תאימות המחירים מורכבת, אם לא בלתי־אפשרית. ברשתות יוכלו על נקלה להעלות טיעונים של מבצע לזמן מוגבל, רשלנות בעדכון מחירים, וכו'. ניקוד: 7
  • עלות: לבד מעלות של כמה מיליוני שקלים לשנה, במקרה הטוב, לפיקוח, מנקודת המבט של הצרכן העלות קשורה בעיקר בתגובת הרשתות. הסיבה להפרשי המחירים בין אזורי הפריפריה למרכז נובעת מסיבות שונות, וביניהן איכות השירות הנלווה (תור בקופות, ניקיון, מראה הסניף, עלות חכירת נדל"ן, וכו') עלויות הובלה, ומתח רווחים שונה, הנגזר מיכולות שונות של קונים במקומות שונים ומהחלופות העומדות לרשותם. ההנחה הסבירה ביותר היא כי התוצאה תהיה פגיעה נוספת באוכלוסיות חלשות, אף כי קשה לקבוע מה יהיה ההיקף הכספי של הפגיעה. ניקוד: 7
  • תוצאה: התוצאה המבוקשת של ההצעה היא הורדה של המחירים באזור הפריפריה לרמתם באזורי המרכז. לכאורה, תוצאה רצויה. בפועל, יש כאן שאיפה להציע מוצר בעלות שונה (בגלל העלויות הנלוות) במחיר זהה, ובכך יש פגיעה בחלק מהקונים. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: יישום החוק אינו יכול בשום אופן להניב את התוצאה המקווה. הסבירות גבוהה מאוד לכך שהוא: א) לא ייושם. ב) אם ייושם, יניב כמעט בוודאות תוצאה של פגיעה בפריפריה ו/או הוצאות נוספות ליצרניות, שיצטרכו ליצור מוצרים מקביליים, דומים מאוד, במחירים שונים, הוצאות ניקוד: 8
  • קבילוּת: ההצעה מנומקת בקצרה, עם טענות שלא נעשה ניסיון לתת להן ביסוס ("לאחרונה פורסם כי המחירים..."), טענות לא מתומכות ("אין כל סיבה שהפערים במחירים יפעלו לרעת תושבי הפריפריה") וטענות שאינן אמת, ככל הנראה ("המחירים של מוצרי המזון באזורי הפריפריה גבוהים מן המחירים של אותה רשת באזור המרכז") ניקוד: 7
    ניקוד סופי: 34

    הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית
    הצעת חוק 3867 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת להעניק הנחה של 30 אחוז בנסיעה בכלי תחבורה ציבורי לסטודנטים (לפי הלמ"ס הם מונים 251,800).
  • ישימות: ההצעה ישימה לחלוטין, באופן מיידי, אך כרוכה בסבסוד בהיקף של עשרות או, כנראה, מאות מיליוני שקלים לשנה לרכבת ולחברות האוטובוסים, ומקורו של מימון זה אינו ברור ואינו מוגדר בחוק. ניקוד: 4
  • עלות: הצעה יקרה מאוד, בעלות של עשרות או מאות מיליוני שקלים לשנה. ניקוד: 8
  • תוצאה: ההטבה לקבוצה גדולה מאוד באוכלוסיה, בנימוק קלוש (הסטודנטים הם עתידנו—האמנם זה מצדיק מימון סטודנטים למשפטים?) על חשבון אחרות (מי, אתם חושבים, יממן את הסובסידיה?) אינה ראויה. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה היא, כנראה, חלוקת הטבה לקהל בוחרים פוטנציאלי, כדי שזה יצביע בעד מפלגתו של חסון בבחירות. ברמה המוצהרת, הכוונה היא להפחית את השימוש ברכב פרטי ולהקל על תקציבם של סטודנטים. הסיכויים לשינוי ממשי בפועל קטנים יחסית, שכן בעייתה העיקרית של התחבורה הציבורית היא ביצועיה העלובים, יותר מבעיה כלשהי אחרת. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הניסוח פופוליסטי וכולל טענות מפוקפקות ולא מנומקות, וביאורים נוספים קלוטים מן האוויר ("הפחתה זה תהווה תרומה הן למאבק בתאונות הדרכים והן להקטנת הפגיעה הסביבתית וזיהום האוויר"). ניקוד נוסף גם בגלל ניסוח עילג וגדוש שגיאות כתיב, שאינן מכבדות את המוסד שעל שולחנו הן מועלות. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון - שילוב קייסים במועצה דתית)
    הצעת חוק 3866 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה מיועדת להורות בחוק על הענקת משרות בשירות הציבורי בכל רשות מקומית בה יש למעלה מאלף יוצאי אתיופיה.
  • ישימות: ההצעה ישימה, אך כרוכה בשיתוף פעולה מורכב וקביעה מורכבת של אופן בחירה, הולמוּת, וכדומה. ניקוד: 3
  • עלות: העלות החזויה תהיה כחמישה עד שישה מיליוני שקלים מדי שנה. ניקוד: 6
  • תוצאה: יישום מלא של ההצעה יוביל למינוי עשרות אנשים למשרות על חשבון הציבור, שעה שפעולה ראויה יותר הייתה ביטול משרות ציבוריות בתחומי דת. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: יישום יוביל למינוי "קייסים," ואם זו המטרה, הרי שהיא תושג. מטרת העומק—שיפור מעמדם של יהודי אתיופיה—לא תצא נשכרת באופן כלשהו. ניקוד: 6
  • קבילוּת: הטענה המרכזית כהצדקה לחוק מפוקפקת ("הקהילה נתקלה ועודנה נתקלת בקשיים רבים מול הממסד הדתי במדינה. לצורך פתרון הבעיות הללו והקלת הקשיים ישנו הכרח לשלב בממסד הדתי את המנהיגים הרוחניים של הקהילה"). ניסוחה סביר. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 25

    הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - פרסום תאריך תפוגה למוצרי הגנה מהשמש)
    הצעת חוק 3865 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון מכוונת יצרני מוצרי הגנה משמש לסמן את מועד התפוגה של המוצר מרגע פתיחתו. יש נתונים רבים וסותרים בנושא מועד התפוגה, אך מקובל כי תפוגתו של תכשיר הגנה משמש הוא שנה ממועד פתיחתו, והנחיות משרד הבריאות הן לסמן בתאריך תפוגה כל מוצר שתאריך תפוגתו פחות מ-30 חודשים.
  • ישימות: החוק ישים מיידית, בלי בעיות מיוחדות. ניקוד: 1
  • עלות: זניחה יחסית, וכרוכה בכיתוב מחדש על מוצרי הגנה משמש. ניקוד: 4
  • תוצאה: יישום מוצלח של הצעת החוק יגרום ליצרני תכשירים משמש לסמן את תכשיריהם בתאריך תפוגה. לא ברור איזו תועלת נוספת תיתכן במוצר שאך לעתים נדירות מאוד משמש לאורך תקופה ארוכה. ניקוד: 5
  • אפשריוּת: יישום ההצעה לא יביא לשינוי מוחשי בהתנהגות צרכנים או במודעותם והוא חסר תועלת, למעשה. ניקוד: 7
  • קבילוּת: הטענה המרכזית לצורך בחוק היא כי "רוב המשתמשים אינם זוכרים מתי הם פתחו את המוצר, מה שעלול להוביל לכוויות במידה ופג תוקפו של המוצר" וטענה זו אינה בדוקה אלא מבוססת על תחושת בטן גרידא. ניקוד: 6
    ניקוד סופי: 23

    הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - איסור התניית עסקה בהתחייבות לתקופה קצובה)
    הצעת חוק 3864 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של יואל חסון ואופיר אקוניס נועדה לאסור התניית עסקה בהתחייבות לתקופה קצובה במכוני כושר. ההצעה מכוונת להתמודד עם הנוהג הנפוץ להחתים את הנרשמים למכון על התחייבות לשנה או לתקופה מזערית, כאשר למנוי אין אפשרות להשתחרר מן המנוי כעבור זמן.
  • ישימות: החוק ישים מיידית, אך כרוך בבעיה מהותית—הנרשמים למכון כושר לא יוכלו לקבל את ההטבות וההנחות הנלוות לחתימה על מנוי, אם לעצם החתימה אין כל משמעות חוקית והיא ניתנת לביטול. תוספת הסיבוך כאן היא חוקית. ניקוד: 4
  • עלות: עיקר עלותה של ההצעה עקיפה, שכן היא תחייב מכוני כושר להחתים את הצרכנים על מינוי שהתשלום לו גבוה מן הנגבה היום, כשההטבות ניתנות רק עם תום תקופת המינוי. דרגת המורכבות תהיה גבוהה יותר והחוזים נהירים פחות מבחינת הצרכנים. ניקוד: 5
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יניב תוצאה לא רצויה, בה התשלום למכוני כושר יהיה מדורג באופן מהופך: תשלום גבוה יותר תחילה, והולך ומתנמך ככל שתקופת ההתאמנות נמשכת או הסדרי בונוסים בסיום המנוי. יישום מוצלח גם ישבש במידה ניכרת את יכולתם של מכוני כושר לבנות תזרים מזומנים ברור. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אם המטרה היא להפוך את התחייבותם של צרכנים חסרת משמעות, כי אז החוק יוכל להניב את התוצאה. סביר להניח כי הכוונה להפחית את העלות עבור נרשמים למכון כושר הנואשים מהשתתפות כעבור זמן קצר. במובן זה, אין לחוק כל סיכוי להשיג את מטרתו. ניקוד: 8
  • קבילוּת: הניסיון להכתיב אופני התקשרות בשוק באמצעות חקיקה הוא תמיד מטופש, וההנמקות הניתנות לו אינן משכנעות. הטענה המרכזית ("מצב זה פוגע בתחרות ויוצר מצב בו הצרכן מוצא עצמו כלוא ללא כל יכולת להשתחרר מן המנוי שעשה באותו מכון") שקרית. הניקוד: 7
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (הוספת כתב ברייל)
    הצעת חוק 3863 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של אריה אלדד מכוונת להורות כי שם התכשיר ומטרת השימוש יצוינו על אריזות בכתב ברייל, לתועלתם של העיוורים. בישראל מעט פחות מ-4,000 הסובלים מעיוורון מוחלט.
  • ישימות: ההצעה אינה ישימה מיידית ותובעת שינוי בפסי הייצור עבור כל התרופות המיוצרות ובעלות נכבדת. מאחר שרבות מהתרופות אינן מיוצרות בישראל, יש בתקנה משום סיבוך נוסף. התקנה גם אינה קובעת עונשין על אי־ציות לה. ניקוד: 6
  • עלות: נכבדת למדי וביחס לאוכלוסיית היעד הזעירה, יש בו השתת סכומים נכבדים על אוכלוסיה המונה חצי אלפיון. ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יוביל לסימון אריזות בכתב ברייל, אך לא יסייע כלל בשאלה הקריטית של תרופה שאינה באריזתה. ניקוד: 6
  • אפשריוּת: התוצאה המקווה של ההצעה היא, כנראה, איפשור הגשת תביעות קנטרניות נגד חברות תרופות. אשר למטרה המוצהרת—קשה לראות איך השירות יהיה שימושי מאוד עבור עיוורים. ניקוד: 6
  • קבילוּת: ניסוח ההצעה תקין והוא מסביר היטב מדוע ההצעה מופרכת—היא מבוססת על ההנחה כי ניתן להשית עלות אינסופית על כל מוצר כדי לשרת כל אוכלוסיה, בלי קשר לגודלה או לצורך הממשי עליו עונה ההצעה. ניקוד: 4
    ניקוד סופי: 31

    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מתן שירות בשפה האמהרית ובשפה הרוסית)
    הצעת חוק 3862 הנמצאת כאן
  • כללי: ההצעה של שלמה מולה מכוונת להורות כי לפי חוק הביטוח הלאומי יהיו בכל סניף של המוסד לביטוח לאומי נציגים דוברי השפה האמהרית והשפה הרוסית למתן מידע ושירות לציבור.
  • ישימות: ההצעה כרוכה בעלויות נכבדות ואינה פשוטה ליישום, במיוחד בהתייחס לשפה האמהרית, שהיא שפתו של מיעוט זניח. ניקוד: 7
  • עלות: עלות ההצעה, ביישום ממשי, כרוכה בהעסקת עשרות רבות של פקידים נוספים, אם לא למעלה ממאה, בעלות של מיליוני שקלים לשנה. זה גם מה שאומר מגיש ההצעה, בציניות גמורה: "החוק יאפשר את הפסקת האפליה הקיימת ובנוסף לכך יביא ליצירת מאות (ואולי למעלה מכך) מקומות עבודה עבור אזרחים משכבות אלו אשר יועסקו כאנשי קשר בסניפים" ניקוד: 7
  • תוצאה: יישום מוצלח של ההצעה יביא לכך שבכל סניף של הביטוח הלאומי יהיו פקידים מיותרים דוברי אמהרית ורוסית, לתועלתם של דוברי שפות שאינן שפות רשמיות בישראל, וביניהן אחת המדוברת על־ידי מיעוט זניח (פחות מאחוז מהאוכלוסייה. תוצאה רצויה למיעוט קטן, רעה לרוב הגדול. ניקוד: 7
  • אפשריוּת: אם המטרה אינה פשוט העסקת אתיופים, כי אז יישום שלה לא יניב את התוצאה המקווה. סניפי הביטוח הלאומי מטפלים מדי יום במאות ואלפי פונים ואין דרך יעילה לעשות שימוש בפקיד בודד כדי להביא מזור לבעיה, מה גם שמידת אמינותו ונאמנותו בעיני הנזקקים לשירות אינה בהכרח גבוהה. ניקוד: 6
  • קבילוּת: כתוב כך: "אדם שאינו דובר עברית רשאי להביא עימו לוועדה הרפואית אדם נוסף שישמש עבורו כמתורגמן. סעיף זה אומנם מכיר בבעיית השפה והשלכותיה, אולם מעביר את האחריות להתמודדות איתה מהמדינה אל האזרח!" אכן, מזעזע. הנימוק לחוק הוא שהוא "עשיית צדק עם אוכלוסיות חלשות" וגם מקור תעסוקת דחק. מיש-מש בעייתי של נימוקים. ניקוד: 5
    ניקוד סופי: 1


    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (1)
     
     
    הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - מתן שירות בשפה האמהרית ובשפה הרוסית)
    8/2/2012
    נכתב על ידי דתי לאומי מודאג

    הניקוד הסופי צריך להיות 32