הפיצלוח של גרינפיס
 


מלחמת הפצלים
מלחמה עזה ניטשת עתה סביב הניסוי בניצול פצלי שמן בשפלת יהודה. בעימות הזה, צד אחד אינו מספר את האמת.

הניסוי בהפקת פצלי שמן—שיטה להפקת נפט באיכות נמוכה, שמחיר הנפט הגבוה הפך אותה כדאית—נועד לאפשר הפקת נפט מסלעי משקע. חברת IEI הישראלית קיבלה זיכיון ליצור פרויקט פיילוט, כדי לבדוק אם ניתן להפיק נפט מסלעי פצלי שמן באזור בית־גוברין, מדרום לבית שמש וממזרח לקרית גת.

ארגון גרינפיס יצא בטענות כי הניסוי מסכן את מי התהום. באתר שהוקם כדי לבלום את ניסוי פצלי השמן נטען כי "כ-40 אחוז מתושבי ישראל צורכים מי שתיה מאקוויפר ההר הנמצא מתחת לפצלי השמן אותם מתכננת חברת IEI להרתיח." עוד על־כך, נטען כי הפקת הנפט תגרום לזיהום אוויר ולתיעוש וכי עוזי לנדאו, שר התשתיות ושותפי מזימה נכבדים כמו אפי איתם, רופרט מרדוק ודיק צ'ייני חותרים באפלה כדי למוטט את גג אקוויפר ההר על ראשינו.

באתר אחר, שגם הוא כנראה גרינפיסי מדגישים את הצורך בהקמת תחנות כוח ותשתית חשמל וסלילת כבישים וטוענים כי הפרויקט יהיה "חורבן לאומי" בהרס שימיט על נופים טבעיים, וכדומה. לטענתם, פעילות של תיירות, תיירות יין, אמנות, רכיבת אופניים, אתרי עתיקות וחקלאות יתמוטטו כולם עם תחילת הניסוי: "כל הפעילות הזו תיפסק וכל המועסקים בה יאבדו את פרנסתם, אם חבל ארץ יפהפה ונקי זה יהפוך לאזור הפקת נפט עם מפעלים פזורים בשטח וכבישי שירות ביניהם, תוך הרס הנוף, הצמחייה, החקלאות ואיכות האוויר והמים."

לחברת ההפקה, IEI, יש סיפור אחר. ראשית, הם אומרים, המתקן הניסיוני ישתרע על־פני שטח של 8 דונם בשטח חקלאי מעובד, בנוי בחלקו, המחובר ממילא לתשתיות קיימות (כבישים, מים, חשמל), כשבאזור אין כל ערכי טבע או ערכים בעלי חשיבות לשימור. אתר הניסוי יתפוס שטח של כ-0.1 ק"מ במסדרון האקולוגי שרוחבו כ-27 ק"מ. מטרדי הרעש, הריח והנוף של פרויקט הניסוי—זניחים.

החשש העיקרי הוא כי בקידוח לפצלי שמן ובהליך ההפקה, הכרוך בחימום הפצלים, תהיה דליפה של גזים ושל חומרים מזהמים אחרים אל אקוויפר ההר. זה, לפי גרינפיס, יהיה אסון כי "כ-40 אחוז מתושבי ישראל צורכים מי שתיה מאקוויפר ההר הנמצא מתחת לפצלי השמן."

הכינוי "אקוויפר ההר" אינו מדויק. בפועל, שטח הקידוח יהיה באזור האגן המזרחי, שהאקוויפר המרכזי בו מכונה "חבורת יהודה." פצלי השמן נמצאים בשכבה שנמצאת מעל לאקוויפר חבורת יהודה, ובאזור בו אין ולא תהיה הפקת מים (שכן המים באזור מלוחים מדי ומעטים מדי). הדו"ח ההידרולוגי שערך דר' אבי בורג מנסח זאת כך: "יחידת פצלי השמן באתרי נחל גוברין ואדרת היא אקוויקלודית, כמעט אטומה לחלוטין לזרימה חופשית, דלה בסדקים פתוחים ומכילה מים במליחות גבוהה." והוא ממשיך: "מטעמים של שמירת איכות מים באקוויפר חבורת יהודה, כל פעילות של הפקת נפט... צריכה להיעשות רק באזורים בהם חבורת יהודה כלואה מאוד.... אזור הרישיון עומד היטב בדרישות אלו... גם במצב תיאורטי של זרימה כלפי מטה, אין אפשרות לדליפה של כמות מים משמעותית."
והדו"ח מסכם: "[אין] כל חשש לדליפת מים מליחים ו/או מזוהמים מפצלי שמן לאקוויפר חבורת יהודה, בעת חימום פצלי השמן באתר הפיילוט."

הנתונים מצביעים בבירור על־כך שהקידוח נערך במקום בו אין מים שניתן להשתמש בהם, ואין שום סכנת דליפה למים ראויים באקוויפר חבורת יהודה. נוסף על־כך, הקידוח מתבצע מתחת לפני הקרקע, כך שההפרעה לחיי הטבע או לסביבה תהיה מזערית.

אבל זה לא ממש מה שמטריד את גרינפיס. בעמוד הסוקר את "התמונה הגדולה" (כלומר, התמונה הכללית) הם עומדים על עניין אחד ועניין אחד בלבד: נפט זה רע, אנרגיה מתחדשת זה טוב. כלומר, זה לא הנוף (הצבת עמודי ענק להפקת אנרגיה מרוח או לוחות על שטח עצום להפקת אנרגיה משמש אינם נאים יותר ואינם פוגמים פחות בנוף מקידוח תת־קרקעי). הם טוענים כי "פצלי השמן הם דוגמה טובה לפיתוח ניסיוני, יקר ובלתי יעיל, שהצלחתו מוטלת בספק... שיטת ההפקה היא ניסוי שלא הצליח עד היום בשום מקום בעולם." אבל אם כך היה הדבר, לא היה להם על מה להיטרד: ינסו, יראו שזה יקר ולא עובד—הרי חברה מסחרית לא תכנס לניסוי שיגרום לה הפסדים. מה שמטריד אותם הוא שמדובר בפיתוח שסיכויי הצלחתו רבים מאוד.

זה רק אני והגלשן שלי
רכבת ישראל עורכת פיילוט בהעלאת אופניים על רכבותיה. הפיילוט נערך מה-9 בינואר בקו הוד-השרון-רשל"צ ועתה (20.2.2012) מורחב גם לקו נוסף.

ניסוי נאה, בדומה למקובל במתוקנות שבחברות הרכבת. אלא מה: צריך להגיע עשרים דקות לפני היציאה, להביא אתכם רצועת עגינה, לסחוב את האופניים עד לקרון הנכים הדרומי ואז, רק חמישה זוגות יכולים להיכנס לקרון. אם לא התמזל מזלכם, חכו לרכבת הבאה. כלומר, אם פספסתם את הרכבת שיצאה ב-11:03, המתינו לזו שתצא ב-11:43. סך הכל, עם ההגעה המוקדמת, שעה המתנה.

מ/כ לא.א. שהפנתה את צוות תחקירנינו לכאן.

לא לשרוף את הדגל
מדינת ישראל העמידה לדין את יחיאל חזן על כך שהחזיק דגל ישראל בידו והציתו בערב יום הזיכרון. פסיקה מעניינת של השופט דב פולוק במשפט קובעת כי חופש הביטוי "אינו ערך מוחלט" וכאשר הוא מתנגש בערכים אחרים צריך בית המשפט "לאזן בין הערך של חופש הביטוי לבין הערך האחר." הוא ממשיך ואומר: "אם נקבע שבחברה, סמל כה ערכי כמו דגל המדינה אינו מוגן בגלל ערך עדיף של חופש הביטוי, המסקנה המתבקשת היא שניתן לשרוף סמלים אחרים, כמו סמלי דת. אתיאיסט, למשל, המתנגד לכל דת, יכול לטעון שיש לו זכות לשרוף צלב נוצרי או ספר תלמוד או ספר קוראן."
אבל, השופט סבור כי נתיב זה אינו מוביל למקום שיש בו ערך: "אם נגביל את חופש הביטוי לאותם מקרים בהם אדם לא נפגע רגשית או אז נרוקן לחלוטין מתוכן את המשמעות של חופש הביטוי." משום כך, הוא פונה למקום אחר וגורס כי סמלי דת, ספרי קודש או דגל המדינה זכאים להגנה במסגרת "הגנה קניינית על סמלים וסימני מסחר... 'הבעלות' על סמל דגל ישראל, דגל המדינה היהודית והדמוקרטית, שייכת לכלל העם היהודי ולכל אזרחי מדינת ישראל [ו]כוללת גם את הגבלת זכות השימוש בו [וזו נמצאת בידי] הכנסת בשם העם ואזרחיה."

האין זה רעיון מעניין?



הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (36)
 
 
רעיון מעניין
21/2/2012
נכתב על ידי גיאק©

בכך שהוא ממחיש יפה את כל הגיחוך שבעניין.®
 
 
 
 
גרינפיס ולוגיקה
21/2/2012
נכתב על ידי בטח

אני לא בטוח שאתה צודק בפסקה האחרונה על גרינפיס. הדברים נכונים והגיוניים, אני פשוט לא בטוח שגרינפיס מספיק הגיוניים כדי לפעול כך.

נו מילא, לא בשביל זה באתי.
התפרסם פרוטוקול ישיבת ועדת הכספים בנושא נעלי הצבא של חברת בריל. יש שם פנינים של ח"כ יחימוביץ', בין היתר טענות הצבא על כך שהנעליים לא טובות מכונות על ידה נראטיב ושקרים. אני מציע לשנות את השם של הנעליים לנעלי "הניצחון" כדי שילכו טוב עם הסיגריות והג'ין.

יש שם גם דוגמא נהדרת לניהול פרויקטים בצה"ל. הנעל שלא מרוצים ממנה עכשיו, זכתה בפרס אט"ל ופרס מנכ"ל משרד הבטחון ב-2005. כנראה שהיו התפתחויות עצומות בענף ההנעלה בשנים שחלפו. כמי שהחליף לא מעט זוגות נעליים צבאיות בעשור וקצת האחרון אני יכול לומר בבטחון שאף משתמש לא היה מרוצה מהנעליים ואורך החיים שלהם הוא כחצי שנת שימוש או שמ"פ אחד.
 
 
 
 
.
21/2/2012
נכתב על ידי אפי

"המתקן הניסיוני ישתרע על־פני שטח של 8 דונם בשטח חקלאי מעובד, בנוי בחלקו, המחובר ממילא לתשתיות קיימות (כבישים, מים, חשמל), כשבאזור אין כל ערכי טבע או ערכים בעלי חשיבות לשימור. אתר הניסוי יתפוס שטח של כ-0.1 ק"מ במסדרון האקולוגי שרוחבו כ-27 ק"מ. מטרדי הרעש, הריח והנוף של פרויקט הניסוי—זניחים".

זה רק המתקן הניסיוני. בהנחה וזה יצליח, גרינפיס טועים?

ובלי קשר ועם קשר לפסיקה המוזרה: מכרתי למישהו ספר שכתבתי ואסרתי עליו לשרוף אותו. אסור לו לשרוף אותו?
 
 
 
 
לאפי
21/2/2012
נכתב על ידי גיאק©

אסור לו, יעני מכרת לו חזקת קניין מסוימת (Bundle of rights). זה בכל אופן לא המצב המתואר, שאיבד כל קשר לעצם ממשי.
 
 
 
 
וגם תחת זכויות "קניין רוחני" השופט מביך את עצמו
21/2/2012
נכתב על ידי גיאק©

במידת החשיבה המרושלת שלו...
עכשיו אסור לזרוק לפח הארד-דיסק עם שיר, כי יש זכויות קניין רוחני על השיר... זו פשוט דוגמה רגילה לחשיבה מעורפלת.
 
 
 
 
פטנט
21/2/2012
נכתב על ידי focus

האם רשום פטנט על נייר טואלט לח?
אם כך, יש לאסור לאלתר את השימוש במוצר זה, שימוש שמבזה את הפטנט ופוגע בכבודו של הממציא.
 
 
 
 
איך פותרים
22/2/2012
נכתב על ידי אליסה

את בעית האופניים ברכבת במקומות אחרים? הרי המקום מוגבל בכל מקרה, לא?
 
 
 
 
ואו! חובה לקרוא את כל פסק הדין.
22/2/2012
נכתב על ידי שאול

נראה כמו תרגיל בשנה ב' בלימודי משפטים שכתב איזה תלמיד מתחכם אחרי שאיפה קלה של קנביס.
 
 
 
 
על כסו יישב
22/2/2012
נכתב על ידי גיאק©

ומשם לא ימוש
 
 
 
 
מקבץ נוסף
22/2/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

א. בטח: התוכל להפנות לפרוטוקול ישיבת ועדת הכספים? נשמע מעניין.
ב. אפי: המלחמה היא כרגע על המתקן הניסיוני. הטקסט של גרינפיס: "ב 16 לחודש שר התשתיות יעביר תקנות אשר ישללו מהציבור את האפשרות להתנגד לניסוי המסוכן בפצלי שמן ויזרזו את הלכי האישור עבור יזמי הנפט... ניסוי פצלי השמן עלול לזהם את אחד ממקורות מי השתייה החשובים במדינה ולעלות לכולנו ביוקר." שגיאות הכתיב הן במקור.
ג. אפי ב': כן. בתפישה הצרה והמחמירה שלי, לכל הפחות, בינך לבין הקונה יש חוזה המאפשר לך להציג כל דרישה שהיא. אתה יכול גם לדרוש שהוא יקום כל בוקר בשש וירוץ ברחובות כשהוא מדלג על רגל אחת וקורא קוקוריקו. אם הוא מסכים לדרישה, הוא מחויב חוזית... הוא, כמובן, יכול שלא לחתום.
ד. אליסה: ככה פותרים את בעיית המקום.










 
 
 
 
עוד כמה דברים שגרינפיס לא מספרים..
23/2/2012
נכתב על ידי משה

אחרי שהם צעדו מחופשים כבקבוקים לרשות המים,הם קיבלו תשובה מנומקת ומלאה שמסבירה למה רשות המים והשרות ההידרולוגי אישרו את ביצוע הפיילוט. את זה הם לא טרחו לפרסם.
שהסרט שהם העלו לעמוד שלהם ומדבר על shale gas והנזקים שלכאורה נגרמו ממננו, עוסק במחצב ובטכנולוגיה שונות לחלוטין, ורק השם משותף....עד כדי כך הם שולטים בעובדות...
 
 
 
 
בשמחה
23/2/2012
נכתב על ידי בטח

לינק לפרוטוקול (קובץ rtf):
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/ksafim/2012-01-30-01.rtf

אפשר למצוא אותו גם באתר הכנסת - ועדת הכספים - פרוטוקולים. מדובר בישיבה מתאריך 30/1/2012.
 
 
 
 
יפה.
24/2/2012
נכתב על ידי אליסה

אבל עדיין זה לא ממש עונה על השאלה, שהיא תוצאה של הרושם שנוצר אצלי כאילו אתה מלין על המספר המוגבל של האופניים שניתן להעלות לרכבת. טענתי היא שמספר זה הוא מוגבל בכל מקרה, והגדלה שלו בכל מקרה דורשת השקעה כספית. מצד שני, יש גם השאלה מה גודל הביקוש הקיים לשרות כזה?
 
 
 
 
מאיפה אתה לוקח את המידע שלך ?
25/2/2012
נכתב על ידי שמעון השמעוני

את הדו"ח ההידראולוגי כתב מדען מהחברה המסחרית, האם נראה לך הגיוני שהחברה המסחרית תהיה היחידה שחוקרת את הנושא ? האןם הגיוני שכולנו נסמוך על הנתונים שהחברה המסחרית מייצרת ?
 
 
 
 
נו תגיד תאריך...
25/2/2012
נכתב על ידי שאול

מתי אפשר להתחיל להסתלבט על עליך ועל איילון על כל התחזיות הדרמטיות, הודאיות, של נפילת השמיים על ראשנו, של אינפלציה בחמש ספרות, של אבטלה של 238% בארה"ב, ושל קריסת הר האוורסט לתוך ים סוף? כבר עכשיו? עוד חצי שנה? שנה? שנתיים?

אגב, למען הסר ספק. לא תתפוס אותי מת עם כדור בדולח ביד. אני לא אומר שכל הדברים האלו לא יקרו (למרות שלפחות במקרה של התחזיות של איילון על מה יקרה כש QE2 יגמר, נראה שלוח הזמנים שלו לא ממש התרחש). אולי יקרו. מי יודע? בטח לא אני. אני בעסקי הלהסתלבט על נביאים. לא בסעקי הנבואה. אז אני רק שואל - מתי יהיה אפשר להגיד שהתחזיות האפוקליפטיות, שלא לומר אפילפסיות, לא התממשו?
 
 
 
 
אליסה, זה עונה על חלק...
26/2/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

בתמונות את יכולה לראות שיש עמדות מקובעות, שמגנות על האופניים בטלטולים, ואם יש יותר אופניים מעמדות מקובעות, הם ניצבים באופן שאינו מגן על האופניים מטלטולים. ברכבות בצרפת, זו החלטה של הנוסע. כשיש הגבלה של מספר מקומות (ואנחנו מדברים על קרון באורך של כעשרים מטר) זה יוצר מצב מגוחך.
 
 
 
 
לשמעון השמעוני
26/2/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

לשמעון השמעוני,

כללית - דוחות נכתבים תמיד ובכל מקרה על-ידי בעלי מקצוע שנשכרו על ידי בעלי עניין. ככה העולם עובד. תרופות נבדקות על-ידי היצרנית ועל-ידי בעלי מקצוע שהיא שוכרת. מזון נבדק על-ידי היצרנית ומכונים שהיא שוכרת את שירותיהם.

בעל המקצוע - במקרה זה, גיאולוג, נשכר על-ידי החברה ואומר את הדברים בשמו ועל סמך המוניטין שלו. כשמישהו חולק עליו ועל דעתו המקצועית, הוא מביא מומחה מטעמו האומר אחרת. ככה דברים עובדים, שהרי לאף גיאולוג אין עניין מחקרי או מקצועי ספציפי במקום הספציפי הזה ובעניין הספציפי הזה. המומחה שהביאה החברה היה מקובל על הגורם הממשלתי כבר סמכא בתחום - וזה כל מה שנדרש.
 
 
 
 
לשאול
26/2/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

שאול,

אחד הדברים הידועים בכלכלה הוא שאי אפשר לקבוע לוח זמנים. אם תחזור לאחור, תזכור שחבורה שלמה ניבאה את הקריסה שהתרחשה ב-2008 - אבל היא עשתה את זה לאורך שנים, החל בשנת 2004.

העצים נופלים בקצב שלהם ואימפריות מתמוטטות לפי סדר יום פנימי שקשה לחזותו בדייקנות. אבל בוא נסתכל על זה ככה: מה קרה מאז שאילון ואני ניבאנו נבואות זעם. אילון יש לו פה משל עצמו, ולכן אתמקד במה שאני אמרתי.

בשנת 2008 אמרתי (ב"הקפיטליסט היומי") כי אם תינקט מדיניות של "הקלה כמותית" היא לא תניב יציאה מהמשבר אלא החרפה והעמקה שלו, גם אם בתחילה מתחת לפני השטח. אני אקדיש בקרוב מאמר מקיף לנושא, אבל הנה כמה אינדיקטורים מעניינים למצב היום, שלוש שנים אחרי תחילת הצעדים המאסיביים של הקלה כמותית:
א. מספר נפלטים משוק העבודה: מספר המובטלים ואלו שיצאו משוק העבודה ממשיך לגדול. מספר המועסקים במשק. מספרית, נכון לינואר 2012, הוא נמצא בשיא של כל הזמנים. אחוזית, הוא רק מצביע על־כך שהוא קרוב לשיא של כל הזמנים.
ב. מספר עובדים: מספר העובדים במשק קטן היום משהיה בשנת 2004. מספרם גם נמוך היום משהיה בשיא המשבר השיאני ביותר.
ג. אינפלציה: לפי המדידה הספציפית שנבחרה בארה"ב האינפלציה היא רק 3.2 אחוז, אבל לפי הבדיקות האחרות, הנקוטות על-ידי גורמים זניחים כמו כל שאר העולם (וישראל) וארצות הברית עצמה עד לפני ששונתה השיטה האינפלציה נמצאת מעל ל-10 אחוז.
ד. דולר: הדולר האמריקני איבד 53 אחוז מערכו לעומת הזהב בשלוש השנים האחרונות (800 דולר לאונקיה לעומת 1730 עתה). לשם השוואה, הדולר האוסטרלי איבד 28 אחוז, הפרנק השווייצרי איבד 35, הדולר הקנדי 32 אחוז, הקרונה השוודית 33 אחוז. הדולר נמצא בחבילה עם הין היפני (48 אחוז), הליש"ט הבריטית (51 אחוז), האירו (53 אחוז).
ד. דירוג כללי: דירוגה של ארצות־הברית ירד מ-AAA בפעם הראשונה. למזלה של ארצות-הברית, באירופה, דירוגן של כל המדינות, לבד מגרמניה, הורד, וחלקן זכו לדירוג זבל. בספרד, באיטליה וביוון התחלף השלטון בעקבות פשיטת הרגל. ספרד, איטליה, יוון ופורטוגל נחשבות פושטות רגל. כמה מהן גם בפועל. התמוטטות גוש האירו מציבה את ארצות הברית כחלופה קצת פחות גרועה. בינתיים.

שמא נמתין כמה חודשים?
 
 
 
 
five pairs of bycicles should be enough for
26/2/2012
נכתב על ידי d

the average passenger!
 
 
 
 
נחכה כמה חודשים
26/2/2012
נכתב על ידי שאול

מצב התעסוקה בוודאי עדיין רע, אבל נראה לי שהוא במגמת שיפור, לא?
המדד החשוב של יחס תעסוקה- אוכלוסיה עדיין רע:
http://research.stlouisfed.org/fred2/graph/?id=EMRATIO
אבל בפברואר (עוד אין בגרף) הגיעו רק חדשות טובות. ובכל מקרה - איפה ההחמרה?

אינפלציה - אין לי מושג על מה אתה מדבר. אבל הפרויקט של mit, אינדקס מיליארד המחירים, מצביע על תוצאות מאד מאד דומות, ובטח שלא שונות בצורה שיטתית מהאינפלציה שהפד מפרסם.
http://bpp.mit.edu/

טוף. נחכה כמה חודשים. אני גם מחכה לקרוא את מה שתכתוב בהרחבה. אל תשכח, רק למען המתודה, להשוות את מה שקרה בארה"ב עם סיפורי ההצלחה המסחררים של ארצות ה austerity. שם, ללא ספק, מדינה אחר מדינה, יצאו לבטח מן המשבר בצעד קל ובוטח. אני סומך על יושרתך ועל כך שלא תבחר רק מדינה אחת שאיכשהו תתאים לתזה, אלא תתיחס בשיטתיות לכל המדינות שפעלו בשיטות הצמצום המרחיב.
 
 
 
 
לשאול
26/2/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

שאול,

הנתונים של פברואר הם לגבי חודש ינואר, וקצת קשה לי לראות אם הם שם או לא. אני הפקתי את הנתונים שלי ישירות מהנתונים של הלשכה הסטטיסטית של משרד העבודה, ויש לי את נתוני ינואר 2012, המוצגים כאן אחוזית ועם ממוצע נע:



ואפשר לראות את זה בגודל מלא כאן.

לדעתי, זה לא רק שהממוצע רע, הוא הולך ומורע. כמובן, לפי הנתונים (עם התאמה עונתית, שלי הם בלי) של FRED (שכאן) המצב סתם סטטי על נקודת התחתית המבאסת.

אני מודה שזה טיפה מפתיע אותי, המצב הזה, שכן ציפיתי שתהיה הרחבה פיסקאלית שתשפר את הנתונים האלה, לפחות זמנית, אבל כלל לא צפיתי את עוצמת הקושי שיש ברמת המדינות וברמה המקומית.

לגבי אינדקס המחירים - הבעיה העיקרית עם המדד של BPP (ולמען האמת, גם עם מדדים אחרים) היא היעדר השמרנות הכאוב שלהם. אינפלציה מודדים באמצעות השוואת מחיר סל מוצרים קבוע לאורך זמן, וזהו. ספציפית, זה בעייתי כשהסל משתנה תמידית. בעייתי גם שאין במדד שירותים ואין במדד מחיר של דלק. ניסיתי לראות איך זה עובד בהשוואה לישראל, אבל כנראה משהו לא עובד ולא ראיתי כלום חוץ מ"אוסף נתונים."

לגבי מדיניות של צנע - הבעיה העיקרית היא שאני לא כל כך רואה מדינות שבאמת הלכו על צנע באופן משמעותי לפני פרק זמן של שנתיים-שלוש, כדי שאפשר יהיה להשוות תוצאות. אני אחפש מדינות (אסטוניה מעצבנת אותי, כי יש שם שלושה אנשים בכל המדינה. מספיק שאחד מתעטש וכבר כל הסטטיסטיקה משתנה :-))
 
 
 
 
אינפלציה
27/2/2012
נכתב על ידי שומר הלילה

יש את הסרטון הממצה הזה. הוא לא 100% מדוייק אבל עדיין משכיל:

http://youtu.be/zPkTItOXuN0

 
 
 
 
די נו. זה פארודיה, נכון? הסרטון הזה? אף אחד לא לוקח את ההבלים האלה ברצינות, נכון?
27/2/2012
נכתב על ידי שאול

מכל הדברים שמתמיהים אותי בז'אנר -ויש רבים, ההתקפות על מדידת האינפלציה הן המתמיהות ביותר... אפשר לדבר על הסרטון הזה - שהוא פשוט הונאת הציבור מרוב הטעיות וטעויות שיש בו, אבל זה יהיה בזבוז זמן, וסתם יעשה לי אולקוס. אני מתקשה להבין למה אנשים מעדיפים להאמין לסרטונים עם טון קונספירטיבי על פני קונצנסזוס בקרב אנשים שאשכרה למדו את הנושא לעומק. הדחף הזה "לדעת יותר טוב מכל המומחים האלה, יאללה יאללה, הם סתם מרמים את כולם בשביל הממשלה", הוא תופעה מעניינת. אבל ניחא. whatever floats your boat. כולם רמאים, כולם מטומטמים, הכל שקר אחד גדול. ופול מקרטני מת, ואלויס חי, ולא באמת נחתו על הירח.

לענייננו, שימו לב בסרטון עצמו לחישוב של אינפלציה עם כל התיקונים הדרושים, לעומת ללא כל התיקונים. דקה שמינית בסרטון. החל משנת 1998 והלאה שני המדדים מאד מאד מקבילים. יש ביניהם פער שנפתח בשנות התשעים, ומאז הוא נשאר קבוע. הגרף העליון מחכה בדיוק את הגרף התחתון. כל הפער בין המדדים קורה בתופה מאד קצרה. על זה המהומה? על חמש שנים שבהן המדדים היו מעט שונים? זה הקונספירציה הגדולה? זו בוודאי אחת העלובות ביותר אי פעם. לרמות את כל העולם, את כל עושי המדיניות, את כל החוקרים, את כל הציבור, בשביל מה? חמש שנים של אינפלציה קצת יותר נמוכה?

אבל עזבו. יש את mit. יש את פרויקט מיליארד המחירים. בלי התחכמויות - והתמונה שמתקבלת היא דומה מאד לאינפלציה הרשמית.
 
 
 
 
לגבי הגרף
27/2/2012
נכתב על ידי focus

אם הבנתי נכון, הגרף מציג את השינוי משנה לשנה ולא את ההצטברות של השינויים לאורך השנים (כפי ששאול כנראה הבין).
 
 
 
 
הממ... יתכן שאתה צודק
27/2/2012
נכתב על ידי שאול

אבל קשה להבין. אם אכן אין פה הצטברות, אז מדוע הם מציינים הפרש של 8%? זה ההפרש רק של שנה אחת. הקייס שלהם הרבה יותר מרעיש מזה.

אם אכן כל נקודה היא האינפלציה השנתית בלבד, אז הם מתארים אינפלציה במהלך -2008-2000 של סד"ג של 10% לשנה. כלומר יותר מהכפלת רמת המחירים בין 2000 ל2008 (לעומת אינפלציה מצטברת של בערך 30% במדד הרשמי). מה שנראה תמוה מעט. כאילו, הכפלת רמת המחירים?

המשמעות של זה לתמ"ג למשל היא שהתמ"ג הריאלי לא רק מעט שגוי, אלא הוא מופרך לחלוטין - כמעט כפול מגודלו האמיתי. חוזר - אם האינפלציה 2000-2008 הייתה כפי שהגרף הזה טוען, ברפשנות של פוקוס, אז התמ"ג הראילי הוא בעצם משהו כמו 60% ממה שהנתונים הרשמיים טוענים. וזה דבר שקשה ליישב עם נתוני התעסוקה של ארה"ב בין 2000 ל 2008. לא?
 
 
 
 
הפרשנות שלי
27/2/2012
נכתב על ידי focus

מתבססת על הכיתוב בצד הגרף: Year-to-Year Percent Change.
 
 
 
 
כן. כאמור -יש מצב שאתה צודק
27/2/2012
נכתב על ידי שאול


ככה אני נשמע כשאני מסכים עם מישהו...

אבל אם זה נכון, אז הם בעצם טוענים שהאינפלציה האמיתית על פני 2000-2008 היתה של יותר מהכפלת רמת המחירים, ושהתמ"ג הריאלי ב 2008 היה רק בערך 60% ממה שפורסם בחשבונות הלאומיים הרשמיים. קשה לי לדמיין איך התמ"ג יכול להיות נמוך כצעט בחצי ממה שפורסם, בלי שרמת אי התעסוקה בשנת 2008 הייתה ספרדית
 
 
 
 
:)
27/2/2012
נכתב על ידי focus

אני לא מתמצא מספיק כדי להתייחס לאמירה שלך לגבי התמ"ג.

===
אפרופו "יאללה יאללה, הם סתם מרמים את כולם בשביל הממשלה".
התובנה העממית הזאת נשמעת סבירה יותר כאשר חושבים על מופעים מסויימים של חוסר-דיוק שהתגלו ביוון, האין זאת?

והיוונים עוד דיווחו למישהו חיצוני, שהיה עוד איזה סיכוי שיעלה על זה. למי בדיוק מדווחים האמריקאים?

(וגם כאן, אני רחוק מאוד מלהתמצא בפרטים).
 
 
 
 
צריך להבחין
27/2/2012
נכתב על ידי שאול

ביוון, ולפני כן גם בארגטינה, אנשים פשוט שיקרו בנוגע למספרים. הם ידעו שהאמת היא ש 17, אבל פרסמו ש 23. זה פשוט לשקר.

מה שממשלת ארה"ב עושה, לפי הסרטון, הוא לא לשקר במובן הזה, אלא להטעות. הכללים שמשמשים לחישוב אינפלציה ותמ"ג הם שקופים וידועים, ואין טענה שהמדווחים משקרים ביודעין בנוגע למספרים שלהם. פשוט, מעשה שטן, אף אחד לא רואה שזה הכל שטויות. כולם כולם (חוץ מיוצרי הסרטון כמובן) מפספסים את זה שהשיטות האלה הם רק שקר ממשלתי של קונספירציה להסתיר את האמת.
 
 
 
 
הגרף מתאר את השינוי במדד המחירים - קרי - האינפלציה
27/2/2012
נכתב על ידי גונזו

בנוגע לפרשנות שההבדל הוא רק עליה שהייתה בשנות התשעים, לי נראה שהגרף העליון מתאר עליה מתמידה בעוד שהגרף התחתון נשאר יציב. שני הגרפים דומים בפרטים הקטנים - התנודות הקטנות בתוך השנה אבל הטרנד הוא שונה.
 
 
 
 
אחד מהשניים צריך להיות נכון
27/2/2012
נכתב על ידי שאול

או שהטענה היא שבשנים 2000-2008 הייתה הכפלה של רמת המחירים בזמן שהאינפלציה הרשמית הייתה 30%. הבה נבחן טענה זו לרגע. זו טענה שמשמעותה, בין השאר, שהצמיחה בתמ"ג הריאלי (ולא רמת התמ"ג כפי שכתבתי קודם) הייתה שלילית, מאד, בכל השנים האלו.

הצמיחה בתמ"ג הנומינלי הייתה בממוצע, משהו כמו 4%-5% לשנה:
http://research.stlouisfed.org/fred2/graph/?id=GDP,

כעת, חסרו מזה את האינפלציה של אנשי הסרטון , משהו כמו 10% לשנה בשנים האלו, ותקבלו את מה שבאמת קרה בשנים 2000-2008 בארה"ב: ירידה שנתית ממוצעת בתמ"ג הריאלי של 5%-6% לשנה! כלומר, ירידה כוללת של התמ"ג הריאלי בסדר גודל של 35%!! השפל הגדול ילד. אפשר רק לדמיין כמה גדולים השקרים בנושא התעסוקה. ולא. לא ההגדרות של אבטלה עם או בלי שיעור השתתפות. אנחנו צריכים פה משהו הרבה יותר בומבסטי כדי להסביר ירידה ריאלית של 35% בתמ"ג! אם אינפלציה כפי שהוא מחושבת לפי ועדת בוסקין, והאינפלציה כפי שהיא מחושבת לפי מדד מיליארד המחירים הצליחו לטעות כל כך בענק, ולפספס ירידה בתמ"ג הריאלי של עשרות אחוזים, אז באמת, אני מסכים, ו קונספירציה נוראית.

נדמה לי שמה שפוקוס אומר נכון, וזו הפרשנות הנכונה לגרף בסרטון. לפחות קריאה בגרף לפי מה שכתוב על הצירים מעלה שזו הטענה. גם מבט בגרף שמציג את האינפלציה הרשמית מעלה שזו הפרשנות הנכונה. מאז שנות השמונים הייתה אינפלציה שנתית של 2% פלוס מינוס, ולא הישארות על רמת מחירים של 2% מעל שנת 85.

או שהטענה היא שעל פני כל השנים מאז שנות השמונים יש הפרש מצטבר של בערך 8% בין האינפלציה הרשמית לאינפלציה כפי שהיא מחושבת על ידי יוצרי הסרטון. את זה אני מוכן לתת להם עכשיו, ובחינם. הבדל של בערך רבע אחוז לשנה? עלי. גם המאמינים הגדולים ביותר במדדי האינפלציה לא ילכו לרבנות על הבדל של רבע אחוז לשנה.

האירו את עיני שאול. מה פספסתי?
 
 
 
 
קונספציה
28/2/2012
נכתב על ידי focus

לא חייבים קונספירציה, אפשר פשוט קונספציה (במובן של מלחמת יום הכיפורים).

שיטת מדידה שתוצאותיה לא תואמות את הקונספציה נראית שגויה ויוצרת מוטיבציה למודיפיקציה. הסרטון מציג 3 מודיפיקציות כאלה שהונהגו בארה"ב.
 
 
 
 
אינפלציה? אני כנראה יותר בצד של שאול
28/2/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

מאמר מעניין של גרינליס ומקלילאנד מלשכת הסטטיסטיקה של העבודה בארה"ב נותן תשובות לרוב השאלות.

לתועלת העצלנים מביניכם, הוא טוען:
א. החלפה: המדידה אינה מבצעת החלפה פשוטה (כלומר, כזו בה כשמחיר הסטייק עולה, ממירים אותו בהמבורגר) אלא מבצעת החלפה רק אם מחיר פריט א' (היקר יותר) עלה יותר מאשר מחיר פריט ב' וכמו כן, אם המצב הפוך, מתבצעת החלפה הפוכה (כלומר, ההמבורגר משוקלל מטה ביחס לסטייק, כי לאנשים יש יותר כסף לצרוך סטייק).
ב. התאמות האיכות ההדוניסטיות: ההתאמות אינן התאמות סתמיות של מוצר מול מוצר חדש יותר (כשהחדש יותר "מענג" יותר) אלא התאמות לפי מאפיינים. לדוגמה, אם במכונת כביסה א' אין מייבש מובנה ובמכונת כביסה ב', באותו מחיר, יש מייבש מובנה, כי אז ניתנת יותר פונקציונליות תמורת אותו מחיר.
ג. "עלות המחסה": כלומר, החישוב של שכר דירה כחלופה למקרים בהם יש בעלי דירה. התשובה כאן היא כי זו שיטה מקובלת מאוד למדידה של דבר זה וכך נוהגות מדינות OECD. הטענה העניינית היא כי בית הוא בדרך כלל הרכוש המרכזי של בעל בית ולכן הכללתו במדד תהיה כהכללת מחירי השקעה לתוך מדד של צריכה.

נוסף על כך, ובהתייחס ישירות למדידות חלופיות, הטענה היא כי שילוב הממוצע הגאומטרי תורם להפחתה של 0.28 אחוז בלבד, וכי לקביעות "הדוניסטיות" הייתה רק השפעה זניחה עליו.

לטעמי, התשובה שלהם משכנעת למדי, אך יש משהו מאוד מפוקפק באופני מדידה בהם מנסים להעריך שינויים באיכות בהתייחס למחיר. למשל, האוסמן ולייבטג פרסמו מאמר מעניין על ההטייה של המדד בתמחור מרכולי ענק כמו וול-מארט. ידוע כי כאשר וול-מארט נכנסת לשוק מסוים, היא מציעה מוצרי מכולת במחיר זול יותר, ומביאה לירידה במחירים של כל הרשתות האחרות. הלשכה הסטטיסטית בארה"ב מתעדת את ההשפעה העקיפה (כלומר, את הירידות במחירי הרשתות האחרות) אך מניחה כי יש "הפרש איכות שירותי" בין וול-מארט לרשתות האחרות, ולכן כשהיא מחליפה מדידת מחירים של רשת א' למחירים של וול-מארט באותו מקום היא מניחה שהמחירים זהים ולא זהים פחות 10 אחוז. המסקנה של החוקרים, אגב, היא שיש הטיה כלפי מעלה של כ-0.32-0.42 אחוז לשנה.

מאמר של בוסקין (כן! הנבל!) מצביע על כך שבמדידה הנוכחית (נכון ל-2004, זמן כתיבת המאמר) יש הטייה של 0.8-0.9 אחוז לשנה כלפי מעלה (כאן).

כל זה, כמובן, מתעלם מהפיל שבחדר. אחרי הכל, השאלה האם המדידה של האינפלציה נכונה או לא אינה מתייחסת לכך שבתנאים בהם יש התרחשות דפלציונית בעיקרה (אנשים מפוטרים ממשרותיהם, הכנסותיהם מצטמצמות, ערך רכושם פוחת) עדיין יש אינפלציה. כלומר, אומדן האינפלציה צריך לכלול את הדפלציה שהייתה מתקיימת בלי התערבות.

את מידת האינפלציה קשה לאמוד (לי, בכל אופן) אבל השוואה של השכר השבועי בחישוב לפי שעה, וממנו עולה כי בשנים 2010 ו-2011 אפשר להצביע על ירידה ריאלית של כ-4.5 אחוז בשכר (במצטבר) מה שמצביע על "פער דפלציוני" מסוים.
 
 
 
 
עדכון הרכב המדד
29/2/2012
נכתב על ידי focus

במדדי מניות יש הפרדה חדה (ולדעתי בריאה) בין עדכון תקופתי של הרכב המדד, ובין חישוב יומיומי (או אף יותר תכוף) של השינויים במחירו.

לעדכון הרכב המדד ניתן לקרוא "כיול", ולחישוב השינויים במחירו ניתן לקרוא "מדידה".

תהא אשר תהא תדירות הכיול, אין לערבב בינו ובין המדידה.

===
מכונת כביסה שגם מייבשת היא חיה חדשה, בדומה למניה חדשה שזה עתה הונפקה. אם היא מגיעה לנתח שוק מסויים, יש להוסיפה למדד. שינויים במחירה לפני הנקודה בה היא נוספת למדד אינם מכוסים ולא צריכים להיות מכוסים על ידי המדד.

מכונת כביסה שרק מכבסת דומה למניה קיימת במדד, וכל עוד היא כלולה בו השינויים במחירה צריכים להיות מכוסים על ידו.

===
אבל... להחשיב את יכולת הייבוש כהנחת מחיר על רכישת מכונה נטולת יכולת ייבוש, ולהסמיך את המודדים יודעי-הכל לקבוע את גובהה הכספי של ההנחה?? - לא בבית ספרי.
 
 
 
 
באיחור אופנתי - מוזמנים לבקר באתר ובבלוג של חברת IEI
13/6/2012
נכתב על ידי משה

http://iei-energy.co.il/

http://israelenergyinitiatives.com/

לכל מי שרוצה ללמוד מעט יותר על פצלי השמן, על הפוטנציאל ועל מסע הדמגוגיה וההפחדה כנגד הניסוי המתוכנן
 
 
 
 
אין על גרינפיס!
27/2/2016
נכתב על ידי לילי

ארגון אמיץ וחכם ששומר על כולנו למרות הכל!