המלחמה הפיטריוטית הגדולה
 


מן הסתם היה סייע בידכם לקרוא את מאמרו של אורן הוברמן "מה פטריות חושבות?" אני מודה שלא בדיוק נפלתי מהכיסא (מה גם שקראתי את זה על הספה) ונקטתי מדיניות אבל הסיפור עורר תכתושת נאה, ועל־כך אין להחשות.

מאמרו של הוברמן, העוסק באינטליגנציה (בפועל או לכאורה) של פטריות נפתח בתיאור מרתק של "פטריית עובש צהובה" שבמחקר משנת 2000 נמצא כי היא עושה את דרכה במבוך באופן חסכוני ודייקני להפליא, כאילו הייתה מסוגלת להריח, הישר אל קובית הסוכר שזומנה לה. מכאן המשיך המאמר לשיר הלל ארוך לפלאי הפטריות מכסחות הרדיואקטיביות והפלסטיק, וחכמת ההמון הנסתרת שלהן.



כתבת הפטריות של הוברמן הפכה אחת הנקראות והמהוללות ברחבי וכו' וגו' והמתקפה לא בוששה לבוא. ראשית העיר עידו גנדל ב"מדעי ה-WTF" על מידה של "עממיות" בתיאור, ופקפק באמיתותם של כמה מהניסויים המתוארים. אחריו בא, בהרבה יותר תוקפנות ובאופן פרטני יותר, הבלוגר יהודה בלו, שאוזכר כאן בעבר. בלו טען כי התיאור של הוברמן הוא, בתמצית, בולשיט אחד גדול.

ניתן להניח כי הוברמן היה מתעלם מכל אלו, אלא שגם "העין השביעית" ייחדה דברים של ביקורת למאמר הפטריות—מה שכפה על הוברמן להגיב לדבריו של בלו, מה שהביא את בלו להגיב לתגובה ובקיצור—שמחה גדולה.

אני, כמובן, רק צלחת פטרי קטנה בקרב הפיטריוטי-בקטריאלי הזה, ובכל זאת, דומה כי חוצפנותי היומרנית ונטולת היסוד מביאה לכך שדווקא לי מינה שר ההיסטוריה הפרוטקציוניסטי ונוטל השוחד את המשימה לבור מנצח בקרב. וככה זה הולך:
  • פטריה או לא?: לפי הוברמן במקור הניסוי של טושיוקי נקאגאקי נערך ב"פטריית עובש צהובה." לפי בלו, מדובר ברירית פלסמודית (יעני, אמבה וכזה) ומכאן הבדל של שמים וארץ ואיך זה שכתבה על פטריות פותחת דווקא ברירית פלסמודית וזו שערורייה ויש לזמן את היועץ המשפטי. הוברמן תיקן את עצמו, חלקית, ועתה גורס כי א) זה לא ממש חשוב. ב) ההגדרה כפטריה שנויה במחלוקת. פסק הדין: בלו צודק (לפי המקור כאן) והטענה כי מדובר בהגדרה שנויה במחלוקת היא, במקרה הטוב, שנויה במחלוקת. הנקודה אולי אינה מכרעת, אך הוברמן וודאי כשל ב'החלקה' של המציאות (לא פטריה) לצורך הסיפור הפטרייתי הפותח. נוריד לו על כך שתי נקודות.
  • הריחה או לא הריחה? בתיאורו הדרמטי של הוברמן הרירית "כאילו הריחה מרחוק את הסוכר, היא החלה לשלוח אל המבוך זרועות ולחפשו. קוּר הפטרייה התפצל בכל צומת, וקורים שהגיעו למבוי סתום פנו פניית פרסה וניסו את מזלם בפניות אחרות. בתוך כמה שעות קורי הפטרייה מילאו את מסדרונות המבוך, ועד סוף אותו יום מצאה אחת משלוחות הקורים את דרכה לסוכר." לפי בלו (וגם בהסבר היפה של גנדל) מדובר בתיאור דרמטי ומטעה. הרירית לא מצאה נתיב אלא מילאה את המבוך כולו וכאשר גילתה את גרגיר שיבולת השועל הטחון אותם חלקים של התא שנשלחו למקומות אחרים התנוונו. פסק הדין: התיאור של הוברמן דרמטי ומציין "פניית פרסה" המרמזת לתבונה, אך עיקר תיאורו מדויק למדי. בלו גרס כי התיאור "סוכר" שגוי, אך בניסוי מתואר אגר (רב-סוכר מדפנות תא של אצות) שבתוכו שיבולת שועל טחונה, מה שהופך את תיאורו של הוברמן סביר. עם זאת, חלק ניכר מהמאמר נבנה על ההנחה כי הפטריות מפגינות סוג של תבונה, שעה שבמאמר זו אינה מופיעה באמת—אלא אם כן אנו רואים בהתנוונות החלקים שלא 'גילו' אגר סוג של אינטליגנציה. להוברמן צריכות לרדת חמש-שש נקודות על הטעיה מסוימת בתיאור.
  • הניסוי השני: הוברמן תאר ניסוי נוסף ("בהמשך, טושיוקי וצוות החוקרים שלו לקחו חתיכה זעירה...") שבלו וגנדל לא מצאו לו כל איזכור במאמר המקורי או במאמר אחר. הוברמן טען כי למד על הניסוי הנוסף מפי צד שלישי וכי נקאגאקי הכחיש ניסוי נוסף כזה. הוברמן הוסיף הערה מאוחרת: "תיאור ניסוי זה לקוח מדבריו של המיקולוג פול סטמץ, כפי שנאמרו בראיון טלפוני שערכתי עמו. לא מצאתי לו כל סימוכין נוספים." פסק הדין: הוברמן, ככל הנראה, טעה כאן בגדול ונפתה לשלב תיאור של ניסויים מרהיבים במיוחד ("זרוע דקיקה ומדויקת ניווטה את דרכה בלי אף סיבוב מיותר אל הסוכר"), שכנראה אין להם סימוכין במציאות. על זה יורדות לו חמש עשרה נקודות טובות. למעשה, המקור המפוקפק מוריד האסלתא את ערכו של החלק הראשון של המאמר: לא פטריה, ניסוי ראשון המוצג כחשוב משהוא וניסוי שני שכנראה לא התרחש מעולם.
  • פטריות מטהרות רדיואקטיביות: לפי הוברמן "לפני שלוש שנים נמצא בעיר נטושה באוקראינה זן חדש של פטריות שניזון מקרינה רדיואקטיבית." לפי בלו "אין פטריה כזאת, וגם אין רירית כזאת. זהו סיפור ספקולטיבי לחלוטין." הוברמן שנית, מפי קייט דדצ'ובה מאלברט איינשטיין קולג', "הפטריות הללו ממירות את הקרינה לאנרגיה שהן צורכות בעצמן, ובדרך סופגות חלק מהחלקיקים הרדיואקטיביים... הפטריות האלה ניזונות מהקרינה... הפטריות בולעות את חלקיקי החומר הרדיואקטיבי." בלו שוב: הראה לי מאמר מדעי אחד הטוען כך. פסק הדין: הוברמן אמנם לא הביא מחקרים מדעיים הטוענים כך, אך שורה של מחקרים, שלחלקם הייתה שותפה אותה יקטרינה דדצ'ובה שראיין הוברמן, הצביעו על־כך כי בצ'רנוביל התגלה כי קרינה מיננת הביאה לשינוי התכונות האלקטרוניות של מלנין מה שהגביר את הצמיחה של פטריות קולטות מלנין (דוגמה: מחקר אחד, ושני). התיאור של הוברמן אולי דרמטי והתקוות הן בעיקר לשימוש כלשהו, מוגבל למדי, בעתיד, אך הביקורת הנחרצת של בלו אינה מוצדקת.
  • פטריות אוכלות פלסטיק: לפי הוברמן "שני סטודנטים לביולוגיה מאוניברסיטת ייל מצאו, במסגרת סיור מחקרי ביערות האמזונס, זן של פטרייה בשם Pestalotiopsis microspora שמסוגלת לפרק פלסטיק. הדבר התגלה כשנעלמה אחת מצלחות הפטרי שבהן גודלו הפטריות. התברר שהיא אכלה את הצלחת ולא הותירה שום רמז אחריה." בלו הפנה לכתבה בסי-אן-אן שהייתה מקור המידע וטען כי מדובר ב"ספקולציה מרנינה" ולא יותר: "פטריות טרופיות הצליחו לפרק באופן חלקי רק סוג אחד של פלסטיק, מתוך סוגים רבים שקיימים, וגם זאת הצליחו לעשות רק בתוך מים מחוסרי חמצן... אף אחת מהן לא טרפה צלחת כלשהי עד שלא נותר ממנה זכר. מכיוון שאין להן יכולת לפרק פלסטיק בתנאי סביבה רגילים, לא תצמח מהן אף ישועה. אפילו היו מצליחות הפטריות במלאכתן באוויר אטמוספרי, אף אחד לא מעלה בדעתו שניתן לשנע לברזיל את כל פסולת הפלסטיק שהצטברה בעולם. הפטריות הללו אינן יכולות להתקיים בתנאי סביבה שאינם טרופיים לאורך זמן." תגובתו של הוברמן: זה דווקא כן נכון, לכל פרטיו. ואילו בלו גורס: "אין שום עבודה מדעית שהתפרסמה בכתובים ומתארת כי הפטריות זוללות פלסטיק בתנאים אטמוספריים, או כדברי הוברמן 'מחסלות צלחות'. כתבתי כי זוהי ספקולציה ותו לא. הוברמן עודו מסרב להפנות אותי אל מאמר מדעי שיאשש את הפנטזיה שלו." פסק הדין: ראשית, הכתבה בסי-אן-אן מתארת את החוק כמי שגילה כי הפלסטיק בתוך צלחת הפטרי נעלם, לא כי הצלחת עצמה נעלמה. "הסטודנטים בייל גילו כי פסטלוטיפסיס מיקרוספורה יכול לפורר פלסטיק. זהו סוג של פטריה הנמצא באזורים רבים בעולם ויכול לפרק פוליאורטן, סוג נפוץ של פלסטיק... המחקר גילה כי כמה סוגים של פטריה הצליחו לפרק לפחות באופן חלקי פוליאורטן, אך פסטלוטיפסיס מיקרוספורה היה הסוג היחידי שהצליח לעשות זאת במים בלי חמצן." אני לא לגמרי בטוח מה הפירוש של חמצן דו-מימני (מים) ללא חמצן ונדמה כי הכוונה לסביבה אנארובית אך לעניין עצמו, נדמה כאילו הוברמן ובלו מנהלים את הקרב ביניהם סביב מאמר שאותו לא שבו לקרוא. ובלו טועה פעם נוספת—המחקר המדעי של הסטודנטים בייל אכן התפרסם בכתב־העת מיקרוביולוגיה סביבתית שימושית (כאן). שוב, הוברמן אמנם נוקט לשון ססגונית, אך יש תימוכין מחקריים לטענותיו.

    ולסיכום
    צודק גנדל כי העוסק בכתיבה פופולרית מהלך על חבל דק שבין דיוק המביא ליבשושיות יתר לתיאור קולח שערכו כמי קולחין, כשאלו משתלבים עם קוראים היודעים מעט ומתלהבים הרבה. הלקח מהוויכוח הוא כי שני הצדדים לקו בהתלהבות יתר (הוברמן) והתלהמות יתר (בלו), כששניהם שוכחים את העובדה הפשוטה כי בדרך כלל רק אני צודק תמיד.


    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (14)
     
     
    ניסוי הריריות "המדהים" כבר הופרך. בוא נתייחס להערות הבאות של בלו.
    5/4/2012
    נכתב על ידי תמיר

    מומלץ לצטט את הוברמן ובלו במדויק:

    הוברמן בכתבת הפטריות:

    לפני שלוש שנים נמצא בעיר נטושה באוקראינה זן חדש של פטריות שניזון מקרינה רדיואקטיבית, ומטהר בדרך את האוויר סביבו. הפטריות אותרו על קיר מתפורר במרכזו של מתקן אטומי שיצא משימוש אחרי אסון צ'רנוביל, והפיץ סביבו במשך שנים רבות קרינה שחיסלה כל צורת חיים במרחק קילומטרים. לגילוי אחראי רובוט עם מכשירים למדידת קרינה ומצלמה, שנשלח ממרחק בטוח לבדוק את מצב המתקן. "אף אחד לא חשד אפילו שדבר כזה אפשרי", טענו חוקרים מאלברט איינשטיין קולג'. בשבועות האחרונים הפטרייה הזאת מצאה את דרכה ליפן, שם בוחנים שימוש בה לניקוי חלק מהנזקים הרדיואקטיביים שנותרו אחרי הצונאמי האחרון.

    בלו במאמר ההפרכה:

    ובכן, מאז ראשית הכתב ומאז החלו המחקרים ברדיום, לא נודע על שום פטריה שתשמש לטיהור אזורים נגועים בזיהום רדיואקטיבי. אין פטריה כזאת, וגם אין רירית כזאת. זהו סיפור ספקולטיבי לחלוטין. אומנם, ישנם יצורים שעשויים לשגשג בשטח רדיואקטיבי ולנצל את הקרינה לצרכיהם, אבל אין להם שימוש מעשי לצרכים אנושיים, ומכל מקום, בספרות המדעית לא נכתב מעולם על שימוש כזה.

    מסקנה: בלו דובר אמת: "ישנם יצורים שעשויים לשגשג בשטח רדיואקטיבי ולנצל את הקרינה לצרכיהם, אבל אין להם שימוש מעשי לצרכים אנושיים, ומכל מקום, בספרות המדעית לא נכתב מעולם על שימוש כזה".

    אין מאמר שמתאר שימוש מעשי לטיהור אזורים נגועים בזיהום רדיואקטיבי.

    הוברמן בכתבת הפטריות:

    בשבוע שעבר דווח ב־CNN כי שני סטודנטים לביולוגיה מאוניברסיטת ייל מצאו, במסגרת סיור מחקרי ביערות האמזונס, זן של פטרייה בשם Pestalotiopsis microspora שמסוגלת לפרק פלסטיק. הדבר התגלה כשנעלמה אחת מצלחות הפטרי שבהן גודלו הפטריות. התברר שהיא אכלה את הצלחת ולא הותירה שום רמז אחריה. פרופ' סקוט א' סטרובל, שהוביל את קבוצת המחקר, אמר שזאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שמתגלה יצור חי שמסוגל לפרק פלסטיק במהירות גדולה כל כך. "עד היום כל המדע והטכנולוגיה שלנו לא הצליחו לעשות את זה", אמר סטרובל, "זיהום פלסטיק הוא אחת הבעיות הכי גדולות שיש לנו. הפטרייה הזאת היא תקווה ענקית".

    בלו במאמר ההפרכה:

    פניתי בעצמי לקרוא את הכתבה המוזכרת. מסופר בה כי חוקרים באוניברסיטת ייל ניסו לבדוק האם פטריות מסוגלות לפרק פלסטיק. לא נאמר שם כלל כי הסטודנטים ביקרו אי-פעם בג'ונגל כלשהו. הניסויים נערכו בארצות הברית ולא בסיור מחקרי בלב האמזונאס; לא היה זה גילוי מקרי, כפי שאולי משתמע מן הכתבה בכלכליסט, אלא מחקר מתוכנן היטב; אותן פטריות טרופיות הצליחו לפרק באופן חלקי רק סוג אחד של פלסטיק, מתוך סוגים רבים שקיימים, וגם זאת הצליחו לעשות רק בתוך מים מחוסרי חמצן; אף אחת מהן לא טרפה צלחת כלשהי עד שלא נותר ממנה זכר. מכיוון שאין להן יכולת לפרק פלסטיק בתנאי סביבה רגילים, לא תצמח מהן אף ישועה. אפילו היו מצליחות הפטריות במלאכתן באוויר אטמוספרי, אף אחד לא מעלה בדעתו שניתן לשנע לברזיל את כל פסולת הפלסטיק שהצטברה בעולם. הפטריות הללו אינן יכולות להתקיים בתנאי סביבה שאינם טרופיים לאורך זמן.

    מסקנה: בלו דובר אמת: "אותן פטריות טרופיות הצליחו לפרק באופן חלקי רק סוג אחד של פלסטיק, מתוך סוגים רבים שקיימים, וגם זאת הצליחו לעשות רק בתוך מים מחוסרי חמצן. מכיוון שאין להן יכולת לפרק פלסטיק בתנאי סביבה רגילים, לא תצמח מהן אף ישועה".

    אין מאמר שמתאר שימוש מעשי בפטריות מפרקות פלסטיק בתנאים אטמוספריים.

    דרך אגב, בין התיאור של הוברמן לבין התיאור בכתבה של הסי.אן.אן אין קשר מציאותי. יש בעיקר דמיון פרוע של הוברמן.

    אני לא מביא ציטוטים מן התגובה של הוברמן ומן התגובה לתגובה של בלו כי בשתיהן כבר מתחפרים שני הצדדים בעימות ותוקפים אחד את השני במלחמת אמוציות יותר מאשר בסגנון מדעי נטול פניות. אני מציע גם לך לא להתייחס להן כי בטח יהיו לנו עוד תגובה על תגובה על תגובה ותגובה על תגובה על תגובה על תגובה ולא נגמור עם זה.
     
     
     
     
    תגובה לנקודות שהועלו
    5/4/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    רדיואקטיביות: דומני שתגובתי הייתה שקולה ומאוזנת: "שורה של מחקרים... הצביעו על־כך כי בצ'רנוביל התגלה כי קרינה מיננת הביאה לשינוי התכונות האלקטרוניות של מלנין מה שהגביר את הצמיחה של פטריות קולטות מלנין... התיאור של הוברמן אולי דרמטי והתקוות הן בעיקר לשימוש כלשהו, מוגבל למדי, בעתיד, אך הביקורת הנחרצת של בלו אינה מוצדקת."

    פטריות הפלסטיק: אתה טועה. קרא שוב את המאמר. בלו כשל באי-דיוקים שאינם נופלים הרבה מאלו של הוברמן. ודאי שאי אפשר לראות בסוג הפלסטיק הנפוץ הזה (polyester polyurethane) משהו זניח והאמירה לגבי פעולת הפטריה בסביבה אנארובית לא כיוונה לומר, כפי שגורס בלו, כי זו הסביבה היחידה שבה היא פועלת אלא, להפך, שהיא היחידה המסוגלת לפעול גם בסביבה כזו.

    איני מדען או מומחה, אך דומני כי הטענה היא כי בגנוס Pestalotiopsis התגלתה יכולת מרשימה לפרק באופן יעיל פוליאסטר פוליאורטן בסביבת מוצק ונוזלי וכי בשני מקרים Pestalotiopsis microspora הפגינו באופן ייחודי את היכולת לצמוח על פוליאסטר פוליאורטן בסביבה ארובית ואנארובית, וההשערה היא שזה נעשה באמצעות אנזימי serine hydrolase. אני לא מומחה, כאמור, אבל נדמה כי התיאור של הוברמן נכון יותר מזה של בלו כאן.
     
     
     
     
    ללא חמצן = ללא חמצן אטמוספרי (O2), קרי - אין חמצן אטמוספרי מומס במים.
    5/4/2012
    נכתב על ידי שומר הלילה

     
     
     
     
    לשומר הלילה...
    5/4/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    אתה כנראה צודק. כלומר, בטוח שאתה צודק. כלומר, בטוח שאני טועה.
     
     
     
     
    צודק! :-)
    7/4/2012
    נכתב על ידי עידו גנדל

     
     
     
     
    רוצה להפריך את זה?
    7/4/2012
    נכתב על ידי איתי

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html
     
     
     
     
    זו עבודה מעניינת
    7/4/2012
    נכתב על ידי שאול

    וסביר להניח שהיא תכרור דיון מעניין בקהילה המדעית. כדאי לקרוא אותה כאן:
    https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=sites&srcid=ZGVmYXVsdGRvbWFpbnxwYXVscGlmZnxneDoxMDI2MmJjODIwYzZlNTFm

    אני אומר את זה בזהירות - אני אחכה שנתיים שלוש לפני שאני אשתמש בעבודה הזו כהוכחה של משהו. יותר מדי דגלים אדומים קופצים לי כשאני קורא את המאמר הזה (איכשהו יוצא שגודל המקדם הוא בדיוק כפול מהשונות כמה פעמים - מה שנותן בדיוק רמת מובהקות של חמישה אחוז, שהיא הנדרשת בדרך כלל לפרסום). מצד שני - התוצאות הן מעניינות, ואני די בטוח שלא מדובר בשרלטן. ככה שאני לפחות, משהה שיפוט בנושא.

    בכל מקרה - חוץ מלשנוא קצת את העשירים, מה המדיניות שכדאי ליישם לפי המחקר הזה?
     
     
     
     
    נראה לי
    7/4/2012
    נכתב על ידי איתי

    שבלי קשר למדיניות ממשלתית כזו או אחרת, יש מצב שהכרה בעובדות יובילו להפרדה כלשהי בין מעמד כלכלי למעמד חברתי..
     
     
     
     
    עשירים והתנהגות לא אתית
    7/4/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    המחקר של פיף (שמופיע, כמדומני, כאן, וראה גם מחקר קודם שלו) הוא דוגמה קלאסית, כך נדמה, לבלבול בין מתאם לסיבתיות. הבלבול משתקף גם בשאלה במאמר: "אם כך, גם אם אני אתעשר מחר איהפך לאדם פחות מוסרי?" - שאלה שפיף משיב עליה בחיוב, פחות או יותר, בטענה כי "הרבה מהנבדקים שלנו הם סטודנטים, אלה לא אנשים שהתעשרו." כאן הוא חושף, עם זאת, בעיה אחרת: האמידים יותר בניסוי שלו הם כאלו שירשו את עושרם, בדרך כלל (שהרי הם סטודנטים).

    אפשר להצביע גם על בעיות של אמינות בבחינות עצמן. ניסוי 1 ו-2 התבססו על זיהוי עושר לפי התרשמות חיצונית מכלי רכב בצומת, כשכלי הרכב ה'עשירים' ביותר הם מיעוט קטנטן (בניסוי אחד, 7 כלי רכב בלבד); בניסוי 3 ו-4 הייתה השתתפות דיספרופורציונלית של סטודנטים ממוצא אסיאני (יותר מ-50 אחוז) ואילו ניסוי 5, 6 ו-7 היו מקוונים (קהל שהוזמן ונענה) ומכאן בעלי ערך מופחת.

    נניח את כל אלו בצד - יש כמה משתנים הקשורים בהתנהגות לא-אתית. רוב המחקרים (לדוגמה כאן וגם כאן) מקשרים התנהגות לא אתית עם הערכה עצמית נמוכה, עם גישה מקיאווליסטית, ועם דתיות נמוכה. לתאוות בצע, עם זאת, אין קשר בדרך כלל להתנהגות לא אתית.

    אם נרים לרגע את העיניים מההקשר המיידי, נוכל לראות כאן את צילה המכוער, במהופך, של הדיעה הקדומה הוותיקה - זו שטענה כי העניים נוטים להתנהגות בלתי מוסרית והנה, לראייה, הם מאכלסים את בתי הכלא, הם מבצעים יותר פשעים, וכו' וכו'.
     
     
     
     
    לשאול
    7/4/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    שאול - זה תמיד מוביל לאותן מסקנות: ראשית אתה טוען שחברי קבוצה א' אינם מוסריים. ושנית, אתה טוען כי אי-לכך-ובהתאם לזאת ראוי לשלול מהם זכויות מסוימות.
     
     
     
     
    סלט פטריות
    8/4/2012
    נכתב על ידי גרי

    רדלר, אני בטוח שהמאמר שהכנת בנושא פטריות הוא מאוד מעניין ואם מאוד ישעמם לי אני גם אטרח לקרוא אותו. אם אתה מחפש נושאים קצת יותר רציניים להתייחס אליהם ופשוט לא חשבת על משהו, הנה רעיון: התייחסות לנושא הריבית במשק שבו המדינה לא קובעת את הריבית. מה תהיה הריבית על משכנתה, על הלוואה, על חיסכון וכדומה.
     
     
     
     
    הטיה שיטתית במדידת העושר
    8/4/2012
    נכתב על ידי focus

    חלק מהמחקרים מדדו עושר (או מעמד) על ידי שאלונים, וחלק על ידי סוג המכונית.

    במדידה על ידי שאלונים יש להניח שהרמאים ייטו להציג עצמם כעשירים ומוצלחים יותר מכפי שהם באמת. כתוצאה מכך המחקר יגיע למסקנה שהעשירים רמאים יותר מכפי שהם באמת.
    (באותה מידה אפשר לארגן מחקר שיראה שגברים בעלי איבר מין גדול הם רמאים יותר מבעלי איבר מין קטן - הרמאים ידווחו על איבר גדול ולאחר מכן גם ירמו במשחק המחשב).

    לגבי מדידה לפי סוג המכונית אני פחות בטוח, אבל נראה לי שגם כאן יש הטיה שיטתית. נניח שגברים אגרסיביים נוטים לקנות רכב יותר מרשים מאשר גברים פחות אגרסיביים בעלי אותה יכולת כלכלית. כתוצאה, המחקר ימצא מתאם בין מידת הפאר של הרכב לאגרסיביות של הנוהג בו, גם אם אין מתאם בין אגרסיביות ובין יכולת כלכלית.
     
     
     
     
    פוקוס - דוז פואה
    8/4/2012
    נכתב על ידי שאול

    אני משער שעכשיו המחקר הזה יתחיל את מסע הייסורים הזה. הוא יציג אותו, ילחצו עליו, יתקיפו אותו, הוא ילחץ ויתקוף חזרה. זה הזמן לחכות לראות מה יצא מזה.
     
     
     
     
    אני רוצה עוד פואה אחד
    8/4/2012
    נכתב על ידי focus

    לגבי המכוניות לא חייבים להניח אגרסיביות, יש גם תכונות אחרות שיכולות להתאים כמו חוסר זהירות.

    קראתי פעם שיש מתאם בין עישון ובין תאונות דרכים - אנשים חסרי זהירות נוטים גם לעשן וגם להיות פזיזים בכביש.

    באופן דומה, ייתכן שאנשים חסרי זהירות נוטים יותר לקנות מכונית שהיא מעל לאמצעיהם או לפחות מאתגרת את הארנק שלהם (הם ממעיטים בהערכת הסיכונים לקריירה או לעסק שלהם).

    - כך שלפי השערה זו המחקר לא מצא מתאם בין עשירים ובין עבירות תנועה אלא בין פזיזים-פיננסית ובין עבירות תנועה.