"זו דיקטטורה, ואנחנו עבדים"
 


מדינת הרווחה מתה. בעקבות המאמר הראשון, שעסק בעיקר בהבדל בין מערכות פשוטות ומערכות מורכבות (כמו כלכלה) התפרסם היום (27.7.12) פרסם דר' אושי שהם-קראוס מאמר המשך על מות מדינת הרווחה. שני המאמרים עוסקים, בין השאר, גם בספרי "התמוטטות" (מי שלא מקליק שכח מה זה להיות יהודי).


שהם-קראוס נוגע, בחלק האחרון של הדברים, בטענתי כי "מדינת הרווחה כבר מתה מזמן. אנחנו לא מודים בזה. אנחנו דומים לפושט רגל שממשיך להוציא כספים בלי לחשוב על ההתמוטטות. אבל היא תבוא."

כל זה הזכיר לי משהו שכתבתי לפני הרבה זמן, באפריל 2007, כשהמשבר הכלכלי עדיין לא נראה באופק, תחת הכותרת "היעלמות מדינת הרווחה":

קל להבין מדוע מעדיפים הפוליטיקאים להכחיש את מה שהם מבצעים בפועל [כלומר, את חיסול מדינת הרווחה, א.ר.]. רובם לא מודעים לכך שזה מה שהם עושים, ממשיכים לקונן על היעלמותה המסתורית או מאשימים את "נערי האוצר" ושעירים לעזאזל אחרים. אלו שיודעים מה קורה, מעדיפים לשתוק, אם מהבנה שאין מה לעשות ואם מהבנה שעדיף שלא לומר את האמת שרוב הציבור אינו רוצה לשמוע.


קבוצה נרחבת אחרת דבקה עדיין ברעיון שאפשר לקיים את מדינת הרווחה ואולי אף להשיב עטרה ליושנה. כנגד כל העובדות, היא דבקה עדיין בתפישה שאפשר לנהל מערכת כלכלית בהתאם לרצון ולא ליכולת. כישלונה המתמשך של קבוצה זו, והנסיגה המתמשכת בשירותי הרווחה נראים לכאורה תמוהים, משום שהם מתרחשים על רקע דומיננטיות בולטת של הקול הרווחתני בתחומי מחקר מסוימים ובזירה הציבורית.


ההסברים של הקבוצה לכישלון זה הם השתלטותם של כלכלנים ובעלי הון רשעים על הקופה הציבורית, כך שלתומכי מדינת הרווחה אין אפשרות לגשת אליה. להסבר זה אין ידיים ורגליים ואין בו גם הגיון. לממשלה, הנתפשת בעיני תומכי הרווחתנות כמבצעת האפשרית היחידה של צעדי הרווחה, אין שום אינטרס למנוע מעצמה גישה לכוח ולכסף. בית הדפוס לשטרות נמצא אמנם בבנק ישראל, אך זו בעיה טכנית קלה לפתרון. הבעיה האמיתית היא המציאות: מדינת הרווחה נכשלה וממהלומות המוות שהנחיתה עליה המציאות אין לה שום סיכוי להתאושש. מנגנוני הרווחה הם שכיב מרע, מת־חי. כל מה שמפריד בינם לבין המוות הוא ההכרה בכך שמהמחלה הזאת הם כבר לא יקומו.


תיאור המצב הזה, מלפני חמש שנים, מעט מדכדך, שכן מקריאת התגובות למאמרו של שהם-קראוס עולה שמנגנוני ההכחשה עדיין עומדים בעינם. "חייבים לשנות את השיטה!" זועק אחד; שני קובל על "הכלכלנים של היום [ש]עוד לא למדו מספיק איך להכניס את המימדים האנושים"; שלישי מקונן על "אנשים בעלי ראיה צרה שהדבר היחיד שמעניין אותם זה שורת הרווח ולא מעבר"; פלוני קובע (בשיטת אם-נחזור-על-זה-הרבה-פעמים-זה-יקרה) כי "בסקנדינביה. מדיניות הרווחה מצליחה, עובדה," חמישי מאשים את 18 משפחות הטייקונים," שישי מזהיר כי מדובר ב"תעמולה בשירות מנגנוני הדיכוי והטייקונים"—"זו דיקטטורה, ואנחנו עבדים. לא להתערב? להתערב מיד!" הוא מסכם; שביעי מנסה 'הסדר פשרה': "בחייך, אנחנו לא רוצים מדינה סוציאליסטית, אלא סוציאל-דמוקרטית. שוק חופשי עם אחריות ממשלתית על חמשת הממים. בנוסף אנחנו רוצים לשמור על זכויות העובד... אנחנו הרוב. ואנחנו מלומדים, ואנחנו רוצים תמורה עבור המיסים שלנו ולא להזרק כמו צמיתים ביימי הביינים. העם דורש צדק חברתי כי העם מתעורר. ואף אחד לא יצליח להרדים אותנו שוב!!"; שמיני מחפש את הכסף הגדול אצל "לומדי תורה" ו"הסקטור החי ביו"ש"; תשיעי סבור כי משלמי המסים (20 אחוז, כ-1.6 מיליון מתושבי ישראל) הם "גם מקבלי הארוחות חינם..."; עשירית מבכה את ההתעלמות מכך ש"אחוז קטן מאד של אוליגרכים גורפים רווחים ולא משלמים מיסים בהתאם. העושר שלהם נצבר בין השאר בגלל הניצול של העובדים חסרי הזכויות בארצם וגם בעולם השלישי. אולי הם מייצרים מקומות עבודה אבל בתנאי עבדות והשפלה. רוב המצביעם מאפשרים את המשך קיום השיטה כי הם חושבים ששינוי חברתי חשוב פחות מהקיום הפיסי. הם מאמינים שרק ממשלה ימנית יכולה להבטיח את הביטחון."

המאמר משמח (אותי) אבל העניין בכללו, אני מוכרח להודות, די מדכדך.

שלנו יחימוביץ'
ואם כבר בוכים, אז חייבים לצחוק. ברנשית או ברנש אלמוני פתחו את דף הפייסבוק הרשמי של "שלנו יחימוביץ'"—אח, ואולי יותר מזה, לדף המשעשע "עניים חינם חברתי אם חד הורית. בר השגה. שלנו יחימוביץ', המציגה עצמה כ"לוחמת חופש, פעילה חברתית, צודקת, מדהימה, סגפנית, קונה כחול-לבן, מוכרת אדום ואלטרואיסטית למופת," היא "פעילת צדק חברתי ויו"רית מפלגת הרווחה" וכל דבר ששלי יחימוביץ', רק יותר.

בין השאר חושפת שלנו יחימוביץ' את האמת העגומה כי המיסוי הנמוך מוביל לגידול באחוז הערסים באוכלוסיה (77 אחוז בישראל, לעומת 2 אחוז בלבד בשוודיה) וקוראת לממש מדיניות מיסוי שוויונית: "אני קוראת לביבי ליישם מדיניות של מסים ברי-השגה. לא ייתכן שרק העשירים מצליחים לשלם מסים בישראל. הציבור דורש צדק חברתי ומסים ציבוריים ברי השגה לכולם!"

הדף נמצא תמיד תחת מתקפת שליחימוביצ'ים (לא ברור אם הם שכירי־חרב או מתנדבים).

ואם כבר פייסבוק
  • עו"ד פנינת ינאי חשפה פרט רכילותי נאה על אחת ממנהיגות המחאה.

    pninatyanai
    החנות בה מדובר היא, ככל הנראה, זו של מצדה זאבי. זמן מה, אחרי שפע תגובות ושיתופים, נמחקה ההודעה ובמקומה בא מעין הסבר נפתל. אחר־כך, נמחק גם ההסבר הנפתל וגמרנו ודי ושכחנו.

    כלומר, יש מי שחוקר את זה. ועשו על זה אייטם ב"צינור לילה" (שפיר מכחישה; מצדה זאבי אומרת שמדובר בחנות האאוטלט הזולה ביפו ולא בחנות היקרה בכיכר המדינה). מה האמת? קשה לי לדעת.


    הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


  •  
     
    רשימת תגובות (10)
     
     
    קשה להאמין - אבל מחשבות חדשות על שכר המינימום
    28/7/2012
    נכתב על ידי שאול

    בדיוק כשחשבתם שהנושא הזה מוצה כבר לפני 20 שנה... אולי יש עוד מה לחשוב עליו.

    http://www.forbes.com/sites/modeledbehavior/2012/07/25/why-conservatives-should-support-the-minimum-wage/
     
     
     
     
    אי-הכרה בעובדות
    29/7/2012
    נכתב על ידי מיכאל

    ולמרות כל ההודעות, האזהרות, האמיתות והעובדות המוטחות בפניו של הציבור, האחרון מסרב להאמין שמדינת הרווחה מתה ולתמוך ברפורמות ברוח הליברטריאנית. גם ה"תנועה הליברלית החדשה" לא מגייסת לשורותיה חברים כל כך רבים. איך אפשר להסביר זאת? אטימות כללית?
     
     
     
     
    הדיון על שכר המינימום מוצה לפני 80 שנה
    29/7/2012
    נכתב על ידי בתקן

    אם לא יותר... וזה בכלל לא משנה איזה ראיות דמיקולו מישהו ימציא - פרקסאולוגית זה חייב להוריד את רמת החיים הכללית בחברה. אבל גם אם מישהו יוכיח בעתיד שלא (ואין סיכוי שזה יקרה), זה סותר את אקסיומת אי התקיפה הליברטריאנית ולכן זה בהכרח לא מוסרי.
     
     
     
     
    ויכוחים על רצועה
    30/7/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    שאול,

    בזמנו (בעקבות מאמר ובעקבות דיון בנושא זה אפרופו כתיבת ערך בוויקיפדיה בנושא) ערכתי מניה של המאמרים השונים והדעות השונות. השוני בדעות לגבי נושא זה הוא רק כשמתייחסים לנושאים גבוליים. כלומר, העלאה של שכר המינימום לרמה הקרובה מאוד לשכר המינימום ה'טבעי' - כשהוויכוח הוא האם תתרחש 'הדבקות' של השכר ברמת הבסיס לרמה זו, או שתהיה אבטלה.

    יש הסכמה כללית - כולל אצל קארד וקרוגר - שהעלאה של שכר המינימום לרמה שיש בה משמעות (נאמר, ל-7,000 שקל לחודש כאן) לא תחולל שום אפקט 'הידבקות' אלא תביא לגידול באבטלה. הוויכוח, מכאן, הוא בדרך כלל דיון טרחני ומייגע (ר' חילופי המחקרים והחישובים בין קארד, קרוגר ונוימרק) האם העלאת השכר לרמה הקרובה מאוד למינימום ה'טבעי' מחוללת אפקט, ומה עומקו (כלומר, ויכוחים על 'עובי' רצועת הגמישות). יש גם בעיה אינהרנטית בתכנון בחינה מתאימה, שכן יש צורך בבחינה מקיפה מספיק, עם שינוי עמוק מספיק בשכר מינימום, ובבדיקה לאורך זמן מספיק. יש גם צורך בסוג של 'נייטרליות' של התקופה, כפי שמעיר נוימרק גם בהקשר של הירש ואחרים (המאמר שעליו מסתמך אוזימק). נוימרק קיבל את הנתונים המצטברים מהירש ואלו מצביעים על אפקט שלילי מצטבר וגדול, ובכל זאת לא משמעותי, מה שמעיד לדעתו על כך שאין הרבה משמעות לבדיקה של שינויים בהעסקה בתקופה של משבר כלכלי חריף, כשמרווח סטיית התקן ממילא גדול מאוד.

    אגב, זה גם מה שאומר אוזימק בסוף המאמר.
     
     
     
     
    אין בינינו מחלוקת כאן
    30/7/2012
    נכתב על ידי שאול

    לא חושב שצריכה להיות עם מישהו.
    העלאה גדולה של שכר המינימום תביא לגידול באבטלה יחסית למצב שבו הוא לא הועלה. בוודאי שכך. השאלה היא כמה גדולה, ובעיקר מה קורה כשההעלאות הן יחסית קטנות.
    טיעון ה"מעסיק יכבה את המזגן" הוא מעניין.
    טיעון ה"העובד יהיה חייב להיות יותר פרודוקטיבי" הוא מאד מעניין בעיניי, ולמיטב ידיעתי חדש. מאחר ומזמן נואשתי מלשפר את העולם, אני מתמקד במעניין יותר מאשר בחשוב.

     
     
     
     
    שוב אני מציק לכם עם אוסטרליה
    30/7/2012
    נכתב על ידי גיל

    בתגובה למאמר קודם בנושא משה סילמן, כתבתי:

    למה "תרבות הזכאות באוסטרליה מפותחת פחות" ו"ההכנסה מעבודה כן מספקת חלופה טובה מספיק לתמיכה"? מפני שיש באוסטרליה משהו שנקרא משכורת מינימום (לא מושלם, יש חורים שמעסיקים מושחתים מנצלים, אבל עדיין זה עובד ברוב מכריע של המקרים) שבה השכר השעתי (לעובדים בוגרים סדירים) הוא כ-16 דולר או 65 שקל לערך. יש עוד גורמים, כמו מס הכנסה מדורג, החזרי מס לשכירים ועוד ועוד. השורה התחתונה של כל זה הוא שמשק בית בו שני בני הזוג משתכרים משכורת ממוצעת, חי בכבוד, כבוד רב..ואגלה לך סוד..גם משק בית בו מפרנס אחד מרוויח קצת מעל הממוצע יכול להסתדר מצוין. לכן קיים מעמד בינוני נרחב ואמיתי באוסטרליה, שמתקיים בכבוד.
     
     
     
     
    שאלה של עשרה מטרים
    31/7/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    שאול, האם אינך מכיר את שיטת "עז והמשך?" השיטה עובדת כך:

    א. מעלים טענה כלשהי לגבי מקרה קצה כלשהו (זו העז)
    ב. מגיעים למסקנה כי הנושא "שנוי במחלוקת."
    ג. אם "שנוי במחלוקת" כי אז אין פסיקה חד משמעית ולכן כל אחד יכול לעשות כרצונו (זה ה"המשך").

    לדוגמה:
    א. אם נעלה את מחיר הדלק באגורה אחת, הביקוש לא ירד.
    ב. מהמחקר עולה כי יש חילוקי דיעות אם העלאה של אגורה אחת תביא לשינוי בביקוש. הנושא, לפיכך, "שׁנוי במחלוקת."
    ג. נובע מכך כי ניתן להעלות את מחיר הדלק ב-10 שקלים לליטר, ולא ברור אם הדבר יגרום לירידה בביקוש.

    קל לראות כי מדובר ב"מקבילת האינדוקציה" בכשל מדרון חלקלק.

    הוויכוח, הרי, אינו בסוגיה המחקרית אלא על מדיניות פוליטית. ליתר דיוק, על האצטלה המחקרית שמבקשים לעטות מדיניות שאין לה תיחום מוגדר. אם אתה קובע כי העלאות קטנות אולי אינן גורמות לגידול באבטלה או שהגידול קטן מאוד או שיש חלופות - מנקודת המבט של פוליטיקאי השאלה אינה מה גודל ההעלאה אלא קבלת "אישור" שאפשר להעלות. מכאן, הסוגיה יוצאת מידך והיא הופכת כלי פוליטי נטו (לדוגמה בידי יוסי דהאן)

    החשיבה כאן צריכה להיות כמו בפרדוקס אכילס והצב. אם חושבים במונחי הפרדוקס, כי אז אכילס לא ישיג את הצב לעולם. אבל אם חושבים במונחים כלליים (נניח, שהמרוץ ביניהם נמדד אחרי עשרים מטרים ולא אחרי עשרה) כי אז התוצאה ברורה.
     
     
     
     
    לגיל
    31/7/2012
    נכתב על ידי אורי רדלר

    לגיל,

    באשר לשכר מינימום (וראה גם תגובתי קודם) השאלה העקרונית אינה רק מה גובה שכר המינימום אלא מה גובה שכר המינימום ביחס למשכורת ממוצעת.
    לדוגמה, בישראל
    * שכר המינימום החודשי לעובד עד גיל 16 הוא 2870 שקל - 33.2 אחוז מהשכר הממוצע.
    * שכר המינימום החודשי לעובד מגיל 16 עד 17 הוא 3075 שקל - 35.6 אחוז מהשכר הממוצע.
    * שכר המינימום מגיל 17 עד 18 הוא 3403 שקל - 39.4 אחוז מהשכר הממוצע.
    * מגיל 18 ומעלה הוא 4100 שקל - 47.5 אחוז מהשכר הממוצע.

    ואילו באוסטרליה:
    * שכר המינימום החודשי לעובד עד גיל 16 הוא 959.16 דולר אוסטרלי לשעה - 16 אחוז מהשכר הממוצע.
    * שכר המינימום החודשי לעובד מגיל 16 עד 17 הוא 1233.67 דולר אוסטרלי - 20 אחוז מהשכר הממוצע.
    * שכר המינימום מגיל 17 עד 18 הוא 1506.5 דולר אוסטרלי - 24.6 אחוז מהשכר הממוצע.
    * מגיל 20 ומעלה הוא 2547.4 דולר אוסטרלי - 41.7 אחוז מהשכר הממוצע.

    נתונים: כאן, כאן וכאן.

    מהנתון הזה אתה יכול להבין על נקלה כי באוסטרליה הרבה יותר קל ומשתלם להעסיק בני נוער (זה הקהל הטיפוסי שעובד בשכר מינימום) שכן שכר המינימום לבני נוער נמוך במיוחד.

    אתה יכול גם להבין מכך כי באוסטרליה, בניגוד לישראל, נקוטה הדעה ששכר המינימום צריך להימצא ביחס להכנסה - ושהיחס צריך להיות כזה ששכר מינימום יהיה קרוב או אף נמוך יותר מהשכר המינימלי שהיה משולם ממילא.

    אני בהחלט רוחש אמפתיה לשכר העבודה הגבוה באוסטרליה. הקפיטליזם עובד - ואוסטרליה היא הוכחה טובה לכך. גם קצב עליית השכר שם גבוה (כמעט כמו זה שבישראל, בהשוואה לאורך 18 השנים האחרונות). ויש בכך הצדקה, לדעתי, שכן לגור באוסטרליה דומה קצת למגורים בעפולה - ועל זה בהחלט מגיע פיצוי בשכר טוב.
     
     
     
     
    אני חושב שהחישובים שלך מוטעים
    31/7/2012
    נכתב על ידי גיל

    שכר המינימום לבוגר באוסטרליה הוא (מהמקורות שלך..)

    Australia's minimum wage is $15.96 per hour or $606.40 per week.

    השכר השבועי הממוצע על פי המקור שאתה הבאת נע בין 1047 ל 1345 דולר בשבוע על פי סקטורים.
    על פי החשבון שלי היחס הוא ששכר המינימום השבועי הוא 45% מהשכר הממוצע השבועי (Full-time adult ordinary time earnings).

    הנתון הזה דומה מאד לנתון בישראל. אלא מאי- כוח הקניה של המשכורת הממוצעת באוסטרליה, ובהתאמה משכורת המינימום, הרבה, הרבה יותר גדול.
    ונכון, המערכת באוסטרליה מעודדת העסקת בני נוער, ובהמשך גם מכשירה אותם להשתלבות בתעסוקה, בתמריצים, הקלות מס, הכשרות, ועוד ועוד.
    עכשיו, יכול להיות שזה פיצוי על "המגורים בעפולה" כלשונך. אני מסיק (סליחה על החירות שנטלתי לעצמי) שבתור תושב תל אביבי ממוצע אתה אוהב לחשוב שאתה גר באיזה "עיר עולם" חשובה, הצנטרום של היקום. אשריך. האמת היא כמובן אחרת. אתה (סליחה שוב על ההנחה שאני מניח פה) גר בעיר מזרח תיכונית די עלובה, מזוהמת ויקרה, פיפס קטן על המפה העולמית, נאלץ להיאבק בעלויות מנופחות ומופרזות של כל צורכי החיים שלך וזאת בעזרת שכר עלוב.
    אם תיפול, אף אחד לא יפרוש רשת מתחתיך. והנפילה יכולה לבוא גם אם במקרה אתה אחד מבני המזל המועטים שמקבלים משכורת הי-טק.

    בקיצור, אם מתאים לך להמשיך לממן באמצעות המיסים שלך את החרדים, המתנחלים, "מערכת הביטחון", עובדי הנמל, פטורים מהשקעות של חברות הי טק, מכוניות לשלושים שרים וכו'- אשריך.
     
     
     
     
    ההשוואה היא מאוד פשוטה-
    31/7/2012
    נכתב על ידי עומר

    צריך להשוות מה השכר הממוצע לבוגר במשרה מלאה מול עובד בשכר מינימום במשרה מלאה. את השכר הממוצע למשרה מלאה בתחילת 2012 אפשר למצוא כאן:

    http://www.abs.gov.au/AUSSTATS/abs@.nsf/DetailsPage/6302.0Feb%202012?OpenDocument

    השכר היה כ-1405 דולר אוסטרלי לשבוע. המשמעות היא ששכר המינימום לשבוע הוא כ-43% מהשכר הממוצע.

    בישראל שכר המינימום למשרה מלאה הוא 4100 ש"ח לחודש עבודה בעוד שהשכר הממוצע היה בתחילת 2012 8881 ש"ח למשרת שכיר ישראלי. בישראל שכר המינימום החודשי מהווה כ-46% מהשכר הממוצע.

    הצדק בעניין הנתונים, כך נראה לי, הוא עם גיל.