אני רוצה לתרום לחברה על חשבונך
 


גלעד גרינגולד, המציאות מברכת אותך לשלום, ומקווה שבאמצעות כישוריך תוכל גם להבין אותה.

במאמר ארוך ונרגש ב"וויינט" מבכה גלעד גרינגולד את היעדר העניין בבוגרי מדעי הרוח והמדינה כמוהו (בוגר תואר ראשון במדעי המדינה ולימודי מזרח אסיה ותואר שני בלימודי דיפלומטיה). בגיל 31, הוא חש כי הוא עומד להיכנע ל'שיטה', להרים ידיים ולהתחיל לעשות לביתו, במקום "לתרום לחברה."

למה אף אחד לא מפרנס אותי?
גרינגולד מצביע על כמה מקומות שהיו יכולים ליהנות מאנשים בעלי כישורים כשלו. המקום הראשון אחריו תר היה ב"שירות החוץ" ואחר־כך ב"משרדי הממשלה השונים (החוץ, הביטחון והתמ"ת, למשל)" או "בארגונים ממשלתיים וחוץ-ממשלתיים (המוסד והסוכנות היהודית, למשל)." בשוק הפרטי, כך גילה, מתייחסים בזלזול לבוגרי התארים במדעי הרוח. החברות "מחשיבות אך ורק את מי שסיים לימודי הנדסה, אלקטרוניקה, מחשבים, סטטיסטיקה, מתמטיקה, ביוטכנולוגיה וכו'." יש לו ולשכמותו הרבה מה לתרום, הוא אומר, אבל "מדינת ישראל פשוט לא מעוניינת."

אם נתעלם לרגע מהעמדת הפנים—גרינגולד לא הופתע כנראה לגלות שהביקוש לתואר שני בדיפלומטיה בשוק הפרטי הוא אפסי. הוא ידע זאת מראש—תלונתו של גרינגולד היא על־כך שהמדינה אינה מעניקה לו משרה בחו"ל בה יוכל "לתרום לחברה" כשלוח משרד הביטחון או התמ"ת, הסוכנות היהודית או, כמובן, משרד החוץ.

מספר הנשלחים לחו"ל מטעם המדינה מצומצם למדי, כידוע. עוד ידוע כי בין מאות הנשלחים כנציגי משרדי ממשלה או משרד החוץ מעטים מאוד נמנים עם "מי שסיים לימודי הנדסה, אלקטרוניקה, מחשבים, סטטיסטיקה, מתמטיקה, ביוטכנולוגיה וכו'." רובם ככולם דוברי שפות זרות, בוגרי לימודי יחב"ל, מזה"ת וכדומה. לכן, אם נפרש את דברי גרינגולד לפי התוכן המשתמע, הוא מלין על־כך שמדינת ישראל אינה שולחת מספר גדול יותר של שליחים לחו"ל.

נניח לרגע בצד את הצורך הממשי במספר גדול יותר של שליחים לחו"ל, גם הכפלת מספרם אינה נוגעת באמת בהיקף הכללי של הבעיה. כדי שתמצא פרנסה, סליחה, אפשרות "לתרום למדינה," למי "שסיים בהצלחה תארים כמו מזרח-תיכון, מדעי המדינה, פילוסופיה, היסטוריה, ספרות, סוציולוגיה, מזרח-אסיה או, רחמנא ליצלן, לימודי אפריקה" יש צורך ביצירת אלפי מקומות עבודה נוספים בשירות הממשלתי (יש כ-20,000 בוגרים במדעי הרוח ובמדעי החברה מדי שנה) לצורך הכלת הבוגרים החדשים בתחומים אלו.

אפשר להאמין לגרינגולד, הטוען כי הוא מחזיק ביכולת "להבין תהליכים חוצי גבולות בתרבות, בכלכלה ובפוליטיקה" ו"להתחבר לאנשים מתרבויות אחרות" או "ליצור קשרים אישיים עם אנשים שיכולים להשפיע" או "לנסות להמציא פתרונות יצירתיים ומורכבים כדי להביא לכדי מימוש את האינטרסים של המדינה"—אבל כמה אנשים כאלו אכן דרושים בשירות הממשלתי מדי שנה? עשרה? עשרים? חמישים? האם אכן יש צורך דחוף בתוספת של חמשת אלפים אנשים חדשים מדי שנה, שיודעים "להתחבר לאנשים מתרבויות אחרות"?

גרינגולד מסיים את דבריו בנימה סטואית:

מניין תבוא ישועתי? היא תבוא. אולי כשאזנח את השאיפות שלי להפוך את המדינה שלי למקום טוב יותר. אולי כשארים ידיים ואכנע ל"שיטה". אולי כשאחליט שעדיף לי לעשות לביתי מאשר לתרום לחברה שבה אני חי, וגם להתפרנס מזה. וכמו שזה נראה עכשיו, לשם מובילה אותי הדרך.



דומה כי הכשרתו של גרינגולד בהבנת "תהליכים חוצי גבולות בתרבות, בכלכלה ובפוליטיקה" אינה כוללת את ההבנה שתרומתו האמיתית לחברה תתחיל דווקא ביום בו ירים ידיים ויוותר על הרעיון שהציבור יפרנס אותו, ו"יעשה לביתו" בעבודה לפרנסתו הוא. יש לי אפילו רעיון, שיכול לשמש כיוון התחלתי לגרינגולד: מדוע שלא יעסוק במחקר קטן בנושא אנשים ההולכים ללמוד את מה שמעניין אותם, בלי לבדוק אם מה שמעניין אותם מעניין מישהו אחר, ואחר כך מתעניינים מדוע אף אחד לא מתעניין במה שמעניין אותם. זו נראית לי שאלה מעניינת.

OIHO
רק באמריקה. הנשיא אובמה מתרוצץ ברחבי ארצות־הברית כדי לקושש בוחרים, ומדי פעם עושה שגיאות. למעשה, אפילו די הרבה שגיאות. האחרונה מוצגת כאן:



הנשיא הצוהל, במחיצת סטודנטים מאוניברסיטת אוהיו, 'איית' את שם מדינתם, אוהיו, באופן שגוי: הוא הניף ידיו כדי לסמן את האות H, כך שאויתה המילה OIHO במקום OHIO.

ומייקל רמירז השנון עט מיד על המציאה:
something

ויש אפילו תגובה של מטה רומני. כדאי לשים לב לכך שלאובמה לא הייתה ברירה, בעצם: את שגיאת הכתיב ביצע זה שניצב לימינו.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (20)
 
 
איך, איך הוא לא למד קולנוע,
26/8/2012
נכתב על ידי עומר

כזה בנאדם שחי בסרט?
 
 
 
 
ימין לשמאל
26/8/2012
נכתב על ידי אסף הנוסף

ניסיתי למצוא רמז בתמונה האם זאת פשוט תמונת מראה ואז כל העניין הוא סתם פיקציה.
אבל לא. הכפתורים בחולצות הם בצד הנכון. נדמה לי.
איזה יופי שיש קונבנציה.
 
 
 
 
סביר להניח שהראו להם איזו תמונה
26/8/2012
נכתב על ידי עומר

של מה שצריך לעשות ושכחו לומר להם שהסדר אמור להתהפך...
 
 
 
 
היום בידיעות
26/8/2012
נכתב על ידי YCMA

היום בידיעות במסגרת כפולה על שכר בוגרים במקצועות שונים היה טור בצד עם דברים דומים של עובדת סוציאלית. (לא מצאתי ברשת, אולי למישהו יש עיתון מהיום?)

בין הטרוניות על כך שאנשים חרוצים מתוגמלים בצורה יפה וההתעלמות מכך שמהנדס חשמל (למשל) יוצר ערך עבור החברה בה הוא עובד ומכך משולמת גם משכורתו, היא גם מתלוננת על כך שצריך למכור את עצמך לתאגידים המרושעים ושוכחת שהיא עובדת בתאגיד הכי גדול במשק...

 
 
 
 
מתוך הכתבה-
26/8/2012
נכתב על ידי עומר

""איך נוצרה מצוקת כוח האדם בהייטק עם כאלו משכורות מפתות לבוגרים?", שואל אייכנר ומשיב: "קנדל ואנשיו הגיעו למסקנה כי הסיבה העיקרית היא היחלשות בזרם המצטרפים החדשים לשוק העבודה במקצועות הנדרשים". "

גאונים שם. למה יש פחות מדי אנשים בהייטק? כי יש פחות אנשים שיש להם מקצועות רלוונטיים. מדהים! ידעתי שצריך צוות כלכלנים מייעץ לשר האוצר בשביל משהו, והרי המשהו הזה לפניכם.

http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/paper_review_280612_the_icing_on_the_cake.aspx
 
 
 
 
עומר, זה קסום
27/8/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

זה מעורר מחשבות על וועדות אחרות שאפשר להקים. למשל, ועדה שתחקור את המשקיעים בבורסה ותגיע למסקנה כי "עיקר ההפסדים נובעים מהחלטה לקנות מניות שערכן ירד אחרי מועד הקנייה"; או ועדה לבדיקת העליה במחירי הדיור שתגיע למסקנה כי "תרומה חשובה לעליה במחירים הייתה הצלחתם של מוכרי דירות למכור את דירותיהם במחירים גבוהים יותר."
 
 
 
 
בלי (ואולי עם) קשר
27/8/2012
נכתב על ידי עומר

פרופ' אווה אילוז טוענת שבספרות הרומנטים של המאות ה-19 וה-18 אין בכלל שימוש במושג insecurity כשמדובר באהבה רומנטית. האם מישהו יודע אם זה נכון? האם יכול להיות שפשוט היה מונח אחר בשימוש באותה המשמעות? הרי יש רומנים שלמים שעוסקים בעניין הזה (ג'יין אוסטין כמדומני היא שליטת התחום).
 
 
 
 
מה הכוונה ב-insecurity?
27/8/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

האם הכוונה לבטחון בכך שהאהוב אוהב או למשהו אחר?
 
 
 
 
הכוונה
27/8/2012
נכתב על ידי עומר

ל-insecurity in a relationship, אני מניח שמהסוג שרואים בכל ז'ורנל לנשים שממתינות בתור לספר.
 
 
 
 
מה התשובה למאמרים אלו שמעמד הביניים לא הרוויח
27/8/2012
נכתב על ידי עמוס

http://www.pewsocialtrends.org/2012/08/22/the-lost-decade-of-the-middle-class/

http://finance.yahoo.com/blogs/daily-ticker/middle-class-broke-pew-study-reveals-real-problem-155018682.html

http://www.businessinsider.com/how-to-fix-the-economy-in-one-simple-chart-2012-8
 
 
 
 
עומר, לא הבנתי מה היא רוצה לומר בזה?
27/8/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

ראשית, היה בטחון נפלא לכל הנשים במדינות קתוליות ואורתודוקסיות כי הגירושין היו אסורים. גם לנשים במדינות מוסלמיות, כי אף אחד לא שאל אותן ממילא, ולכן לא היו להן דאגות.
 
 
 
 
היא מדברת על הספרות הרומנטית
27/8/2012
נכתב על ידי עומר

במערב במאות ה-18 וה-19. אני מניח שמדובר בספרות האנגלית הצרפתית וכו'. אני מניח שהיא מנסה לומר משהו על החדירה של השפה הפסיכולוגית לתוך שפת היומיום ואיך שזו משרתת את מטרות הקפיטליזם בלה בלה בלה (ראה מאמריה הרלוונטיים ב"הארץ" וה"כסאח" עם הפסיכואנליטיקאים). אני רק רוצה לדעת האם יש בסיס אמפירי לטענה שאין מונח של insecurity בספרות הזאת (או מונח מקביל) במשמעותו המודרנית. אני לא יודע, אבל למיטב זכרוני כל ספרי אוסטין, למשל, מלאים בכל מיני הרהורים של "האם הוא בשבילי וכיצד זה יהיה בינינו" וכו' של נשים. השאלה אם גם יש מילים "שמורות" לסוג הזה של הרהורים.
 
 
 
 
לעומר
27/8/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

עומר,

כעצה כללית: חבל לבזבז זמן על אילוז. היא תמיד כותבת אותו מאמר. לצורכי חסכון במים, הנה תבנית כל מאמריה וספריה:
א. <תחום כלשהו> הוא שיקוף והבניה של יחסי כוח.
ב. היאך? ובכן, <שורת דוגמאות על תחומים שהיא מבינה למחצה, לשליש ולרביע>.
ג. וכפי שאפשר לראות <אסופה אקראית של עובדות במגוון שבין לארלוונטי לשקרכשלהו> הוא עדות משכנעת לכך.
ד. להעביר את התנור לטורבו לחמש עשרה דקות.
ה. בתיאבון.

יש שני ליקויים בסיסיים בניתוח שלה - אחד משותף לכל ניתוח סוציולוגי והשני טיפוסי לכתיבה בסגנון שלה.

הליקוי הספציפי לניתוח שלה הוא ההנחה שכל האירועים הנבחנים מתרחשים על ציר ניתוחי אחד ויחיד. לדוגמה, היא טוענת שניסיונם של הפסיכולוגים להרחיב את כוח שליטתם הביא אותם 'לייצר' סוגים נוספים של 'הפרעות הדורשות טיפול' ולהרחיב בהתמדה את תחום הדברים ה'דורשים טיפול'. כלומר, הניסיון להגדיל את ההכנסות הנובעות מטיפול פסיכולוגי הרחיב את גדר הדברים הטעונים טיפול.

הטיעון הזה הוא על ציר בודד של מערכת יחסים ומתעלם מאפשרויות אחרות, הרבה יותר מתבקשות. לדוגמה, שהסוגים החדשים והנוספים של 'טעון טיפול' הם תוצר של זמן פנוי רב יותר ושל יכולת כלכלית רבה יותר, המאפשרים עיסוק גם בהפרעות אקסטרא או בבעיות מינוריות יותר; או, בגישה צינית יותר, שהגידול בביקוש לשירות של "מישהו שיקשיב לחפירות האגוטיסטיות שלך" יצר היצע מתאים של פסיכולוגים ומטפלים; ושהפסבדו-מדעיות של השירות הפסיכולוגי הניתן אינו אלא אדרת הכרחית של ספקי שירותים לצרכנים, כדי שאלו יוכלו להרגיש שהם מטופלים על־ידי מומחה; וכן הלאה.

הניתוח על ציר בודד של אילוז—כך הניחוש שלי—נובע מכך שהיא מנסה ליישם אותו רעיון פוקואיסטי (דומני) על תחומים, בלי להבין את ההיבט הכלכלי (גם פוקו לא הבין).

הליקוי הכללי הוא ההנחה של הסוציולוג כי הוא עצמו אינו חלק ממבני הכוח אלא רק צופה בהם;או שהוא יכול למלמל משהו על־כך ש"אף אחד מאיתנו אינו נקי" ולצאת פטור מהתייחסות נוספת לעניין; או שהוא יכול להפנות את תשומת לב הקורא לכך שאף אחד לא נשכב על ספה ומשלם 320 שקל לייעוץ סוציולוגי ולכן אין לסוציולוג מה להרוויח => הוא 'אובייקטיבי'.

במקרה הספרות הרומנטית של המאה התשע עשרה, יש בה שתי עלילות עיקריות: א) הסיפור השמח: אישה מבקשת להינשא לאדם בעל מעמד רם משלה ואחרי הרפתקאות מרובות בהן מוכח מעל לכל ספק סביר כי המניע של האישה אינו חמדנות אלא אהבה זכה וטהורה היא נישאת לבעל המעמד הרם. ב) הסיפור העצוב: אישה מבקשת להינשא לאדם בעל מעמד רם משלה ואחרי הרפתקאות מרובות בהן מוכח מעל לכל ספק סביר כי המניע של האישה אינו חמדנות אלא אהבה זכה וטהורה אחד מהם מת והשני גם כן מת ו/או נכנס למנזר ו/או מתחתן בנישואים חסרי אהבה.

העלילות האלו מספרות לנו כי:
א. ברוב המכריע של המקרים אנשים נישאו כדי לשפר את מצבם החומרי.
ב. האופציות של נשים (במיוחד) וגברים היו הרבה יותר מוגבלות, ולכן נישואים נתפשו כאירוע בעל השלכות חשובות מאוד (הפגיעה מפספוס הרבה יותר חמורה).
ג. הסטטוס אחרי הנישואין נתפש כגורל שקשה או בלתי אפשרי לשנותו.

אם תקרא את שרלוט ברונטה או את ג'יין אוסטן, לדוגמה, תוכל לראות כי השיקול הכלכלי הוא המרכזי. אהבה זה נחמד, אך זה פרס בונוס, ואישה אינה מוטרדת ממצב בו הגבר נוסע ללונדון ומבלה עם זונות, שכן הדבר אינו מאיים על הכנסתה.
 
 
 
 
לעמוס
27/8/2012
נכתב על ידי אורי רדלר

לעמוס, כתבת:

מה התשובה למאמרים אלו שמעמד הביניים לא הרוויח



מדינת הרווחה?
 
 
 
 
אני לא מתייחס ברצינות לטענות
27/8/2012
נכתב על ידי עומר

אני רק רוצה לראות האם יש בכלל בסיס לטענה הזו שלה.

אגב, לגבי סוציולוגיה, וגם תחומים בפסיכולוגיה, למה התחומים הללו נמצאים באקדמיה? אני מכוון בשאלתי לאינטרס שיש לממן את תחומי המחקר האלה והאינטרס של ראשי האוניברסיטאות להחזיק מחלקות שיש בהן "מומחים לכלום" מסוגה של אילוז (בשל כך לא הזכרתי כלכלה...). יש לך יכולת למפות את יחסי הכוחות שהובילו למצב זה ואלו שגורמים לשימורו?
 
 
 
 
אולי הם עמדו מול מראה
28/8/2012
נכתב על ידי אלעד

אם הם ראו את עצמם במראה היה כתוב OHIO. חוצמזה המחשבה הטבעית היא לכתוב משמאל לימין ובאמת משמאל לימין זה נכון (רק שזה לא נכון), כמו כן אפשר בקלות לעשות שיקוף לתמונה ולזייף/לתקן אך נראה שזה אמית כי השעונים על יד שמאל
 
 
 
 
אלעד, קראת את יתר הדיון לפני שהגבת?
28/8/2012
נכתב על ידי עומר

 
 
 
 
טור נוסף פרי עטו של גלעד גרינגולד
29/8/2012
נכתב על ידי אייל אופנבך

מר רדלר שלום,

גלעד גרינגולד כתב טור נוסף היום באותו אתר. אני ממליץ בחום לקרוא אותו. בטור זה הוא בעצם טוען כי אתה ורבים אחרים, ביניהם אני, כלל איננו יודעים לקרוא, ואם אנו יודעים לקרוא - איננו מבינים את הנקרא. בשביל למתן מעט את התגובות השליליות ברובן לטורו הראשון, החליט הכותב להאשים אותך ואותי באי-יכולת לקרוא את מחשבותיו האמיתיות. אכן, מעטים מאיתנו במדינה זו מחזיקים ביכולותיו של אורי גלר.

 
 
 
 
כשירות לציבור-
30/8/2012
נכתב על ידי עומר

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274353,00.html
 
 
 
 
ויש על כך פוסט, עם גילויים נאים...
30/8/2012
נכתב על ידי אורי רדלר