הטרמית
 


הטרמה או לא הטרמה? זו כנראה השאלה. אחד מענפי החקר המשגשגים בתחום הפסיכולוגיה החברתית והקוגניטיבית עלול להיכרת. הסיבה: אולי אין בכלל דבר כזה. מכל מקום, אף אחד לא מצליח לחזור על הניסויים המרכזיים בתחום. חתן פרס נובל, דניאל כהנמן, סבור שמדובר ב"רכבת שירדה מהפסים" וחושש כי אם לא ייעשה מעשה, דינה של ההטרמה ללכת בדרכן של אמונות הבל פסיכולוגיות אחרות.

הטרמה (בלעז, priming), כך "פסיכולוגיה היום," היא צורה לא מודעת של זכרון אנושי, הנוגעת לתפישה של מלים וחפצים. פעולות או מלים מסוימות הן 'הדק' המעורר או מגביר את התגובה לפעולות או חפצים אחרים." לדוגמה, אדם הרואה את המילה 'צהוב' יזהה במהירות גבוהה מעט יותר את המילה 'בננה'. שימוש נוסף, ואולי מרכזי יותר לענייננו, הוא הטרמה כדרך לאימון זיכרון ומניפולציה בהתנהגות או בתגובות.

כמה ניסויים נודעים מקושרים להטרמה בהקשר של פסיכולוגיה חברתית. אחד מהם הוא של ג'ון בארג (ייל) שהציג ניסוי בו אנשים שלהם הוצגו מילים הקשורות בזקנה פסעו מאוחר יותר בקצב איטי יותר. מחקר נודע אחר היה של דיקסטרהויס (Dijksterhuis) ההולנדי, בו הוכח כי ביצועיהם של אנשים במענה על שאלות ידע כללי הושפעו לטובה או לרעה אם הם נדרשו לחשוב לפני כן על פרופסור חכם או על חוליגן כדורגל. ההשלכות המרכזיות של התאוריות בנושא הטרמה נוגעות לתחום הזיכרון ובמיוחד המניפולציה בו.
  muvlat  
 
דניאל כהנמן מצביע על הסכנה כי ההטרמה תלך בדרכם של הפחתת הדיסוננס הקוגניטיבי—עניין שספק היה ספק הומצא—והתפישה התת־סיפית, שהיא ככל הנראה דוגמה של פסבדו־מדע. אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה?
 
  muvlat  


מתקפת התרמית
חקר ההטרמה ניצב תחת מתקפה לא צפויה מכיוון לא צפוי: הקושי לשחזר את הניסויים. כלומר, חוקרים שבאו להעניק חיזוק לתוצאות ניסויי מפתח לא הצליחו לקבל תוצאות המאשרות את הניסויים המקוריים. לגבי כל אחד מהניסויים נדמה היה כי התוצאות ה'נכונות' מושגות רק כאשר הנסיינים המקוריים עמדו מאחורי הניסוי—אחד הסימנים המדאיגים ביותר מנקודת מבט מדעית.

כדי להוסיף לבעיות, שני חוקרים הולנדים בולטים בתחום נתפשו בעבירה המחקרית החמורה ביותר: הם זייפו נתונים. דידריק סטאפל מאוניברסיטת טילבורג הודה בשנת 2011 כי המציא חלק מהנתונים שלו. דירק סמיטרס מאוניברסיטת ארסמוס הודה בשנת 2012 בקטיף דובדבנים אסור (כלומר, ליקוט נתונים הנוחים לו) בחלק מהמחקרים. (וראו במיוחד הכתבה (26.4.2013), באורך אפי, שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" בנושא סטאפל)

מצב העניינים בסוף שנת 2012 היה כה חמור, עד שחתן פרס נובל דניאל כהנמן נאלץ להושיט יד מסייעת. כהנמן שלח מכתב בדואר אלקטרוני המיועד לחוקרים מרכזיים בתחום ההטרמה החברתית בו קונן על בעיות חמורות בתחום:

חשיפת הונאה של חוקרים, בעיה כללית בשחזור האפקט אצל חוקרים רבים, כישלונות חוזרים ונשנים עליהם דווח לקבל תוצאות דומות לאלו שבספרות ההטרמה... מסיבות אלו, בצדק או שלא בצדק, תחומכם הוא כעת מופת של ספקות ביחס לאמינות המחקר הפסיכולוגי. הבעיה שלכם אינה עם הקומץ שקורא תגר על תקפות כמה מהתוצאות של הטרמה. הבעיה היא עם אוכלוסיה רחבה בהרבה של עמיתים, שבעבר קיבלו את התוצאות המפתיעות שלכם כעובדות כאשר פורסמו. אנשים אלו הציבו עתה סימן שאלה ביחס לתחום שלכם, וזו האחריות שלכם לסלקו.


כהנמן הסביר, בשפה פשוטה: "אני רואה רכבת יורדת מהפסים" ומזכיר: "אני זקן דיי לזכור שני תחומים אחרים [בפסיכולוגיה חברתית] שקרנם שקעה לשנים ארוכות בגלל קושי בחזרה על ממצאים: תפישה תת־סיפית והפחתת דיסוננס." קריאתו היא ליצור מערכת שתאפשר לחזור על הניסויים, בראשות חוקרים המצויים בתחום) כדרך "לשקם את התחום."

כהערה בצד: מעניין כי כהנמן בחר לציין שני תחומים מפוקפקים מאוד. האחד, הפחתת דיסוננס, נמצא על הגבול המעורפל שבין משאלת לב למשהו ממשי, ואילו השני, התפישה התת־סיפית, הוא תת־זן מוכר של פסבדו-מדע. אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה?

כך או כך, קריאתו של כהנמן לא עצרה את התהליך. המצב החמיר עד כדי מאמר ב"ניו־יורק טיימס" שקונן על הבעיות. המאמר ציין במיוחד את מחקריו של פשלר (כאן ווכאן) שכשלו במציאת חיזוקים לניסויים, ואת מחקרם של דוין, קליין, פישון וקלירמאנס מ-2011, שהתקשה בשחזור תוצאותיו של ברג (ניסוי ה'זקנים'). דוין ועמיתיו לא גילו כל האטה בהליכתם של המשתתפים בניסוי, לבד מבמצב בו הודיעו מראש לבוחנים כי עליהם לצפות להליכה איטית יותר.

אחרון בסדרה, לפי שעה, הוא מחקר של שנקס ואחרים (אוקטובר 2012), שניתץ לרסיסים את ניסויו של דיקסטרהויס (ניסוי 'הפרופסור והחוליגן'). שנקס ואחרים מצביעים במחקר, מעבר לתוצאותיו, על נקודת חולשה בולטת במחקרי ההטרמה. טענה מרכזית של עורכי מחקרים כאלו, ואף של כהנמן, היא כי תוצאות שאינן תומכות בקיום הטרמה סובלות משינויים קטנים במבנה הניסוי ומהיעדר ניסיון במחקרי הטרמה. אך אם אפקט ההטרמה קיים ושיעורו ניכר, כפי שנטען על־ידי דיקסטרהויס ואחרים, כי אז לא היו שינויים קלים או פגמים אמורים להניב תוצאות חלשות כל־כך באופן עקבי.

בהקשר זה מאלפת הסתייגותם של דיקסטרהויס ואחרים מחזרה על הניסויים שערכו והתעקשות תמוהה על מניעי החוקרים מן העבר השני. דוגמה לכך מספק דיקסטרהויס עצמו, בתגובה למכתב ב"נייצ'ר":

זהו מכתב המעיד על טיפשות עמוקה. האמירה שהנתונים של שנקס מציבים סימן שאלה ביחס לתאוריית החשיבה הבלתי־מודעת היא מגוחכת... הניסויים של שנקס הם בלתי־מקצועיים באופן קיצוני.... האזכור שלי עם סטיפל וסמיסטרס באותה פסקה אינו רק מטופש, הוא גם מעורר בחילה.... אני לא זקוק להתנצלות, אבל אנא הורידו את המכתב המטומטם הזה במהירות האפשרית.





הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (7)
 
 
מעניין
6/5/2013
נכתב על ידי לזר

אבל איך זה קשור לסוציאליזם?

(לא שאמרת שזה קשור, אבל בסופו של דבר הכל פה תמיד קשור לזה איכשהו...)
 
 
 
 
צירוף מקרים משעשע
6/5/2013
נכתב על ידי focus

המלה "הטרמה" מככבת הבוקר במקום נוסף, במשמעות שונה:
http://www.themarker.com/markets/1.2013598
 
 
 
 
לזר, אין קשר הכרחי... זה לא סוג כזה של בלוג
7/5/2013
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
זה הקשר
7/5/2013
נכתב על ידי בירה נשר, חמור על הגשר

ממחקר שערכתי מתברר שאנשים שחושבים על המילה "סוציאליזם" ואח"כ נשלחים לשירותים מאבדים את היכולת לנגב את הישבן והם פשוט יושבים ומחכים ליד של הממשלה שתטפל בהם.
 
 
 
 
ללזר
8/5/2013
נכתב על ידי רוני

1. קודם כל הבלוג הוא לא על סוציאליזם.
2. זאת לא הפעם הראשונה שבבלוג יש ביקורת על באיזו קלות אפשר להוציא "מחקר" ולפרסם אותו ולהסתמך עליו. אנו רואים את זה המון שאנשים מכל מני סוגים מתבססים על משהוא שקראו באיזה ירחון מדעי/ כלכלי/ שקרכלשהוא ומבססים על זה תורות שלמות. בהרבה פוסטים מובעת פה ביקורת על מסקנות שלא מבוססות באמת אבל עליהם מתבססות תורות שלמות ואג'נדות שלמות של נבחרי ציבור מסויימים.

מקווה עכשיו שהבנת את הקשר.
 
 
 
 
אבל הקשר לסוציאליזם ותכנון מרכזי הוא ברור
9/5/2013
נכתב על ידי יוסי

זו עוד דוגמא לנטייה של השמאל האינטלקטואלי להניח שקל לשלוט על מעשיו של האדם באמצעות התניות מבחוץ, ושקל למנוע מבני אדם להתנהג בצורה רציונלית. מפה, הקשר להנדסה חברתית ברור.
 
 
 
 
יוסי, קודם כל תבהיר מה זה "רציונלי"
9/5/2013
נכתב על ידי עומר

ואחר כך אולי אפשר יהיה להבין על מה אתה מדבר.

נ.ב. - זה אכן קל יחסית להטות אנשים מדרך הפעולה הרגילה שלהם (ולהטות אותה שוב. למשל, אם תקרין לאנשים תמונה של קיא בזמן שהם עונים על השאלונים של כהנמן וטברסקי, אתה יכול לקבל היפוך בתשובה שלהם. עד כדי כך פשוט). היום כבר עושים את זה בניסויים בneuroscience, עם בקרה הרבה יותר משמעותית על האפקט המתקבל. הסוגיה המרכזית, כשזה בא לידי דיון בקביעת מדיניות, היא עד "הטיות" כאלה קיימות ללא מניפולציה מכוונת.