יואיל כבודו לשפר את תנאי
 


אחרי כארבעה חודשים של עיצומים הורה בית־הדין הארצי לעבודה להפסיק את העיצומים במשרד החוץ ולפנות למגשר. בכך בא לקיצו (הזמני, כנראה) הסכסוך התעסוקתי הביזארי של השנה: קרב עקוב פוסטים בפייסבוק של עובדים שאין להם יכולת לחץ, למען שינוי בתנאי התעסוקה שאין להם באמת זכות לקבל, וכנראה שאין להם יכולת להשיג.

אל תגעו בבני!
סכסוך העבודה במשרד החוץ התנהל עד לפני זמן קצר בעלטת חוסר אכפתיות מוחלט מצד משרד האוצר והציבור. העובדים אמנם נקטו צעדים כאלו ואחרים, ומנעו או הגבילו שירותים כאלו ואחרים—אך איש לא שם ליבו לכך, אם משום שלאיש לא ברור מה משרד החוץ עושה בדיוק, ואם משום שלאיש לא אכפת.

אחר־כך הוחרפו הצעדים. ביקורי דיפלומטים זרים בוטלו, הופסק הטיפול בישראלים בחו"ל ובדרכוני זרים ולבסוף הופסקו כל השירותים הקונסולריים. גם כאן, כמעט אף אחד לא שם לב לכך, גם משום שלאיש עדיין לא היה ברור מה משרד החוץ עושה, וגם כי לאף אחד לא היה אכפת.

במשרד החוץ גם לא הועילו לעצמם. כשהופסקו השירותים הקונסולריים, הם עדיין החריגו מן הכלל הצלת חיי אדם (חילוץ וטיפול רפואי), העברת גופות וטיפול בפונדקאות. ומהנפקת דרכוני זרים הוחרגו עובדים בתחום הסיעוד והבריאות. לשון אחר: עובדי משרד החוץ נהגו חובבנות מופלגת ולא ניצלו אף את מעט כוח הלחץ שעמד לרשותם.

המפנה הגיע עם משלחות הנוער לפולין. משהסתבר למדינה כי העיצומים במשרד החוץ ימנעו הנפקת דרכונים דיפלומטיים לאנשי אבטחה נושאי־נשק קמה סערה רבתי. במשרד החינוך נזעקו והמדינה תבעה לחייב את משרד החוץ להנפיק דרכונים כאלו, וזמן קצר אחרי־כן הגיעו הצדדים להסכמה על תהליך גישור. "מותר לנהל סכסוך על שכר, אבל אסור לעשות זאת על גבם של ילדים שנוסעים למצעדי החיים באושוויץ ובירקנאו," אמר שר האוצר יאיר לפיד. כי כן, אין דין ביטול ביקורם של שרי חוץ הולנדיים למיניהם, כדין בזכותם המוקנה של ילדינו להשתכר ולהזמין זונות פולניות למלון בחו"ל.

עובדי משרד החוץ יכולים להפיק מהסיפור כמה לקחים חשובים. ראשית, הם יכולים ללמוד כי כל ביקורי הדיפלומטים שבעולם אינם משתווים לעצמה הגלומה בכמה אלפי תלמידי תיכון. כל אחד מאלפיים תלמידי התיכון שיציאתם לפולין בוטלה הוא הזיסעלה והזונאלע האישי של לפחות שני הורים בעלי זכות הצבעה. יתר על־כן, מדובר בהורים יהודיים ואשר על־כן, מצב בו שולמו 5,000 שקל לילד ללא אפשרות החזר, כפול 2,000 תלמידים יוצא 10 מיליון סיבות לא להצביע עבור לפיד ומפלגת "יש עתיד" בבחירות הבאות.

לקח חשוב שני הוא שיש שרים ויש שרים. הפגיעה במשרד ממשלתי כלשהו תמיד חמורה, אך פגיעה במשרד שבראשו עומד איש חייכני שהוא גם חבר מפלגתו של שר האוצר (י. לפיד) חמורה ממנה שבעתיים. לשר החינוך פירון יש טלפון, והוא השתמש בו. טוב היו עושים אנשי משרד החוץ, מכאן, לו היו פותחים בעיצומים אחרי הקמת הממשלה. טוב עוד יותר היו מכוונים לו היו מתאמצים מלכתחילה רק למשרדים שבראשם עומדים האנשים הקובעים, אנשי לפיד.

שכר נמוך?
ויש גם עניין קטן נוסף: השכר. עובדי משרד החוץ קובלים כבר שנים על־כך שמשכורותיהם של אנשי המשרד בארץ נמוכות להפליא. על־אף צילומי התלושים, עם זאת, יש נתונים אחרים שאינם מאפשרים להשתכנע באמיתות הטענות על שכר נמוך.

תקציב משרד החוץ לשנת 2013 מסתכם בכ-1.592 מיליארד שקל, לעומת 1.57 מיליארד שקל בשנת 2012. הצלבת נתוני שנים אלו מאפשרת לנו לעמוד על עלות השכר של עובדי משרד החוץ.

  עובדים בתקן ישראל עבודה לא צמיתה ישראל עובדים בתקן חו"ל עובדים מקומיים חו"ל
עובדים, 2013 622 122 436 1,634
עובדים 2012 642 113 416 1,586
עלות שכר (אלפ"ש, 2012) 93,458 14,230 220,128 227,159
הטבות שאינן בשכר (אלפ"ש, 2012) 35,613   157,843  
עלות שכר שנתית (2012) 201,045 125,929 908,584 143,227
שכר חודשי והטבות (2012) 16,753 10,494 75,715 11,935


כפי שניתן לראות בטבלה, מצבם של העובדים בעלי הקביעות במשרד החוץ רחוק מלהיות נואש. עם תוספת ההטבות השונות (כמו דמי ריפוי, השתתפות בחינוך, השתתפות בשכר דירה, דמי ייצוג, העברת מטענים, נסיעות ואש"ל בחו"ל ואחזקת בית), השכר כולל ההטבות שאינן מופיעות בתלוש המשכורת מסתכמת בכ-16,753 שקל לחודש, ואילו בחו"ל עלות השכר מטפסת לרום של כ-75,715 שקל לחודש. כדי לסבר את האוזן ולבאר את טיב התנאים בחו"ל, המדינה משתתפת בממוצע בהוצאות שכר הדירה בגובה של כמעט 13 אלף שקל לחודש, משתתפת בהוצאות החינוך בהיקף של כ-4,600 שקל לחודש, ומשלמת כ-1,100 שקל לחודש, בממוצע, על שירותי בית ועוזרות עבור העובדים בעלי הקביעות בחו"ל.[1]

עובדי משרד החוץ גורסים כי הם אינם נאבקים למען העובדים המבוססים ובעלי הוותק כי אם למען הצוערים והצעירים. כלומר, הם טוענים כי במוקד מאבקם לא עומדים אלו המשתכרים יותר ממנכ"ל במשרד ממשלתי אלא דווקא החפ"שים. אבל בסרט הזה כבר היינו, ויותר מפעם אחת. כפי שלמדנו ממאבקיהם של הרופאים בעבר, את התוספת לשכר דורשים בשם תצלומי השכר של נמוכי הדרג, אך שיפור התנאים מתנקז בעיקר לכיסם של הבכירים.

והחשש הזה חזק במיוחד בהתייחס למשרד החוץ. מזה שנים לא מעטות שולטים במשרד ללא מצרים אנשי המנהלה. אלו, עובדי מדינה רגילים, ארגנו לעצמם בהדרגה תנאי שכר ושירות שווים לאלו של הדיפלומטים בשירות החוץ. אין זה המקום לדון בהשלכות של הנושא על איכות שירות החוץ של ישראל, אך ברי כי אנשי המנהלה מעניין גורלם של הצוערים כקליפת השום, וזה גם מה שהם יקבלו, בסופו של דבר.

הערות שוליים
1 סביר להניח כי יהיו שיערערו על קביעות השכר כאן. חיזוק מסוים לעמדתי ניתן למצוא בנתונים שנמסרו על־ידי אנשי משרד החוץ ביחס לעלויות השכר של עובדים בחו"ל. בכתבה שהלינה על־כך שאין ביקוש למשרות דיפלומטיות בחו"ל בגלל העלויות הגבוהות של מחיה ושכר נמוך צוין גובה השכר בשנת 2011 ומהנתונים עלה כי בתוספת ההטבות היה שכר העבודה של עובדי משרד החוץ בעלי הקביעות בחו"ל גבוה פי שניים עד שלוש מגובה השכר הממוצע במדינות המפותחות.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (10)
 
 
עלות מעביד ממוצע של 16,753
4/8/2013
נכתב על ידי יעקב

אם מדובר בעלות מעביד של 17,000 ש"ח וצריך מזה להוריד כרבע בהוצאות שכלל אינן בברוטו (קרן השתלמות, ביטוח לאומי מעסיקים, פנסיה) והוצאות חד פעמיות (הבראה, ביגוד, וכו') הרי שסביר שעובד מתחיל לא מקבל הרבה ועובד ותיק לא מקבל הרבה יחסית לבני גילו. אבל, מי שרוצה לעבוד במשרד החוץ צריך לקבל את תנאי העבודה במשרד החוץ, שבאים ביחד עם היכולת לעבור לחו"ל ולקבל שם משכורת נאה. מי שלא רוצה את ההימור הזה מוזמן לעבוד במקום עבודה אחר.
 
 
 
 
ליעקוב
5/8/2013
נכתב על ידי רוני

השתתפתי פעם במכרז, אמנם לא של משרד החוץ אך של משרד ממשלתי אחר לגבי משרות של נציגות ישראלית בחו"ל. שם ניסו למכור לכל המשתתפים במכרז ככל שעלינו בשלבי המכרז שהשכר כשמשרתים בארץ הוא לא משהו אבל כשיוצאים לחו"ל זה הצ'ופר האמיתי שלא לומר ה"בוננזה". כלומר, ידוע לכל המשתתפים במכרז שהשכר ההתחלתי הוא בנוני מינוס אבל כשיוצאים לשליחות זה פיצוץ. הצוערים יודעים את זה ומסכימים לזה לפני שמתקבלים. דרך אגב הובהר לנו שהתנאים של צוערי משרד החוץ היו יותר טובים.
 
 
 
 
לא להתבלבל
5/8/2013
נכתב על ידי אלעד

החישוב שלך נחמד אבל מעיד בעיקר על חוסר הבנה בנושא. שכר דירה איננו שכר אלא השתתפות המדינה בהוצאה שאלמלאה לא היה איש יוצא לחו"ל. כך גם הוצאות רפואיות, חינוך ודמי ייצוג. הבעיה העיקרית בניתוח שלך הוא שכללת את כל החזרי ההוצאות בתוך השכר. זה גם מה שמשרד האוצר עושה, אבל אותם אפשר להבין - הם רוצים לנפח כמה שיותא כדי להראות שהשכר בחו"ל ג,וה. בפועל, השכר עומד על כ 13000 שקל ברוטו.
זה נשמע שכר יפה, אבל זה מעט מאד, כי מדו,ר בדרך כלל במפרנס יחיד. עם זה קשה לגמור את החודש בלונדון, בניו יורק או בטוקיו, שלא לומר לואנדה. אל תתבלבל מהמספרים, הם לא מספרים את הסיפור האמיתי.
 
 
 
 
אם השליח היה גר בארץ, הוא היה משלם עבור דיור מהנטו שלו, כך ששכ"ד בהחלט צריך להחשב כחלק מהשכר.
5/8/2013
נכתב על ידי עמי, ת

חינוך והוצאות רפואיות לא צריכים להחשב כחלק מהשכר, משום שזה תשלום חליפי לשרותי חינוך ובריאות שהוא היה מקבל לו היה גר בארץ (והוא מן הסתם משלם עבורם ממשכורתו, במסים). נראה שאכן יש פה ניפוח מסויים.
 
 
 
 
לאלעד
6/8/2013
נכתב על ידי אורי רדלר

לאלעד, כתבת:

החישוב שלך נחמד אבל מעיד בעיקר על חוסר הבנה בנושא. שכר דירה איננו שכר אלא השתתפות המדינה בהוצאה שאלמלאה לא היה איש יוצא לחו"ל. כך גם הוצאות רפואיות, חינוך ודמי ייצוג. הבעיה העיקרית בניתוח שלך הוא שכללת את כל החזרי ההוצאות בתוך השכר. זה גם מה שמשרד האוצר עושה, אבל אותם אפשר להבין - הם רוצים לנפח כמה שיותא כדי להראות שהשכר בחו"ל ג,וה. בפועל, השכר עומד על כ 13000 שקל ברוטו.



האוצר דווקא רוצה שהחזרי ההוצאות יהיו מחוץ לשכר, כדי להקטין את תשלומי הפנסיה. בפועל, עם זאת, החזר על שכר דירה, הוצאות רפואיות, חינוך ודמי ייצוג הם תוספת נכבדה מאוד-מאוד למשכורת.

ברור כי חלק מההוצאות מייצגות עלויות שאינן חלות במלואן על תושב ישראל - לדוגמה, כדי לשלוח ילד לבית ספר ראוי, חלק מהעלויות בארץ ממומנות על־ידי המדינה. עם זאת, מדובר כאן בתוספת העולה בשיעור ניכר על זו ועל זו. ההקצבה בישראל לתלמיד לשנה עומדת על כ-23 אלף שקל, ואילו כאן מדובר בתוספת של כ-30 אלף שקל מעבר לסכום הזה.

הדברים נכונים אף יותר ביחס לשכר הדירה, שהוא מרכיב ההוצאה המרכזי עבור משפחות בישראל.
 
 
 
 
הרבה שגיאות
7/8/2013
נכתב על ידי עובד המשרד

ראשית הכתבה מלאה בשגיאות וסילוף המציאות.

אפרט:
1. היתה תשומת לב תקשורתית רבה, גזירי העיתונים והלינקים למכביר בידי [כ1-2 ליום לאורך קרוב לחמישה חודשים]
2. שימת לב תקשורתית שווה בעיני שר האוצר והממונה על השכר באוצר כקליפת השום.
3. לחץ מהותי הופעל מספר פעמים באופן מבוקר היות ומדובר בנושאים מדיניים בעלי השלכות ביטחוניות.
4. במקום לשמוח על שימוש מושכל במנופים אתה בוחר לעלוב בעובדי המשרד אשר לדבריך לא יודעים איך להפעיל לחץ...
5. גם לך כמו לרוב הציבור אין מושג מה אנחנו עושים, אני במקומך לא הייתי מתגאה בכך בפומבי אלא יושב לקרוא ולהשכיל.
6. משכורת צוער בארץ היא 5500 ש"ח נטו.
7. משכורות עובדים בעלי וותק של יותר מעשר שנים הנן 7500 - 8000 ש"ח. זה אולי נשמע לך תקין אבל אתה כמובן לא יודע כלום על תנאי השירות ולא מבין שמדובר במשכורת לכל המשפחה היות ובן הזוג ברוב המקרים אינו מצליח לשמר קריירה בגלל מעברי הדירות.
8. בכירי משרד החוץ - סמנכ"לים ומעלה, עדיין נמצאים על סולם השירות ומרוויחים רק על פי דרגתם, פרט למנכ"ל ושלושת משניו. כך יוצא שסמנכ"ל בכיר מאוד, הרוויח [וראיתי במו עיני] כ12,000 ש"ח נטו.
9. הפנסיה עליה כתבת לא קיימת והלוואי והיתה. אין שום רכיבים פנסיוניים נוספים. הפנסיה נגזרת משכר צל שקרי וממוצא בסך 5000 ש"ח בעת השירות בחו"ל. כך יוצא שמי שמשרת בחו"ל מפריש עוד פחות ממי שמשרת בארץ.
10. שכר חו"ל שחישבת כולל קצובות שהמדינה משלמת לשליחיה ע"מ שיוכלו להתקיים בחו"ל. בקיצור עשית סלט. השכר הבסיסי לא עודכן ברוב המדינות כ12-17 שנים.
11. זה שאין לך מושג כבר הוכחת. קשה להאמין שתכפר על הבלע ששפכת כאן. פשוט תדע שאנשים אחרים יודעים שאתה מלא ב...
12. מדינה גובה מס ע"מ לספק שירותים. גם קפיטליסט גמור לא ירצה לשלם מס עבור שירות שאינו מקבל. כיום אתה משלם מס על שירות חוץ ובפועל מקבל רק את חלקו כי האוצר המציא מנגנוני מס מיוחדים לדיפלומטים המאפשרים להם לגבות את הכספים חזרה לאוצר ולהפנותו לכל מיני סעיפים שהדווארדיה הפוליטית ממציאה לצורכי אתנן.
13 הסכסוך בכלל לא נוגע לשכר. לא ארץ ולא חו"ל. אלא לעדכון שחיקה וקביעת מנגנונים תחת הסכם קיבוצי.
14. תתבייש על ההטעיה - מכוונת או לא. באמת חרפה לכתוב בחוסר אחריות ככה.
 
 
 
 
ללא שגיאות
7/8/2013
נכתב על ידי אורי רדלר

לעובד המשרד,

ראשית, תודה על התייחסותך. סברתי, כפי שמשתקף מכותרת המאמר, כי עובדי משרד החוץ ינהגו כדיפלומטים והנה, לפי תגובתך לפחות, מדובר בסגנון אד-הומינם המוכר והטוב. אולי לעובדי משרד החוץ אין כוח לחץ כסוורים בנמל, אך הסגנון דומה, וגם זה הישג.

שנית, לעניין עצמו:
1. גזירי העתונים והקישורים מעידים יפה על זניחות השביתה. כידוע לכל עיתונאי (ולכל יחצ"ן השולח הודעות לעיתונות) אפשר להכניס ידיעה לעיתון על כל עניין. בהתחשב בקשרים הטובים בתקשורת (לדוגמה, פרשנים בעיתונים מרכזיים, שניזונים מהדלפות של אנשי משרד החוץ) העצימות התקשורתית הייתה חלשה למדי.
2. ובכן? האם אין שעות איתור סרקזם במסגרת קורס צוערים?
3. אהמ. ומה בדבר לקט ידיעות על המצאת האירוניה?
4. ראה סעיף 2.
5. ומי לימדך שאיני יודע? עניינית, אתה טועה. מעבר לכך, המקורות עליהם אני מסתמך מציינים עובדות שאינך חולק עליהן כלל ומן הסתם, לא טרחת לעיין בהם. כפי שכתבת: "אני במקומך לא הייתי מתגאה בכך בפומבי אלא יושב לקרוא ולהשכיל."
6. איש לא חלק על נומך משכורות הצוערים. למעשה, הצבעתי על־כך שזהו הנימוק שבשמו מנסים אנשי משרד החוץ לשפר את תנאיהם. עניינית, עם זאת, משרד החוץ הקצה בשנת 2012 סכום של 5.265 מיליון שקל למשכורות של 37.5 צוערים, מה שמצביע על עלות שכר מוצהרת של משרד החוץ בגובה של 11.7 אלף שקל לחודש.
8. אולי זה נכון ואולי לא, אבל זה לא שונה מהותית ממה שציינתי. עלות המשכורת הבסיסית של העובדים היא, בממוצע, 12.3 אלף שקל לחודש, כשאלו נוספות שעות נוספות (כ-1.5 אלף שקל בממוצע לחודש) והחזר הוצאות רכב (קרוב ל-2,500 שקל לחודש). אעיר שוב: מתכונת העבודה היא שכר-נמוך-בארץ-שכר-גבוה-בחו"ל.
9. כדאי להבחין בין תגובות של קוראים לבין גוף המאמר עצמו. אלו שני דברים שונים. לעניין עצמו, ברור כי לאוצר מוטיבציה להותיר חלק גדול ככל האפשר מהמשכורת כהטבות שאינן רשומות בתלוש, שכן מטרתו היא להותיר אותך ואת עובדי משרד החוץ האחרים עם פנסיה קטנה ככל האפשר.
10. ציינתי "עלות שכר" ולא "שכר" והתכוונתי לכך. מתוך כוונת מכוון הפרדתי בין הטבות (שרובן אינן ניכרות בתלוש) והתלוש עצמו. נזכיר שוב, עדיין לא הצבעת על פרכה עובדתית אחת בדברים שכתבתי.
11. תודה, תודה. אני שייך למגזר אלו שמשלמים את המשכורת שלך. תמיד תהיתי לאילו צרכים מוציאה המדינה את הכסף שהיא גובה מעמל כפי. אני שמח לראות שמדובר בפרנסתו של אדם באיכות אנושית כשלך.
12. אני שמח לשמוע שאתה ממורמר גם על אנשים אחרים. אישית, אני סבור כי ניתן היה לצאת לרחוב וללקט כאלף איש באופן אקראי לשירות משרד החוץ ופער התוצאות בינם לביניכם היה קטן מאוד. אנשים המכירים חלק מכוח האדם במשרד החוץ תוהים אם זה לא מה שקורה בפועל. סעיף 11 גורם לי לתהות באיזה כיוון היה הפער. מכל מקום, אני אתך בהתמרמרותך על זוועות האוצר.
13. כתבת כי "הסכסוך בכלל לא נוגע לשכר" אך נדמה לי ששחיקה של שכר קשורה לשכר וקביעת מנגנונים לעדכון שכר אף היא קשורה בשכר. מבדיקה של גובה השכר וגובה התוספות עולה כי השכר בישראל של צוערים ושל עובדי משרד החוץ עלה בכ-5 אחוז בשנים 2009-2012, שעה שהשכר והתוספות של עובדי משרד החוץ בחו"ל (מקומיים ובעלי קביעות) עלה בכ-13.8 אחוז. העליה היא נומינלית. אפשר לדון לכאן ולכאן אם יש הצדקה לתביעה לשיפור כאן, אבל ברי כי טענתך בסעיף 10 אינה נכונה.
14. חרפה או לא, אזכיר כי ציינת כאן, על צד העובדות, רק אנקדוטות סתמיות (בסעיף 7) ולמעשה לא התמודדת כלל עם הטיעונים המבוססים על ההקצאה התקציבית לשכר. אם אתה רוצה לטעון כי יש כאן תרמית, הרי שלא ביססת את הטיעון הזה.

וקישורים:
* ביצוע התקציב לשנת 2009 במשרד החוץ.
* ביצוע התקציב לשנת 2010 במשרד החוץ.
* ביצוע התקציב לשנת 2011 במשרד החוץ.
* ביצוע התקציב לשנת 2012 במשרד החוץ.
 
 
 
 
השכר של עובדי מדינה צריך להיות אפס
11/8/2013
נכתב על ידי בתרן

או שזאת תהיה עבודה בהתנדבות או שהשכר ימומן מקרנות וולונטריות. אדם שמוכן להתפרנס מהרכוש הגנוב של הציבור הוא פושע ברברי וחברה חופשית צריכה להוקיע אנשים כאלה, ובמיוחד את ראשי כנופיות העובדים שכל עניינם הוא בדחיפת ידיהם המטונפות לכיסי הציבור - עמוק ככל האפשר.
 
 
 
 
ובינתיים, יובל נוח הררי משתתף במיזם
13/8/2013
נכתב על ידי עומר

קפיטליסטי:

http://www.youtube.com/watch?v=1x3Cj_uUeOI

 
 
 
 
RT הם אנטי אמריקאים
17/8/2013
נכתב על ידי גיאק

כמה אמת יש בסיפור הנ"ל?
https://www.youtube.com/watch?v=NyemAwLD2N0