בואו בהמוניכם!
 


לא הייתם חייבים להיכנס. אפשר היה גם בלייק מבחוץ. אבל אם כבר נכנסתם, הרי השידור החוזר:

בשבוע הספר השנה מככב ספרי הדגול "התמוטטות" מלווה בשני ספרים נהדרים שתרגמתי: "ציביליזציות גוועות" ו"אני ישן בחדרו של היטלר." (שאף כיכב באחרונה ב"לונדון וקירשנבאום"). בואו בהמוניכם! הדוכן נמצא בצד מערב של כיכר רבין, והמחירים מפתים, מושכים ולא נושכים.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (5)
 
 
איפה ההתמוטטות?
18/6/2014
נכתב על ידי אשר פט

יש לי את הספר "ההתמוטטות" כבר יותר משנה ואני קורא אותו כבר בפעם השנייה והוא כולו ציבעוני עכשיו מאטי הדגשה (מארקרים) שהידגשתי במקומות מעניינים וציטוטים קלאסיים. הספר הזה מצויין, ואני ממליץ לכל ידידיי לקרוא אך יש שתי בעיות:
1. אין תרגום לאנגלית - מה שמונע מחברים שאינם דוברי עברית להנות;
2. אין "התמוטטות" ולא מריחים אותה. איני אומר זאת הציניות. להיפך, אני מסכים עם הספר, אך מאז שהספר (ובעיקר המאמר שעליו הספר מבוסס) נכתב, העננים השחורים נעלמו מן העין, העולם מדבר על התאוששות והמדדים שוברים שיאים של כל הזמנים. יפה יעשה מחבר הספר ויכתוב לפחות נאמר, אם לא ספר חדש המסביר את הטעות (אפילו אם כביכול) בנבואות שבספר "ההתמוטטות" או יעדכן את טענותיו. אני אקנה!
 
 
 
 
מסכים עם המגיב אשר פט
22/6/2014
נכתב על ידי מיכאל

אורי, כבר הערתי כאן ואני מעיר שוב ש-6 שנים לאחר המניפסט הרועם שלך "אני מפחד. גם לכם כדאי להתחיל לפחד" לא ניכרים סימני התמוטטות כלשהם בכלכלה העולמית. נכון שיש אחוזים גבוהים של אבטלה וירידה ביצור באיחוד האירופי, אך הבורסה חוגגת, רמת החיים עולה מדי שנה ,ולא נראה שמיליוני המובטלים של איטליה, ספרד או יוון כל כך סובלים ממצבם או חוששים ממחסור או, חו"ח, רעב.
 
 
 
 
הכלכלה בהחלט לא משתפרת
23/6/2014
נכתב על ידי חושבת אחרת

עומס החוב האמריקאיגדל בסדרי גודל, עשרות מליונים של אזרחים נשענים על מערכת תשלומי העברה, נראה אמנם כאילו האבטלה ירדה, אולם זה רק בגלל ששיעור התעסוקה ירד בהרבה, למרות שהאוכלוסיה בגיל העבודה עלתה ביותר מ-12 מליון. יש עליית מחירים של מזון, דלק, חשמל, וכיו"ב. כן, כן, גם באמריקה, (אפשר לקרוא ב zerohedge). העליות בשוק הדיור הן תוצאה מרכישות של גופי השקעה ענקיים, דבר שהעלה את מחירי השכירות. כל אלה סותרים את הטענה שהכלכלה מתאוששת. רק הבורסה חוגגת ומנותקת לחלוטין מהכלכלה הריאלית, בחסות הריבית האפסית, הרחבה כמותית, והתערבות בנקים מרכזיים גם בבורסה - כמסתבר היום ממאמר של משה שלום באתר כלכלה אמיתית.
תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי לפני מספר שבועות, ועליית כוחן של מפלגות קיצוניות ויורו-סקפטיות, הראו שהציבור כלל אינו אדיש למצב הכלכלי. באותו רגע חשבתי לעצמי: נבואותיו של כותב הספר "התמוטטות" מתרחשות מול עינינו, ובצדק הוא יכול לומר "אמרתי לכם".
 
 
 
 
לכל המגיבים, שלום
26/6/2014
נכתב על ידי אורי רדלר

יקירי,

אמירותיכם בהחלט ראויות לתגובה. כמו שכתב כבר ארנסט המינגוויי ב"וזרח השמש": פשיטת רגל מתרחשת "בהדרגה, ואז במכה אחת."

למשברים יש נטייה ללבוש אופי כזה: בהתחלה נעשה כל ניסיון אפשרי להכחיש את המשבר, להבליע אותו ולהסוות אותו. הפרק האחרון בספרי מוקדש להסבר השיטות הנקוטות להסוואה. המשבר עצמו מתרחש חד־וחלק, ובנקודה זו הוא בלתי נמנע.

אנחנו יכולים להציץ מעט לאחור ולראות דוגמה למשברים כאלו, לא בהכרח כלכליים באופיים כמו נפילת האימפריה הסובייטית או "האביב הערבי." תהליכים שהבשילו זמן מה, בהדרגה, מתיישמים במכה אחת.

במקרה שלפנינו הצבעתי על כך שהתהליך המשברי מתקדם בהדרגה כבר עשרות שנים, מלווה במשברי משנה המתרחשים בנקודות מסוימות לאורך הדרך. התחזית שלי הייתה להמשך ההתחזקות של המגמות הפופוליסטיות — והבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי הן עדות ברורה לכך; עוד יותר מזה, הגאות של מגמות פופוליסטיות בארה"ב — ולהידרדרות איטית אך קבועה בשלטון החוק ולגאות בנטיות שכיניתי "דמוקטטוריות" — מדיניות פופוליסטית בעלת מאפיינים של פעולה שרירותית של הרשות המבצעת.

ההתרחשות של משבר לעולם אינה צפויה לחלוטין. הוא יכול להתחיל מחר או בעוד שנה או שנתיים.

אבל מעניין יותר, מבחינתי לפחות, להציץ אל התחזית שלי בנושא בשנת 2008, כדי להבין מה היו הערכותיי כשהמשבר רק עמד בפתח. במרץ 2008 כתבתי ב"הקפיטליסט היומי" כך:

יש כמה תרחישים אפשריים למה שעתיד לקרות. הראשון שבהם הוא גם האופטימי ביותר: הבנק הפדרלי מתעשת, מעלה את הריבית וזונח את הזרמת הכספים המסיבית לשוק. הממשלה האמריקנית מורידה מסים ומצמצמת את תקציבה באופן משמעותי. המשק האמריקני נכנס למשבר חריף מאוד, הנמשך כשנה. אחר־כך, מתחילה התאוששות מהירה. שלוש שנים אחרי, המשבר היה כלא היה והמשק האמריקני ניצב על רגליים איתנות הרבה יותר ומבוססות הרבה יותר. תסריט זה, אף שיש לו סיכוי מסוים בהקשר של 'קו התפר' שבין ממשלים בארצות־הברית, אינו סביר במיוחד וסבירותו קטנה ככל שגדלים הסיכויים של נשיא בעל עמדות שמאל כמו אובמה או קלינטון.


תסריט שני הוא שהבנק הפדרלי ימשיך בענייניו וימשיך להוריד את הריבית ולהזרים סכומים נכבדים כדי לאושש את שוק הנדל"ן המתכווץ ולהושיע את השווקים הקשורים בו (היינו, הבנקים ובתי ההשקעות). מדיניות כזו תואמת את תפישותיו של הנגיד ברננקי, שסבר כי פעולות כאלו בדיוק היו צריכות להיעשות כדי למנוע את השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30.


פעולות כאלו של הבנק הפדרלי תחוללנה שפל כלכלי עמוק ונרחב. השוק הגיע כבר לנקודה בה אף הזרמת כספים נוספת לא תצליח בכיסוי התמונה האמיתית. צניחת הנדל"ן בארצות־הברית לא תשנה את כיוונה באמצעות הגדלת הסכומים המוזרמים לשוק, כי כל הגורמים המשמעותיים הפועלים בו לא יהיו מוכנים להמשיך את מעורבותם בו או להעמיקה. התוצאה תהיה שפל כלכלי עמוק ומתמשך בריבית נמוכה.




התחזית שלי בספטמבר 2008הייתה זו:

בסוף יהיה שפל כלכלי, כמובן. יתר על־כן, ככל שהצעדים של הממשל עתה ייראו כ'עובדים' בשלב הראשון, כך יידחה ויתעצם השפל הכלכלי שיגיע בסופו של דבר. הגרוע ביותר, מבחינתנו, הוא התאוששות של הבורסות בחודשים הקרובים. משמעותה תהיה שבר כלכלי חריף עוד יותר במהלך השנים הקרובות.



מה שלא חזיתי הוא מה שלא עלה על הדעת בנקודה זו: שהממשלות בארצות הברית ובאירופה ינקטו צעד חריף של הורדת הריבית לאפס לתקופה של שנים ויזרימו כמויות כה גדולות של כסף כדי למנוע את ההתמוטטות. צעדי המנע החריפים לא סייעו, כמובן, והם רק יחריפו את הקריסה, אך הם בהחלט האריכו את פרק הזמן שעד לקריסה. שגיאתי המרכזית, אני סבור, הייתה שהנחתי כי המדיניות תישאר בתחום השפיות... איזו טעות!
 
 
 
 
ציטוטים ומסקנות
29/6/2014
נכתב על ידי מיכאל

אורי, כתבת: "למשברים יש נטייה ללבוש אופי כזה: בהתחלה נעשה כל ניסיון אפשרי להכחיש את המשבר, להבליע אותו ולהסוות אותו. הפרק האחרון בספרי מוקדש להסבר השיטות הנקוטות להסוואה. המשבר עצמו מתרחש חד־וחלק, ובנקודה זו הוא בלתי נמנע." ועוד כתבת: "במקרה שלפנינו הצבעתי על כך שהתהליך המשברי מתקדם בהדרגה כבר עשרות שנים, מלווה במשברי משנה המתרחשים בנקודות מסוימות לאורך הדרך." ועוד כתבת: "ההתרחשות של משבר לעולם אינה צפויה לחלוטין. הוא יכול להתחיל מחר או בעוד שנה או שנתיים."
קביעות אלה מובילות למסקנה שמבינתך כל מצב כלכלי הוא תמיד משברי, וזו רק שאלה של זמן עד שמהממשלה תיכשל בלהסוות אותו והמשבר סוף-סוף יתפרץ.
כמו כן, הדוגמאות של נפילת האימפריה סובייטית או ה"אביב הערבי" אינן מועילות כלל לענייננו. הנפילה התרחשה בשנים 1985 – 1991. אין כל הוכחה שמצבה של האימפריה בפרק זמן דומה בשנים מוקדמות יותר היה טוב יותר. ה"אביב הערבי" זה דוגמא עוד יותר גרועה, כי הצמיחה של מצרים בשנים האחרונות של מובארק הגיעה לשישה – שבעה אחוזים, דבר שלא קרה מעולם קודם, גם לא במהלך ניסיון ההפרטה של סאדאת.