יש עוד אלף כמוך, אבל לא יותר
 



לקרניבורים יש תקומה
קראתי בבלוג של איזו טבעונית, "זוכת האח הגדול" במאקו (18.6.2015) על־כך שמספר הצמחונים והטבעונים גואה, וכי על אף העמדת הפנים מצד נציגי החברות שהכל כשורה, "המציאות היא שהם סופגים ירידות חדות – הן בצריכת הביצים והחלב ובטח בטח בתעשיית בשר העוף והבקר." חוות דעת דומות ניתן לשמוע גם ממקורות אחרים.

הנתונים אינם תומכים בחוות הדעת המלומדת של "זוכת האח הגדול." לפי הנתונים המקובצים בשנים 2001-2013 (מקורות: כאן וכאן) צריכת מוצרי החלב לנפש (לשתייה, מעדנים ותוצרת ניגרת, גבינות לבנות, גבינות קשות ומותכות וחמאה) עלתה בקצב איטי לאורך 14 השנים האלו, משווה ערך נוזלים של 170.1 ליטר לנפש בשנת 2001 לכ-175.7 ליטר לנפש. יש, כמובן, שינויים בתמהיל הצריכה (לדוגמה, יותר גבינות קשות ומותכות, מעט פחות חמאה), אך בכמות הכללית הנצרכת לנפש יש דווקא עלייה. כלומר, שותים וצורכים יותר מוצרי חלב מחלב בקר (יש גם עלייה ניכרת בשיעור ייבוא מוצרי החלב, אך אלו נתונים החשופים גם לסוגיות פוליטיות של יבוא מוצרים כאלו).

תמונה דומה נגלית בתחום חלב עזים וכבשים ומוצרי חלב עזים וכבשים, אף כי חלקן הכללי בשוק קטן יחסית (בנפח). בשוק זה ניכר מעבר מגבינות כבשים לגבינות עזים, ככל הנראה במקביל (או כתוצאה) ממעבר משמעותי לייצוא גבינות כבשים (עליה מ-179 טון בשנת 2001 ל-470 טון בשנת 2013).

עתה אנו מגיעים לתחום בשר הבקר. שיעור יבוא הבשר הקפוא — שוב, סוגיה פוליטית ולא צרכנית — נותר יציב, פחות או יותר, אך היקף שחיטת ראשי הבקר עלה גם עלה, מ-62 אלף לשנה בשנת 2000 ל-116 אלף לשנה בשנת 2013. עלייה דומה ניכרת בהיקף יבוא ראשי הבקר לפיטום ולשחיטה (מ-88 אלף בשנת 2000 ל-158 אלף בשנת 2013). כלומר, גם כאן יש עלייה כללית העולה על היקף הגידול באוכלוסייה.

מכאן טבעי להמשיך לתחום העופות. כאן הנתונים מהמועצה לענף הלול נרחבים פחות, וחובקים את השנים 2009 עד 2014 (הנתונים לגבי שנת 2015 אינם מלאים, כמובן). לפי הנתונים עלה היקף שיווק הפטמים מכ-401 אלף טונות לכ-458 אלף טונות. בבשר ההודו, לעומת זאת, חלה ירידה דרמטית בשיווק, מכ-79 אלף טונות (בשנת 2011 — יש תקלה בקבלת נתונים מוקדמים יותר) לכ-61 אלף טונות בשנת 2014. הירידה הזו, עם זאת, אינה משנה את נתוני המגמה הכלליים, המצביעים על עלייה בצריכה לנפש.

המצב דומה גם בתחום הביצים. גם כאן, הנתונים חלקיים, אך משנת 2011 ועד 2014 הייתה עליה במספר הביצים המשווקות מ-1.638 מיליארד לשנה לכ-1.694 מיליארד לשנה, עלייה של 9.6 אחוז, התואמת (בתוספת עלייה קטנה) את היקף הגידול באוכלוסייה. במלים אחרות, צריכת הביצים לנפש אף היא גדלה.

ניתן להסביר את הנתונים במספר דרכים, אך כולן כרוכות בהשערה. להבנתי, אין בהכרח סתירה בין טיעוני הטבעונים והצמחונים והעובדות. לדוגמה, נוכל להניח כי אף שמספר הצמחונים-טבעונים גדל במידה ניכרת, הייתה במקביל גם עלייה ברמת החיים של שאר האוכלוסייה, שהובילה להגדלה משמעותית של הצריכה לנפש.

אפשרות אחרת היא כי הנתונים על מספר הצמחונים והטבעונים מופרזים מאוד. לפי נתוני אנונימוס, המובאים בבלוגה של "זוכת האח הגדול" (כאן), יש 1.3 מיליון ישראלים, 16 אחוז מהאוכלוסייה הם צמחונים או טבעונים (13 אחוז צמחונים; 3 אחוז טבעונים). נתונים אלו, אם הם נכונים, מציבים את ישראל בחזית-כל-החזיתות של הצמחונות והטבעונות במערב. בבריטניה, למשל (לפי עמותת הצמחונות), הגדירו עצמם כ-4 אחוז מהאוכלוסייה (מחציתם ילדים, מחציתם מבוגרים) כצמחונים. הנתונים האלו מייצגים ירידה משמעותית מהנתונים בעבר, גם ביחס לאוכלוסייה וגם במספרים מוחלטים. לדוגמה, בשנת 2000 נרשמו 3.15 מיליון בוגרים שהגדירו עצמם צמחונים, לעומת 1.49 מיליון בשנת 2012.

בארצות־הברית נאמד שיעור הצמחונים בכ-5 אחוז, בידי מקור אוהד מאוד. לפי אטלס הבשר, הנחשב מקור אמין יותר, יש במערב, נכון לשנת 2014, כ-4-5 אחוז צמחונים וטבעונים גם יחד. בשאר העולם, שיעור הטבעונים נע בין 1-2 אחוז ברוב המדינות ועד עשרות אחוזים במדינות בהן יש קשר בין דת לצמחונות. בהודו, למשל, יש 375 מיליון צמחונים, המהווים כ-70-80 אחוז מכלל הצמחונים בעולם. במקומות אחרים, כמו סין, שיעור הצמחונות דווקא יורד, שכן אכילת בשר נחשבת אחד מאותות הרווחה הכלכלית.

אפשרות שלישית היא כי הנתונים אודות צמחונות וטבעונות סופרים את הצמחונים והטבעונים רק בכניסה ולא ביציאה. לדוגמה, בשנת 1999, כך לפי גאלופ, הגדירו עצמם 6 אחוז מתושבי ארצות־הברית כצמחונים. בשנת 2012, 13 שנים מאוחר יותר, הגדירו עצמם כך 5 אחוז, כשמתוכם מנו הטבעונים 2 אחוז. מספר זה לא השתנה גם בשנת 2015 (ראו כאן).

בהתחשב בכך שהצמחונות זכתה לפופולריות רבה, ולהד נרחב, עולה מתוך הדברים הסברה כי רבים מהצמחונים הם צמחונים-לזמן-מה השבים לאכול בשר אחרי תקופה של צמחונות. סקר מקיף במסגרת מחקר שנערך בארצות הברית הגיע למסקנה כי כ-84 אחוז מכל אלו שהתנסו בצמחונות נטשו אותה, ורק כ-2 אחוז מכלל האוכלוסייה הם צמחונים/טבעונים כעת. מבין הנוטשים, כשליש עשו זאת בתוך שלושה חודשים, ויותר ממחצית בתוך פחות משנה.

כמעט כל הנתונים הנמצאים בידינו על צמחונים וטבעונים מבוססים על סקרי דעת קהל. אלו מצביעים גם על־כך שלעתים קרובות נתפשת הצמחונות כדרך חיים בריאה ומומלצת יותר, והדבקות בה נחשבת אות לשאיפה לשיפור בתזונה ובאורחות החיים — רוב הצמחונים מתגייסים לתזונה זו מסיבות בריאותיות. בהחלט ייתכן, מכאן, כי גם בתוך הקבוצה הגדולה יחסית של אלו שניסו כוחם בצמחונות, ומצאו כי הדבר אינו לפי טעמם, יש קבוצה לא מבוטלת המכחישה את הכישלון או מעדיפה לדבוק בדימוי עצמי של צמחונות, תוך כדי המשך בליסת המבורגר. כפי שציין קרמיט, קשה להיות ירוק.

טרנספוביה
פרשת קייטלין ג'אנר עוררה בי רק עניין מועט, לטוב ולרע. אם מר ברוס ג'אנר, לו אני זוכר עדיין את נצחונו באולימפיאדת מונטריאול (8,686 נקודות, נדמה לי), מבקש להפוך לגב' ג'אנר — לא ברורה לי הבעיה הכרוכה בכך. אזרח בגיר, שהגיע לגיל הבחירה, יכול לבחור כרצונו, להפוך מגבר לאישה, מאישה לגבר, ואפילו בחזרה. היחיד שלדעתו יש חשיבות בנושא הזה הוא בן או בת זוגם.

גם הטיעונים והדיונים בשאלה האם הדבר הוא כדרך הטבע כן-או-לא נראים לי תמוהים. אם אלוהים — נגיד שיש דבר כזה — בחר לברוא בני־אדם שזה רצונם, מסתמא שהדבר הוא גם כרצונו; העובדות איתנות יותר מכל אות נרקבת בגוויל עבש. בסוף כל טיעון בדבר סדר הדברים ה"טבעי" יושבת התנשאות פשוטה: אני יודע יותר טוב מכם מה אתם צריכים להיות ומה טוב בשבילכם.

שלא לדבר על הטיעונים בדבר "התא המשפחתי" או "ילד צריך אבא ואמא" ושאר מימרות. ראשית, ספק גדול בליבי אם אכן יש חשיבות מכרעת לכך שילד יגדל במסגרת תא משפחתי של אב-אם. לא כך גדלו רוב בני האדם ברוב המקומות רוב תקופת קיומה של האנושות. מערכות משפחתיות רב-דוריות, חמולתיות, גידול ברוב-אם, גידול בידי מינקות ומטפלות, ושאר הסדרי תא משפחתי שימשו את האנושות היטב לאורך אלפי שנים. המרכיב החשוב ביותר בתא משפחתי טוב היה תמיד יציבותו ולא הרכבו. שנית, ככל שהורות שונה (אב ואב, אם ואם, אם שהייתה אב ואם או כל קומבינציה אחרת) מקובלת יותר (נורמטיבית, יעני) כך היא קטנות הבעיות המיוחסות לתחושת החריגות, כביכול, של ילדים. לפני שנים סברו שכשהורים מתגרשים הילדים נפגעים. היום ברור כי הילדים נפגעים בקשר ישיר לאיך שההורים מתגרשים ולאופן בו הם מתפקדים מאוחר יותר.

כלומר, לא הורות חד־מינית היא הבעיה אלא הניסיון לדחות את הנורמטיביזציה שלה. דברים דומים ניתן לומר לגבי משני-מינם (טרנסקסואליסטים? זה גומר לי את המקלדת).

אבל יש אנשים שחושבים אחרת. הסופרת והפייסבוקאית עירית לינור, לדוגמה, מדגמת בסוגיות כאלו ואחותן גישה שמרנית יותר ממאבטח חניון על קפאין וקוק. היא נגד פונדקאות, שוללת את אלתרמן, אוסרת קפיצה לבריכה אחרי האוכל, ועומדת על כך שרק הגדי יביא צימוקים ושקדים. לפי ימים מספר היא כתבה, אם אני מבין נכון את צילום המסך שראיתי, כי קייטלין ג'אנר — היינו, מי שהייתה ברוס ג'אנר — שנישא שלוש פעמים והוליד שישה ילדים "לא היה ולא יהיה אישה. עניין של כרומוזומים... את האמת אי אפשר להסוות בעזרת ניתוחים פלסטיים וסיסמאות. אמא שלכם היא אישה, ברוס ג'אנר לא."

something

השער בווניטי פייר. צילום: אנני לייבוביץ




לינור אינה היחידה החושבת כך. אלינור בארקט בניו־יורק טיימס סברה כי ג'אנר אינו יכול להגדיר מהי אישה כיוון שלא חווה נשיות באמת, וראתה בניסיונותיו לטעון שהוא חושב כאישה וחש כאישה עוד ניסיון גברי-פטריארכלי להגדיר מהי נשיות עבור נשים. זו הייתה גם חוות דעתה של הת'ר וילהלם, שראתה במהפך של קייטלין לא יותר מגחמה נרקיסיסטית או פעלול של יחסי־ציבור: "קייתלין, כמובן, היא לא באמת אישה," היא כתבה; וכך כתב גם ברנדן ויליאמס, שסיפק גם סקירה מקפת של השתקת הקולות המתייחסים לג'אנר כגבר.

ובכל זאת, אפשר היה לעבור על כל העניין לסדר היום באדיבות כפתור הגלילה. ככלות הכל, מספר משני-מינם בפועל הוא מגוחך לחלוטין מבחינה סטטיסטית. בשנים 2000-2009 עמד סך כל משני-מינם בבריטניה על 843; בשוודיה נמנו עד היום כ-767 איש ואישה ששינו את מינם עד היום, ואילו בארצות־הברית עומד המספר על כ-800-1,000 לשנה. המספרים האלו כוללים גם ילדים עם אנדרוגיניות שעברו ניתוח, אך שיעורם מתוך הכלל אינו ברור. האומדן הכללי לשיעור ההיקרות של משני-מינם הוא 1:10,000 עד 1:2,500. כלומר, מספר משני מינם בישראל הוא כאלף, פלוס-מינוס. מספרית, מדובר במשהו מסדר הגודל של הקהילה השומרונית, והוא היה אמור להעסיק אותנו באותה מידה בערך.

המצב שונה, כמובן, עבור מי שנמצאים בשדה הקרב, כמובן. גברת אחת בשם עידן קטרי, טרנסית לפי הגדרתה, השתתפה או ארגנה משמרת מחאה בדרישה ל"פיטוריה של עירית לינור [מהגשת תכנית בגלי צה"ל]... אחרי ההתבטאות הטרנסופובית והטרנסמיזוגנית האלימה שלה." לא יעלה על הדעת, סברה קטרי וסברו עמיתותיה המפגינות, ש"אישה פמיניסטית" תתנהל "בצורה כזאת כלפי נשים אחרות שנאבקות עם היום-יום."

something

ההפגנה של קטרי א'



על כך כדאי להעיר שלושה דברים. ראשית, גם אם דבריה של הגב' לינור אינם כוס תה ההרדוף של מישהו, וגם אם הם מעליבים מישהו, קשה מאוד לראות בהם "התבטאות טרנסופובית וטרנסמיזוגנית אלימה." לכל היותר היה כאן זלזול בדרגת עצימות חלשה-עד-בינונית. לינור לא קראה לתלות את הגברת ג'אנר בכיכר העיר — היא רק ציינה, ביחס לתביעת ג'אנר להכרה כאישה, ש"פחחח" ועוד פעם "פחחח." ו"פחחח" היא עדיין תגובה לגיטימית.

שנית, והערה זו יפה לקטרי כמו גם לרבים ורבות אחרים, יש מידה לא מבוטלת של חוסר רגישות — חוסר רגישות 'גברית', כך נדמה לי — באופן שבו מוגדרת ומתוארת הנשיות ומוצגות הנשים אצל רבים ממשני-מינם ובמיוחד ממשני-מינם-בפוטנציה. מופעי טרנסוסטיטים הם, במהותם, קריקטורה של נשים, ובמקרים רבים לא נעדרים מהם אלמנטים וניחוח מיזוגניים. התזמורת-בצורת הזו על הבמה עשויה להיות משעשעת, אך כשבא מאן דהו הוא או מאן דהיא ותובע שהקריקטורה תייצג לא דבר-לעצמו אלא נשיות, יש נשים לא מעטות התופשות זאת כזלזול וכעלבון. אפשר להבין מאיפה זה בא.

something

ההפגנה של קטרי, הפוסט בעמוד הבית



שלישית, האופן בו פעלה קטרי ופעלו חברותיה דווקא נותן חיזוק לחוות דעתה של לינור. ההפגנה לפיטוריה אמנם התנהלה בחביבות, ככל שניתן ללמוד מהתמונות שצילמה קטרי, אך ביטאה גישה גברית טיפוסית. קטרי וחברותיה הפגינו צעקות וב"המון כאב וכעס" לפי קטרי במהלך חילופי הדברים עם לינור "השיחה התחממה" — ובכל זאת, קטרי לא העלתה על דעתה כי כאשר גבר זר ונרגז, עב גבות ומזוקן (כי זה מראהו של קטרי) חודר באופן תוקפני למרחב הפרטי של אישה, נצמד לדלת מכוניתה וספק מציע/ספק כופה עליה "סלפי" נשים לא מעטות יתפשו זאת כפעולה מאיימת או ככזו שיש בה פוטנציאל אלים, ויבחרו לנתק מגע, ממש כפי שלינור עשתה "כשהשיחה התחממה." עם מעט רגישות נשית, קטרי אולי היה מבין זאת.

תוך ארבעים שנה הכל נגמר
פרופסור אורי מרינוב, לשעבר מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, גורס כי בתוך כמה עשרות שנים הכל יגמר ובני האדם ייכחדו מן העולם. מרינוב, שהוא חבר בסגל בית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי הרצליה טוען כי "כל האינדיקציות מוכיחות שההתחממות מתקדמת בקצב מהיר... והיא מביאה בעקבותיה שינויים גלובליים, שמשפיעים הן על בעלי החיים והצמחים והן עלינו בני האדם."

דבריו של מרינוב תמוהים במקצת, בכמה מישורים. במישור הפשוט ביותר, קשה להבין בדיוק על איזו סמכות נשען מרינוב, שהכשרתו המקצועית, כך הוא מצהיר, היא כווטרינר ועיקר עיסוקו לאורך השנים היה בתחום איכות הסביבה, לקבוע מסמרות בתחום חקר האקלים (ועוד באמירה "כל האינדיקציות מוכיחות" — ממתי אינדיקציות מוכיחות?).

שנית, אם נניח כי מרינוב אכן מומחה ראוי לחוות דעה בתחום חקר האקלים והשלכותיו, ראוי היה לצפות כי הוא יסייג את דבריו לאור העובדה שלמחקר שפורסם היה שותף פרופסור פול ארליך.

האחרון, כמו שעון מקולקל היטב, חוזר כבר עשרות שנים על תחזיות קודרות, המופרכות פעם-אחר-פעם. ארליך קנה לו שם כבר בשנת 1968, עם פרסום "פצצת האוכלוסייה," ספר ובו חזון אפוקליפטי לקריסת האנושות עם הגידול במספר האוכלוסין. התחזית הופרכה לחלוטין, אך הדבר לא הפריע לארליך להמשיך לנגן מאז ועד היום וריאציות על אותו נושא. האם יש חוקר בעולם שמתייחס לארליך ברצינות? האם ניתן להמשיך ממנו והלאה בלי להתייחס לכך שתחזיותיו הופרכו פעם-אחר-פעם.

אם יותר לי לנחש, פרופ' מרינוב לא קרא את המחקר ואולי אף לא היה לו מושג לאיזה מחקר הוא מתייחס. העירו אותו על הבוקר להגיד שהמצב חמור מאוד. אז הוא אמר. ואם זה נכון, זה אפילו יותר עצוב.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (4)
 
 
ארליך הוא על גבול השרלטן
25/6/2015
נכתב על ידי קיפוד רדיואקטיבי

הסיפור העצוב ביחס לארליך הוא שעיתונות המיינסטרים עדיין מתייחסת אליו ברצינות (להלן: הNYT). לארליך היה אויב מושבע: כלכלן בשם ג'וליאן סימון שהתערב אתו על זה שמחיר המתכות ירד בעתיד - מה שיוכיח שארליך טועה בתיאוריה שלו על פיצוץ אוכלוסין. כמובן שסימון צדק לחלוטין כמעט בכל טענותיו לגבי זה שהאנושות חייה טוב יותר כיום מאשר מבתחילת שנות ה80. עצוב שחוקרים ידועי שם כמון קרל סייגן שיתפו פעולה עם ארליך ואף היללו אותו בספריהם.
 
 
 
 
בני אדם לא אמורים להיות צמחונים
26/6/2015
נכתב על ידי עמוס

אנחנו מקבלים ויטמנים יותר טוב מבשר.מה שנכון שאנו בתור יצורים תבוניים מסוגלים להיות בעלי רחמים בניגוד לזאב ואריה ושאר הטורפים. אבל לא ברור לי איך צמחוני שאמור להיות עדין יכול להיות כל כך תוקפני כלפי אנשים שאוכלים בשר או מגדלים אותו.התוקפנות מראה שאין פה פעולת רחמים כלפי בעלי החיים אלא החשבתם כיצור טוב יותר מבני האדם בגלל חוסר תבונתם
 
 
 
 
אני צימחוני מגיל צעיר, מאוד, ובאמת יש יותר צימחונים מסביבי לאחרונה,
30/6/2015
נכתב על ידי אחד אחר

אני צימחוני מגיל צעיר, מאוד, ובאמת יש יותר צימחונים מסביבי לאחרונה, לא שזה בדיוק סקר של מדגם מייצג,
כן יש יותר ויותר חשיפה לרעיון של צמחונות וטבעונות,
אז אני מנחש שאכן יש הרבה יותר צימחונים וטבעוניים,
אבל יש גם הרבה יותר בשר זמין, או רמת החיים עלתה באופן כללי ואפשרה לאוכלי בשר לאכול יותר (ולזרוק יותר) בשר.

 
 
 
 
לאחד אחר, האם אין כאן הטיית דגימה?
1/7/2015
נכתב על ידי אורי רדלר

אחת הטעויות הרווחות - של כולנו - היא לחשוב שהאנשים הסובבים אותי מייצגים את האוכלוסייה. ככה מפסידים בבחירות, דומני :-)