מיומנו של בעל פורטל
  "סיפורו של פורטל" היה סיפור בהמשכים שפרסמתי אי-אז בסביבות מרץ-אפריל 2002 במגזין "אינטרנט עכשיו," ששינה את שמו אחר־כך ל"פּוּלס" ולסיכום נפח את נשמתו בת־האלמוות. באותה תקופה עבדתי בהוצאת אריג'נט, שהוציאה גם את הספר "לאהבה, הקלק כאן" שכתבתי (שגם הוא בינתיים אינו מצוי בשום מקום). בכל אופן, איפה הייתי? אה, כן. הסיפור: כתבתי אותו אז בחפזה ניכרת, בקצב הכתיבה ובלי לערוך כמעט שום דבר. מאחר ואנחנו כאן, ועיתותינו בידינו, החלטתי הפעם לא לעשות כלום וכרגיל לשפוך את הטקסט כמו שהוא, בלי לערוך שום דבר. רק הוספתי כותרות פסבדו-מתחכמות. הסיפור עצמו, כפי שקל להבחין, הוא פרודיה על פורטלים כדמותם בשנים ההן, שנות הבראשית והאוונטה של האינטרנט. הרבה מהדברים התיישנו, אך רוח התקופה עולה יפה, לדעתי. ויש גם קטעים משעשעים (אתם יכולים, כמובן, להשתעשע בפיענוח המפתחות, ולזהות מי-הוא-מי מאחורי השמות הבדויים).


משהו מגניב ביותר: אינטר-נט!
איך הקים צחיק את "מגניב", איך הצטרפו יורם ופיני, איך נקנו חולצות משובצות, ואיך עצבנו ירקון וגירית את צחיק

15.3.1995
יומני היקר, היום ראיתי משהו מגניב ביותר: אינטר-נט! זה מין דבר כזה שאפשר להכנס ולעשות את הכל. ראיתי את זה אצל מישהו אבל לא הבנתי. אחר-כך דיברתי עם חבר שלי יורם שמבין קצת במחשבים והוא הסביר לי. שלך, צחיק.

13.5.1995
יומני היקר, החלטנו אני ויורם להקים חברת אינטרנט חדשה. אנחנו נעשה אתר אינטרנט עם המון כתובות חשובות שכולם צריכים. את הכתובות ניקח ממישהו בטכניון שכבר עשה אתר כזה, אבל הוא לא מבין שום דבר בשיווק מדיום האינטרנט. המלים האחרונות זה הצעה של פיני, חבר של יורם שעובד בטלמרקטינג. הוא אמר שבשביל הרושם כדאי להשתמש במונחים "שיווקיים." למשל, במקום להגיד מודם נגיד "אמצעי חיבור" ובמקום "אינטרנט" נגיד "מדיום האינטרנט."

13.6.1995
יומני, החלטנו לקרוא לחברה שלנו "Magniv." זה שם קצר, קליט וכולם מבינים מה זה בישראל. בהתחלה חשבנו לקרוא לחברה "צ'פחה", אבל פיני אמר (והוא צדק), שאנשים לא ידעו איך לרשום את השם הזה.

5.10.1995
יומן חביב, קצת הזנחתי אותך בזמן האחרון, אבל זה לא בגללך, זה בגלל יורם ופיני. שלושתנו שותפים בחברה, שליש-שליש-שליש, אבל אני עושה את כל העבודה! יורם אחראי שהאתר יפעל, שזה כלום עבודה. פיני עושה את השיווק, שזה גם כן כלום, ואני צריך כל היום לשבת לעשות "ביקורת אתרים." לפחות כמעט גמרתי להעתיק את האתר של זה מהטכניון. צחיק

6.3.1996
יומני, יש המון מעתיקנים בתחום הזה של האינטרנט. היום, למשל, גיליתי שני אתרים חדשים. לאחד קוראים "סוטול" ולשני קוראים "חפלה." שמות טיפשיים לגמרי בהשוואה ל"מגניב" שלנו. והכי מגעיל זה שהם מעתיקים בלי בושה את רשימות האתרים שלנו! פיני הלך לעורך דין לבדוק אם אפשר לתבוע אותם. העורך-דין שאל אותו אם אנחנו לקחנו את רשימת האתרים שלנו ממישהו. פיני אמר לו שאנחנו היינו הראשונים, אבל העורך דין אמר לו שזה לא משנה, כי אין על זה זכויות. אין צדק בעולם. צ.

6.6.1996
יומצ'וק! התחלנו לדבר עם משקיעים. בשבוע שעבר פיני הלך וקנה לו חליפה על–חשבון החברה. לדעתו, אנחנו צריכים להקרין דימוי מסוים. הוא מנהל השיווק ולכן הוא צריך להיראות ייצוגי. אני מנהל התכנים ולכן אני יכול להיות יותר פרוע בלבוש (חולצת כפתורים עם משבצות וג'ינס). יורם הוא המנהל הטכני ולכן הוא יכול בכלל להתפרע ולגדל זקן. פיני הגזים לגמרי כאן. הוא אמר שהכי טוב יהיה אם יורם ילך עם חולצה ירוקה עם עט נובע מטפטף בכיס החולצה כדי להיראות גאון טכני. לדעתי הוא משוגע, אבל קניתי שתי חולצות משובצות. ג'ינסים כבר היו לי.

16.7.1996
יומן יקר, אנחנו עכשיו בשיא ההכנות לקראת סבב הפגישות עם המשקיעים. פיני שכר את אריק שיסדר לנו פגישות, לקחנו משרד מפואר (לחודשיים בלבד! זה עולה הון תועפות!) והבאנו גם צוות עובדים זמני שמורכב מאחותו הקטנה של פיני (בת 22, היא לא כל–כך קטנה), תמי חברה שלו, אחותי הגדולה ושלושת האחים של יורם—יאיר, ניצן וירקון. בינתיים הם עושים לנו בעיות בלי סוף. ירקון כל הזמן מתעסק עם גירית (אחותו של פיני) וזה מעצבן אותי. אני זקוק לכוח מזכירותי ואני צריך שהראש שלה יהיה בעבודה ולא באהבהבים. צחיק


צירקל ואהבה
איך נכנסו המשקיעים ל"מגניב", איך דוללו השותפים, איך נפטרים משותפים, ופריחתה המפתיעה של האהבה

19.9.1996
יומני החביב, משקיעים הם עם של מטומטמים! השבוע נפגשנו עם שניים. בפגישה הראשונה ממש רעדו לי הידיים וכשגירית נכנסה עם הקפה כמעט היפלתי כיסא. אחר-כך הבנתי שלמעשה אין לי הרבה מה להגיד שם אלא רק להיראות מאוד יצירתי ונחוש. שני המשקיעים ניסו בהתחלה לדבר על "תשומות" ו"החזר על השקעה" אבל פיני ואריק הסבירו להם שזה לא עובד ככה באינטרנט. האינטרנט זה מדיום חדש לגמרי ודברים עובדים שם אחרת. הקונטנט והפיצ'רים שלנו זה דרך לאטרקציה של קהל צרכני במדיום. דברים כאלה. המשקיע השני (היה לו שפם) שאל אותי אחר-כך למה יורם כל–כך מסויג. למעשה, הייתה לו דלקת עיניים איומה ואריק אמר לו להרכיב משקפי שמש ולעמוד ליד החלון עם הפנים החוצה. שעתיים הוא עמד ככה. ממש גיבור!

5.10.1996
יומני, מסתבר שהמשקיעים לא לגמרי מטומטמים. מהחמישה שראינו שלושה לא אמרו כלום, אחד אמר שיצלצל ולא צילצל ואחד—משה צירקל קראו לו—היה "רציני." הוא הציע לשים מאה אלף דולר לארבעים אחוז מהחברה ולדלל אותנו. כלומר, במקום שליש יהיה לכל אחד מהשותפים עשרים אחוז. פיני אמר לו שיש לנו הצעות אחרות ושזה לא נראה לו. ואז הצירקל הזה אמר לו "בעכוז יש לך השקעות אחרות." למעשה, הוא השתמש בביטוי פחות אסתטי. הוא נתן לנו חמישה ימים לחשוב על ההצעה. אני מתנגד. צ.

15.10.1996
י. יקר, נאלצנו לקבל את ההצעה של צירקל. הוא יקבל חמישים ואחד אחוז ושלושתנו נתחלק בשאר. אריק אומר שזו ההצעה הטובה ביותר שאפשר היה לקבל ואנחנו באמת צריכים את הכסף. אחרי שקיבלנו את ההצעה, צירקל הציע לפטר את כל הצוות, משום שהוא לא הבין מדוע אנחנו צריכים להעסיק את קרובי משפחתנו. החלטנו להפטר מכולם חוץ מגירית, שתהיה עוזרת אדמיניסטרטיבית שלי. היא אמרה לי שהסיפור שלה עם ירקון נגמר. הוא התגלה כחלאת אדם. אני לא כל–כך מסמפט את יורם, בגלל מה שהיא סיפרה לי על ירקון והאחים שלו.

12.12.1996
צירקל הזה מבין בעסקים! הוא בדק את ספר החשבונות שלנו ונדהם לגלות כמה מעט כסף אנחנו מרוויחים. שלושים אלף דולר בשנה וחצי של עבודה זה באמת לא הרבה. צירקל שלח את הדוחות לרואה החשבון שלו ועשה בשבילנו גם הצעה עסקית. הכוונה, כך הוא אומר, היא שנמכור חלקים מהחברה כדי לקבל כסף "להריץ את העסק." אני מאוד לא מרוצה מהגישה של יורם בחודשים האחרונים. הוא דורש כל הזמן אנשי "צוות טכני" וכמו שצירקל אומר "רוצה, אבל אין כסף." אני עובד כל היום וכל הלילה והתקרבתי מאוד לגירית. היא אומרת לי שיורם חותר תחתי. היא גם שאלה אותי לפני כמה ימים: תגיד, מה בכלל פיני עושה בחברה? שאלה טובה באמת!

1.2.1997
יומני היקר, אני וגירית הפכנו נאהבים! לילה קסום אחד, לפני יומיים, נשארנו אחרי העבודה לשתות קצת משקאות חריפים (גירית הציעה) ואז זה פשוט קרה. אחר כך, היא אמרה לי שכבר הרבה זמן היא רצתה שזה יקרה אבל לא הייתה בטוחה אם אני רוצה. בינתיים, החלטנו לא לספר על זה לאף אחד. כמו שגירית אומרת, "עדיף למשוך שתי משכורות." בינתיים החלטתי שיורם ופיני באמת קצת מיותרים בהיבט הכולל של העסק. השאלה היא רק: איך נפטרים מהם לעזאזל?


מגנוב דיזיין
צירקל מוכר סיפורים למלאכים, הכסף זורם, צחיק הופך למנכ"ל, וצמד האוהבים נחשף

21.4.1997
צירקל יודע את העבודה. הוא הצליח "למכור סיפור" לשלושה משקיעים "מלאכים." לפי צירקל מלאכים הם אנשים שיש להם כסף וחושבים שאם ישקיעו באיזה מקום יהיה להם עוד יותר כסף. אחד המלאכים הוא סלע ברצור, שחקן הכדורסל המוכר. גירית אומרת שהוא נחשב די חתיך, אבל הוא ממש לא הטעם שלה. אני חושד קצת, כי הוא די דומה לירקון. בכל אופן, צירקל מחזיק עכשיו בשישים אחוז מהחברה, אני בעשרה אחוז, יורם מכר את החלק שלו למלאכים ופיני נשאר עם שלושה אחוז.

28.4.1997
יומני, עכשיו שיש לנו כסף, אפשר באמת לזוז! החלטנו לצאת עם מסע פרסום שיבהיר סוף סוף לכל האנשים בארץ שאינטרנט זו ההשקעה הכי משתלמת שיש היום בשוק. שם המשחק הוא זוגות עיניים. לא הכסף שאתה מקבל עכשיו אלא הכסף שאפשר יהיה לעשות מזה בעתיד. השבוע השתתפתי מטעם "מגנוב בע"מ" בכנס אינטרנט לשנות האלפיים וזה בדיוק מה שאמרתי להם. הכלכלה משתנה והעולם משתנה. בתוך שנה-שנתיים בכל מקרר יהיה מסך אינטרנט שיאפשר לכל עקרת בית לגלוש ולהוריד מתכונים מכל העולם. לא יהיה צורך לפתוח שום ספר בישול!

23.8.1997
יומן יקר, המון זמן כבר לא כתבתי אליך. המון דברים קרו בינתיים במגנוב בע"מ. קודם כל וזה הכי חשוב אני מוניתי למנכ"ל. לפי צירקל, אני מצוות המקימים וככה זה צריך להיות. פיני הוא סמנכ"ל בכיר ומנכ"ל שיווק. האמת היא שהצענו לצירקל להיות המנכ"ל אבל הוא אמר שיש לו עוד דברים לעשות והוא לא יכול להקדיש את כולו לדבר.

12.9.1997
הסיכום של מסע יחסי הפרסום שלנו היה מאוד-מאוד חיובי. הייתה הגברה של המודעות ו"מגנוב" הפך לשם דבר בתחום האינטרנט. לפי הצעה של צירקל, פתחנו גם את מגנוב-דזיין, שזה חברה בת שמתמחה בעיצוב אתרים. בינתיים מגנוב-דזיין זה בעצם פיני שכשיש משהו על הפרק יושב עם עניבה וסוגר את העסקה. מאחוריו עומד צוות קופי, ארט-דיירקטורים, צוות הדזיין, ויחידת אינטרנט אימג' פרוג'קשן. בינתיים הצוות הזה זה איזה ילד שקוראים לו טל שחר, שעושה לנו עיצוב אתרים בזול. בתחום האישי, "יצאנו מהארון| אני וגירית ואנחנו ידועים כזוג. להפתעתי, כולם ידעו על זה במגנוב.

5.12.1997
יומני היקר, הבשורה הגדולה ביותר היא שאני וגירית עברנו לגור ביחד. היא הציעה שכדי שנתחיל התחלה טובה ביחד נעבור לדירה משלנו ושכרנו דירה בשיכון דן. אני לא כל-כך אהבתי את הרעיון של שיכון דן כי ירקון וניצן, האחים של יורם, גרים בקרבת מקום בדירה שהייתה פעם של יורם. גירית אמרה שהיא בכלל שכחה מזה והרגיעה אותי שירקון עכשיו בטיול בדרום אמריקה. בינתיים במגנוב גדלנו ויש לנו כבר 17 אנשים בחברה. צחיק

13.2.1998
פיני מוצץ את הנשמה מהתפקיד שלו כראש MyIP. זה ראשי תיבות של מגנוב אינטרנט אימג' פרוג'קשן. אמרתי לפיני שיש כאן שגיאה באיות, אבל הוא צחק ואמר לי שאני ילד. בינתיים הוא מסתובב בכל מיני כנסים בארץ ומרצה על "להקרין תדמית חזקה באינטרנט - כך תוכל לשרוד בעידן האינטרנט." זה מעצבן אותי כי הוא לא מבין בזה שום דבר. הוא חושב שאימג' פרוג'קשן קשור לפרוז'קטורים של שיקופיות. הכי מוזר זה שאף אחד לא שם לב לזה וכולם בטוחים שהוא מומחה גדול. סיפרתי על זה לצירקל והוא גם כן צחק. כצעד תגמול החלפתי בכרטיס ביקור שלי את השם מנכ"ל ל-CEO. זהו. צ.


בנפתולי ה-IPO
הכסף נגמר, הבורסה פותחת ברז, ולגירית יש הודעה מפתיעה

13.5.1998
יומני, צירקל אומר שאנחנו צריכים לצאת בהנפקה. הוא אומר שהשוק חם עכשיו וחוץ מזה נגמר לנו הכסף. כל המחלקות שלנו ביחד, MyIP, מגנוב אתרים ו-MNews לא מרוויחים ביחד יותר מחמישים אלף דולר לחודש. עם IPO בבורסה יהיו לנו כמה מליונים טובים לעבוד בשקט. גירית מאוד תומכת בהנפקה. היא גם אומרת שבמעמדי אני צריך להתחיל לחשוב על אקזיט. אני לא רוצה לעזוב את מגנוב, אבל היא צודקת. צריך לחשוב גם עם מחר.

1.7.1998
יומן יקר. צירקל ואריק נסעו לארצות-הברית. הבורסה בישראל חלשה וכנראה שאנחנו הולכים לצאת בגדול בארצות הברית לפי ערך של 500 מיליון דולר ולגייס 50 מליון דולר. זה אומר שהעשרה אחוז שלי יהיו שווים חמישים מליון! כל העובדים (יש כבר 35 עובדים במגנוב!) נורא מתלהבים. צ'

11.8.1998
דיר דיירי, צירקל ואריק שוב נסעו לחו"ל ויחזרו רק בעוד יומיים. בינתיים, כל העסק נופל עלי ועל פיני וזה קשה. הפעם גם גירית נסעה איתם. להשגיח על האינטרסים שלי כמו שאומרים. צחיק.

14.8.1998
יומני, באתי לקדם את פני צירקל ואריק שחזרו מחו"ל. גירית פגשה בחו"ל את ירדן, חברה וותיקה שלה, ונסעה לה איתה לחופשה קצרה בסנטיאגו. היא עבדה כל–כך קשה בחצי השנה האחרונה. מגיע לה, אבל אני קצת מתגעגע. לפי צירקל ההנפקה תצא לפועל ממש בתחילת 1999. בינתיים, צריך להתכונן כמו שצריך: לשכור משרדים חדשים ולעשות קצת אימג' פרוג'קשן. אריק ביקש שמעכשיו בכל הגרפים של ההכנסות להוריד את השנה הנוכחית ולהראות רק את השנים הבאות עד שנת 2002. בשנת 1999 אנחנו צפויים לפי התוכניות שהכין פיני להכנסות של 25 מיליון דולר. זו בהחלט קפיצה רצינית מ-650 אלף דולר השנה.

2.10.1998
יומני היקר! אני קצת במצב רוח רע בחודש האחרון. מאז שגירית חזרה מהחופשה הארוכה שלה בחו"ל משהו לא דופק כמו שצריך. אני לא מתכוון במובן המיני, אם כי גם במובן הזה המצב על הפנים. לגירית אין מצב-רוח לשום דבר. כלומר, מצב הרוח שלה משתנה בכל שנייה, היא כועסת על כלום ונעלמת מהבית, אין לה תיאבון ויש לה גם קצת בחילות בבקרים. האם ייתכן שהיא בהריון? בעסק, אנחנו מחכים בקוצר רוח להנפקה ובינתיים מקימים כל מיני מחלקות לפי קונספטים של חברות בארצות–הברית. למשל MyBid למכירות פומביות, שזה כמו eBay רק בעברית ו-Menayot לקבל מידע בזמן אמת אל שולחן העבודה מהבורסה. פיני טוען שהשם צריך להיות MyStock כי "עוד שנה אף אחד לא ידבר עברית בכלל." צחיק.

12.12.1998
יומני, מתברר שגירית באמת בהריון! זו הייתה הסיבה למצב הרוח הרע שלה ולבחילות. היא עכשיו בחודש השלישי להריון והלידה תהיה כנראה בסוף יוני. הגיע הזמן להחלטות והצעתי לגירית שאם כבר, אז כבר—בואי נתחתן. היא אמרה שהיא תחשוב על זה, אבל אם נתחתן, כדאי שנעשה את זה מהר כי היא לא רוצה להתחתן עם בטן ענקית. אמרתי לה שיש עוד כמה חודשים עד שזה יקרה ושלא תילחץ. כל העניינים בחברה נראים לי עכשיו מאוד רחוקים, למרות שההנפקה היא ממש-ממש בעוד חודש. הייתה לי שיחה ארוכה בנושא עם צירקל. אמרתי לו שנראה לי מוגזם כל המחלקות החדשות שפתחנו בלי שיש בהן תוכן באמת. MyStock למשל זה רק שם. אין לנו אפילו התחלה של תוכנה שתטפל בנושא. צירקל אמר לי לא לדאוג. יש הרבה תוכנות שעושות את זה היום. וחוץ מזה, אחרי ה-IPO (שזה הנפקה באנגלית) נחכה חודש-חודשיים ונעשה ריאורגניזציה ורסטרוקטורה של טרגטים ויהיה בסדר. צח'


נישואין וקוקאין
הנפקה מוצלחת, נישואים והריון מזורז, והתועלת שיש לפעמים בלוקחי קוקאין

16.2.1999
יומני, אני אדם נשוי! לפני שבוע התחתנו אני וגירית. הכל קרה כל–כך מהר. כמו שגירית אומרת, "כשמחליטים, אז מחליטים." היא די חששה עם שמלת החתונה. אני אמרתי לה שבשבוע 18 כמעט לא רואים כלום ואין למה מה לדאוג, אבל היא בכל זאת דאגה. ועוד שמחה אחת גדולה הייתה: ההנפקה. הכל הלך כל–כך מוצלח, עם עליה עצומה ממש בימים הראשונים. אנחנו עכשיו חברה ששווה 500 מליון דולר! הכל אמנם רק על הנייר אבל כמו שצירקל אומר: גם כסף זה נייר. פיני מאושר במיוחד, כי יש לו אמנם רק כמה אחוזים, אבל הוא מליונר "בגדול" בכל זאת. הוא מייד התחיל לברר מתי הוא כבר יכול למכור את זה. אמרתי לו "תרגע," תסתכל על צירקל ותבין שה-500 מליון זאת רק ההתחלה. בעוד שנתיים החברה תהיה שווה 5 מיליארד. צלצלתי ליורם, שמכר את כל החלק שלו למלאכים. הוא עובד עכשיו עם האחים שלו יאיר וניצן על משהו שקשור לתעשיית המזון. צחקתי נורא. תראה כמה כסף יכולת להרוויח אם היית נשאר. שאלתי אותו גם מתי ירקון חוזר מדרום אמריקה. הוא אמר לי שירקון חזר מזמן, באוקטובר והוא גר בדירה הישנה שלו, ממש לידנו בשיכון דן. בלילה אחרי החתונה סיפרתי על זה לגירית. היא עדיין נורא כועסת עליו על משהו שקרה ביניהם אז. צחיק

1.4.1999
ההריון של גירית מתקדם מהר יחסית. למרות שמדובר בחודש שישי בסך הכל, די גדלה לה הבטן. הרופאה שלה אמרה לה שזה תקין לגמרי. גירית מקניטה אותי שזה בגלל שאני כזה גדול אז התינוק גם כן גדול. עשיתי חישוב מתי היא נכנסה להריון ולפי החשבון שלי זה היה בטיול שעשינו בסוף ספטמבר ל"שבע תחנות."

15.5.1999
יומני היקר, אני אב לבן! גירית ילדה שלשום ב"אסותא" בלידה מוקדמת. לפי החשבון שלי זה היה בחודש שמיני בערך, אבל למזלנו התינוק היה מפותח מאוד (שלוש מאתיים!) ובכלל לא פג. אתמול בלילה ישבנו וחשבנו שנינו איך לקרוא לו. גירית הציעה בצחוק לקרוא לו על–שם "צור מחצבתו," המקום שבו הוא נוצר כביכול. זה יצא מצחיק, כי בתאריך הזה לפני שמונה חודשים עשינו בדיוק טיול באיזור ראש העין. מה, נקרא לו שבע תחנות? כפר הבפטיסטים? בסוף החלטנו על ירון. זה קצת על שם סבא של גירית, שקוראים לו ירחמיאל וקצת על שם סבתא שלי ז"ל, יוכבד. על שאר הדברים אספר לך בפעם הבאה. צ'

20.5.1999
שלום יומני היקר, עכשיו זאת הפעם הבאה. קצת קשה לי להתרכז עכשיו, כי ירון שוב פעם צורח. אף פעם לא חשבתי שזה יהיה כזה. בפרסומות תמיד רואים את האימא השמחה יורדת עם סוודר אנגורה והתינוק הנקי והמסודר על הכתף והאבא מגיע משוזף עם המוצובושי. אפילו בפרסומות של החיתולים אף פעם לא רואים בשביל מה באמת צריך את החיתולים. כמה פיפי תינוק אחד כבר יכול לעשות? המון. תועפות. מלא-מלא.

טוב, יומני, בוא נשים את כל זה בצד. אצלנו בעסק יש התפתחויות נחמדות מאוד. בגלל כל הכסף שקיבלנו בהנפקה, צירקל הציע שאולי נקנה לנו איזה בניין שיהיה "בניין מגנוב!" לאריק ופיני היו פתאום המון רעיונות בנושא. פיני אפילו אמר בישיבה ש"נדל"ן תמיד הדליק אותי." אחרי הפגישה כולם עשו מזה צחוק (אריק כל הזמן היה נאנח ואומר "המרפסת הזאת, זה כל–כך חושני") אבל בסוף פיני צחק אחרון, כי אחרי שבוע בלבד הוא כבר מצא לנו מקום. ליד רחוב עמנואל הרומי הוא מצא איזה בניין ישן של אגודת לוקחי הקוקאין בהסתדרות הציונית. לא תאמינו כמה בתים יש להסתדרות הזאת. מאחר והייתה פרוצדורה שלמה בעניין לסלק את השם שלהם משם, הוחלט לתת לבניין שם משותף, "מגנוב! אל"ק." זה כל מה שיש לי להגיד הפעם. צחיק


רקבונות בצנרת
התינוק החדש מעורר עצבנות, גירית מתיידדת עם שרית, ובעיות המכירות של "מגנוב"

20.9.1999
שלום יומן, עברו כמה חודשים מאז שכתבתי בפעם האחרונה, אבל אל תדאג, שום דבר חשוב לא קרה. צירקל ופיני מדברים עכשיו הרבה על הנפקה שנייה, אבל לך תדע מה יצא מזה. בינתיים עברנו כבר לבית מגנוב! (מגנוב! אל"ק, למעשה) והכל נחמד ויפה חוץ מזה שגילינו שהבניין רקוב לגמרי מבפנים והיה צריך להחליף את הצנרת ולשפץ את כל הקירות, ומה לא בעצם. היה שווה כי כמו שצירקל אומר: כדי לעבוד טוב, צריך לחיות טוב. ביני לבין עצמי, אבל, אני חושב שלשים עשרה מליון שקל בזה היה אולי קצת מוגזם, במיוחד שכל חודש אנחנו מפסידים שלושה מליון שקל. 220 עובדים זה ימבה כסף במשכורות.

אצלנו בבית גם כן הכל בסדר, חוץ מזה שהתינוק משגע גם אותי וגם את גירית. אולי אותי אפילו יותר. בבית שנינו עצבניים וכל דבר הכי קטן גירית תופסת את הרגליים ויוצאת עם התינוק לשבת בגן עם החברות החדשות שלה, כל הבחורות האלה עם התינוקות. אתמול היא יצאה לשבת איתן בשעה תשע בערב ולא חזרה עד כמעט חצות. אמרתי לה שמסוכן לשבת בשעות כאלו בגן, אבל היא אמרה שהיא הייתה אצל שרית ושאני צריך ללמוד מבעלה איך הוא עוזר בבית. צחיק

30.10.1999
מסתבר שנהייה חייבים בכל זאת לעשות עוד הנפקה. צירקל אומר שזה בדיוק הזמן לעשות את זה וחוץ מזה, אחרת נתקשה להמשיך לשלם משכורות לכל העובדים. בקצב הנוכחי, יש לנו כסף לבדיוק עוד שלושה חודשים! גם אני וגם פיני די נבהלנו מזה. למזלנו, הגרפים שלנו עובדים יפה. בכל פעם שאנחנו צריכים כסף ממישהו, אנחנו פשוט באים עם "התחזית לשנים הקרובות" שפיני הכין. כשהם רואים שבבשנת 2003 יהיו לנו מכירות של 400 מליון דולר לרבעון הם משתכנעים ושוכחים לגמרי לשאול מה ההכנסות עכשיו (קצת פחות ממליון דולר לרבעון).


24.11.1999
יומני, התחלנו עכשיו לקדם ברצינות את הנושא של ההנפקה השנייה. אנשים שלא נמצאים באינטרנט חושבים שזה פשוט, אבל זה לא. זה לא שאתה יכול לבוא סתם לבורסה ולהגיד שאתה רוצה לעשות הנפקה וטראח נותנים לך את הכסף. זה הרבה יותר מסובך מזה! אתה צריך להראות תוכנית כלכלית שתראה איך אתה הולך לעשות המון כסף בשביל בעלי המניות, אתה צריך לשלם המון-המון כסף לרואה חשבון שמבין עניין ולא יתחיל לכתוב פתאום ש"יש סכנה לקיומו של מגנוב כעסק חי" רק בגלל שאין לנו כסף ואנחנו שקועים בחובות, אתה צריך לעבור בין כל הספקים של מגנוב ולשכנע אותם שזה לא הזמן לעשות רעש ושבעוד חודשיים-שלושה, אחרי ההנפקה, הם יקבלו את הכסף שלהם בלי בעייה. את זה בעצם די קל לעשות, כי כולם יודעים שהאינטרנט זה הדבר האמיתי והשוק ימשיך לעלות לנצח.

אבל אם אתה חושב, יומני, שזה הכל, אתה ממש טועה טעות גדולה: הכי קשה לשכנע את ציבור רוכשי המניות. כלומר, למעשה אין בדיוק "ציבור רוכשי מניות." יש בעיקר בנקים עם הקרנות נאמנות וכל מיני קרנות פנסיה-שמנסיה שרוכשות את רוב המניות.

עם החבר'ה האלה צריך קצת מזל והרבה כשרון. המזל שצריך הוא שהם לא יקראו יותר מדי לעומק את הדוחות הכלכליים שלנו. כלומר, שהם לא יקלטו כמה משכורת "הבעלים" (שזה אנחנו) לוקחים מהחברה, שהבנקים לא יבינו שבעצם ההנפקה זה בעיקר כדי לכסות על כסף שהם בעצמם נתנו לנו כהלוואות ובעיקר—לדאוג שאף אחד לא יתייחס יותר מדי ברצינות לכמה כסף אנחנו מרוויחים עכשיו.

בינתיים עוד לא החלטנו איך לשכנע את כולם שאנחנו עסק נפלא ומצליח וגם אין לי חדשות בנושא הבית וגירית, אז בינתיים שלום.


מגנוב בשוויץ
מסע פרסום נואש של "מגנוב," גירית עדיין אצל שרית, וכניסתו של רון שוויץ

25.12.1999
עכשיו סוף המילניום, יומן יקר. וחברת מגנוב עולה על דרך המלך. לפי הצעה של פיני יצאנו במסע פרסום גדול לשכנע את כולם שמגנוב הוא הפורטל המוביל בישראל. פורטל למעשה זה שער, אבל כמו שפיני אומר "פורטל" זה באנגלית ולכן זה נשמע כאילו יש כאן הרבה יותר כסף מסתם "שער" בעברית. בכל אופן, מסע הפרסום שלנו היה עם הסיסמה "או שאתה מגנוב או שאתה בסוטול." בכוונה התקפנו את הפורטל המסכן של "סוטול" כי אנחנו יודעים שהם בקשיים כלכליים משהו פחד עכשיו.

פיני ואריק התחילו לדבר עם עיתונאים ולספק להם איך בעצם "מגנוב" הוא הפורטל הכי פופולרי בישראל ואיך כולם חוץ ממגנוב מרמים במספר המבקרים באתר. פיני ידע טוב-טוב לספר להם איך "חפלה" ו"סוטול" ו"אינטרפרינץ" )נסיך האינטרנט, יעני( מתכמנים את הספירות של מבקרים ו"קליקים" כי הוא בעצמו עושה אותו דבר במגנוב. המזל שלנו שכל העיתונאים טפשים כמו נעל וכותבים מה שאומרים להם.

ואני רוצה גם לעדכן אותך בקשר למה שקורה אצלי ואצל גירית. אז לידיעתך היא כל הזמן אצל שרית ואצלנו ממש על הפנים. מה התקלקל? אני לא יודע. אבל לפעמים אני מתחיל לחשוב שאולי היא כבר לא אוהבת אותי.

12.02.2000
שלום יומן, אנחנו עכשיו חודש לפני ההנפקה ופיני וצירקל החליטו שכדי לקדם את ההפקה צריך ליצור "בז" רציני מסביב למגנוב. פיני אמר שבשביל זה לא יהיה מנוס משימוש ב"נשק יום הדין." כלומר, לשכור את משרד יחסי־הציבור "רון שוויץ."

15.02.2000
יומני היקר, אני ממש נרגש! היום נפגשנו עם רון שוויץ ממשרד "רון שוויץ." זה היה מאוד מרגש להפגש איתו, משום שזה לא סתם משרד יחסי־ציבור. רון שוויץ זאת אימפריה! אומרים עליו שהוא יכול לעשות ניסים, להוציא מים מן הסלע ולשכנע את כולם שחמרה זה זהב. אפילו גירית התרגשה והתעקשה לבוא ביום של הפגישה, כאילו כדי להפגש עם החבר'ה הוותיקים במגנוב אבל למעשה כדי ללחוץ לו את היד.

ומה אני אגיד לך יומני, השמועות לא היו מופרזות. הוא באמת גאון! גאון! ממש התחברנו, אני והוא ובעצם כולם, ונהיינו בתוך שנייה החברים הכי טובים. הוא ממש עלא כיפאק. קודם כל, הוא הסביר לנו שכדי שיהיה "בז" מסביב למגנוב אנחנו צריכים משהו שיעשה כל הזמן רעש. למשל, להזמין כל יום פוליטיקאי חשוב שידבר בצ'ט. או לעשות כמו "חפלה" שיצרו את "החפלה המתמשכת" שזה אתר עם מצלמה שפועלת כל הזמן. אני אמרתי שהרעיון עם הפוליטיקאי נחמד, אבל בצ'טים שלנו יש רק ילדים בני חמש עשרה שכל היום אומרים מניאק אחד לשני. בסוף רון הציע שניקח את הרעיון של "חפלה" אבל נשנה אותו ונעשה את זה לתחרות שישדרו גם בטלוויזיה. מנוסח ההישרדות שכל שבוע מעיפים מישהו אחר.

לרון הייתה גם הצעה שנשנה את הסיסמה שלנו. "אל תזכירו את המתחרים, חברים, תדברו רק על עצמכם." פיני הציע את הסיסמה "מגנוב על כל הראש." אני העדפתי דווקא את "איתך בראש מגנוב." צירקל הציע שנלך על משהו עם אוריינטציה יותר עסקית כמו "יש לך עסק מגנוב!" סיכמנו שרון יחשוב על זה ויגיד לנו מה הוא מעדיף.


מושיקו בן-סבתא אומר: הגדה-מגדה
כיצד מאכילים בהמות, גירית מתאוששת בסיור מוזיאונים, ומגנוב הופך לפורטל ההונגרי הראשון

21.3.2000
יומן הוגן ויקר, ההנפקה הוכתרה בהצלחה נפלאה! גייסנו טונה של כסף! אחרי שבועות ארוכים שלא ישנתי טוב במחשבות מאיפה נביא משכורות לעובדים סוף-סוף אפשר לנוח ולנשום קצת. אתמול עשינו חגיגה גדולה לכבוד ההנפקה. רון שוויץ הציע שנזמין המון חברים טובים מאוד שלו מהתקשורת והיה ממש בידור! פיני ואריק השתכרו (משתי כוסות בירה!) ומישהו מ"ידיעות" צילם אותם שוכבים עם בקבוק יין ועם הכותרת "שכרון הכוח של מגנוב." אחרי המסיבה כתב גיא רולניק ב"הארץ" שבמגנוב "השתכרו מריח הכסף הקל. תזרים המזומנים של החברה בכי-רע, אבל למה לשנות משהו אם אפשר תמיד לעשות עוד הנפקה?" רון שוויץ אמר לנו שהוא בטוח שהרולניק הזה כתב את זה כי לא הזמנו אותו למסיבה. לדעתי הזמנו אותו. צירקל שהוא בן אדם מאוד רציני שקורא "הארץ" לקח את זה קצת ללב. הוא יתגבר.

גירית גם כן הייתה במסיבה. אחרי הרבה זמן שלא היה טוב בבית היא החליטה "לצאת מזה" ולבלות קצת. והיא באמת הייתה נחמדה מאוד. היא הביאה גם את שרית והן ישבו וצחקו להן. היא לא כל־כך התייחסה אלי, אבל לא חשוב. זה צעד ראשון.

20.5.2000
יומן יקר, בחודשיים האחרונים התמסרנו באהבה לקידום המכירות של משרד רון שוויץ. אני קצת חוזר על עצמי אבל הוא פשוט גאון! הוא יודע בדיוק מה לעשות כדי שהעיתונים יפרסמו עלינו דברים ויש לו גם עצות נהדרות בקשר למסע הפרסום. הוא הציע לנו לקחת למסע פרסום גדול את משרד טננבאום-חמינדוס-מועלם. שוב הברקה! הם הציעו לנו משהו נהדר שהולך נפלא )או "וונדרפול," כמו שחמינדוס אוהב להגיד( עם הצעירים: פרסומות עם עברית מיושנת ובמבטא הונגרי. הסיסמה המובילה תהיה "מגנוב, אתה חייב את זה!" המפורסם ששכרנו הוא הקומיקאי המפורסם מושיקו בן-סבתא.

חוץ מזה, שוויץ לימד אותנו איך לטפל בעיתונאים. הוא קורא לזה, כשאנחנו בישיבות פנימיות, "האכלת בהמות." בעצם, המונח שלו פחות נחמד. הוא הציע שבמקום לעשות שיחות בטלפון, נעשה מסיבות עיתונאים ובעיקר, נזמין כל מיני עיתונאים חשובים בטכנולוגיה ל"פגישות היכרות אישית" בבית מגנוב. אפילו סידרנו לאחד מהעיתונאים מהעיתון הכלכלי "יוניברס" להצטרף למסע העסקי של פיני ואריק בארצות־הברית. באופן אישי אני התנגדתי, כי פיני בקושי מדבר אנגלית ובעצם מה יש לנו לעשות שם? פורטל לאמריקנים? אבל דעתי לא התקבלה ובסוף זה יצא לטובה. הדיווחים של העיתונאים היו מצויינים!

חוץ מזה, אני רוצה לדווח לך שהיחסים ביני לבין גירית עומדים בסימן שיקום. גירית לקחה לה שבועיים של נופש בחו"ל שעשו לה רק טוב. היא נסעה עם שרית הזאת וחזרה ממש מאוששת וקורנת. היא ושרית נהנו שם כל־כך שלא היה להן אפילו זמן לעשות קניות. שאלתי אותה מה היא עשתה שם אם לא קניות והיא אמרה לי: תתפלא. היא בילתה כל הזמן במוזיאונים והייתה באיזה כנסייה עם ציורים על התיקרה. תאמין לי, היא אמרה לי, שבועיים העיניים שלי היו בתקרות וזה בדיוק מה שהייתי צריכה. ואפילו עשינו אפילו שוב טיול לשבע תחנות כשהיא חזרה.

28.7.2000
יומן, מסע הפרסום שלנו הסתיים ויש קצת דיעות חלוקות על ההצלחה שלו. אני ערכתי סקרים והתוצאות היו מעצבנות מאוד. קודם כל, הפרסומת הייתה לא ברורה. במקום שהסיסמה תשמע ברור ("מגנוב, אתה חייב את זה!") יצא משהו מאוד לא ברור כמו "הגדה-מגדה-מהנוב—התה הייב הדזה." גם הסיסמה ההמשכית "מגנוב, לשדרג את החיים!" יצאה "מהנוב, לשדרדה תהיים."

הכי גרוע, לפני שבוע המפורסם שלנו, מושיקו בן-סבתא, התראיין ב"ידיעות" וכששאלו אותו על מסע הפרסום הוא אמר שבכלל אין לו אינטרנט ואין לו מושג מה זה המגנוב הזה. קילקל לנו מאוד את המצב הבן-סבתא הזה.

טוב שהיחסים שלי עם גירית טובים עכשיו, אחרת אני לא יודע איך הייתי עומד במעמסה. לידיעתך, יומני היקר, היא עכשיו שוב בהריון. הטיול החוזר לשבע תחנות עשה את זה, אני חושב.


גומרים בחפוז
"מגנוב" שוקע בצרות, השותפים מדללים, גירית נופשת ו"חפוז" עולה על הפרק

11.12.2000
יומני, כבר הרבה חודשים לא כתבתי אליך כי הייתי עסוק. ההריון של גירית מתקדם מאוד וכמו שהרופאה שלה אומרת בצחוק "זאת תופעה רפואית!" למרות שלפי החשבון שלי היא רק באמצע חודש שביעי, הבטן שלה התפתחה כאילו היא בחודש תשיעי. גירית צוחקת ואומרת שכדי למנוע בעיות כדאי שנחשוב כבר עכשיו על שם מתאים לילד. היא הציעה לקרוא לו יובל.

זאת הבשורה המשמחת, אבל שאר הבשורות לא כל־כך משמחות. המצב של מגנוב שוב על הפנים. גרוע מזה, איבדנו את רון שוויץ. לפני שבועיים, התפרסמה כתבה בעיתון על הקשיים שלנו. פיני וצירקל כעסו רצח על שוויץ והוא עזב.

28.12.2000
יומן יקר, אני אב לשניים: אחרי ירון החמוד יש לי בן נוסף, יובל. איזו שמחה!

5.1.2001
יומני, יש לי הרגשה ששנת 2001 תהיה שנה נהדרת! אני אב לשניים, אני וגירית עלינו על דרך המלך וגם מגנוב הופך לאט-לאט לעסק מוצלח. והכי חשוב, למרות שישנן כל מיני בעיות קטנות, הכלכלה ממש צומחת וגואה בעולם! בעקבות הבעיות שהיו נגיד הבנק האמריקני הוריד את הריבית וככה כל המשבר נמנע.

15.1.2001
יומן יקר, צירקל ואני עשינו בירור בנוגע לרון שוויץ. בכמה מקרים שבדקנו ראינו שרון שוויץ מתחבר לחברות שבדיוק עשו הנפקה ו"מוצץ" את הכסף. כשהכסף נגמר, תמיד יש "עימות רעיוני קשה" והוא מתחפף לו. הוא נחשב נביא באיתור בעיות כאלו, אפילו לפני שהן מתגלות לבעלי העסק. שאלתי את צירקל מה דעתו והוא אמר שהכל שטויות, המצב שלנו פנטסטי והכל נפלא. שאלתי אותו גם למה הוא מוכר כל הזמן את המניות שלנו אם כל–כך נפלא והוא אמר לי שככה זה עסקים: אם מישהו קונה, הוא מוכר. זה לא כל–כך מסתדר לי עם ההצהרות שלו בעיתונים שערך המנייה ישלש את עצמו בשנה הקרובה.

25.2.2001
יומני, גירית חזרה היום מהנופש שלה בשווייץ. היא הייתה שם כמעט חודש אחרי הלידה, עם יובל וירון. אמרתי לה שזה ממש לא מוצלח כי אני לא אצליח ככה ליצור קשר עם יובל הקטן, אבל היא אמרה שתינוקות בגיל הזה ממילא לא מבינים כלום. בשקט-בשקט, אני יכול להגיד שגם הייתה לי קצת הקלה עם החופש הזה מהילדים, כי המצב במגנוב ממש לא טוב עכשיו. מי צריך עוד כאב ראש?

20.4.2001
יומן חביב, מצבו של מגנוב קשה ביותר. נפילת המניות בארצות–הברית באה לנו ממש בזמן לא טוב. המנייה של מגנוב ירדה מתחת לדולר ואם היא תישאר ככה עוד הרבה זמן היא תוצא מהמסחר. עכשיו מתברר לי גם שאני הפראייר היחידי שהמשיך להחזיק במניות של מגנוב. פיני ואריק מכרו את כל המניות שלהם מההנפקה הראשונה ממש אחרי ההנפקה השנייה וגם צירקל "דילל את עצמו" מאוד. נוסף על–כך, מתברר שהמשכורות שהם מושכים, שלושת המדללים האלו, מדללת את הכסף שיש למשכורות לעובדים. הצמצומים נראים הכרחיים.

5.5.2001
כנראה שהצמצומים לא הכרחיים. כבר הכנתי מכתבי פיטורים ל-300 מתוך 600 העובדים שלנו ואז צירקל הגיע עם הצעה גאונית: למה שלא נתאחד עם אתר מוביל אחר וניצור מגה-אתר? לא היו הרבה מועמדים. "חפלה" נסגר, ב"סוטול" נשארו רק הסטלנים, ו"אינטרפרינץ" לא כל–שכן. המועמדים היחידים הסבירים היו אתר ההכרויות "חפוז" ואתר החדשות "דקה-דקה." כל השאר היה שייך לחברות גדולות, שלמעשה החזיקו אתרים שיש בהם ידיעות מאתרים אחרים. ההצעה של צירקל הייתה לקנות גם את "חפוז" וגם את "דקה-דקה."


מסר לארץ אחרת
גירית יוצאת לשטוקהולם, דקה-דקה מאבדים את המכנסיים, וצחיק מעביר מסרים חד-משמעיים

12.5.2001
ביקרנו אצל מועמדי הקנייה והופתענו לגלות עם איזה צוות מצומצם עושים את הדברים ב"חפוז" וכמה אנשים מיותרים יש ב"דקה-דקה." פשוט לא להאמין. יושבים שם אנשים רגל-על-רגל ולא עושים כלום. בשביל למכור הם דווקא היו מוכנים לזוז. ב"דקה-דקה" ביקשו שלושה מיליון דולר. צירקל צחק והם הורידו לשניים. צירקל אמר להם שהוא מוכן לקנות את "דקה-דקה" בחינם, תמורת הסכמה לקבל על עצמנו חלק מהחובות שלהם. כאן הם הרגישו שנפלו להם המכנסיים למטה...

18.6.2001
יומני, המצב ביני לבין גירית שוב מתחיל להתדרדר. התוכניות שלה משגעות אותי. עכשיו היא רצתה שוב לצאת לחופש. של חודשיים. בחו"ל. אחרי שגם בהתחלת השנה היא הייתה בחופש ארוך. ומה עם הילדים, שאלתי. היא הציעה שחברתה שרית תיקח את הילדים על עצמה בינתיים, ואני אוכל לבקר אצלם מתי שארצה בשבת. מתי תיכננת לצאת, שאלתי. לפני סוף יוני. הפעם החופש מתוכנן לסקנדינביה. דווקא מתאים לקור ששורר בינינו!

20.7.2001
יומני, אני שוב לבד עכשיו. גירית יצאה כמובן לחופש המתוכנן שלה. לפני יומיים גם קיבלתי ממנה טלפון שהיא מתכוונת להאריך את החופש בעוד חודש. למה לא. למה לא. היא גם סיפרה שהיא מאוד מודאגת מהמצב בארץ, אבל אפילו לא שאלה מה שלום הילדים. איזה בן אדם מנוכר היא? בסוף השיחה היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי... אני כבר לא מרגיש כל–כך מאושר לשמוע את זה כמו פעם. אם את אוהבת אותי, למה את שם ואני כאן?

1.8.2001
לפעמים ממש לא טוב להיות בעל פורטל. היום בבוקר ערכנו אסיפה כללית לכל העובדים של מגנוב, דקה-דקה וחפוז. 700 עובדים בסך הכל. זה היה ממש איום ונורא. המנכ"לים של דקה-דקה וחפוז הרגישו ממש מסכנים, כי הם ידעו שכל העובדים שלהם הולכים הביתה ולא יכלו להגיד להם את זה בפנים. לא שהעובדים לא ידעו. במצב של היום, כל אחד מהם הריח את הפיטורים. הכי מגעיל היה צירקל שעלה על הבמה והבטיח "להלחם בשביל כל עובד כדי שהוא יישאר." בטח. כל זה עשר דקות אחרי שהוא צרח עלי מאחרי הקלעים לפטר 500 מהעובדים. בשביל מה עשינו את כל המיזוג הזה אם אנחנו מפטרים את כולם, שאלתי אותו. השרתים וה"דטהבייס" שלהם הרי לא שווים כלום.

אתה ממש ילד, הוא אמר לי. לא קלטת עד עכשיו שהכל מיועד לעבודה בעיניים במאזן? כלומר? שאלתי. כלומר, שאם יש מיזוג אתה יכול להסוות את זה שאתה מפסיד לעוד רבעון שניים. אתה כביכול נושא בעלויות המיזוג. כן, גם אני לא הבנתי את זה לגמרי. נוסף על–כך, מתפרסמות כל יום הודעות קודרות בעיתונות על "מצבו המעורער של מגנוב" שמורידות את המנייה לקבר. מי מפיץ ידיעות כאלו לעזאזל?! מה האינטרס כאן?

20.8.2001
יומני, שלשום הייתה לי היתקלות עם פיני במסדרון. מאז שהוא דילל את המניות שלו, הוא גם דילל את הנוכחות שלו במסדרון. זה ברור. למי יש חשד להסתובב במסדרון המדכא של מגנוב. ממיזוג הפאר נותרו רק 170 עובדים. והכי גרוע, גם עם הצוות המכווץ הזה אנחנו מפסידים (משהו שהעיתונים יודעים עליו אפילו לפני!). בכל אופן, נתקלתי בפיני ושאלתי אותו בסרקסטיות: אז מה שלום גירית בימים אלו? פיני אח של גירית, אם אתה לא זוכר. פיני התחיל להחנק ואמר לי: מה אתה שואל אותי? אתה בעלה, לא? בקצב הזה, אמרתי לו, לא לעוד הרבה זמן.

הייתה לי הרגשה שהמסר הזה יעבור אליה ובאמת, אתמול בערב קיבלתי שיחה מגירית. אתה מתגעגע אלי? היא שאלה והבטיחה לחזור לארץ, סופית-סופית, עד סוף ספטמבר. ואם כבר, היא אמרה, תעביר לי עוד קצת כספים. השוודיה הזו יקרה פחד. אמרת לי אתמול שאת בנורווגיה, אמרתי. כן, אבל היום קפצתי לכמה שעות לשוודיה. לפעמים יש לי הרגשה שהכסף של מגנוב הוא הסיבה היחידה שמשאירה את גירית בסביבה.


מחורבן לתקומה
צחיק מגלה את האמת, מפיל את אויביו בפח, ומשקיע את כספו בתבונה. הפי אנד

26.9.2001
יומני היקר, אתה לא תאמין למה שאני הולך לספר לך. היום בערב, אחרי שיחה מרגיזה עם גירית, שהודיעה שהיא מתעכבת עוד חודש, יצאתי לטייל ברחבי שיכון דן. בדרך, החלטתי לקפוץ לראות קצת את הילדים, למרות שעכשיו לא שבת. למדתי לאהוב להיות איתם. בכל אופן, הם פחות מעצבנים. שרית תמיד מבקשת שאני אצלצל כמה שעות קודם, אם אני רוצה להגיע לביקור, אבל חשבתי שלא יהיה לה משנה אם פעם אחת אני אבוא לבקר סתם כך.

איך שאני מתקרב לבית של שרית ועומד לדפוק על הדלת, פתאום אני שומע צחוק מתגלגל, מוכר מאוד. התגנבתי אל מאחורי הבניין, ולפתע: גירית!! שוכבת על הערסל ומשוחחת עם שרית. לא סקנדינביה ולא אמאייאת! פתאום כל הדברים התחילו להתחבר לי בראש. היא כל הזמן הייתה כאן. ושרית, שרית לא טיפלה בילדים. הם כל הזמן היו עם גירית! היא עבדה עלי!

27.9.2001
היום, לא נסעתי לעבודה. בבוקר, הגעתי עם רכב שכור לבית של שרית, עצרתי בזווית שבה יהיה קשה לראות אותי וערכתי תצפית. בערך בשמונה בערב הגיעה גירית. מייד התגנבתי לחצר האחורית כדי להאזין. "מה קורה עם צחיק?" שאלה אותה שרית אחרי כמה זמן. "הטמבל?" ענתה גירית. "אני יודעת? צלצלתי אליו והוא לא היה בבית. לא נורא, ממילא זה לא יימשך עוד הרבה זמן. סבא ידאג לסדר את הכל."

סבא? שאלתי את עצמי, כשלפתע נפתח השער האחורי של הגדר, זה המחבר את החצר של שרית לבית הסמוך, ובפתח הופיעו ירקון וצירקל. ירקון נשא על כתפיו את יובל הקטן ואילו צירקל הוביל בעדינות את ירון, שעדיין לא למד ללכת כל–כך יציב. "אוה! סוף–סוף חזרתם!" קראה גירית, רצה אל ירקון וחיבקה ונישקה אותו. "איך היה הטיול עם אבא'לה?" שאלה את ירון. "היה כיף עם סבא?"

ואז הכל התחבר לי בראש פעם נוספת. צירקל הוא אבא של ירקון! שם המשפחה של יורם, אחיו, הוא הרי צור! צור-צירקל, צירקל-צור! איך לא קלטתי את זה? כולם עבדו עלי! אפילו הילדים לא שלי! וצירקל... זה הוא הסבא שגירית הזכירה. ואפילו במגנוב מתכוונים לנשל אותי!

20.3.2002
יומני היקר, היום נתקלתי בך במקרה, באמצע העברת הדירה. קראתי ולא האמנתי. כל החלומות שהיו... והתנפצו. הכל הלך. הכל אבד. הכל נעלם. אתה בטח שואל את עצמך מה קרה, מה עם גירית וצירקל ופיני ואריק וירון ויובל הקטנים. אה! היה יותר טוב אם לא היית שואל!

אחרי שגיליתי את המזימה של גירית וצירקל רתח לי הדם שלושה ימים אבל כמו שאמא שלי אומרת: לא שותים מים אחרי פירות! וגם לא להיפך! את המזימה של צירקל היה קל מאוד לחשוף. הוא הקים חברת קש עם פיני ואיש בשם אליהו חסון תחת השם "פינחסון פינקסי חיסכון." צירקל הפיץ הודעות קודרות כדי להוריד את מחיר המנייה ככה ש"פינחסון פינקסי חיסכון" תוכל לקנות אותה בזול, להדיח אותי ולמכור את כל העסק לבנק לחקלאות תת-ימית והשקאות (ככה קוראים לבנק).

מרגע שעליתי על המזימה, ידעתי גם מה לעשות. בעוד הם מורידים את מחיר המנייה באמצעות השמועות המטורפות של צירקל, גם אני קניתי מניות באמצעות חברת קש… וככה שנינו משכנו את השטיח משני הצדדים, עד שבבוקר בהיר אחד. נו, מספיק אם אני אגיד שצירקל נפרד ממגנוב בבושת פנים.

וגירית לא יצאה יותר טוב, הבוגדנית! עד שהצלחתי לסלק את צירקל ממגנוב העמדתי פנים שהכל בסדר ושאני נורא שמח שהיא "חזרה מסקנדינביה." אחרי שהכל התפוצץ, העמדתי אותה בפני העובדות הקשות. חה-חה-חה! אפילו מזונות היא לא תראה ממני! הילדים הרי לא שלי! שירקון ידאג להם.

ומה הלקח שלי מכל הסיפור הזה, יומן יקר? הלקח פשוט: לא צריך להמר, לא באהבה ולא בעסקים. מגנוב היה חלום יפה. אבל רק חלום. צריך להתפכח ולהבין שהאינטרנט התבגרה. צריך להתעורר מהחלומות וללכת על בטוח. את כל הכסף שקיבלתי ממכירת מגנוב השקעתי בצורה בטוחה.

אתה ממש תעריץ אותי, יומני היקר, כשתשמע מה עשיתי: חילקתי את הכסף שלי לשלושה חלקים. חלק אחד השקעתי בארצות–הברית, במניות חברת התקשורת הענקית וורלדקום. עם זה אני רגוע. וורלדקום אף פעם לא תתמוטט. חלק שני שמתי בכספות בבנק דיסקונט. מה שבטוח, בטוח (אבל לא עשיתי ביטוח. מס הכנסה לא צריך לדעת הכל). וחלק שלישי, כאן מצאתי בנק מאוד נחמד, עם פקידה ממש אחראית בשם אתי. בנק למסחר קוראים לו. אני רואה עתיד ורוד.
 
 
רשימת תגובות (1)
 
 
אחלה סיפור אורי
1/7/2009
נכתב על ידי יוסי