השליפים לא לבד
  אני לא יודע אם שמעתם שקולדפליי הם מעתיקנים איומים ונוראים. אולי אלו חתיקות (חדשות עתיקות) בשבילכם. לי זה היה גילוי טרי מהעיתון היום.
הסיפור הולך ככה: לפני כמה חודשים פצח ברנש בשם ג'ו סטריאני בתביעה מקסימה ומרגשת נגד קולדפליי. לטענתו, השיר ויוה-לה-וידה של הלהקה אינו אלא העתקה סרווילית ופושעת של שירו האינסטרומנטלי "אילו יכולתי לעוף."
הסרט הבא הוא של מוזיקאי המנתח את מבנה האקורדים הקצב והגרוב של שני השירים:



משכנע, לא? סוף הסיפור? ממש לא.
לא עברו חודש-חודשיים מתביעתו של סטריאני והנה צצו ועלו קריקי-בורדס מברוקלין שבארה"ב והעלו אותה טענה ממש.
וכמובן, גם לו היה משהו ביו-טיוב:



נכון שגם זה משכנע? סוף הסיפור? לא ממש. לא עברו איקס שניות, ומישהו העלה את הטענה שבעצם ג'ו סטריאנה (ומן הסתם גם הקריקי-בורדס, אבל הם ממש צ'ופצ'יקים קטנים כאן) הוא בעצם מעתיקן. הוא העתיק משיר של אנאניטוס ורדס (אני חושב שכך צריך לתעתק את שמו).
וגם לחסידי אנאניטוס יש וידאו די משכנע:



סוף הסיפור? עוד לא. הסאן הלונדוני מספר לנו ברגעים אלו ממש כי השיר של קולדפליי שהוא בעצם השיר של סטריאני שהוא אולי גם השיר של קריקי-בורדס או שהוא של אנאניטוס ורדס הוא בעצם שיר ישן נושן של קט סטיבנס.
כאן מושמעים השירים בקצב דומה, כך שניתן להתרשם מהדמיון-הגובל-בזהות שלהם:


ואולי זה בכלל השיר של הנשרים? הממ. המסקנה שלי? אולי כדאי להיות קצת יותר מקוריים באופן כללי?