דמגוגיה ללא צבעי מאכל
  אין כמו מחקר טוב ומעורר מחלוקת כדי להוציא את הטוב והרע שבבני־אדם. אין כמחקר טוב להכעיס את המשוכנעים, ויותר מכל חושף מחקר כזה את טיבם האמיתי של המחזיקים באמונות הבל. כשערוות הכסל שלהם נגלית בשער בת־רבים.

מקרים כאלו אינם מתרחשים לעתים קרובות מאוד, אך כשהם קורים, תמיד נפלא לראות את התגובה. יש בעלי אמונה המסתרבלים בשתיקות זן ובאמירות מעורפלות; אחרים טורחים להדגיש כי מדובר בעניין של אמונה—עניין נפרד מעסקי מחקר ומדע; ויש כאלה הגורסים כי 'אולי מדובר בשטויות, אך זה כיף בכל זאת'. התגובה הראשונית להפרכה, ובמיוחד של כהני האמונה, היא בדרך כלל אחת: זעם דמגוגי שוצף.

דוגמה נאה לכך ניתנה בשבוע החולף. הסוכנות לאיכות המזון בבריטניה—סוכנות ממשלתית בלתי־תלויה, הפועלת מתוקף חוק מ־2000 "להגן על בריאות הציבור ועל ענייניו של הצרכן ביחס למזון" פרסמה מחקר ממנו עולה כי לאוכל אורגני אין כל יתרון על־פני אוכל תעשייתי רגיל בהקשר של בריאות או תכולה.

המחקר שפורסם כלל סקירה של תוצאותיהם של 162 מאמרים שפורסמו בירחונים העוסקים בתזונה, וכללו 3,558 השוואות של מרכיבים מזינים ומרכיבים אחרים באוכל אורגני ובאוכל שיוצר בשיטות רגילות. ההשוואה המקיפה העלתה כי באוכל מן הצומח, תכולת הזרחן והחומצה הגופרתית הייתה גבוהה יותר באוכל אורגני; בעוד תכולת החנקן גבוהה יותר באוכל רגיל. באוכל אורגני מבעלי חיים הייתה תכולת חנקן גבוהה יותר. ההבדלים האלו נבעו, ככל הנראה, ממאפיינים שאינם קשורים ישירות לאופן בו גודלו מוצרי המזון. בכל שאר המובנים והחומרים, לא היה הבדל כלשהו בין אוכל אורגני לאוכל שיוצר בשיטות רגילות. המסקנה הסופית של החוקרים הייתה כי "לא נמצאה עדות להבדל בתוכן התזונתי ובחומרים אחרים בין אוכל אורגני ורגיל, גם במזון מן הצומח וגם במזון מן החי.... ועוד אין עדות לכך שצריכה מוגברת של מרכיבי תזונה הקיימים בכמויות גדולות יותר בגידולים ובמשק חי אורגני לעומת גידולים ומשק חי רגילים, יועילו לאנשים הצורכים מזון באופן רגיל, ולכן אין זה סביר כי ההבדלים בתוכן התזונתי משפיעים על בריאות הצרכן." (מצוטט מהמחקר, כאן).

העיתונים סיכמו את הדברים בפשטות: המזון האורגני אינו מועיל לשום דבר. אין לו שום יתרון בריאותי או אחר.

קו ההגנה הראשון של רבים היה ענייני. היו שהצביעו על־כך שמזון אורגני כולל כמות גדולה יותר של חומרים חשובים כמו בטא־קרוטן, שאדם נזקק להם. הטענה הזו נזנחה במהירות—בין השאר כי היא לא נכונה (המחקר בדק נקודה זו והעלה כי אין כאן כל הבדל)—ובמקומה אומצה הטענה כי בגידול קונבנציונלי נעשה שימוש בחומרי הדברה העלולים להיות מסוכנים לאדם. הקביעה עצמה אינה נכונה: כמות החומרים המדבירים והמדשנים הכימיים במזון רגיל אינה גדולה מזו שבמזון אורגני, מהטעם הפשוט שחומרי הדברה נועדו להתפרק במהירות רבה ואילו החומרים המדשנים נועדו, כשהם כבר מגיעים לאדמה, להפוך לאותם חומרים ממש שמנסים המגדלים האורגנים ליצור. חיטה או עגבניות דורשות אותם חומרים בדיוק. הבחירה בקו הגנה זה, עם זאת, הייתה נבונה, מנקודת מבט טקטית, בהעבירה את הדיון מתחום השיח הרציונלי לתחום האמוציונלי. מי מאיתנו אינו חושש משמות מפחידים כמו "רעל" או "מדביר" או "כימיקלים רעילים." אפשר לקבל סרטן רק מלקרוא צירופים מפחידים כאלה יותר מדי פעמים. ועל־כל זאת, אסור לשכוח את הסכנה הנשקפת ל לילדינו היקרים, הפעוטים וחסרי־הישע, המביטים בנו בעיניים גדולות ושואלות, בעוד אנו משקים אותם ברעל עכברים שגודל בחוות הרשע הקפיטליסטיות.

כאן נכנסת לתמונה רחל טל־שיר. לגברת זו יש טור נמרץ העוסק בענייני מזון אורגני ב"הארץ." הטור שלה, נרגן משהו גם בימים כתיקונם, טיפס לשיאים חדשים של רוגזת מרירה עם פרסום המחקר הבריטי.

אין רע בלי טוב, כמובן, וניתן ללמוד מהמאמר של טל־שיר דברים רבים. לא, לא על אוכל אורגני: על טקטיקות של דמגוגיה.

טל־שיר פותחת את דבריה בתיאור של מחקר מגוחך לחלוטין ("מחקר... מצא כי נשים שאכלו גזר וביסלי בלבד בחודש השלישי להריונן אינן בקבוצת בסיכון להידבק בדלקות במערכת הנשימה בעשור השביעי לחייהן") ומיד מספקת את הנמשל: "בסוף השבוע שעבר פורסם בתקשורת כי מחקר בריטי, מופרך כמעט באותה מידה, [ש]מצא שלתוצרת אורגנית אין אין יתרונות תזונתיים על תוצרת שאינה אורגנית." מדוע מגוחך? פשוט: "האם אי פעם נכתב, למשל כאן, שהסיבה להעדיף צריכת ירקות ופירות מתוצרת אורגנית היא הערכים התזונתיים המשופרים שלהן?"

כמובן שלא. איך אפשר לחשוב אחרת? בעצם, אולי ניתן היה להבין זאת, ולו ברמז מהצירוף "אוכל בריא" החוזר עד אין גמר אצל טל־שיר? משווקי אוכל אורגני טוענים כי הוא עשיר יותר בחומרים נחוצים ואינו נגוע בהורמונים, אנטיביוטיקה, רעלים קשים ועוד. ורד לב, במאמר המתגדר בתואר "מאמר מקצועי," טוענת כי האוכל האורגני "בריא יותר. ישנם מחקרים היום המראים כי במזון אורגני תכולה גבוהה יותר של ויטמינים ומינרלים. המזונות שאינם אורגניים עשויים להכיל שאריות של הורמונים ותרופות (אותם מקבלים בעה"ח)."

כל זה כבר לא משנה, כמובן, שכן טל־שיר רואה בנקודה הראשונה עניין שהוכח ואין צורך לעסוק בו עוד. היא ממשיכה ישירות אל הנקודה הבאה: "[חקירת] ההבדלים התזונתיים... מתעלמת... מהיתרון העיקרי של התוצרת האורגנית: העדרם של חומרי הדברה ממנה." המחקר אינו מתעלם מכך, כמובן: הוא חוקר עניין אחר וטענה אחרת. למעשה, הסוכנות לאיכות המזון מקדישה חלק לא מבוטל מזמנה לבחינת סוגיות הקשורות לשאריות חומרי הדברה, ועורכת בדיקות מקיפות בנושא זה. כל זה לא ממש משנה לטל־שיר. היא כבר יודעת כי "זו בחירה חצופה וגם שרלטנית, מפני שידוע לכל שהחקלאות האורגנית לא נולדה כדי להתמודד עם ערכיו התזונתיים של המזון אלא כדי להתגבר על בעיית חומרי ההדברה המזיקים."

החוקרים בסוכנות לאיכות המזון בבריטניה הם, כפי שראינו, חצופים ושרלטנים. הם עורכים "ספין מחקרי" שמבוסס על הנחה מרושעת "כולנו כסילים גמורים... אפשר להאכיל אותנו בכל סיפור... לא משנה כמה ארוכה שורת המקרים שבהם התגלה שמחקרים שימשו רק כדי להכשיר מוצרים מזיקים, אנחנו ממשיכים לסמוך עליהם... [המחקר] ממחיש היטב גם כיצד תעלול יזום, שמתוכנן על ידי גופים ציבוריים או תאגידים [יכול להסיט את דעת הציבור והתקשורת מהמהות] חומרי ההדברה והנזק שהם גורמים לא רק לבריאות אלא גם לתשתיות."

כל המחקרים חשודים. העולם מלא מזימות מרושעות. טוב שיש אנשים אמיצים כמו רחל טל־שיר שחוקרים את העניין. כלומר, קוראים את המחקר הזה ותיכף יחשפו את הבעיות שבו. או את התקציר לפחות? או ידיעה מפורטת בעיתון? משהו. לא. טל־שיר יודעת על המחקר רק מצפיה "בכתבה בטלוויזיה," שעיקר עניינה בה היה "המגישה היפה והאינטליגנטית." מבחינתה, די בצפייה החוקרנית שלה כדי להעלות שאלות קשות בנימה בוטה: "איש לא טרח לבדוק, לפני הדיווח הפומפוזי, מי יזם את המחקר הזה ומי מימן אותו... הרי אין זה סוד שחלק גדול מן המחקרים מוזמנים על ידי יצרנים וממומנים על ידיהם. זה גם לא סוד שכמעט כל דבר בעולם שלנו אפשר לקנות בכסף. לכן משונה שאף אחד לא בדק מה הקשר בין המחקר הזה לבין, נניח, יצרנים של חומרי הדברה." טל־שיר משוכנעת שיש קשר. בעיניה יש רק שתי אפשרויות: או שיש קשר שגילו אותו, או שיש קשר שלא גילו אותו. קשר יש בכל מקרה. אם לא מצאו קשר ל"יצרנים" המסקנה היא כי "הקושי למצוא מי עומד מאחורי מחקר כזה מעיד עליו."

למעשה, המזימות של רשעי המחקר הספיני הן רק עדות להתחזקות המגמה הבריא... סליחה, האורגנית: "התוצרת האורגנית נהפכה מתופעה אזוטרית למגמה, לכוח שוק מאיים, לשחקן מרכזי, ואף אחד כבר לא יכול להתעלם ממנה."

כמאמינים רבים, גם טל־שיר עומדת על זכותה לא לבדוק מי עומד מאחורי המחקר. הגישה כאן תמוהה, לכאורה, כאשר זוכרים כי טל־שיר התנאתה לפני זמן לא רב בהקפדתה היתרה לא רק לקרוא מאמרים, אלא גם "לחקור מי עומד מאחורי המחקר, מי יזם אותו, מי מימן אותו." כאן, הטלוויזיה מספיקה, וברור גם מדוע: מידע העלול לערער את מערכת האמונה נדחה באופן מקדמי בטיעון כי עצם היותו סותר לרעיונות האמונה מעיד על־כך שהוא שקרי או מוטעה במכוון. לא ייתכן כי הוא נכון כי אם הוא נכון, סימן שהאמונה שגויה, ודבר זה לא ייתכן.

טקטיקה אחרת, שהמרקסיסטים שיכללו לכדי אמנות, היא פסילה של מידע המסכן את המאמין בטענה שמעלה טיעון סותר־אמונה חייב להיות שקרן, מסית, ספינר, רמאי, שרלטן, וכדומה. כיצד יודעים זאת? התשובה פשוטה, הוא העלה טיעונים נגד האמונה. כל אלו שאינם לנו, ברור שהם לצרינו. כך נמנעת מהמאמין התמודדות עם טיעוני נגד. אני צריך לקרוא את זה? מה פתאום! הרי ברור שהכותב שייך לבורגנות הרקובה.

הטקטיקה המרכזית, עם זאת, מיועדת לקוראים הלא מאמינים. אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לגרום לדיון לעבור מנושא לא נעים ולא נוח לנושא נוח יותר היא פשוט לעבור לנושא הנוח יותר באמצעות "הסחת מליח אדום: הסטת הדיון לנושא אחר, ועיסוק בו כאילו הוא השאלה האמיתית.

ההסחה מתבצעת כבר בכותרת המשנה: "האם מזון שגודל בעזרת חומרי הדברה הוא באמת לא פחות מזין מתוצרת אורגנית? כן, אבל זאת בכלל לא השאלה." מה השאלה? השאלה היא האם יש יותר שרידי חומרי הדברה במזון שגודל בעזרת חומרי הדברה. המחקר לא בדק את השאלה הרצויה, ומאליה עולה השאלה החשובה באמת: מדוע הוא לא בדק את השאלה הרצויה? אולי הוא עסק בנושא אחר מטעמים תמימים ולא מרושעים (פחחח! מי מאמין לזה?), או שאולי פשוט המחקר סטה מן הנתיב הנכון לערוץ צדדי ולא חשוב כמו המחקר שעוסק ב"נשים שאכלו גזר וביסלי" (כן, בטח!), או שאולי מדובר במזימה מרושעת של שטני הקפיטליזם המתועש הפוסט־קולוניאליסטי הרומסים ביד רמה ומרמים את כולנו כל הזמן ומרססים לנו די־די־טי עם הסחות תודעתיות מהאוויר אבל אנחנו עוד נתפוס את כולם ונתלה את החארות (הסינטטיים) האלה על עץ שגודל בתנאים אורגניים וחה-חה-חה אנחנו נצחק כשרודפי הבצע האלה יתחננו שנסלח להם על המעשים הרעים שלהם אבל אנחנו נראה להם מה זה, מוות לק-פי-טליסטים! מוות לק-פי-טליסטים! מוות לק-פי-טליסטים! מוות לק-פי-טליסטים! מוות לק-פי-טליסטים! מוות לק-פי-טליסטים!

איפה היינו? אה, כן, האם יש יותר שרידי חומרי הדברה במזון שגודל בעזרת חומרי הדברה? התשובה היא כנראה שכן, אבל זו לא השאלה. השאלה החשובה אינה האם השרידים האלו הם ברמה המסכנת את הציבור. התשובה על שאלה זו פשוטה: לא. הם לא מסכנים את הציבור. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בבריטניה, באיטליה, בהולנד, בספרד, ושוב באיטליה, ניו זילנד, ובמקומות נוספים לא הצביעו על רמות מסוכנות של שרידי חומרים מדבירים. הציבור אינו ניצב בפני סכנה כלשהי.

הטעם המרכזי לדבקות באוכל אורגני, שגידולו קשה ויקר, טעמו רע ותועלותיו אפסיות היא אמונית. אנשים אינם עושים דבר שאין בו טעם, כמובן. האורגניסטים מוכנים לוותר על גלידה שוקולד וניל, ולכרסם את דרכם מבעד להררי נסורת ירוקה וחול אורגני מכאן ועד יום מותם רק אם הדבר מעניק להם גמול כלשהו. במקרה הזה, הגמול הוא ייחודיות. ראשיתה של התנועה הירוקה במערב באנשי כמורה ובבני־אצולה—שני מעמדות שניצבו תחת איום מובהק מצד מגמות החילון ועלייתו של המעמד הבינוני—שביקשו לשוב ולרכוש לעצמם תחושה של ייחוד והתעלות מעל ההמון הפשוט, ההוי פולוי. האורגניות שירתה את טעמם ומטרותיהם בשני מובנים: ראשית, היא הייתה לא מובנה ורחוקה מטעמו של ההמון, כך שלאוחז בטעם האורגני הייתה היכולת להתגדר בייחודיות שאינה מובנת ונהירה להמונים. באופן דומה, ובהתאם לאותו קהל, גם האסקטיות, ההתענות וההתנזרות מתענוגות הלמה את טעמם של אנשי דת ואת המזג המאמין בכלל. התייסרות, צום, הימנעות מהנאה והתנקות פיזית ומוסרית הם מהקווים המרכזיים המבחינים ומייחדים את המאמין.

נימת העוינות הגלויה בה מקדמת רחל טל־שיר, למשל, את הפופולריות הגואה של האוכל האורגני, היא עדות יפה למזג זה: "ההתיירקקות מוכיחה שבתוך תקופה קצרה יחסית נהפכה המהפכה הירוקה מזרם שולי, שלא לומר סהרורי, לתעשיית מיינסטרים שמתחנפת בהצלחה אל לקוחותיה... התעשיה הזאת, מרשימה ומרובת זרועות ככל שתהיה, מוותרת לעתים קרובות על הרעיונות הבלתי מתפשרים של המהפכה ועל תפישת העולם הכוללת שלה ומאמצת טכניקות מניפולטיוויות שמקורן בתרבות שממנה ניסינו להתנער." האוכל האורגני אינו דבר לעצמו אלא מסלול למהפכה רוחנית שלמה, שההיבט הפיסי שלה (אכילת דברים מסוימים, ובעיקר הימנעות מאכילת דברים מסוימים אחרים) משני להיבט הרוחני.

במובן מהותי זה, כמובן, אין שום משמעות לתשובה לשאלה האם יש תועלת באוכל אורגני. במבחן האמונה, המאמין אף עשוי להתחזק בתחושת הייחודיות שלו בזכות יכולתו לדבוק בדבר שאין לו שום חיזוק עובדתי. לתשובה יש משמעות חשובה במישור אחר: אחד היתרונות המוקנים למאמין היא היכולת להתנשא על פני אלו שאינם מאמינים ולהוכיח אותם.

מצד שני, אפשר תמיד להתנחם בידיעה שגם למאמינים שאומרים שאין להם טלוויזיה דווקא יש טלוויזיה, ושאפילו טבעונים יכולים להיות שחורדיניות. אני מניח שהסיפוק המתחטא מעובדות כאלו היה זה שאפף את אלו שהוקיעו את צביעותם של הכמרים בימים עברו. אולי.
 
 
רשימת תגובות (22)
 
 
לא פחות מאסון
11/8/2009
נכתב על ידי שומר הלילה

טל־שיר היא לא סתם משוגעת-בריאות אלא לא פחות מפאשיסטית-בריאות. לפני מספר חודשים היא הציעה למחוקק להגביל את אכילת הבשר של האדם הפרטי בנימוק ש"המדינה מגבילה עישון - למה לא בשר?"

המדורים שלה כל כך רדודים ונראה כי היא שואבת את המידע שלה מדוא"לי קונספירציה שחבריה שולחים לה. דוגמא קלאסית היא המתקפה של טל-שיל על הקפה והתה (1), מתקפה, אשר עיון רדוד בויקיפדיה, היה מפריך אותה.

ולבסוף, טל-שיר תמיד מציגה את עצמה בתור אחת מהתנועה ה"בריאותנית". אני היחיד ששמתי לב לדמיון (הן בצורה והן בתוכן) עם התנועה הבריאתנית?

1. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=738273&bt=1++
 
 
 
 
אני לא יודעת איפה להתחיל,
11/8/2009
נכתב על ידי אליסה

אז רק מספר נקודות ללא שום חשיבות של סדר:

1.
"המדינה מגבילה עישון - למה לא בשר?"
טענה מצוינת נגד חוקי איסור העישון.

2.
הטעם המרכזי לדבקות באוכל אורגני, שגידולו קשה ויקר, טעמו רע ותועלותיו אפסיות היא אמונית.
בהחלט, ואני לא רואה שום בעיה עם כך, כל עוד אמונה זו לא נכפית על הזולת.

3. כל מחקר מוזמן וממומן ע"י מישהו, ולכן אף מחקר אינו חף מאינטרסים, צרים יותר או צרים פחות, זדוניים או להפך, ולכן אני באופן אישי מתייחסת למחקרים בערך כמו שאני מתייחסת לתחזיות מזג האויר, או לכתבותיה של הגב' טל-שיר (שעליה שמעתי לראשונה רק היום, דבר שלא שינה את דעתי עליה וכתבותיה) .

4.
ידוע לכל שהחקלאות האורגנית לא נולדה כדי להתמודד עם ערכיו התזונתיים של המזון אלא כדי להתגבר על בעיית חומרי ההדברה המזיקים.
זה ממש לא מעניין לאיזו מטרה נולדה החקלאות האורגנית. מה שמעניין זה אלו מטרות היא משרתת היום, והתשובה לכך היא שכל אחד יבחר לו את מטרתו - או שלא.

5.
כן, האם יש יותר שרידי חומרי הדברה במזון שגודל בעזרת חומרי הדברה? התשובה היא כנראה שכן, אבל זו לא השאלה. השאלה החשובה אינה האם השרידים האלו הם ברמה המסכנת את הציבור. התשובה על שאלה זו פשוטה: לא. הם לא מסכנים את הציבור. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בבריטניה, באיטליה, בהולנד, בספרד, ושוב באיטליה, ניו זילנד, ובמקומות נוספים לא הצביעו על רמות מסוכנות של שרידי חומרים מדבירים. הציבור אינו ניצב בפני סכנה כלשהי.
בנוסף לדעתי על מחקרים, דעתי על בריאות הציבור היא שהיא לא מעניינת אותי, מה שמעניין אותי זו הבריאות שלי ושל בני משפחתי.

בקיצור, זוהי מסוג המלחמות בהן במקום לקחת צד, אני מוצאת את עצמי מצפה בקוצר רוח ששני היריבים יהרגו אחד את השני בהקדם האפשרי, או במילים אחרות, זה נבלה וזה טריפה.
 
 
 
 
שומר הלילה, יש לך לינק?
12/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

לקטע עם הבשר.
 
 
 
 
אליסה, השאלה אינה של איש באמונתו יחיה
12/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

לאף אחד אין בעיה עם הכרעה אמונית וגם טל־שיר אינה עוסקת בכך. הטיעון המרכזי של חסידי האוכל המגודל אורגנית היא שהוא מעניק יתרונות משמעותיים, והבחינה של סוגיה זו מעלה שאין בטענה ממש.

יש אחרים (וגם טל־שיר ביניהם) שרואים באוכל המגודל אורגנית גם דרך לשינוי מהותי במערכות החיים בכלל, והטיעון שהאוכל האורגני מעניק יתרונות (או שבאוכל המגודל באופן רגיל יש בעיות חמורות) משמש להם נימוק לטעון כי צריך להגביל או לאסור את היכולת של אחרים לבחור לאכול אחרת מהם. בשורה התחתונה, פסבדו-עובדות מדעיות משמשות קרדום לחפור בו שליטה וכוח.
 
 
 
 
זו בדיוק סוגיה של איש באמונתו יחיה,
12/8/2009
נכתב על ידי אליסה

כפי אתה בעצמך מדגים כשאתה מדבר על קרדום לחפור בו שליטה וכוח. ד"א, טל-שו-אסמה באמת לא עוסקת בכך - אתה הוא זה שאזכרת את ההיבט הזה בתגובתך הקודמת:-)

אין לי ואף פעם לא היתה לי שום סיבה להניח שאוכל אורגני הוא מזין יותר (אם כי לעתים קרובות הוא דווקא טעים יותר). היתרון היחידי שאני רואה בו הוא העדר חומרי הדברה מלאכותיים. אכן חומרי הדברה אלו לא הוכחו כמזיקים, אבל הם גם לא הוכחו כבלתי מזיקים (בלי להטיל את חובת הוכחה על אף אחד) - אנחנו פשוט לא יודעים בוודאות - כאן בא ההיבט האמוני. יש מספר חומרים אותם רבים מאתנו תופסים כבעלי אפקט מצטבר שלילי על בריאותינו, בזמן שההוכחות המדעיות לנזק שהם גורמים הן קלושות למדי, בעיקר בגלל שאפקט מצטבר הוא הקשה ביותר להוכחה מדעית. אנחנו פשוט בוחרים "להיות בצד הבטוח" (איך אומרים את זה?).
 
 
 
 
'צטער
12/8/2009
נכתב על ידי שומר הלילה

חיפשתי בטוריה המקוונים אך העלתי חרס בידי. אם אני זוכר נכון, זהו טור מתחילת השנה הנוכחית במהדורת סופשבוע של הארץ. אתה רשאי להתייחס לזכרוני בספקנות.

מצד שני, בעקבות פישפושיי בכתבותיה מצאתי דברים אחרים הזויים לא פחות:

1. כאן היא מאשימה באסון הבריאותני הבא עלינו לטובה את לא פחות מהמוח האנושי.

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1043,209,36317,.aspx


2. המלצות על דיאטות הכוללות אפס אוכל בנימוק הפוסט-מודרני שהן תמונת המראה של התזונה המודרנית ולכן הן בריאות (דברים קטנים כמו החוק השני של התרמודינמיקה הם כנראה רשות בלבד בעולמה)

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1020,209,37717,.aspx

3. טל-שיר נשואה לבעלים של פרומרקט, חברת שיווק אקטיבי. הוה אומר שאת אורח חייה הירוק והיקר מממן בעלה, אשר משתייך למאיון העליון ואשר את רוב כספו עושה מדחיפת מוצרי מזון אשר אשתו לא הייתה נוגעת בהם עם המוביל הארצי. יש לאורח חיים הזה גם שם: צביעות.

גילוי נאות: אחרי השיחרור עבדתי כחצי שנה בפרומרקט ונהנתי מאוד. למעשה, אני ממליץ לכל משתחרר טרי שלא שירת בממר"ם לעבוד שם.


 
 
 
 
שומר לילה, לא נשפוט אותה על בעלה...
12/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אפשר לגנותה על מה שהיא עושה. לדעתי, ביקורת על בעלה אינה נכונה.
 
 
 
 
קראתי את הטקסט שכתבתי
12/8/2009
נכתב על ידי שומר הלילה

ולא מצאתי מילת ביקורת אחת על בעלה (ואף שיבחתי את החברה שלו). הביקורת היחידה היא עליה - היא מטיפה לאורח חיים יקר (מבחינה כספית) אותו היא מממנת מעסק הנוגד באופן כמעט מוחלט לאותו אורח חיים.
 
 
 
 
הנוגד --> המנוגד
12/8/2009
נכתב על ידי שומר הלילה

 
 
 
 
כן, אבל...
13/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אנחנו חייבים לדבוק בהנחה (הצדקנית כשלעצמה) כי היא הייתה דבקה באידאולוגיה זו גם אילולא הייתה משופעת בכסף.
 
 
 
 
החוק שהשני של התרמודינמיקה מכה שנית
13/8/2009
נכתב על ידי שומר הלילה

ללוא היית משופעת בכסף, לא יכלה טל-שיר לממן את אורח החיים ההיפר-אורגני שלה.
 
 
 
 
רגע
13/8/2009
נכתב על ידי איתי

מודה שלא קראתי את הלינקים.
אבל אני משאר שהמחקר משווה בין כל מאכל אורגני לאחיו המקופח. או שמא הוא עוסק גם בחלב, בשר ופלסטיקים (רשתות מזון מהיר) למיניהם..?

כי אם הוא לא, אז אתה לא יכול לסכם את כל תופעת הטבעונות כריטואל אווילי (בלי נימוק ראוי).
 
 
 
 
חזקת הספק...
14/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

שומר הלילה: אני ואתה, בינינו לבין עצמנו, עשויים לחשוב כך, אך אנחנו חייבים באותה מידה גם להניח לה ליהנות מחזקת הספק.
 
 
 
 
השוואה (לאיתי)
14/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

לאיתי: המחקר משווה את הערכים התזונתיים של מזון שווה ערך למזון שווה ערך. לדוגמה, מלפפון שגודל אורגנית, ביצה שגודלה אורגנית, חסה שגודלה אורגנית, לעומת מקבילותיהם בגידול הקונבנציונלי. מובן מאליו כי לא ניתן להשוות מלפפון להמבורגר, חלב למסטיק או פיתה לאורגנו.

אין למחקר (ואין גם לי) יכולת לומר אם מלפפון עדיף על המבורגר ואם גרעיני חיטה מלאים יפים לבריאות יותר מגלידה. הטיעון האורגני, עם זאת, הוא כי המלפפון שלהם עולה יותר בצדק, כי הוא מעניק יתרונות בריאות על פני המלפפון שגודל במקשת המלפפונים הלא אורגנית. בזה עוסק המחקר.

עניין נפרד הוא השאלה האם האוכל ה"טבעי" או ה"מלא" מעניק יתרון מובנה על פני מקבילות אחרות (למשל, קמח מלא לעומת קמח לבן; סוכר חום לעומת סוכר לבן). הרעיון הבסיסי בכל האוכל המלא הוא לא לסלק את התאית, שאין לה ערך תזונתי כלל, כך שמערכת העיכול תעבוד יותר קשה על עיבוד המזון (זאת הסיבה שאוכלי עשב אוכלים כל הזמן ואין להם מנגנון 'שובע': הם אוכלים אוכל עתיר תאית ורוב הזמן קיבתם עמלה כדי למצות את מעט התוכן שבעשב). האם הרעיון הזה מוצלח או לא, זו כבר שאלה נפרדת.
 
 
 
 
מסכים עם רוב הנאמר.
18/8/2009
נכתב על ידי אביעד

אבל יש לי תיאוריה משלי לגבי שגעון ה"בריאותנות" התוקף אותנו בארטילריה הולכת וכבדה בשנים האחרונות. בעיני זהו מקרה קלאסי של תנועת רפורמה מילניאליסטית - כפי שהיתה הנצרות בראשיתה, כפי שהיתה הנצרות הפרוטסטנטית בכל גלגוליה המוקדמים, וכפי שקרה גם בכל מיני כתות דתיות אחרות - המסר הוא תמיד אותו המסר: החברה חולה, האדם חוטא, סוף העולם או-טו-טו בפתח, חזרו בתשובה ושובו מדרכיכם הנלוזות לפני שיהיה מאוחר מדי. תפוס חברה שנמצאת בסיטואציה של אושר ושלום יחסיים, ורבים הסיכויים שדברי ההטפה יכו שורש והתנועה שלך תסחוף המונים.

ומעניין לראות שלעיתים קרובות הנשים מהוות רוב בין הנוהים אחר הרפורמה (אחד הנימוקים העיקריים נגד מתן זכות בחירה לנשים בבריטניה היה החשש שהן יכניסו השפעה דתית לפוליטיקה). זה בולט מאוד בתנועת ה"בריאותנית": רוב ניכר בין המקפידים על תזונה "טבעונית" (או כל דיאטה כיתתית אחרת) הן נשים - אבל מעניין לראות שרוב ה"גורואים" של המזון ה"בריא" הם גברים לבנים עשירים - מה שלא מפריע לתנועה הזאת להיות מזוהה מאוד עם הפמיניזם דווקא. אם אותי תשאל, הסיבה העיקרית לכך שדווקא נשים נוטות יותר לדיאטות האלו היא אותה הסיבה שנשים נוטות לדיאטות בכלל (כפליים מגברים, אם להאמין לעיתון של אתמול), ואותה הסיבה שרבות מהן עוברות ניתוחים קוסמטיים - הן השתכנעו כי הגוף שלהן לא מספיק טוב, לא בסדר, דורש שינוי ושיפור. בעיני זה מעיד על כל דבר מלבד שחרור האישה, אבל אולי זה רק אני.
 
 
 
 
הערות ושאלות
19/8/2009
נכתב על ידי אריאל

שלום אורי, לאחרונה קראתי את המאמר "מדע ופסאודו מדע במחקר ויישום תזונת מבוגרים" ב-"Skeptical Inqurier". הטענה המאוד בסיסית שלו היא כי הגוף מסוגל להמיר במסלולים ביוכימיים כל חומר מוצא לכל חומר מבוקש אחר (למעט מינרלים, ויטמינים מסוימים, חומצות אמינו מסוימות וחומצות שומן מסוימות) ולכן ניתן לצרוך כל סוג של מזון שהוא שיכלול מספיק חומר גלם וכן את החומרים החיוניים. העיקר היחיד הוא לא להגיע לעודף משקל.

מה דעתך?

כמו־כן, האם אפשר לבקש הפצת תכנים בערוצי תוכן כדוגמת RSS, אחרת זה קשה לעקוב אחרי האתר שלך.
 
 
 
 
הקישור
19/8/2009
נכתב על ידי אריאל

עיקר שכחתי, זה הקישור:
http://www.csicop.org/si/2009-03/spector.html
 
 
 
 
לאריאל
21/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

אריאל,

תודה על המאמר המעניין והמאלף אליו הפנית. הטיעון שלו נשמע לי סביר לחלוטין. מעניין היה להיווכח כי לאף אחד מהטיעונים בדבר יתרונות פלא של חומרים מסוימים, ולאף אחד מהטיעונים על אוכל "מזיק" מטבעו אין על מה לסמוך (מחקרית).

הדעת נותנת כי אנשים משמינים מעבר לרצוי מסיבה פשוטה: הם צורכים אוכל בעל ערך קלורי גבוה ליחידת נפח וצורכים אותו בכמות גדולה מהרצוי לגופם בגלל סיבות נפשיות ורגשיות. לכן, הדיאטה היחידה שיכולה לעבוד היא שילוב של רצון והתמדה (בלי זה, שום דבר לא קורה) עם מתינות באכילת מאכלים. ובמלים פשוטות: הבעיה אינה פרוסה של עוגת קרם, אלא הפרוסה השנייה של עוגת הקרם.

מטעם זה, כל הטיעונים על "התמכרות לסוכר/פחמימות/אוכל מלוח/בורקס/קרם ברולה" נשמעים לי כמו בולשיט. הצורך הפיסי בסוכר או פחמימות אינו זה שמוצא תשובה בכך. אנשים שמנים אינם אנשים שאוכלים בורקס, הם אנשים שאוכלים קילו בורקס.

במטבע דומה, נראה לי כי ההמלצות על "אוכל מלא" או "אוכל בריא" אינן מועילות כלל כי אין בהן ממש. להוסיף תאית לחומרי אוכל בנימוק ש"הקיבה תעבוד יותר קשה" או "ניקוי מרעלים" נשמע לי משכנע כמו חוקן כמתכון לבריאות.

לגבי הרס"ס. אני עדיין לא שם. מקווה להיות שם בקרוב.
 
 
 
 
לאביעד
21/8/2009
נכתב על ידי אורי רדלר

לאביעד, נשים אינם נוכחות בהכרח יותר מגברים בתנועות מילנאריות. בכל אופן, לא הבחנתי בכך במיוחד. לגבי הטיעון שנשים נוטות יותר לדיאטות וניתוחים קוסמטיים — נראה לי שזו לא השאלה הנכונה. נשים רבות עושות דיאטות, מטפחות את עצמן או מנתחות את עצמן כי יש סיבה טובה לכך: הן רוצות לשפר את מראן וברוב המקרים יש להן סיבה טובה מאוד לעשות זאת. השאלה האמיתית היא מדוע הגברים, הזקוקים לכך לא פחות מנשים, אינם עושים זאת.

הטיעון הפמיניסטי שנשים צריכות להשתחרר מהשיעבוד (הזכרי, כביכול) למראה המושלם של ברבי הוא, בפועל, טיעון שנשים צריכות להיות כמו גברים. במקום להגיד לגברים: בואו ושפרו גם אתם את עצמכם, והתאימו את עצמכם לתקן הנשי, הן אומרות: טוב, אתם הגברים בעצם צודקים. ואנחנו צריכות לעשות כמוכם.
 
 
 
 
נועדו זה יפה
23/9/2009
נכתב על ידי דודי

"כמות החומרים המדבירים והמדשנים הכימיים במזון רגיל אינה גדולה מזו שבמזון אורגני, מהטעם הפשוט שחומרי הדברה נועדו להתפרק במהירות רבה" - נועדו זה מצוין, האם הם אמנם מתפרקים במהירות רבה?
 
 
 
 
אה, המשכתי הלאה וראיתי
23/9/2009
נכתב על ידי דודי

האם היו גם מחקרים שהראו שדווקא יש חומרי הדברה בכמויות שעלולות להיות מסוכנות?
 
 
 
 
הערה לגבי הנאמר בתגובות
23/9/2009
נכתב על ידי דודי

לגבי קמח מלא, סוכר חום וכו': ההבדל בין מוצרי דגן מלאים למוצרי דגן "לבנים" אינו תאית, אלא סיבים תזונתיים, שכמדומני יש הסכמה גורפת שיש בהם תועלת בריאותית והוויכוח הוא עד כמה, ורכיבים נוספים.

לגבי סוכר ההבדל אכן מינורי.