שאני אבדוק? חלילה!
  איך שגלגל מסתובב לו. לפני זמן מה כתבתי על "פרשת אקלים-גייט": שרשרת התכתבויות ומסמכים הקשורים בבכירי עולם חקר האקלים, ההיסטוריה של האקלים, ודוח "הוועדה הבינממשלתית לשינוי אקלימי" (IPCC) של האו"ם. עתה אנו למדים בהדרגה לא רק על טיבם של החוקרים, כי אם גם על טיבו של הדוח. התמונה אינה יפה לעין.

אחת הטענות המרכזיות של התומכים בתפישה כי התחממות כדור הארץ היא מעשה ידי אדם (הכאמ"ים) הייתה כי דוח "הוועדה הבינממשלתית לשינוי אקלימי" מייצג ומשקף את ההסכמה הכללית הרווחת בתחום חקר האקלים. לא מדובר כאן במחקר בודד של אדם מסוים, אלא באלפי חוקרים ואלפי מחקרים שפורסמו בכתבי־עת עם ביקורת עמיתים (peer-review)—כלומר, המחקרים עמדו בבחינה של חוקרים עמיתים ונמצאו מבוססים וראויים. יתר על־כן, אחת הטענות המרכזיות של הכאמ"ים הייתה כי זהו המבחין הבולט ביותר בין דוח "הוועדה הבינממשלתית" לביקורות של ספקנים: הדוח עמד בבחינה של אנשי מקצוע; הספקנים לא. כך עובד המדע.

בחודש האחרון עלו ספקות ביחס לתקפות הטענה של בסיס ביקורת העמיתים של הדוח. הפרשיה הראשונה והעסיסית ביותר הייתה הגילוי כי הטענה המצמררת שבדוח, כי הקרחונים בהימלאיה עתידים להיעלם עד שנת 2035, הייתה פשוט מצוצה מהאצבע. היא הסתמכה על טענה מעורפלת בדיווח של "קרן חיות הבר" (ללא ביקורת עמיתים). מעקב אל שורשי הטענה הוביל למסקנה כי מקור הטענה, ככל הנראה, בשיכול ספרות: במקום שנת 2350 הוקלד 2035. "הוועדה הבינממשלתית" נאלצה לפרסם התנצלות; פאצ'ורי, העומד בראש הוועדה, הטיל את האשמה על המדענים שהתרשלו בווידוא העובדות, ואלו השיבו את הכדור אל פאצ'ורי, בטענם כי העובדות הוכללו בדוח מטעמים פוליטיים. מאוחר יותר חשף הטיימס הבריטי כי פאצ'ורי, שהרבה לצטט את נתוני ההימלאיה, גם שיקר ביודעין בנושא: הוא ידע כי הפרטים בדוח שגויים, ובכל זאת טען כי אינו יודע על כך. בקיצור, בלאגן.

וזה ממש לא הכל דונה לפרמבואה חשפה כי הדוח של "הוועדה הבינממשלתית" משתמש בעשרות מקומות באסמכתאות המבוססות על מאמרים של "קרן חיות הבר." היא המשיכה וחשפה כי הדוח הסתמך במסקנותיו גם על שמונה מאמרים של "גרינפיס," ג'יימס דלינגפול חשף שטענות מצמררות על עתידו הקודר של יער הגשם האמזוני הסתמכו על מסמך של "האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע." ובאחרונה, דיילי טלגרף חשף כי טענות מסוימות בדוח התבססו על מאמר במגזין לא מקצועי ועל עבודה של סטודנט.

איני יכול (ואולי אין לי גם חשק) לסקור את כל הטענות לעומקן, אבל סיפורה של טענה אחת יספיק. בדוח הסינתזה, הדוח המרכז של דוח "הוועדה הבינממשלתית" מופיעה הטענה הבאה:

עד שנת 2020 יצנחו יבולי הבעל [כלומר, היבולים המתבססים על גשמים] בכמה מדינות בעד 50 אחוז. התפוקה החקלאית, כולל גישה למזון, במדינות אפריקניות רבות צפויה להיפגע קשות. דבר זה ישפיע עוד יותר לשלילה על הביטחון במזון ויחמיר את תת-התזונה.

טענות קשות. הדוח המרכז מפנה אל סעיף 9.4 בדוח המלא ושם נכתב כך:

בארצות אחרות, יש סיכונים אחרים שהשינוי האקלימי עלול להחמיר, כולל באמצעות יתר סחף, ירידה ביבולים בחקלאות בעל של עד 50 אחוז בשנים 2000-2020, וצמצום של תקופת הגידול.

האסמכתה היחידה לטיעון הזה היא נייר עמדה של פרופסור עלי אגומי (הדוח מעתיק כמה מהטיעונים בשינוי נוסח קל). אגומי, מצידו, טוען כי הוא מסתמך על מחקרים, אך מפנה רק לניירות עמדה אחרים, חלקם של האו"ם. דבריו של אגומי לא התפרסמו בכתב־עת כלשהו, כאמור, אלא בחסות גוף בשם "המוסד הבינלאומי להתפתחות בת־קיימא." כלומר, גוף שדולה ירוק. עד כאן לגבי ביקורת עמיתים.

לטיימס האנגלי יש סיכום נאה של כל הפרשה. אפילו בוב ווטסון, המדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה הבריטי, ומן התומכים הנחושים ביותר של הכאמ"ים, מודה כי אמינותו של הדוח נפגעה קשות מאי הדיוקים. ואם הוא אומר נפגעה, סימן שהדוח כבר מת לגמרי מבחינת אמינותו.
 
 
רשימת תגובות (4)
 
 
מעבר לסיפור עצמו
7/2/2010
נכתב על ידי איש התרנגולת האיום

שהתיאור שהדבקת לו "פצצת אטום ירוקה" הולם את סדרו, יש כאן את הסיפור מאחורי הסיפור.
הדרך שהMSM והבלוגוספירה הישראלית טפלו בקליימטגייט ונגררותייה היא פנומנאלית באילמותה (למיטב ידיעתי זה תקף גם לשאר העולם, אבל אני לא מספיק מעורה במה שקורה שם). בהתחלה עוד חשבתי שמדובר בחובבנות, באנשים שלא מודעים לאירועים המתחילים סנטימטר מעבר למרחב האידיאולגי שלהם. האפשרות הזו התקפחה עם המימדים העצומים שקליימטגייט צברה (בשיאה, יותר מ-30 מיליון תוצאות במבחן גוגל). מה שנותר זו אילמות מבחירה.

ה- MSM שנכונה להעתר לכל ציוץ אלארמיסטי ולהפיץ כאחוזת תזזית כל פרסום עם אוברטונים דיסטופיים, פעתה בקלילות לנוכח הסיפור הגרנדיוזי ופרסמה אי אילו מאמרים/דיונים, רובם ככולם יבשים, מנומנמים ואפולוגטיים.

אבל הסיפור האמיתי היא הבלוגוספירה. המקשה השמאלנית האידיאולגית הזו המקדשת (מהפה ולחוץ לפחות) את האיזון, את העמדת הדברים כהוויתם, את הכנות, את הבוז לפוליטיקה ולאינטרסנטיות, את העמק החקור, זוהי המקשה שעשתה כל שניתן על מנת להעמיד פנים שבחדר אין ממותה. בלוגרים שבשגרה מסוגלים לזהות ציטוט שאינו PC מקילומטרים, שיודעים לשרטט חוסר לכידות בטענות יריביהם גם אם המדובר בטענות שנאגרו לשם כך מימי ועדת קישוט של אותו אינדיבידואל ועד לנאום הפרישה שלו מהכנסת, בלוגרים בעלי רגישות אריסטוקרטית שכל אפונת עוול, כל מקסם שווא מזעזעת להם את אמות סיפי ה-IP ומעוררת מהם נהרות מלל של זעם קדוש, או סתם בוז ביחס למחולל העוון - פתחו פתאום תסמונת הלן קלר 2.0: לא קוראים, לא שומעים, לא מקלידים.

כבר עבר פרק זמן מאז התפוצצות הפרשה, עוד צריך אדם פינצטה לשלוף את האזכורים לקליימטגייט בבלוגוספירה. מרבית האזכורים הם בגדר מזעור נזקים, ביטול חשיבות הנושא, הסחה תוך כדי התעלמות פראית מהממצאים עצמם או סתם גוּד אוֹלד "התקפה לשם הגנה", למשל (אזהרת לינקוק פרימיטיבי):

http://thelonelyphilosopher.wordpress.com/2009/12/13/%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93/

http://sites.google.com/site/sustainabilityorgil/home/news-updates/qlym-gyythnysywnlhskyhththmmwtkdw

http://homocombustans.com/2009/12/07/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D/

http://www.notes.co.il/zilberg/63213.asp

פה ושם ניתן למצוא התייחסות יבשה:

http://arie-science.blogspot.com/2009/11/blog-post_30.html

בסך הכל, הסיפור קבל כיסוי ראוי וענייני מ-4 בלוגים:
האונה, הבלוג של דוגמא נגדית, הקפיטליסט היומי והבלוג הירוק. לא מצאתי ולו דוגמא יחידה של בלוגר המזהה עצמו עם המחנה החממיסטי (והבלוגוספירה בישראל שורצת מאלו) שהתייחס עניינית לפרשה.
 
 
 
 
WTF is MSM?
7/2/2010
נכתב על ידי שומר הלילה

 
 
 
 
Main Stream Media
7/2/2010
נכתב על ידי איש התרנגולת האיום

 
 
 
 
זה די עצוב, הגילוי הזה
8/2/2010
נכתב על ידי אורי רדלר

אבל אני לא בטוח אם בהסתכלות כללית זה משנה כל כך.