דמוקרטיה או מריטוקרטיה
  '''את הדברים האלו כתבתי לקראת הרצאה בפני קבוצה מכותבי ויקיפדיה בספטמבר 2005.'''

הדברים הבאים שימשו בסיס להרצאה בפני ויקיפדים בתחילת חודש ספטמבר 2005, תחת הכותרת "מריטוקרטיה מול דמוקרטיה."

עקרון הפעולה של ויקיפדיה
ויקיפדיה מאמצת את העקרון המוכר של פיתוח תוכנות קוד חופשי: מערכת שבה אדם אחד (יזם) תורם פיסת קוד (או ערך בסיסי), אחרים מתקנים ומשפרים את פיסת הקוד, מציעים שיפורים, היזם חוזר ומשפר, וכן הלאה בשורה ארוכה של איטרציות. ההנחה שביסוד התהליך היא שככל שנוספים סבבי עריכה נוספים איכות הערך עולה. כנגד השחתות, פגיעה או סתם תוספות באיכות פחותה, מונח כי תתהווה מערכת בקרת-עמיתים פעילה שתאתר את הפגיעה ותסלק אותה.

פיתוח ויקיפדיה, עם זאת, שונה במספר מובנים מהותיים מפיתוחי קוד חופשי:
  • בפרויקט קוד חופשי ממשי יש כמעט תמיד אחראי לפרויקט, המתפקד באופן רשמי או רשמי למחצה כמנהל הפרויקט. בויקיפדיה, המבנה רופף הרבה יותר ולבד מהאב הכללי של הפרויקט (דוד שי) מערכת האחריות מופעלת במשתמע, באופן לא אחיד ובלי הגדרות של יעדים או מטרות כוללים.
  • בפרויקט קוד חופשי ישנם לרוב יעדים מוגדרים מינימליים שרק אחרי עמידה בהם משוחררת גרסת פרויקט. לדוגמה, תוכנה המבצעת פעולה פלונית, לא תשוחרר לרוב לשימוש הציבור אם פלונית אינה פועלת. בויקיפדיה, היעד המינימלי מוגדר באופן רופף, כללי ונגטיבי (כלומר, ערך מוגדר אם אינו עומד בדרישות, אבל אין לרוב הגדרה לערך שכן עומד בדרישות) וכל גרסה מוצאת מיידית לשימוש הציבור.
  • משתתפי פרויקטי קוד חופשי עושים זאת או בתשלום, או בתקווה לקבל תשלום או עבודה עתידיים. בויקיפדיה זו אינה אופציה ממשית והמתנדבים הם מתנדבי-תמיד.

  • הבדלים אלו בין סוגי הפרויקטים מגדירים גם את הבעיות העיקריות עמן מתמודדת ויקיפדיה:
  • אין אחראים: אין אדם המוגדר אחראי לתחום או פעולה מסוימת, ולפיכך אין גם יעדים ברורים או כיוון לפרויקט. בהיעדר יעדים או הגדרה כוללת של יעדים, ויקיפדיה היא כמעט תמיד דיפוזית ומשתנה ביעדיה. נעדר ממנה חזון כולל של מטרה אליה שואפים להגיע.
  • הנעה רכה: בהיעדר תקווה עתידית לתגמול כספי או דמוי כספי, ויקיפדיה מעניקה לכותביה בעיקר תגמולי אגו שונים, בדמות ההנאה מעצם הכתיבה, כבוד המשתמע מאחריות למשהו, הערכתם של כותבים-עמיתים, כוח בדמות סמכות אדמיניסטרטיבית, כוח בדמות יכולת להכריע בשאלות שונות, חברתם של עמיתים, וכדומה.
  • קהל כותבים תחביבאי: בהיעדר תגמול עבור זמן המושקע בכתיבה, או אחריות ומידה של סמכות, רוב הכותבים בויקיפדיה עוסקים בה כתחביב לשעות הפנאי. כלומר, בניגוד למקצוע או גיזרת המקצוע בו הם מתמחים, בויקיפדיה הם עוסקים בתחומים שהם תחביב עבורם, שהם בדרך כלל אזורים בהם הם אינם מומחים.
  • אופן יצירת ערכים בויקיפדיה (המודל הויקיפדי)
    הנחת היסוד של ויקיפדיה ביחס ליצירת ערכים היא שהם נוצרים כהצבר של תוספות עמיתים תוך התקרבות מתמדת לנקודת השלמות. הערך אינו משוכתב מחדש כמעט לעולם, אלא מרובד ומצטבר. את המודל ניתן לתאר חזותית בערך כך:

    כך נוצר הערך המושלם, על–פי התפישה הויקיפדית.

    ההנחה היא כי ערך מושלם הוא ערך המאורגן על פי קווים מנחים בסיסיים המתאימים לסוג הערך (לדוגמה, ביוגרפיה תכלול פתיח עם שנת לידה ומות, תיאור תולדות חייו של האדם, פעולותיו המיוחדות, מקורות, עיון נוסף וכיו"ב) ובנוסף מכיל את כל הפרטים הרלוונטיים ביחס למושא הערך.

    כדי למנוע מהערך לחרוג מתחום המושלם המדומיין מונח כי תתקיים בקרת עמיתים (peer review) מתמדת, שתרסן ותמנע באמצעות דיונים ועריכות נוספות חריגה מהותית מתחום זה.

    כמובן שאין הוגי התפישה נתונים לאשליה, שניתן להגיע לערך מושלם, אך הוא מהווה מטרת–על שהערך חותר אליה באופן מתמיד וההנחה היא, שהוא מתקרב אליה, ככל שמתרבות העריכות והבקרות לאורך זמן.

    בתרשים, אפשר לתאר זאת כך:


    בעיות המודל
    יש שתי בעיות מהותיות במודל זה. הראשונה היא שהוא פשוט לא נכון.

    ביסוד המודל הויקיפדי יש הנחה כי קיימת "מודעות קולקטיבית." ידוע כי אף אחד מהכותבים בערך ממוצע אינו יודע את כל הפרטים הרלוונטיים או מה הם עשויים להיות. היחידים העשויים לדעת מהם כל הפרטים הרלוונטיים הם מומחים לכל דבר ועניין בנושא הערך, אבל מאחר שהכותבים הם תחביבאים, אף אחד מהם אינו מחזיק בפני עצמו בידע המתקרב לידע מלא מהם כל או רוב הפרטים הרלוונטיים.

    כיצד יודעים, אם כן? דרך אחת לדעת משהו שאינו ידוע היא למידה שלו עד שתושג ידיעה המתקרבת לזו של מומחה—אך זה אינו מסלול רלוונטי מבחינת רוב הכותבים ביחס לרוב הערכים.

    המסלול האפשרי השני הוא להניח כי הידע הזה או קווים מנחים למה מתאים (נכון) או לא מתאים (לא נכון) ביחס לידע הזה כבר מצויים באופן כלשהו בתוכנו. במלים אחרות—יש כאן הנחה כי קיים "ידע קולקטיבי" או "מודעות קולקטיבית."

    רוב הכותבים בויקיפדיה יידחו הנחה כזו, כמובן. חלקם לא יהיו מוכנים לקבלה משום שהיא מיסטית. אחרים, ידחו אותה כלא מעשית. כקו מנחה, היא אינה יישימה לגבי הכותבים.

    כל זה יוצר בעיה נוספת, כמובן: אם אנחנו דוחים את ההנחה המיסטית המשתמעת ממודל ויקיפדיה—על איזו הנחה אנחנו יכולים להסתמך?

    התשובה, ברוב המקרים, היא ההנחה שהידע המושלם או בקירוב לכך מצוי מחוצה לנו, במקום אחר, וכל שנדרש מאיתנו הוא להביאו מבחוץ. היינו, לשעתק מידע.

    כך, עינינו הרואות, חלק ניכר מויקיפדיה אינו מידע אנציקלופדי שנוצר בזכות ידע אנציקלופדי המצוי בויקיפדיה אלא שיעתוק של מידע אנציקלופדי ממקורות חיצוניים: אנציקלופדיות ישנות, ספר שמישהו קרא, ושפע שכפולים של מידע ממסדי נתונים.

    הבעיה השנייה במודל הויקיפדי היא שכאשר מנסים ליישמו—כלומר, כאשר מנסים לא לשעתק אלא לארגן מידע באופן אנציקלופדי—הוא לא עובד.

    סיפורו של ערך
    כדי להדגים את האופן שבו עובד מה שלא עובד, דוגמה בדיונית קטנה. בואו נאמר שהגברת "שפיפית סטבונייחקרש", כותבת ותיקה בויקיפדיה, יצרה קצרמר אודות "דורה מרסדן" (שהיא, בניגוד לערך, אישה ממשית, ומנחשוני התפישה החירותנית האנרכיסטית) ובו כתבה כך:

    דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה קרל פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית" ומתה בשנת קרל 1960.


    כמובן שאיש מאיתנו אינו מומחה לדורה מרסדן, ולכן אנו מסתפקים בנחירה של שביעות רצון ואיננו מתערבים בנידון לכאן או לכאן, לבד מפסיק כאן או כאן. אלא שמה עושה השטן: כמה חודשים אחרי כן מופיע מר "יעקב שטייפנהויז" ומוסיף לערך:

    דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית" ומתה בשנת 1960. היא הייתה נוצרית אדוקה שהתנגדה לחוסר המוסריות.


    המשפט השני נשמע לאחד העורכים העמיתים צורם. בדרך כלל, הוא היה נוטה למחוק אותו, אבל מאחר שמר שטייפנהויז הוא מן העורכים המוכרים בויקיפדיה, הוא מנסה לפשר בין הטענות, וזורק כמה קישורים ויקיפדיים כדי שהעניין יראה יותר מכובד:

    דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית" ומתה בשנת 1960. עם זאת, הייתה במקביל נוצריה אדוקה שהתנגדה לחוסר המוסריות.


    לא עובר שבוע, ופלוני זורק משהו משלו לערך:

    דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית" ומתה בשנת 1960. עם זאת, הייתה במקביל נוצריה אדוקה שהתנגדה לחוסר המוסריות. היא אהבה מאוד פינג-פונג. בנה הוא רוי מרסדן הידוע מהסדרות של ה-BBC "המובחרים" ו"אדם דלגליש" בו גילם את דמותו של אדם דלגליש, בלש אוהב שירה, הפותר תעלומות.


    הברנש שהוסיף את הנ"ל מוסיף גם הערת עריכה פקחית: "זה כל מה שיש לכתוב עליה" ומסיר את תווית הקצרמר וכולם שמחים.

    עד שכעבור שלושה חודשים מגיעה לאתר הבנייה הגברת "שפיפית סטבונייחקרש" ומזדעזעת ממה שאירע. היא מחליטה לערוך את הערך מיסודו, ולשם כך פונה לצור ישועתנו, מחצב ערכינו, ודעת יודעי תורה, ויקיפדיה האנגלית:

    (קישור לקובץ בגודל מלא תמצאו כאן) המידע שם דליל ביותר, אך היא משתמשת בו לפי שיקול דעת, בטוב טעם ועם מעט יצירתיות בונה, המחפה על נטיה קלה לשיעולי תרגמת:

    דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית" ולכן התנגדה לנוצריות המוסרית השמרנית באותה עת. היא התנגדה לתיאוריות הפילוסופיות של האנוכיות שהופיעו ב"שטירמר" הנאצי בשנת 1914. בנה הוא רוי מרסדן הידוע מהסדרות של ה-BBC "המובחרים" ו"אדם דלגליש" בו גילם את דמותו של אדם דלגליש, בלש פמיניסטי אנושי אוהב שירה, הפותר תעלומות. היא נפטרה בשנת 1960, לפני הצלחתו הגדולה של רוי.


    כך, התגבש הערך, בהדרגה, כשכל כותב מוסיף לו על–פי ידיעותיו והבנתו, מעט תוספות מויקיפדיה, והגיון פשוט. הבעיה היא רק שכל עובדה שנוספה אינה נכונה או שאינה מדויקת או שאינה ממוקמת בהקשר הנכון. בכל עריכה, בגלל הידיעה החלקית של כל כותב, צנחה איכות הערך מטה.

    הסיבה לירידה העקבית פשוטה: כתיבת ערך אנציקלופדי דורשת ארגון בהתאם למתכונת מסוימת של כל הפרטים הרלוונטיים הנוגעים למושא הערך. המפתח לכתיבה, עם זאת, אינו ידיעה של הפרטים או הנתונים, אלא ההבנה הכוללת המאפשרת לדעת מהם הפרטים הרלוונטיים. כלומר, הבנת המכלול והאופן בו פרטים משתלבים בו. בלי ידע כזה, השמור למומחים, אין לערך דרך להשתפר ובהכללה, אם דברים עשויים על פי מתודת העריכה הויקיפדית, איכותו תרד.

    בעיה אחרת הקשורה במתודת העריכה הויקיפדית היא שיטת "שביל הזהב". על פי תפישה זו, כאשר יש שתי טענות מנוגדות, יש לפשר ביניהן. אם להדרש שוב לדוגמה הקודמת, אחרי התוספת הראשונה:

    דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית" ומתה בשנת 1960. היא הייתה נוצרית אדוקה שהתנגדה לחוסר המוסריות.


    פשרת "שביל הזהב", המלווה לרוב בנימה המרמזת לאנציקלופדיוּת, עלולה להוליד את היצור הבא:

    דורה מרסדן (5 במרס 1882 - 13 בדצמבר 1960) הייתה לפי השקפה מקובלת פמיניסטית לוחמת ועורכת העיתון "האישה החופשית". חוקרים אחרים מעלים טענה שהיא הייתה נוצרית אדוקה שהתנגדה לחוסר המוסריות. היא מתה בשנת 1960.


    התוצר המופרך הזה, שמציג שתי עובדות נכונות אך סותרות בנוסח של פשרה מצביע על בעיה שלישית: כיוון למכנה המשותף הנמוך ביותר. בויקיפדיה, עלול להתלהט ויכוח ער בין שני צדדים החלוקים ביניהם בנוגע לניסוח מסוים—וזהו ויכוח לגיטימי—אך הוויכוח עשוי להתנגל גם בנוגע לעובדות. שיטת הפישור המקובלת אינה לדון ולהכריע מי מן הצדדים צודק, אלא למצוא ניסוח של פשרה שיאפשר לשני הצדדים להיות צודקים באופן חלקי. קחו לדוגמה משפט המופיע בערך "אנטי גלובליזציה":

    במשך עשרות שנים נערכו הדיונים במסגרת הGATT, ומחליפו הWTO מאחורי "דלתיים סגורות". מעטים בציבור ידעו על מה נערכים הדיונים, או בכלל על עצם קיומם. עד היום יש ערפל כבד באשר לתוכנם של הדיונים. כאשר הם רחוקים מעינו של הציבור עסקו נציגי הממשלות בהרבה יותר מאשר סחר.


    הערך מעלה טענה שנציגי הממשלות עסקו בנושאים החורגים מסחר, אך מאחר שאין לו דרך לגבות טענה זו בעובדות, ברור לכל שמדובר בהיעדר נמ"נ (כלומר, היעדר נקודת מבט נייטרלית). הפתרון לנטרול היעדר נמ"נ הוא על פי רוב באמצעות הצגת טענה עובדתית כהשערה או הערכה. לדוגמה:

    לטענת האנטי-גלובליסטים, כאשר הם רחוקים מעינו של הציבור עסקו נציגי הממשלות בהרבה יותר מאשר סחר.


    כלומר, הטענה העובדתית הלא מגובה הפכה להשערה. בשלב הבא, מאחר שלכל השערה יש השערה שכנגד, תתווסף הדעה ההפוכה, נאמר:

    לטענת האנטי-גלובליסטים, כאשר הם רחוקים מעינו של הציבור עסקו נציגי הממשלות בהרבה יותר מאשר סחר, אך טענה זו מוכחשת על ידי נציגי הממשלות.


    המנגנון, ביסודו, דוחף להפיכת כל אמירה או טיעון עובדתי שיש מחלוקת כלשהי לגביו להשערה, דעה או הערכה ובתוך כך מִטשטש לחלוטין הטיעון שיש בערך והאמירה שלו הולכת ונחלשת, מחווירה ונעלמת.

    תוצרי השיטה הנוכחית, המכונה "דמוקרטית"
    התוצאות הברורות של השיטה הדמוקרטית הן ירידה מתמידה באיכות הערכים. בהיעדר אנשים בעלי חזון מקיף יותר ביחס לערכים כקבוצה ולערך כפרט בקבוצה, וכאשר ההנעה לכתוב בויקיפדיה היא רכה ותחביבאית, ויקיפדיה נדונה לגלישה מתמשכת מאנציקלופדיה לאסופה סתמית של מידע שרובו לקוח מבסיסי נתונים ומיעוטו—הערכים המשמעותיים—נדון לטשטוש גובר ולירידה מתמדת באיכות.

    הדרך האחרת—מריטוקרטיה
    אין לי דרך או יכולת לקבוע אם התהליך שלפנינו הוא אנדמי, או אם המגמה הכרחית. ייתכן שכן, וייתכן שלא. מכל מקום, המגמה ברורה וחד-משמעית.

    הדרך היחידה לעצור אותה היא באמצעות כינון שיטה אחרת, שתנסה להתמודד עם החולשות העיקריות של השיטה הקיימת.
  • אחריות: כל כותב בויקיפדיה צריך להיות אחראי באופן אישי לערכים שכתב, באמצעות קישור בין כותב לנכתב. איזורי ערכים או קטגוריות צריכים להיות מקושרים באופן ברור והדוק יותר. יש סיבה טובה לכך שרוב הספרים נכתבים על–ידי אדם אחד, ויש סיבה לכך שלרוב הספרים יש עורך אחד, או לכל הפחות עורך בלעדי אחד בכל זמן נתון.
  • הנעה משמעותית: בהיעדר אפשרות לתגמל אנשים בכסף, תגמולי האגו צריכים להיות מהותיים יותר, ומכוונים הרבה יותר לכיוון של כתיבה, והרבה פחות מזה לאדמיניסטרציה. לדעתי, אין מקום לאנשים בעלי סמכות אדמיניסטרטיבית אבסטרקטית—מעין אחראים—הסמכות האדמיניסטרטיבית חייבת להיות קשורה לדבר-מה קונקרטי: תחום ערכים או קטגוריה, ולא תקן איכות כולל. התארים שבהם מחזיקים אנשים צריכים להיות מקושרים לעשיה בתחום מסוים, ורק אליה. אישית, אני לא מת על זה, אבל צריכה להיות מערכת של כיבוד לכותבים ומעמדם של כותבים בדיון צריך להיות קשור לתרומתם. יש לא מעט כותבים בויקיפדיה שנתקבעו כסמכות בתחומים מסוימים, ואנשים פונים אליהם. המערכת הזו צריכה להיות ברורה יותר ואנשים צריכים לקבל יותר ויותר אחריות כמעין "ביורוקרט תכנים" בתחומים מסוימים.
  • אנטי-תחביבאות: ויקיפדיה צריכה להפתח לבעלי סמכות, לתור אחריהם ולבקש את עצתם. פרופסורים לא ישושו לדעתי לדון במזנון עם דילטנט א' או ב', ולכן עלינו לתור אחריהם כמנחי כיוון כללי, שיתוו את האיזורים שאליהם צריך לפנות ובהם צריך להתעמק. אין לנו כסף להציע להם, אבל תגמולי אגו עובדים גם עליהם כשאר בני אדם. כשאומרים למישהו שהוא סמכות העל בתחום מסוים ולכן פנינו אליו אישית, יש סיכוי לא רע שגם נקבל עזרה.
  • פוסט-סקריפטום (2010) הנוסח המשובש בערך "אנטי גלובליזציה" שרד עוד שנתיים הנוסח הנוכחי הוא הבא:

    במשך עשרות שנים נערכו הדיונים במסגרת הGATT, ומחליפו ה-WTO (ארגון הסחר העולמי) מאחורי "דלתיים סגורות". מעטים בציבור ידעו על מה נערכים הדיונים, או בכלל על עצם קיומם. עד היום יש ערפל כבד באשר לתוכנם של הדיונים.

    .
    הערך "דורה מרסדן" עדיין לא נוצר בוויקיפדיה העברית. בגרסה האנגלית, מדובר בשעטנז של העתקות ממקורות שונים. מאחר שמדובר בערך הנמצא בשולי הדברים, הדברים היחידים העוסקים בפועל במגזין "האגואיסט" של מרסדן הם מין rambling לא קוהרנטי, הגולש מסוגיית שמו של המגזין למקס שטירנר ובחזרה לסוגיית השם ומשם לדיון ביחסה של מרסדן לספרו של שטירנר ומשם להסתייגות שלה ממנו:

    The Egoist (a name suggested by Ezra Pound) was not named in the honour of the philosophical egoist Max Stirner. Rather, it was a philosophical term that was "in the air" by the time, associated with writers such as Friedrich Nietzsche and Maurice Barrès. When Stirner's book The Ego and its Own was published, Marsden never fully reviewed it; she did admit to liking it but also partly dismissed it, mostly on the ground that she disagreed with Stirner about the nature of God: Stirner saw God as a repressive idea, imposed from the outside, from society, so it could control the individual. Alternatively, Marsden claimed that god was an invention of the self in its attempt to encompass the world and rule over it, hence, a positive, freeing idea.


    נכתב: ספטמבר 2005.