סל טורקי (ועוד עניינים)
  הרבה זמן אין לי בשבועות האחרונים (אני מתנצל), כך שהבלוג סובל ומה שאתם מקבלים, לדאבונכם, הם מקבצים. ולא שלא קרו דברים מסעירים השבוע. קרו גם קרו. במצרים פרצה מהפיכה ואובמה זרק את מובארק לכלבים במהירות כזו, שאת הרוח של מובארק המתרסק נרגיש כולנו עוד הרבה זמן. אובמה צונן ומחושב—זה יאמר לזכותו—ובצינה מחושבת הוא עושה טעויות כה אלמנטריות וכה מביכות, עד שקשה לראות איך מישהו יוכל לתקן את הנזק (יש גם כאלה שחושבים אחרת—אבל מה הם מבינים!). כדאי לראות, בהקשר זה, את הראיון עם קיסינג'ר. הוא דיפלומטי מאוד, אבל קל להבין, אם מקשיבים, מה הוא חושב על האופן בו מנהלים מדיניות בלי שום מושג מה התוצאה הסופית המבוקשת.




השבוע גם עפה (עפה?) מהחלון מועמדותו לרמטכ"לות של גלנט (שעדיין סבור שהוא מועמד ראוי). בהסתכלות מרחוק, העבירות שביצע גלנט לא היו חריגות וייחודיות אבל, רבאק, כאילו—איפה השכל שלך? עם קצת שכל ישר, יכולת להבין שהקונצים המושחתים של אריאל שרון ושלל אלופי צה"ל בעבר כבר לא עוברים היום. לא התעדכנת? אכלת אותה.

וכמובן, נמשך המאבק סביב חוק הבריאות בארצות־הברית והגרעון שם, המצב הכלכלי האיום שם, וכו'—אבל על כך בפעם אחרת.

פסיב-אגרסיב
אתר חביב וחמוד ביותר של פתקי פסיב-אגרסיב. שווה להציץ כאן (בית־ספר לפסיב-אגרסיב). וכמובן אסור להחמיץ את זה. וגם את זה.

סל טורקי
זה מה שקורה, כנראה, כשפרשן כדורסל הופך לבעל טור סביבתי ומשם למומחה לבריאות הציבור. אביב לביא, פרשן הכדורסל החביב (לשעבר? אני לא עוקב אחרי ערוץ 5 בשנים האחרונות) טוען (מעריב, 4.2.2011). לביא נתלה בדו"ח של משרד הבריאות (אותו הוא משבח על שהוא "מוגש בצורה ידידותית לאזרח") כדי לקבוע כי "מגיפת הסרטן" הולכת ומתפשטת. אמנם "קשה לשים אצבע על גורם אחד שמלבה אותה" אך ללביא ברור כי הסיבות העיקריות הן ש"האוכל שלנו דומה יותר לפלסטיק מאשר למזון, משקי בעלי החיים הפכו מחקלאות לתעשייה צינית, בתינו מחושמלים ומוקרנים לעייפה, וחומרי הניקוי מתבססים על כימיקלים רעילים."

לאביב יש פטיש אחד (טור בענייני סביבה) ולכן קל להבין מדוע כל בעיה היא בעיניו מסמר, אבל ניתן היה לצפות, אולי, לשביב חשיבה עצמאית. לדוגמה, אביב היה יכול לגשת לאתר הבריאות ולקרוא דו"ח אחר, על סיבות המוות המובילות בישראל בשנים 1998-2007. יאמר מיד, זה אינו דו"ח ה"מוגש בצורה ידידותית לאזרח," שכן יש בו טבלאות ארוכות וגודל הפונט אינו 18 נקודות, אבל עדיין יש בו מידע חשוב, שאפילו בעלי טורים בענייני סביבה יוכלו להבין. כך, לדוגמה, בעמוד 10 בדו"ח יש תרשים המצביע על־כך ששיעור הפטירות מסרטן ירד ב-10 השנים בהן עוסק הדו"ח. מה שעלה הוא השיעור היחסי שלו בין סיבות הפטירה, וזאת בעיקר בגלל ירידה דרמטית בשיעור התמותה ממחלות לב וממחלות כלי דם במוח (בשנים 2000-2007). שיעור הפטירות מסרטן ירד, באחוזים, ב-10 אחוז באותן שנים, אך שיעור התמותה ממחלות לב ירד ב-31 אחוז אצל הגברים וב-44 אחוז אצל הנשים. ירידה משמעותית (כשלעצמה, אך פחות משמעותית מבחינת ההשפעה על החלוקה הסטטיסטית בכללה) הייתה במספר התאונות, במקרי הסוכרת ובמחלות כלי דם במוח.

דו"ח מעניין אחר בהקשר זה הוא הדו"ח על תמותה בישראל 2010. בדו"ח מצוינים, בין השאר, מקרי המוות (במספרים מוחלטים) בשנים 1981-2007 (עמ' 88). אפשר לראות כאן כי מספר מקרי הסרטן (במונחים מוחלטים של מספר מקרים לחודש) עלה מכ-400 לחודש לכ-800 לחודש בשנים 1980-2010. עליה זו נמצאת במתאם לגידול באוכלוסיה (לפי הלמ"ס, זו צמחה מ-3.9 מליון בשנת 1980 ל-7.6 מליון היום, ואם מוסיפים למכלול הזדקנות (קלה) של האוכלוסיה, ברור שלא חל שינוי כלשהו בתמותה מסרטן. לעומת זאת, במספר המתים ממחלות לב וממחלות כלי דם במוח לא כל שינוי כלשהו (או שהייתה ירידה קלה), במספרים מוחלטים. או, בתרגום למונחים יחסיים—בתחומים אלו חלה ירידה דרמטית.

וחוץ מזה, אם אנחנו כבר כאן, כדאי לסלק כמה שטויות נוספות. האוכל שלנו לא "דומה יותר לפלסטיק מאשר למזון"—המזון היום טרי, בטוח, איכותי וטעים בהרבה משאכלו אבותינו. קביעה זו נכונה גם, ואולי במיוחד, לגבי אוכל פשוט והמוני. גם חומרי הניקוי בהם אנו משתמשים היום בטוחים הרבה יותר מבעבר. אשר לבתינו ה"מחושמלים ומוקרנים לעייפה"—אולי די? עד היום, למרות כל המאמצים, ההוכחות לקשר בין חשמל או קרינה ממכשירים ביתיים למוות או למחלות דלות ביותר. אם מכלול המכשירים בבית גורם לסיכוי מוגבר של 0.1 אחוז לחלות בסרטן—אז מה? זה בולשיט. ההנאה שלנו מהם, התועלת שאנו מפיקים משימוש בהם, ואיכות החיים המשופרת שלנו, בזכותם, מאזנים את זה בקלות רבה.

בוקר טוב אליהו
הבן ברננק התעורר. נגיד הבנק הפדרלי בארצות־הברית אמר (4.2.11) כי רמות החוב המתוכננות בארצות־הברית "לא יתכנו... כי הנושים לא יסכימו לעולם להלוות לממשלה שהחוב שלה, ביחס להכנסה הלאומית, צומח בלי הגבלה." ברננקי המשיך והבהיר כי, כפי שאמר הכלכלן הרברט סטיין, "אם משהו לא יכול להמשך לנצח, הוא יפסיק"—כלומר, שבשלב מסוים ארצות־הברית תצטרך לרסן את חובה או שהשווקים יכפו זאת עליה. "מעבר לנקודה מסוימת, [הממשל] לא ייהנה מהמשאבים האלו וארצות־הברית עלולה—זו אפשרות קלושה, אבל לא משהו שכדאי לשחק איתו—להיות מוכרחה להכריז על עצמה חדלת פירעון... וההשלכות של צעד כזה על המערכת הכספית שלנו, ועל המדיניות הכספית שלנו, והכלכלה שלנו תהיינה קטסטרופליות."

ומישהו שכבר קם מזמן
תמיד טוב לקרוא ולשמוע את מה שיש לתומס סוואל לומר. גם הפעם. בעמוד השלישי של הראיון גם הוא מדבר על החוב הלאומי.

מעניין
אמיתי שאלס, שכתבה ספר חשוב על השפל הכלכלי הגדול, על הרעיון של אובמה שהוצאות יביאו ליצירת משרות. היא מדברת בעובדות. כדאי לקרוא.

הסוף לאנונימיות
"הסוף לאנונימיות? בקרוב: טוקבקים בחסות פייסבוק," גורס רועי לטקה (אנרג'י, 1.2.11). וכל־כך למה, כי פייסבוק עתידה לאפשר שימוש בתוסף חדש שיבוא על מקום מערכת התגובות באתרים. האתרים האמורים עדיין צריכים לבחור לעשות זאת—כלומר, לבחור לכונן מערכת תגובות כזו במקום מערכת תגובות אנונימית—אבל למה להיות קטנוניים ולקלקל?

כותרות שאלה
בדיחה עתיקה מספרת על כותרת בעיתון "האם שתן סוסים אחראי למלחמת־העולם השנייה? ראה בעמ' 12." הקורא הלהוט מדפדף לעמוד 12 ושם הוא מוצא בגוף הכתבה את התשובה: "כנראה שלא."

"שלא יהיה לך כמו מובארק"
אמר הרב עובדיה יוסף לראש הממשלה בנימין נתניהו. האם יש צורך בהסברים נוספים?

שאני אעתיק?
גוגל מאשימה את מיקרוסופט בהעתקה של תוצאות חיפוש. ההוכחות של גוגל משכנעות למדי. התגובה של סטיבן וייץ, מנהל בינג:

כפי שאתה יכול לשער, אנחנו משתמשים בסימנים ובגישות שונות כשאנחנו חושבים על דירוג, אבל אני לא עומד להיכנס לעומק העניין ולפרט את זה. ברור שהמטרה היא לעשות עבודה טובה יותר בקביעת הכוונה של החיפוש, כדי שנוכל לנחש את התשובה הטובה ביותר והרלוונטית לשאלה נתונה.

תוכניות בחירה כמו סרגל הכלים (של בינג) עוזרות לנו עם המידע, אחד מסימני המשוב הרבים שאנחנו נעזרים בו כדי לדרג אתרים. הניסוי הזה של גוגל נראה כמו משהו שנועד לבלבל ולערוך מניפולציה בכמה מהסימנים האלה.

הארי שאם, סגן נשיא במיקרוסופט, הוסיף, כדי להבהיר את כל העניין באופן חד משמעי:

זה לא שאנחנו ממש מעתיקים משהו זה בעצם מה שאנחנו לומדים מהלקוחות שלנו, שבוחרים לשתף איתנו מידע מרצונם.

כנראה שהלקוחות משתפים אותם במידע שהתוצאות בגוגל יותר טובות.

אגב, האם הזכרנו ש...
מועדון בתל־אביב נקנס ב-150 אלף שקל בגלל עישון בתוכו. אגב, האם הזכרנו שאין שום בסיס עובדתי לקביעה שעישון פאסיבי מסרטן או גורם למחלות? עוד דוגמה לחקיקה המבוססת על־כך שאין לאף אחד מנגנון להתמודדות עם שקריהן של שדולות.

אני מת על הצילומים האלה
הכתבה עצמה (על שפיכה מוקדמת) לא ממש מעניינת. הצילום שמלווה אותה (שמטעמי "כל הזכויות שמורות") רק נקשר אליה) מקסימה. לעצלנים: רואים שם אישה וידיה על ראשה, בתוגה או ביאוש, וגבר נאה, רב גבה וזיפים, בחזית התמונה. אותה תמונה יכולה לאייר כל דבר, כמובן (ובצוק העיתים, גם מאיירת כל דבר), החל ב"היא לא יודעת למה הוא עזב אותה," עבור ב"היא לא מסוגלת לגמור" המשך ב"הזיפים שלו שורטים, ואת שותקת" וכלה, כמובן, ב"הוא הוריד את דג הזהב שלה בשירותים וסיפר לה רק אחרי שנה."

הגיע הזמן למהפכה ירוקה

כישלונה של האנושות לפעול בזמן נגד ההתחממות הגלובלית נבע מהחלטה מודעת, תוצאה של דיונים רשמיים לאינספור בהם הרעיון של הפחתת פליטת גזי החממה נדון לעייפה ונדחה במכוון. חלק גדול מהאשמה בתוצאה אומללה זו הוא על צידם של אנשים שאני מכנה 'מטורללי אקלים'—השתדלנים של החברות, ואידאולוגים מן הימין, שבמשך עשרים שנה עשו ככל שביכולתם... למנוע התמודדות עם הבעיה.

[למען עתידה של בתי, וכנגד כל הכשרתי כעיתונאי] אני עומד לצאת לוושינגטון ב-15 בפברואר כדי להתמודד עם מטורללי האקלים—בקונגרס, בכלי התקשורת ובמגזר החברות—ולנסות לבלום אותם ממעשי החבלה שלהם בתגובתנו למשבר האקלים... בוושינגטון יצטרפו אלי צעירים מקומיים—פעילים ב-Generation HOt. תוכניתנו היא להתעמת עם מטורללי אקלים פנים-אל-פנים, מול המצלמה, ולדרוש מהם לתת דין וחשבון על הסכנות שהם המיטו עלינו. אנחנו נדגיש את הגיחוך שבהשקפותיהם האנטי-מדעיות, שהן לבדן צריכות להוציא אותם מכלל חשבון להשפיע על מדיניות האקלים של ארצות־הברית.

אחרי כמה וכמה פסקאות בהן הוא מחמם את עצמו, הוא מגיע לתכלס:

אנחנו מתכוונים להתעמת עם המטורללים... נצלם את העימותים ואז נעלה אותם בזריזות לרשות הציבור, ביו-טיוב, ונחלוק אותם עם אמצעי התקשורת המרכזיים והאלטרנטיביים וברשתות החברתיות של הארגונים העמיתים שלנו (כהכנה לעימותים, נזמין את החברים והקוראים של... [רשימת גורמים] ונשאל אותם אלו מטורללים עלינו לשים לנו למטרה ואלו שאלות לשאול אותם וכדומה)...

אנחנו מאמינים... כי נקיבה בשמם והכלמתם בפומבי של מטורללי האקלים תשנה את פני השטח במאבק האקלים.... כוונתנו לשנות את הדיון מאידאולוגיה מופשטת לתוצאות המעשיות שהמטורללים הביאו עלינו...

מרק הרטצגארד, AlterNet


מותק וחבריו

מה הקשר?
"אחותו של רונאלדו טוענת: 'אם בנו מתה'" (מעריב, 28.1.2011. והכל על רקע ידיעה בה מסופר שהכדורגלן שילם לאמו של הילד כסף כדי שתעלם מחייו. לא מתה ולא נעליים.

היופי נעלם, הטיפשות היא לנצח
"צריך המון ענווה להבין שהאמת לאמיתה היא שלא אני קובעת את הדברים ומשנה סדרי עולם." איה קרמרמן, דוגמנית וחוזב"תית, ויינט, 2.2.11.

בטוב טעם
"הצפון קורע" (כותרת ידיעה של אמיר בוגן על אמן שנמלט מצפון קוריאה ומוחה נגד הרודן שם, ויינט, 3.2.11)

בתשובה לשאלה שלא נשאלה
"רקפת נחמדת, צנועה ויפה. מה היא יכולה להציע לילדים?" דובי זכאי, אנרג'י, 28.1.2011.
"אוהדי הכדורגל בישראל, זה הזמן להתלונן בפיפ"א נגד ההתאחדות" אבי רצון אנרג'י, 28.1.2011

רק אל תמצמצו כשזה קורה
"בקרוב גל גדות לצד בראד פיט?" ויינט, 2.2.11.

או! הוצאת לי את המלים מהפה
"אולי תפסיק לנשק [את התחת] לכל בעלי האינטרסים המיוחדים?" (מושל ניו־ג'רזי, ג'ון כריסטי, למושל או'מאלי, פברואר 2011).

יש היום תרופות נהדרות בשביל זה
"מדאיג אותי שדנה מורן תתאהב בערבי" מנחם בן, אנרג'י, 28.1.2011 (וכל זה על רקע תמונה של מודן לצד אסי כהן).

מעשה שסופו בחמור
ואם כבר מנחם בן, זכיין האמירות המטופשות של "מעריב" (4.2.11) מקונן בנימת הבכיינות הפופוליסטית הרגילה שלו (ס"ר) על משכורותיהם הגבוהות של כמה משחקני "הבימה": "גם אני, כמוכם, רתחתי למקרא נתוני השכר של שחקני הבימה בשנה שעברה," הוא מתחנף לקוראיו, אבל כעבור כמה שורות מגיע למסקנה ש"מצד שני... עלות השכר השנתית הממוצעת של איש קבע בצה"ל היא 600 אלף שקלים. אז אולי כדאי בכל זאת להיכנס לפרופורציות." אז רתחנו ובסוף כלום?

אגב, עלות שכר שנתית כזו מצביעה על כך שיצפאן, שיאן המשכורות, שווה ערך לשכיר הלוקח הביתה משכורת נטו של 23.5 אלף שקל. יצפאן מקבל יותר, כמובן, אבל גם משלם יותר מס.
 
 
רשימת תגובות (54)
 
 
אורי:
4/2/2011
נכתב על ידי אליסה

הלינק של ברננקה לא נכון.
 
 
 
 
וואלה!
4/2/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

תוקן
 
 
 
 
תודה.
5/2/2011
נכתב על ידי אליסה

כעת אשים את פעמי אצבעותיי לקרוא את מוצא פי הגאון.
 
 
 
 
האמת היא
5/2/2011
נכתב על ידי אליסה

שהוא כנראה נמושה ממה שהוא אידיוט.

אגב, נראה לי שהתכוונת לקשר לעמוד 1 , ובטעות קישרת לעמד 2.
 
 
 
 
בעניין שיעורי הסרטן-
5/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

הרי שעליה בשיעורי התחלואה בהחלט יכולה לנבוע מכך שחלה עליה בשיעורי הגילוי המוקדם (ובהחלט ייתכן שמכך גם נובעת הירידה בשיעורי התמותה). דוגמא נחמדה לכך היתה "מגיפת סרטן השד" עליה דיברו לפני כמה שנים עקב עליה בשיעורי הסרטן ולאחר מכן הוכח שכל העליה מוסברת מהכנסת שיטות גילוי מתקדמות יותר (שהעלו, למשל, את שיעור הנשים בנות פחות מ-40 שלקו במחלה מאפס לאיזה מספר חיובי קטן; כמה נורא נכון? לפני שהיו שיטות הגילוי הללו לא היו נשים חולות בכלל בגילאים הללו ועכשיו יש. שיטות רעות, רעות! יבוטלו השיטות הללו לאלתר, ושנישאר בורים והנשים שחלו בסרטן לפני גיל 40 ימותו בלי לדעת ממה מתו או שיגלו בשלב מאוחר מדי...).
 
 
 
 
אגב,
5/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

גם העליה בתוחלת החיים מגדילה את הסיכוי ללקות בסרטן במהלך החיים בצורה משמעותית (כיוון שסרטן הוא מחלה שהסיכוי ללקות בה גדל עם הגיל). המסקנה המתבקשת לדעתי מדבריו של לביא היא שצריך להתחיל לחסל את כל הזקנים האלה לפני שהם מתחילים לחלות ולהשפיע על השיעורים. כי מה זה עוד כמה שנות חיים לאיזה זקן לעומת הפחד שמתעורר בליבו של אדם צעיר למקרא כל הסטטיסטיקות האלה?
 
 
 
 
ידעתי שאם יהיה כאן עניין סטטיסטי תתעורר... :-)
5/2/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
עוד כמה דברים על סרטן
5/2/2011
נכתב על ידי יוסי

באופן כללי יש כל מיני שינויים בכל מיני סוגים של סרטן. והגיוני שכך, כי בסופו של דבר מעט מאוד דברים נשארים קבועים כל הזמן.

לדוגמא, סרטן השד במגזר הערבי במגמת עלייה - בגלל שינויים בדיאטה. אני לא זוכר כרגע פרטים מדוייקים. אבל בכל מקרה, סרטן השד הוא דוגמא לסוג סרטן שקשור באופן מובהק להשמנה, ולכן זה אפשרי מבחינה ביולוגית שעלה בשנים האחרונות ויש מנגונים מוכחים לזה.
כעיקרון רקמת שומן מעורבת בייצור הורמוני מין נשיים, גם מייצרת בעצמה סוג של אסטרוגן וגם מסייעת להפיכה של טסטוסטרון לאסטרוגן. חלק גדול מהגידולים בשד הם גידולים תלויי אסטרוגן,
ככה שהשמנה מאוד עוזרת להם.

חוץ מזה, כמובן שיש גילוי מוקדם, אבל בהקשר הזה צריך לציין מה המשמעות של גילוי מוקדם. כלומר, אם כל גידול שהוא היה מתפתח בסוף לגידול ממאיר, אז לא הייתה משמעות כל כך מתי מגלים את זה, כי כל גידול היה מתגלה - מתי שהוא. המשמעות מתווספת רק בהינתן זה שגידולים שמתגלים היום בסריקה מניעתית של האוכלוסיה (מה שנקרא screening), חלקם היו עשויים לעבור נסיגה ספונטנית, שזה מונח שכולנו מכירים, או סתם להישאר במצבם הנוכחי בלי להתקדם. תלוי בסוג הגידול, מיקומו, גודלו וכן הלאה. לא בדקתי מה ההגדרה המדוייקת של משרד הבריאות לסרטן, אבל הרבה תלוי בזה. הדוגמא הכי מובהקת היא סרטן הערמונית, שבו הסטטיסטיקה אומרת שאחד מכל שלושה אנשים קשישים שמת, מת עם גידול ממאיר בערמונית שהוא בלתי מאובחן. הוא גידול שברוב המקרים מאוד איטי ולכן בלתי מובחן. היום יש שיטת סקרינינג ל-PSA ששנוייה במחלוקת ומעלה את אחוזי האבחון, שכאמור היו כנראה עוברים בלתי מובחנים.

דבר נוסף בקשר לגילוי מוקדם הוא קשישים. אצל קשישים זה כן משנה אם אתה מגלה סרטן בגילוי מוקדם או לא. היום עושים CT על כל שטות, ואני בטוח שבין כל הקשישים שגוססים מאי ספיקת לב ומחלות זקנה דומות, יש הרבה מאובחנים בסרטן שהיו מתים בלתי מאובחנים וככה "משפרים" את הסטטיסטיקה.

ועוד דבר אחרון בהקשר הזה, איידס מעלה שכיחות גידולים, מאחר ויש כל מיני סוגי סרטן שקשורים להדבקה בוירוסים, ואיידס גורם גם לחוסר יכולת של המערכת לנטרל את הוירוס וגם הרבה פעמים הידבקות באיידס נגרמת יחד עם הוירוס המזיק עצמו.
דוגמאות נפוצות:
הכי נפוץ - וירוס ה-EBV שגורם למחלת הנשיקה אבל גם ללימפומה
וירוס ה-HBV - הפטיטיס B - הרבה פעמים הדבקה באיידס נגרמת יחד עם הדבקה ב-HBV בו זמנית, כאשר מדובר בהדבקה במנות דם או מחטים נגועות של נרקומנים, למשל. הדבקה ב-HBV הוכחה כגורם סיכון לפתח סרטן בכבד אפילו ללא שחמת משמעותית בכבד העצמו. הוירוס עובר אינקורפורציה לתוך ה-DNA של תאי הכבד והוא בעצמו גורם סרטני.
וירוס הפפילומה - שכולנו מכירים מהפרסומות של גילת אנקורי (שלא לימדו אותה בבית הספר ש"צוואר" בסמיכות אומרים עם שווא נע ב-צ' ולא בקמץ), שגורם לסרטן צוואר הרחם. אני לא יודע מה השכיחות שלו בקרס חולות איידס אבל יכול להיות שהוא גם משמעותי.

בסופו של דבר, יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים עדיין, אבל כמובן שלא נמצא אף הוכחה לכל מה שהמגיבים בכל הכתבות האלה רשמו (פלסטיק, אוכל מעובד, קרינה ממכשירים וכן הלאה).

מה שכן, לגבי סלולרי ייתכן שיש הוכחה שהוא מסרטן - לסוג מסויים של גידול. הייתה על זה כתבה לא מזמן.
בין השנים 1980 ל-2010 (בערך, אני לא זוכר בדיוק), היתה עלייה של פי 4 באבחון מקרים של גידולים בבלוטת הפארוטיס, שזו בלוטת רוק שנמצאת בקדמת האוזן.
כל זה לעומת גידול של פי 2 באוכלוסיה ויציבות במקרים של גידולים בבלוטות רוק אחרות, שאמורות לשמש כבנצ'מארק.
אז קודם כל, בלוטות הרוק האחרות הן לא כל כך בנצ'מארק מכיוון שגידולים אצלן מיוחסים ללעיסת טבק (ואולי גם לעישון), שהשכיחות שלה ירדה מאוד בשנים האחרונות.
עדיין, יש עליה של פי 2 באבחון ביחס לאוכלוסיה של גידולים ממאירים. העלייה היא ממשהו כמו 30 אבחונים בשנה לכל המדינה ל-60 אבחונים לכל המדינה והסיכוי למות מגידול כזה הוא 40%, כלומר, אם ניקח בחשבון שכל המדינה משתמשת בזה, אז יש סיכוי של 1 ל חצי מיליון למות כל שנה משימוש בסלולרי כתוצאה מהתפתחות סרטן בפרוטיד אם זה נכון הקישור, או סיכוי של 1 ל-50 אלף לתמותה במשך כל החיים.
כאן לא מדובר במחקר שבוצע רטרוספקטיבית, שבו הנחקרים פתאום נזכרים שבעצם הם דיברו המון בסלולרי, אלא מדובר על רמת אבחונים לכלל האוכלוסיה, וכמו כן יש מגמה ברורה שרואים של עליה וזה לא ממצא מקרי.
אני לא מכיר כרגע הסבר טוב יותר לעובדה הזאת, אולי הוא קיים, אני לא מומחה לגידולים בבלוטות רוק, אבל זה בהחלט ייתכן.
ועדיין, כמו שאמרתי, אם מישהו מציג את זה תשאלו אותו מה הסיכוי שיאבחנו אצלו גידול כזה בגלל שימוש בסלולרי או שהוא ימות מזה. בהצלחה :)
 
 
 
 
יוסי-
5/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

אתה יכול להמציא רפרנס לכך שהסיבה לעליה במגזר הערבי היא השמנה ולא שיעורי גילוי שהולכים ומשתפרים?
 
 
 
 
כן אורי,
5/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

מדהים איך אני מתעורר ממה שמרדים את רוב האוכלוסיה. אבל זו באמת דוגמא קלאסית לבורות באחד התחומים היותר חשובים שיש לצורך חשיבה ביקורתית, ולמרבה הצער אין ממש בנמצא עיתונאים שיש להם גם הכשרה מדעית. אגב, שמתי לב שבארה"ב למשל, לעיתונים גדולים רבים יש כמה וכמה כתבים שיש להם הכשרה מדעית, ויש גם מוסף מדע. אתה יודע ממה נובע ההבדל ביננו לבינם?
 
 
 
 
בעניין פסיכי האקלים-
5/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

הוא באמת רגוע. הרי כבר היו את הפרסומות הללו שבהן מחסלים את מי שלא חושב כמוהם, לא? אז מה זה פצצות, סכינים וכדורים אל מול איזה סרטון ביו-טיוב? או שמא הם הסרטון זה רק מופע החימום לקראת המפץ הגדול?
 
 
 
 
אפרופו אמיתי שאלס
5/2/2011
נכתב על ידי החסיד החובב

הדבר הכי מעניין בסטימולוס, הוא שהוא לא באמת קרה. ג'ון טיילור הראה שני דברים מעניינים:
1. כאשר שלחו צ'קים הביתה לאנשים כדי להגביר צריכה, אנשים פזוט שמו את הכסף בבנק ולא צרכו אותו:
http://johnbtaylorsblog.blogspot.com/2009/09/is-stimulus-working.html
2. חלק גדול מאוד מהסטימולוס היה כסף מהממשל הפדרלי שנשלח למדינות. במקום להוציא אותו, הם פשוט שילמו איתו חובות ישנים:
http://johnbtaylorsblog.blogspot.com/2010/12/stimulus-math-many-multiples-of-nothing.html

הסוכנות הממשלתית היחידה שהצליחה אשכרה להגדיל באופן משמעותי את הרכישות שלה מהמגזר הפרטי הייתה הפנטגון. שזה לא מעט, אבל עדיין, העובדה הכי מעניינת, ואולי הכי חשובה בנוגע לסטימולוס היא שהוא פשוט לא כל כך קרה.
 
 
 
 
מעניין אם למנחם בן יש
5/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

62 כרומוזומים (ואולי יש לו 63? זה דווקא נראה יותר מתאים). לבן זה בטח לא משנה, כי כרומוזומים זה חלק ממזימה אפלה שרקחו חברות התרופות והסי.איי.אי כדי להחדיר למוחותינו את תורת הגזע שלהם ולמכור לנו תרופות שיהרגו אותנו, בדיוק כמו שהם עשו עם האיידס, ובדיוק כמו שהם מקדמים את האבולוציה כדי לחסל את האמונה בכל מה שיפה בעולם הזה. לא?!
 
 
 
 
שני ממתקים.
5/2/2011
נכתב על ידי שומר הלילה

1: מנחם בן אולי אדיוט גמור, אבל לפחות הוא יודע להודות בטעות:

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb52f4&id=2097

מי אמר שהאמפיריציזם מת? (-:

2: גיבור ירוק חדש. נכון, מליונים מתו מחרבו וערים בערו, אבל היי, טביעת הרגל האקולוגית שלו הייתה חיובית!

http://www.guardian.co.uk/theguardian/2011/jan/26/genghis-khan-eco-warrior

 
 
 
 
תשובה לדוגמא-נגדית
5/2/2011
נכתב על ידי יוסי

אני לא יכול לתת לך רפרנס בכלל כי זה נאמר משמיעה. אבל אני יכול להגיד לך שזה נאמר על ידי אנשים שאני סומך על רצינותם, באופן בסיסי (ואני ספקן די גדול).
אני מניח שמדובר באופן כללי בשיעור מוגבר גם של תמותה ולא רק של מציאת גידולים. תמותה לא יכולה לגדול בגלל גילוי מוקדם, באופן כללי (פלוס מינוס).

אין ספק, כמובן, שכל מחקר רטרוספקטיבי הוא מוגבל ודפוק מעצם המתודולוגיה. אבל זה מה שיש, בדרך כלל, במחקרים כאלה. ברור שכל מסקנה כזאת צריך לקחת עם גרגר של מלח.

עם זאת, בהינתן פלאוסיביליות ביולוגיות רובסטית (ואני לא סתם משתמש במילים המפוצצות האלה), ובהינתן השמנה גוברת של המגזר הערבי (ושוב - אם ז הנכון) - אז אפשר להניח שכן יש קשר בין השניים. זה לא דומה לפלסטיק וסרטן, למשל, ששם אין לא פלאוסיביליות ולא רובסטיות.
 
 
 
 
יוסי-
5/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

הווה אומר - אתה לא יודע. טוב. אני אנסה למצוא בעצמי.
 
 
 
 
שומר-
5/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

1. תגיד, הסימפטומים שהוא מתאר לא נשמעים כמו היפרדות רשתית (לא שזה משנה. הרי היפרדות רשתית היא המצאה של הרופאים הבני עוולה, הסי.איי.אי. וחברות התרופות ש(...השלם את החסר...) ולא צריך להאמין לשטויות הללו)?

2. הגרדיאן כבר לא יכול להפתיע אותי. גם הירוקים לא. אני בהחלט ממליץ להם לאמץ אותו בחום וליצור "חולצות צ'ה גווארה" עם דיוקנו של הרוצח התורן.
 
 
 
 
לדוגמא נגדית
5/2/2011
נכתב על ידי יוסי

לא כל דבר שלומדים בודקים ברפרנס, יש מידה של היגיון שמתייחסים אליה. הנקודה היא שמחקרים כן הראו קשר בין עליה בהשמנה לבין סרטן השד וגם יש ביסוס ביולוגי טוב לזה. כמובן, כמו שאמרתי, שאלה מחקרים רטרוספקטיביים וכמובן שתמיד יש ספקנות וכמובן שתמיד כדאי לבדוק דברים לעומקם. אבל אם אתה שואל אותי, רוב הסיכויים ששם לא נמצא הכסף.
אם אתה שואל אותי, וזה אולי רעיון למחקר, צריך לפלח את הגידולים שנמצאים אצל אנשים שמנות, ואם מוצאים שכמות הגידולים שנוספת על הגידולים הרגילים הם בעלי רצפטור לאסטרוגן, מה שנקרא (ESTROGEN R+), אז זה תומך ברעיון. אני די מניח שכבר עשו את זה.
אני בעד ספקנות, אבל עדיף תמיד לנמק למה עדיף להתמקד בהטלת ספק בדבר אחד על פני האחר. למשל, אם יש לך רעיון שמבוסס על דעה קדומה ואמונה מונפצת כמו הקשר בין פלסטיק לסרטן, זה רעיון טוב להיות ספקן בקשר אליו ולחקור את הנושא. כאן באמת מדובר באיזה משחק מילים שמקפיץ את כולם, במקרה הזה "חומרים כימיים", או כמו במקרה של סלולריים, "קרינה". יש איזה טריגר של טיפשות שאפשר לדבר עליו. אני לא רואה טריגר כזה במקרה הזה.

לגבי מנחם בן, אלה לא סימטפומים של היפרדות רשתית. אני לא יודע בדיוק על מה מדובר, אולי מדובר על מקבילה לכוויות לייזר ברשתית בדיסקה (=מאקולה, החלק החשוב יותר לראייה שנמצא במרכז העצבי של הרשתית). בהיפרדות רשתית רואים ברקים, או איזור מסויים מוצלל, והוא היה מאבד לגמרי את הראייה די מהר. אני יודע את זה כי ממש לא מזמן עברתי לייזר לתיקון של התחלה של היפרדות רשתית :)

בנוסף, היפרדות רשתית מאפיינת בעיקר בעלי מספרים גבוהים, מעל 6 בערך, וקשורה למבנה של העין ותהליכים שקורים עם השנים.

כמובן שמה שהוא אומר זה לא נכון, כי היום אומרים שהצורך במשקפיים קשור לצורת הקרנית ואורך העין ולא קשור לשרירי העין.

אני עדיין לא יודע אם זה נכון, כי לא מובן לי הקשר בין כמות האנשים שלומדים במקומות אקדמיים כמו ישיבה\אוני' ושכיחות גבוהה של משקפיים. אבל אני נוטה להאמין שזה אפשרי בהחלט שזה לא קשור.

ואגב, מה שבייטס אומר בסוף, אולי כן נכון. אפשר בהחלט להאמין שהיכולת של אדם לסבול אור שמש בלי משקפי שמש קשורה להרגלים שלו. אני יכול לחשוב על כמה וכמה מנגונים ביולוגיים שיילכו טוב עם זה.
 
 
 
 
יוסי-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

אני מצטער, אבל כן כל דבר צריך בדיקה בסופו של דבר כדי להחשב לידע. זה גם נראה מאוד סביר לרוב האנושות עד לפני לא הרבה זמן שגוף שמסתו גדולה יותר ייפול מהר יותר לקרקע. העובדה היא שזה לא ממש קורה בריק, ואפילו כשמדובר בתווך כלשהו, הגורמים שמשפיעים על קצב הנפילה הם אחרים לגמרי.


לגבי הביסוס לקשר שבין סרטן שד והשמנה (אתה טוען שיש ביסוס טוב כאן) - האם אתה יכול לתת רפרנס למחקר רציני שנעשה בתחום הזה? אני חושב שזה יכול לעזור, בעיקר בהקשר של טענתך בעניין הספקנות משום שרק אז היא תהפוך להיות רלוונטית; כרגע אין משמעות בכלל לטענתך משום שלא עומדות לפנינו עובדות ומשום כך קשה להתווכח על השאלה "האם השמנה מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן השד?" ובוודאי שלא על השאלה "האם השמנה או שמא גילוי מוקדם הוא הגורם העיקרי להעליה במקרי סרטן השד אצל נשים ערביות?".

בעניין מנחם בן - אני חשבתי שמדובר בהיפרדות רשתית בשל הדיווח שלו על נקודות שחורות בשדה הראיה. זה בהחלט סימפטום של היפרדות רשתית אולם סביר מאוד שמה שאתה אומר הוא נכון והוא פשוט קיבל כוויה ברשתית (כמה נהדר...). באותו עניין ובקשר למה שכתבתי לעיל - העובדה שאנחנו יכולים לחשוב על מנגנונים שמסבירים זאת לא אומרת שזה מה שקורה. אחד המקרים המאוד מפורסמים הוא "בעיית הממטרה בצורת S" של ריצ'ארד פיינמן; נתונה ממטרה בצורת האות S שמונחת מתחת למים. במקום להוציא מים הממטרה שואבת מים אליה. השאלה היא לאיזה כיוון היא תסתובב?) - אפשר למצוא שם טיעונים לכל כיוון (של סיבוב הממטרה) ופיינמן עצמו, שממש לא היה קוטל קנים (ויחד עמו עוד כמה מגדולי הדור בפיזיקה), האמין חליפות שהממטרה תסתובב נגד או עם כיוון השעון. מה שהכריע בסוף היה שהוא בנה את המערכת ומדד. הניסוי של פיינמן נכשל בשל תכנון לקוי. אולם עצם העובדה שהוא ואנשים מבריקים אחרים הצליחו למצוא טיעונים לכל מיני כיוונים עבור מערכת פשוטה כזו מראה שלא די בכך שנראה לנו שאנו יודעים להסביר תופעה.
 
 
 
 
לדוגמא נגדית - לא זה מה שאמרתי
6/2/2011
נכתב על ידי יוסי

אני לא טענתי שהעובדה שזה אפשרי ביולוגית הופכת את זה לנכון. ההיפך הוא הנכון, כל דבר צריך מחקר רציני וכו'.

אני כן טענתי שמתוך שלל מיליוני העובדות שאנחנו שומעים ומקבלים מהסביבה בימי חיינו, צריך למצוא סדר עדיפויות לגבי עובדות שחשוב לבדוק את מקורן עד כדי חיפוש המחקר המקורי שבוצע והמאמר שנכתב עליו, עובדות שזה פחות חשוב בהן ומספיק לראות שהן קיימות בספרות המקצועית וכן הלאה.

אם אני אצטרך לבדוק כל עובדה ששמעתי בלימודים ע"י ביצוע מחקר עצמאי, קרוב לודאי שאני אבלה בערך 50 שנה במחקר על חומר לימוד של חצי שנה. זה לא ממש רלוונטי.

לכן, אמרתי, בהינתן העובדה שרופאים רציניים אמרו שיש קשר כזה, ובהינתן העובדה שאני מעריך אותם כרופאים שיודעים מה זה EBM ובאופן כללי מבינים הערכת מחקרים מהי (וכמובן שיש רופאים שלא יודעים את זה, אבל להערכתי האישית הם כן יודעים), ובהינתן העובדה שגם מדובר בעניין אפשרי ביולוגית, וכזה שאין בו איזשהו טרנד, מילת קסם או דעה קדומה שתגרום לו להתבסס על אף חוסר נכונות, לא מצאתי לנכון להתמקד דווקא בבדיקת ההוכחות לקשר הזה. העובדה שהם אומרים שיש מחקרים כאלה כנראה מראה שמדובר במחקרים טובים ביחס לרמת ההוכחה האפשרית, שהיא כמובן נמוכה כי לעולם לא תוכל להוכיח גורמי סיכון שלא ניתנים לבדיקה דרך ניסוי מבוקר אקראית (וכמובן שאי אפשר לבצע השמנה באופן אקראי).

יש גם דוגמאות אחרות: בדיקת הקשר בין סלולרי לגידולים או ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם הם דברים שאני טורח לבדוק בעצמי, עד כמה שאפשר. אבל למה להתמקד בסרטן השד? מה נראה לך כל כך מעניין שם בניגוד לדברים אחרים?

ולגבי היפרדות רשתית: נקודות שחורות הן לא סימפטום של היפרדות רשתית אלא הסימפטום של התנזלות הגוף הזגוגי, יעני posterior vitrous detachement. זה קורה להרבה אנשים עם מספר גבוה, זה מהווה סימן למצב מקדים שמעלה את הסיכוי להיפרדות רשתית בעתיד, אבל זו לא ההיפרדות עצמה.
 
 
 
 
יוסי-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

אני לא טוען שאתה צריך לעשות מחקר עצמאי. אלא שהשאלה היא מהו הרפרנס? אתה יכול לומר "מדען חשוב אמר לי". זה בסדר. רק שזה לא מספיק עבורי, משום שאתה אולי שמעת את זה ממדען חשוב. אני לא. בכל אופן, אני כבר הולך למצוא רפרנס לעניין ההשמנה, כך שזה ייפתר סוף סוף.
 
 
 
 
נ.ב.-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

בעניין סרטן השד - זה לא משנה. זה יכול להיות גם סרטן הערמונית או המעי הגס. אלו פשוט סוגי סרטן שתמיד שומעים עליהם בתקשורת ויש המון שטויות שאומרים על העניינים הללו כחלק משיטת ההפחדה שבה משכנעים אותנו להאמין בדברים (ר"ע התחממות גלובלית וסלולארי).
 
 
 
 
אני לא זוכר בדיוק ממי שמעתי את זה
6/2/2011
נכתב על ידי יוסי

אבל זה היה מכמה וכמה אנשים, חלקם אונקולוגים בכירים וחלקם אולי רופאים מתחומים אחרים, אבל כולם מהדסה וכולם מבינים מספיק טוב מתודולוגיה, סטטיסטיקה וכו'. ושוב, הרופאים האלה ספציפית. אם תשאל אותי על רופאים מתחומים אחרים בהדסה, יצא לי לשמוע אותם מדברים על סרטן וסלולרי והם לא יכלו לענות לי על שאלות פשוטות (למשל, מהו ה-NNH - number needed to harm - כמה אנשים צריכים לדבר בסלולר כדי שאחד מהם יקבל גידול סרטני בעקבות הדיבור בסלולר. ואת זה לא ידע חבר של סיגל סדצקי. כמובן שבמקרה הוא דווקא היה בתחום ש"מרוויח" מגידולים במוח.)

אני מסכים איתך שיש לחשוש לסרטנים ששומעים עליהם מהתקשורת, אבל זה רק כשיש באז וורד. השמנה זה דבר שלא טוב בריאותית ממיליון סיבות אחרות עוד לפני סרטן השד, ואין אף אחד שאני יכול לחשוב עליו שמרוויח ממש מהאמירה שהשמנה מגבירה את הסיכון, וגם לא פאניקה ציבורית רחבה יותר בעקבות זה.

אם היה מדובר במצב כזה, הייתי מסכים בהחלט שכדאי להסתכל על הנושא. כמו שאמרתי לך, אני עכשיו קורא את the hockey stick illusion למרות שאני ממש לא קלימטולוג או סטטיסטיקאי.

בכל אופן אני אחפש לך רפרנס עכשיו, רק בשביל הספורט, לא כדי להוכיח את הטענה שזה אכן קשור אלא להוכיח שלא היה צורך לחפש רפרנס.
 
 
 
 
הנה, בחיפוש שלקח לי בערך רבע שעה
6/2/2011
נכתב על ידי יוסי

המאמר שנראה לי הכי רלוונטי לנושא:
http://aje.oxfordjournals.org/content/171/11/1183.abstract

יש ממש אלפי מאמרים על העניין הזה, הוא מאוד נחקר, אז קצת קשה להפריד עובדות בסיסיות מכל מיני דברים ספציפיים. כמובן שאין לי זמן עכשיו לקרוא את המחקר לעומק, אבל הוא די גדול, בערך 8000 מקרי סרטן ו-200 אלף נשים, הוא מבוסס על ה-Nurses Health Study שהוא קבוצת עוקבה - cohort - מאוד מאוד ידוע, והוא פורסם באיזה ז'ורנל שאין לי מושג אם הוא טוב או לא.

אם זה ממש יעניין אותך אני בטוח שיהיו שם עוד רפרנסים. התוצאה הזאת היא הדירה מאוד, אני מנחש.
 
 
 
 
מין תגובה כללית שכזו
6/2/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

הערה כללית - אתם מדברים כאן הרבה על תחלואה, אבל כל דיונו של לביא (ובעקבותיו, דיוני שלי) נוגע בתמותה.

הערה כללית שנייה - בנוגע לסרטן השד. אחד הקישורים שלי הפנה לנתונים בנושא (עמ' 100) המצביעים על ירידה דרמטית בתמותה מהמחלה. זה לא אומר שאין עליה באבחון או בתחלואה - אבל לפי הלמ"ס, לפחות משנת 1995 אין שום עליה בתחלואה בסרטן השד.

והערות ספציפיות:

יוסי כתב:

מה שכן, לגבי סלולרי ייתכן שיש הוכחה שהוא מסרטן - לסוג מסויים של גידול. הייתה על זה כתבה לא מזמן.



בהחלט. אבל הסרטן עדיין נדיר מאוד-מאוד. חשוב גם להגיד שהתגלה קשר ישיר והפוך בין כמות האנטנות הסלולריות לסרטן - כלומר, הסיכוי לחלות קטן ככל שהאדם חי באזור בו יש יותר אנטנות. מאחר שאיש אינו סבור שאפשר בלי תקשורת סלולרית, נדמה שהתנועות הירוקות והאביב לביאים למיניהם היו צריכים לקרוא לעידוד הקמת אנטנות - במקום לקרוא להסרתן.

יוסי כתב:

המאמר שנראה לי הכי רלוונטי לנושא: קישור.



נדמה לי שבקישור כאן מצביעים על קשר בין משקל בגיל צעיר וסרטן השד. לא על קשר למשקל נוכחי.

שומר הלילה כתב:

מנחם בן אולי אדיוט גמור, אבל לפחות הוא יודע להודות בטעות: לינק



אבל תוך כדי הודאה הוא ממליץ לנו על שיטות הממבו-ג'מבו של בייטס. אין אצלו טוב בלי רע.

גיבור ירוק חדש. נכון, מליונים מתו מחרבו וערים בערו, אבל היי, טביעת הרגל האקולוגית שלו הייתה חיובית! לינק



איש כיפי.
 
 
 
 
תגובה לאורי
6/2/2011
נכתב על ידי יוסי

לגבי הסרטן: כתבתי גם בגוף התגובה עצמה. המדד האולטימטיבי לנזק שמצב מסויים גורם הוא NNH - Number Needed to Harm.
לפי החישוב שלי זה יצא לי 1 ל-50 אלף למות (אגב, גם לתחלואה יש את המורבידיות שלה, אבל בלי קשר).

לגבי המאמר על סרטן השד: יש כל מיני מאמרים מכל מיני זויות. מאחר שידוע היום שסרטן זה מצב שמתפתח כל החיים - התאים בגוף צוברים עוד ועוד מוטציות עד שתא אחד מגיע למסה קריטית של מוטציות שמאפשרת לו להפוך לגידול - אז דווקא יש משמעות גבוהה הרבה יותר למה שקורה בגיל צעיר מאשר גיל מאוחר.
מה שניסיתי להראות כאן זה שהתזה לפי השומן בגוף מסייע להתפתחות סרטן השד היא תזה מבוססת.
יש עוד מיליון מאמרים ומרוב עצים אפילו לי קשר לראות את היער, אבל זו תזה שהוכחה לא מעט פעמים.
 
 
 
 
אורי-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

לביא הוא לא הדביל היחיד שם בחוץ. הנה קישור לרחת לוקום הנפלא של Ynet:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4022319,00.html

 
 
 
 
יוסי-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

תודה רבה. גם אני מצאתי כמה. הם הצטרפו לערימת הקריאה שלי לסופ"ש (יאמי!).

 
 
 
 
לגבי שיעור התחלואה-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

שיעורי התחלואה אצל נשים בנות פחות מ-40 הם מאוד נמוכים ולכן כמעט שלא ייראו בסטטיסטיקות כאלה. העניין הוא שהיום יש שם שיעורים חיוביים בעוד שבעבר השיעורים היו אפס. הדבר נובע כמובן משיפור באבחון, אולם כל האביב לביאים של העולם עוד עלולים לטעון (וטוענים, אגב) שזה נובע "מהסביבה המסרטנת" בה אנו חיים היום.
 
 
 
 
לא בדקתי איזה מחקרים יש לגבי השפעה קצת יותר קצרת טווח
6/2/2011
נכתב על ידי יוסי

אבל כמו שאמרתי לך, זה קשר כל כך מבוסס שאתה מקבל בערך 20 אלף תוצאות כשאתה מחפש אותו בגוגל-סקולר.
המאמר שהבאתי לך, בחרתי אותו כי הוא מראה קשר מובהק מאוד ועקבי ברמת התופעה (RR רציניים), והוא טוב להוכחת קיומה של התופעה לפיה השמנה גוררת מוטציות בשד.
דרך אגב, ובנוסף לזה, זה ידוע ומפורסם שככל שהשד נחשף ליותר אסטרוגנים, כך הסיכוי לחלות בסרטן השד עולה.
גלולות למניעת היריון, שבאופן כללי מקטינות חשיפה לאסטרוגנים בצורה מאוד משמעותית, מורידות את הסיכון לסרטן השד וגם זה קשר מבוסס וידוע.
מכיוון שקל למדוד את רמות האסטרוגנים בדם של נשים שמנות לעומת לא שמנות ולהוכיח שהרמה גבוהה יותר, הרי שיש פה הוכחה דדוקטיבית כמעט. זה מקיים הרבה מאוד תנאים להוכחה קאוסליות ולכן לדעתי אפשר להניח שזה נכון, כהנחת עבודה, כל עוד לא בדקת את זה לעומק.
 
 
 
 
ב-YNET, הפסקה לגבי סרטן שד וערבים אמורה להיות נכונה
6/2/2011
נכתב על ידי יוסי

ושוב, אני לא אומר שהסיבה היא בודאות 100% שינוי בתזונה, אבל מצד שני אני לא רואה סיבה להניח שלא זו הסיבה.
אין ספק שתזונה מערבית היא לא בריאה לגוף, ללא שום קשר לאידיאולוגיה. אני אישית חושב ששומן וסוכר הם הדברים הכי טעימים שיש, אבל מה לעשות שלאורך זמן עדיף להיות רעב (ובכלל עדיף בריאותית בתיאוריה להיות רעב רוב הזמן, זה גורם ליצירת פחות רדיקלים חופשיים).
זה עניין שדווקא הולך טוב עם גישות רציונליות, ואני מחשיב את הפסיכולוגיה האבולוציונית בתור גישה די רציונלית. המוח שלנו התרגל לכך שככל שיש באוכל מסויים יותר שומן וסוכר ככה הוא יותר טוב, כי ככה זה בטבע, מי שמקבל יותר קלוריות שורד יותר.
המוח שלנו לא בנוי להתמודד עם מצב שבו פתאום יש לנו כמה קלוריות שרק נרצה באוכל שלנו, האבולוציה לא הכשירה אותו לזה, ולכן השמנה היא עניין כמעט אוטומטי ברגע שהמצב הכלכלי משתפר.

שים לב שאני לא טוען לקשר לדברים שאתה אוכל, כי בגדול (ומן הסתם יש חריגים פה ושם), אין הוכחות מוצקות לדברים מסויימים מזיקים או דברים שממש כדאי לאכול כדי למנוע סרטן, או סוכרת או מחלות לב. בגדול מה שתמיד מסתכלים עליו הוא רמת ההשמנה. כמות הקלוריות שהכנסת לגוף פחות מה שהוצאת. ברמת העיקרון, אם תאכל שוקולד כל היום (ואיכשהו תשלים את הצרכים התזונתיים שלך), שהוא מלא בשומן וסוכר, ובסך הכול תהיה מאוזן קלורית, לא תהיה חולה, או לפחות לא תהיה חולה מדי. זו גישה רחוקה מאוד מהגישה הרומנטית של כל הירוקים למיניהם.

גם לגבי סרטן. יש עניין שאותו צריך להבין, ואולי כל הרציונליסטים למיניהם צריכים לשנן אותו בפעם הבאה שהם מסבירים את עמדתם. סרטן הוא תהליך טבעי. כל חלוקה של תא בגוף מכילה את הסיכוי ליצירת מוטציה ב-DNA. מהרגע שהביצית מופרה, מתחיל תהליך צבירת המוטציות. יש מצבים שעשויים להאיץ אותו נקודתית, כמו למשל קרינה מייננת ע"י פגיעה ב-DNA, או דלקת מקומית שגורמת לתאים להתחלק מהר כדי לחפות על הנזק (=מגביר את כמות השגיאות שתאים אוספים) וכן הלאה וכן הלאה, אבל סרטן הוא פשוט תהליך שחייב לקרות בשלב כלשהו אם יש מספיק תאים והם מתחלקים מספיק זמן. אני ממש לא מאלה שמאמינים שהעובדה שאנחנו חולים בסרטן מראה, כשלעצמה, על משהו שהוא לא בסדר.

אגב, יש גם סיכום ב-lancet, אחד מ-2-3 הז'ורנלים החשובים ביותר בעולם הרפואה, על קשר בין השמנה לסוגי סרטן:
http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S014067360860269X

באבסטרקט ראיתי שמדובר על מספרים אחרים, אבל בכל אופן זה לא עקרוני, זה פשוט קיים, מה לעשות.

אבל, אגב, דווקא האמירה שהשמנה מאוד לא בריאותית פוגעת במיתוס אחר של רומנטיקנים-ליברלים, והוא שהשמנה נשית היא דבר מבורך ויפה ומדהים אלא שאנחנו בחברה המערבית כופים אידיאל רזון טיפשי על הנשים.

אז נכון, רזון כמו של קיית מוס הוא לא טבעי בכלל וגברים גם לא אוהבים רזון כזה. אבל BMI תקין, של 20-25, הוא בריא מאוד והשמנה היא מאוד לא בריאה, בניגוד לכל מיני פמיניסטיות שאתה מכיר את הטענות שלהן, ככה שיש כאן גם רווח לצד הרציונלי. ככה אני רואה את זה.
 
 
 
 
עןד כמה משפטים, אחרי שראיתי כמה טורים של אביב לביא
6/2/2011
נכתב על ידי יוסי

שהוא כמובן הדוגמא לבור והאוויל המושלם שלא מבין אפילו מילה ממה שהוא מדבר עליו, שלא לדבר על היכולת לנתח את ההשלכות שלו.

קודם כל, היחס בין סיגריות למחלות וג'אנק פוד. סיגריות בממוצע גורמות להמון מחלות, נקודה, ביחס ישיר לכמות שצרכת מהן.
ג'אנק פוד, אולי נטען לגביו שהוא גם גורם מחלות בעצמו ברמה מסויימת, אני לא מכיר את הטענות האלה לעומק, אבל למעשה התפקיד העיקרי שלו הוא בהשמנה שהיא זו שגורמת את המחלות.
זאת אומרת, לא השמנת - לא ניזוקת.


השאלה עד כמה ג'אנק פוד באמת משמין ולמה הוא משמין קשורה לתכולה הקלורית שבו ולא לצורה שבה מכינים אותו או לחומרים שמוסיפים לו.

בעקיפין, אפשר להגיד אולי שכדי לשפר את הטעם של האוכל פשוט מוסיפים לו המון קלוריות במקום לעבוד (בדרך הקשה) על הטעם דרך תבלינים ובישול וכו', ואז יש לך צ'יפס שכל הטריק בו הוא שיש בו הרבה שמן, לעומת, נניח, תפוחי אדמה אפויים ומתובלים שלוקח הרבה זמן להכין אותם ולכן פחות יעיל (בטווח הקצר) להגיש. אז זה כן מושפע מהכלכלה ברמה כזו או אחרת.

אבל, שוב, אין שום קשר לאמונה הירוקה שמדובר בחתירה נגד הטבע או בעד הטבע או בשביל הטבע.

כך למשל חומרי טעם וריח, באופן כללי, לא אמורים להיות מזוהים כשלעצמם עם בעיות בריאות. אם תשתמש בחומרי טעם וריח כחלק מאבקה למרק שתהיה דלה בקלוריות. זה יהיה בסדר.

אין מה לעשות, צריך להבין ולהכיר מהי נקודת האמת שיש בכל זאת בתנועה הירוקה, וזה אולי שווה פוסט שלם כשלעצמו. נקודת האמת היא שהפסיכולוגיה והפיזיולוגיה של האדם נתפסו עם המכנסיים למטה ברגע שהציביליזציה התפתחה מדי. כך למשל, אדם בנוי להכיל ולהשתלט על קשרים חברתיים בין 20-40 איש שהוא מכיר. הוא לא בנוי להכיל יותר מדי (בבסיסנו). כך עוד הרבה דברים וביניהם גם חוסר היכולת של הגוף שלנו להתמודד לאורך זמן עם כמויות גבוהות של קלוריות.

העובדה שהבעיה עצמה קיימת לא אומרת שהם צודקים, לא בהשלכות שנראות להם ולא בפתרונות שהם מציעים, וגם לא בעובדות שהם ממציאים. כלומר, כמו שאמרתי, אולי אוכל מלא קלוריות מזיק, אבל חומרי טעם - לא. ואולי הוא מזיק, אבל זה לא אומר שהפתרון הוא לא לאכול אותו בהכרח. וכן הלאה.
אבל זה באמת נושא לפוסט שלם ולא איזו תגובה צדדית כאן.
 
 
 
 
יוסי-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

העובדה שמקבלים מלא תוצאות בגוגל סקולר לא אומרת דבר על ביסוס התוצאות. מנסיוני, בז'ורנלים רפואיים, כולל הטובים שבהם, יש שיעור לא מבוטל של זבל.

בעניין הסרטן - אתה שוב חוזר על השגיאה הבסיסית של "אם אני לא יכול לחשוב על אפשרות אחרת סביר שזה נכון". זה כשל לוגי. ייתכן שאתה לא יכול לחשוב על אפשרות אחרת, אבל מישהו אחר כן, ואפילו אם אף אחד לא יכול לחשוב על סיבה אחרת זה לא משנה את הסבירות של הטענה בשום צורה שהיא.

לגבי המזון שאנו אוכלים וכו' - אני חושב שכדאי מאוד להיזהר במחקרים שעוסקים בכך. קשה מאוד להבין אם יש קוזאליות מהמחקרים הללו ומה כיוונה, וגם הדרך שבה מנותחים הנתונים היא מאוד בעייתית (כוונתי היא לשיטת בדיקת ההשערות הסטנדרטית המשמשת כיום בעוד שמה שדרוש ברוב התחומים של מחקר רפואי זו בדיקה של מספר רב של השערות בו זמנית. התחום הזה קיים אך הוא חדש יחסית וייקח בוודאי עוד קצת זמן עד שנקבל תוצאות שאפשר לסמוך עליהן בעניין הזה).

בעניין מר לביא - אני מסכים לחלוטין. וכמוהו יש עוד רבים בעיתונות. פשוט רובם מקשקשים על נושאים שאין אף אחד שמבין בהם אז זה לא ניכר כמו אצל מי שמדווח על דברים שיש מי שמבין בהם משהו.

 
 
 
 
סיכום קצר של בדיקת השערות מרובות-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

http://en.wikipedia.org/wiki/Multiple_comparisons
 
 
 
 
האם רוב המחקר המדעי המפורסם הוא
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

שגוי? ייתכן:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1182327/?tool=pmcentrez

אלא שעולה השאלה המתבקשת - מה הסיכוי שגם המחקר הזה שגוי?
 
 
 
 
כאמור, בקרב יהודיות התחלואה בסרטן השד לא גדלה
6/2/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

כך שהקישור לאיזה דבר בסגנון החיים שלנו לא הוכח (למעשה, אפשר לראות בזה רמז חזק להיעדר קשר).
 
 
 
 
אורי-
6/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

העובדה שהתחלואה בקרב יהודיות לא גדלה רק מרמזת שאין קשר החל מסף מסויים. האם רמת ההשמנה של יהודיות בשנת 1995 היתה דומה לזו של ערביות היום או לא?
 
 
 
 
לא השמנה
7/2/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

התחלואה בקרב יהודיות יציבה כבר עשרים שנה. התחלואה בקרב נשים ערביות עלתה באותה תקופה פי שלוש. אני לא חושב שאפשר לבודד משתנה כמו השמנה מתוך זה. זה די במובהק תסמין של איבחון ושל אורך חיים.
 
 
 
 
אורי-
8/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

זה לא נכון שאי אפשר לבודד. אולי זה קשה, אבל לא בלתי אפשרי. בעזרת שיטות של בדיקת השערות מרובות אפשר לבדוק את הדברים.
מה שמפריע לי זה שאנשים (למשל אתה) פוסלים את העניין הזה על הסף מתוך סטטיסטיקות שלא מראות זאת (כמו שאמרתי, ייתכן בהחלט שעליה בשומן הגוף מעבר לסף מסויים לא משפיעה יותר, ולכן לא נראה שינוי אצל יהודיות) וגם שאנשים אחרים (למשל מר לביא) מנסים לטעון שזה כן משפיע בהסתמך על פרשנות מעוותת שלהם לתוצאות מחקרים קיימים (במקרה הטוב) ועל תחושות בטן חסרות בסיס (במקרה העוד יותר טוב...). כפי שאמרתי ליוסי, לאמת מדעית לא מספיק "הגיון" או "תחושת בטן" או טיעונים מסוג "נראה לי שזה נכון". צריך ניתוח מדויק של נתונים אמפיריים.
 
 
 
 
אולי אפשר להפסיק לרגע להתעסק עם השדיים
8/2/2011
נכתב על ידי אליסה

ולסדר את הקישור של ברננקה? וגם ליישר את השטיח בקו אחד עם הבלטות?

(זהו, עכשיו נרגעתי - אפילו אם לא תסדר).
 
 
 
 
טוב, נפסיק,
8/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

אפשר לעבור לערמונית?
 
 
 
 
אבל מי יוציא אותה מן האש?
8/2/2011
נכתב על ידי אליסה

 
 
 
 
מה זאת אומרת?
8/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

האורולוג! (תקראי את זה עם שורוק ב-ו' הראשונה)
 
 
 
 
:-)
9/2/2011
נכתב על ידי אליסה

 
 
 
 
טוב, סידרתי לברננקה את החזה
9/2/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
כפרה עליך.
9/2/2011
נכתב על ידי אליסה

 
 
 
 
אורי, שוב אתה חוזר לשדיים?
9/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

 
 
 
 
גם אני
9/2/2011
נכתב על ידי אליסה

פתאום מתגעגעת לאימא...
 
 
 
 
תגובה לאורי ולדוגמא-נגדית
13/2/2011
נכתב על ידי יוסי

חשבתי על זה כמה ימים. לדעתי יש לכם ניתוק מסויים מדרך החשיבה באפדימיולוגיה, ואני אסביר למה הכוונה.
המדע נחלק לשני סוגים. המדע האמיתי, ה"טהור", שבו מוכיחים קשר של סיבה ותוצאה. A גורם ל-B. הקשר הזה הוא תמיד בעתיד, כמובן.
דוגמא למדע כזה מתחום המדעים הכלליים: פיזיקה מכנית, נניח. לוקחים גופים ובונים להם משוואות תנועה ויודעים מה יקרה אם ניתן להם תאוצה כזאת וכזאת במהירות כזאת וכזאת וכו'.
דוגמא למדע כזה מתחום הרפואה: בדיקת יעילות טיפולים. כשבודקים יעילות טיפולים בודקים פרוספקטיבית. מבצעים ניסוי מבוקר אקראית שבו חצי מקבל תרופה וחצי מקבל פלצבו, ואפשר לדעת, בדיוק כמו בפיזיקה, האם A גורם ל-B או לא.
במדע כזה אין צורך ממשי בהיגיון ובסבירות ובהערכה סובייקטיבית כדי לנווט את דרכך, מאחר שהתשובות הן מוחלטות. כמו שאמרתי, זה מדע אמיתי.
(גם כאן יש כל מיני אקסיומות כמו הנחת האינדוקציה באופן כללי וההנחה שהאוכלוסיה שאתה מטפל בה והאוכלוסיה שעליה נערך המחקר היא זהה, וכן הלאה והלאה. נניח להן נקודתית אבל כן נציין שהן בהחלט קיימות.)

לעומת זאת, יש מדע אחר, רטרוספקטיבי. מדע שבו אנחנו מנסים לברר את הסיבות לתוצאות מסויימות: ממה יכול להיגרם B?
כמו שכולנו יודעים, אם A גורם ל-B, זה בכלל לא בהכרח אומר ש-B נגרם אך ורק ע"י A. למעשה, לעולם אין לנו דרך לדעת האם B נגרם ע"י A או שמא היה גורם אחר, שלא חשבנו עליו, שגרם גם ל-A ול-C, או שאולי בעצם היה B ובכלל לא היה A לפניו בחלק מהזמן.

דוגמא קונקרטית: בפיסיקה, אסטרופיסיקה. בגלל שאני לא מבין בזה, אני אעבור לתחומים יותר קרובים אליי.
בביולוגיה, אבולוציה. אין דרך להוכיח או לשלול את האבולוציה כהסבר להופעת המינים מכיוון שהיא תיאוריה רטרוגרדית, שהולכת אחורה. הטענה שקיימת אבולוציה בקרב בעלי חיים היא טענה אנטרוגרדית ואפשר לצפות בה. אבל כמו שאמרנו, גם אם A גורם ל-B אי אפשר לדעת בוודאות ש-B נגרם מ-A. אין שוויון לוגי בטענות.

עוד דוגמא קונקרטית שקשורה יותר אליי, ברפואה: אפידימיולוגיה ופתופיזיולוגיה. כלומר, בהקשר הרחב יותר, ממה נגרמת מחלה מסויימת.
איך אפשר להוכיח שמחלה מסויימת נגרמה בגלל גורם מסויים?

ועכשיו, לפני שאני מרחיב בעניין ומגיע לנקודה, הייתי מציע לכם לחשוב בעצמכם, על איידס למשל. לפני כמה חודשים היה פה מגיב (הזוי) שניסה להצדיק את הטענות של מנחם בן, שמאמין לאיזשהו מדען עם תיאוריה שכבר לא רלוונטית, לגבי זה שאיידס למעשה הוא רק אוסף של סימפטומים, ולא נגרם מוירוס ה-HIV, וזו איזו מזימה של מישהו (לבנים, קולוניאיליסטים, נוצרים, לא חשוב).

איך אתם באמת יכולים להוכיח שהוירוס הוא הגורם למחלה? ובואו נשים רגע בצד את הטיפולים. נניח שאתם עכשיו לפני השלב שבו ממש המציאו את הטיפולים למחלה, נגיד לפני 15 שנה. איך אתם יודעים שזה הגורם?

אני אציין עוד שני דברים.
אחד, ברפואה יש את מה שנקרא "הפוסטולטים של קוך". זאת אומרת, הדרך להוכיח שמחלה זיהומית נגרמת כתוצאה ממחולל מסויים היא להוכיח שבבעלי חיים, מתן המזהם הזה לחיה בריאה גורם להופעת המחלה (ואולי עוד כמה דברים נוספים, אבל זה העניין המרכזי פה).

כמו שאמרתי, קודם כל, העובדה ש-A גורם ל-B לא מוכיחה ש-B נגרם אך ורק מ-A. ואם כן, יש לנו בעיה לוגית אחת.
בעיה שניה והיא יותר מציאותית, וירוס ה-HIV הוא בעל פעילות אך ורק בבני אדם (עד כמה שאני יודע). בתיאוריה, אפשר לחלק קבוצה של 500 איש לשניים ולחצי להזריק את הוירוס ולחצי לא. בפועל, זה כמובן לא אתי ולא מעשי.

ואם ככה, איך יודעים שבאמת ההופעה של הוירוס בדם בשלב מסויים גרמה למחלה שבאה אחר כך? גם לגבי זה אפשר להיות ספקנים. (וצריך להיות ספקנים)

התשובה שלכם לשאלה הזאת צריכה לענות לכם גם על השאלות האחרות, לגבי הדרך שבה ניגשים לאפידימיולוגיה ולאבחון מחלות.
אבל אני אחכה שתענו, כדי להציג את התזה שלי במלואה.
 
 
 
 
יוסי-
13/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

אין לי שום בעיה עם שום דבר. העניינים שאתה מתאר הם לא רק ברורים אלא טריוויאליים ולא רק שאינם קשורים להערותי אליך, אלא הם קיימים בכל תחום מדעי, כולל בפיזיקה; העובדה שכשאני עוזב כדור מהקומה ה-12 הוא נופל יכלה להיגרם גם מעוד אלף ואחת "סיבות". אז מה? השאלה היא תמיד מהו ההסבר הפשוט ביותר למכלול התופעות הקשורות בתנועת גופים. את ההסבר הזה מספקת תורת ניוטון כקירוב למהירויות "נמוכות", וככל שידוע לנו היום - תורת היחסות במהירויות "גבוהות". כך גם האבולוציה של המינים על ידי ברירה טבעית (עם תהליך שינוי גנטי שנובע מסחף, רקומבינציה, מוטציות מקריות וכו') היא ההסבר הטוב ביותר שיש לכלל העובדות הידועות לנו בעניין התפתחות החיים על פני כדור הארץ. ההבדל שאתה מציין בין שתי הדוגמאות אינו מהותי כלל עיקר. היכולת לערוך ניסוי אינה העניין החשוב במדע. מה שחשוב זו היכולת לספק ראיות לסתירה (וניסוי הוא מקרה פרטי אחד מני רבים ליכולת כזו).

הבעיה שאני מדבר עליה היא בעניין שונה לגמרי; מה שאתה טוען הוא "אני יכול לחשוב רק על האפשרות "א גרם ל-ב'" ולכן א' אכן גרם ל-ב' ולכל הפחות סביר מאוד ש-א' אכן גרם ל-ב'. הטענה הזו שלך היא כשל לוגי חמור מאוד. אם מישהו עושה מדע בדרך הזו באופן שיטתי ומודע זה איום ונורא, ואין לכך קשר לתחום עיסוקו המדעי. מה שקובע במדע זו היכולת להציג באופן לא תלוי ראיות רבות ככל הניתן ולבדוק איזה הסבר שורד. זה הכל.
 
 
 
 
לדוגמא-נגדית
15/2/2011
נכתב על ידי יוסי

אם תענה על השאלה שלי בצורה ישירה, איך אתה בטוח ש-HIV גורם לסרטן - ולא שמדובר בגורם שלישי שגורם לשני הדברים לקרות יחד - אז אני אוכל להתייחס לצורה שבה ניסחת את הטענה שלי ("'אני יכול לחשוב רק על האפשרות "א גרם ל-ב'' ולכן א' גרם ל-ב'"), שהיא באופן כללי אכן נכונה בהקשר הזה, לצרכי התחום שנקרא רפואה.
חוץ מזה, אם תוכל לענות לזה בצורה ישירה, אני גם אנסה להסביר לך, באופן פרקטי, איך זה קשור לעיסוק המעשי ברפואה ולמה זה קשור לכל רופא (לפחות רופא טוב) שראית אי פעם.
 
 
 
 
התכוונתי כמובן - איך HIV גורם לאיידס
15/2/2011
נכתב על ידי יוסי

 
 
 
 
יוסי-
16/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

אני לא בטוח משום ששום דבר במדע לא בטוח. יש מרווחי שגיאה בכל עובדה מדעית. אלא שהתיאוריה שגורסת ש-HIV גורם לאיידס היא זו שמסבירה את מכלול התופעות בצורה הטובה ביותר (אני לא רוצה להיכנס לטיב הראיות עצמן, כי זה באמת יהיה ארוך מאוד). באותו האופן, תורת האבולוציה היא התורה שעומדת בהתאמה מלאה לראיות הקיימות בנוגע להתפתחות מגוון החיים על פני כדוה"א (לא לבלבל עם התפתחות החיים עצמם - בעניין זה האבולוציה לא עוסקת) ולא רק שהיא עומדת בהתאמה מלאה להן, היא גם מצליחה לתת תחזיות בנות הפרכה שאימותן מאושש את התיאוריה (דוגמא מפורסמת אחת הוא כרומוזום 2 של האדם שהוא איחוי של שני כרומוזומים של האב הקדמון שלנו ושל השימפנזה).

משמעות הדברים הנ"ל היא שהתורה ששורדת את מגוון הראיות שבנמצא היא האמת המדעית. ברור מאליו שמתורה מדעית אפשר לגזור מסקנות. אולם כדי לעשות כן צריך להבין את כל המנגנונים שפועלים במערכת ובכל מקרה מה שקובע הוא הראיות. הטענה שלך שגורסת "אני לא יכול לחשוב על הסבר אחר ולכן זה ההסבר הנכון" בוודאי שלא קשורה לעניין הנ"ל משום שאין לנו ראיות לכך שהמסקנה (ההסבר נכון) אכן נכונה.
 
 
 
 
לאחר קריאה נוספת של דבריך
16/2/2011
נכתב על ידי dugmanegdit

נראה לי שאני מבין מהיכן באה טענתך ועל מה אתה מדבר. מה שנראה לי שאתה מתכוון אליו הוא לתהליך העלאת ההשערות עצמו. למשל, רופא יודע שסימפטום מסויים יכול להיגרם על ידי אוסף של גורמים. הרופא כחלק מהליך הטיפול יבחר לטפל ראשית בגורם שידוע לו שמבין כל הגורמים הוא המסתבר ביותר, אם הטיפול יצליח נהדר ואם לא הוא ימשיך לגורם המסתבר ביותר מתוך הרשימה החדשה (וכעת יתכן שההסתברויות ישתנו משום שיתכן והטיפול הקודם הוביל למידע חדש שלא היה זמין קודם). אם זה המצב הרי שאתה מבלבל בין הידע המדעי שלנו לבין הליך קבלת החלטות רפואי. ייתכן מאוד שכל הידע של הרופא לא רלוונטי בכלל לחולה שבו הוא מטפל, אולם הרופא שרוצה לטפל בחולה צריך לנהל את החלטותיו כך שלאורך זמן על פני חולים רבים הוא יצליח לקלוע בול במקרים רבים ככל האפשר. בין שני העניינים קיים כמובן קשר (כי הרופא מבסס את הטיפול על ידע מדעי) אולם מכך שהרופא חושב על סיבה מסויימת לבעיותיו של החולה לא נובע אף פעם שזו אכן הבעיה.