חופש הביטוי או חופש החינטרוש?
 

מסתבר שהאשמה ברדיפות על רקע חופש הביטוי הן מפלטן האחרון של מחלקות אוניברסיטאיות ברמה ירודה. היום התקבל דו"ח הערכה חריף מטעם המועצה להשכלה גבוהה על המחלקה לפוליטיקה וממשל, שכלל בין השאר המלצה לסגור את המחלקה, אם לא תעלה את רמתה האקדמית (פרסום ב"ידיעות") ומיד הופיעו תגובות לא מזוהות ב"הארץ" המאשימות את הדו"ח ב"מסע מתוזמן" של רדיפה פוליטית. כמה צפוי. כמה עלוב.

ראשיתו של דו"ח הביקורת על המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בהחלטה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) לבצע הערכה של כל המחלקות למדעי המדינה ויחסים־בינלאומיים בישראל. לצורך כך מונתה ועדת שבעה (ומתאמת מטעם המל"ג). שניים מחברי הוועדה הם פרופסורים מאוניברסיטאות בארצות־הברית, שניים (כולל יו"ר הוועדה) מגרמניה, ושלושה הם פרופסורים למדעי־המדינה או יחב"ל מישראל. הפרופסורים מישראל לא השתתפו בהערכות שנגעו לאוניברסיטאות הגופים בהם הם מרצים.

המחלקה חלשה מדי
המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון היא בריאה חדשה יחסית: היא הוקמה בשנת 1998, כתכנית לתואר ראשון בלבד, כשבשנת 2009 נוספה לה תוכנית לתואר שני. כיום יש בה עשרה חברי פקולטה ו-433 סטודנטים, מהם 407 לתואר ראשון. המחלקה מדגישה באופן בולט, כך הדו"ח, "פעילות בקהילה" ולכן עולה החשש כי היסודות הניתנים להם בתחום מדע המדינה לא יהיו מספקים. בנושא זה רואה הוועדה "חולשה רבה ביחס לתחום הליבה של המחלקה, מדעי המדינה, ובנקודת חולשה זו יש לטפל באופן מיידי... המחלקה חלשה מדי... במונחים של מספר חברי פקולטה, תוכנית הלימודים וחקר." חשש נוסף עולה מאפשרות שמא אין מספיק "איזון של דעות בתכנית הלימודים ובכיתות... מדריכים בתחום מדעי המדינה צריכים לדאוג לכך שדעותיהם האישיות יובעו כהשקפות אישיות, כך שסטודנטים ייהנו מפרספקטיבה ביקורתית וכי תהיה חשיפה רחבה לנקודות מבט חלופיות, כדי להרחיב ולהעמיק את הבנתם של הסטודנטים" (עמ' 6).

הוועדה אינה מתנגדת לגישה ה"אינטר-דיסציפלינרית" של המחלקה, אך מצביעה על כך שגם בתוכניות כאלו יש צורך בעוגן ראוי בתחום בסיס אחד—במקרה זה, תחום מדעי המדינה—וכי עוגן כזה אינו קיים ברמה נאותה במחלקה. בתחום שיטות החקר, לדוגמה, המצב "ירוד במיוחד," קובעת הוועדה, "יש רק קורס אחד במתודולוגיה בתואר הראשון... סטודנטים בכל הרמות ובוגרים התלוננו על ההכשרה המתודולוגית המוגבלת במחלקה. למיטב הבנתנו אין חבר בפקולטה הכשיר להורות בקורס כזה [הקורס מועבר על־ידי דר' מנחם רצון, מרצה מן החוץ. א.ר.] ולכן הוא נלמד וילוּמד על־ידי מרצים מן החוץ." נוסף על־כך, אחרי השנה הראשונה ללימודים, כך לפי תלונות של סטודנטים וחוות דעת הוועדה, הופכת תוכנית הלימודים "אקלקטית" עם מקבץ אקראי למדי של קורסים (עמ' 8).

אשר למעורבות הפוליטית הנמרצת, זו באה לידי ביטוי בעיקר בהצהרת הכוונות. בפועל, יש רק קורס אחד המשלב מעורבות ממש בקהילה, והוועדה ממליצה להרחיב את הפעילות הזו, תוך הקפדה על תקנים לימודיים נאותים, ועל תוכנית חניכה.

הסגל עסוק במשהו אחר
מילים חריפות במיוחד של ביקורת מייחד הדו"ח לסגל הקבוע של המחלקה. מתוך תשעת חברי המחלקה, רק ארבעה רכשו את השכלתם בתחום מדעי המדינה. חמישה, ובהם ראש המחלקה, רכשו את השכלתם בתחומים אחרים. כתוצאה מכך, כמו גם מהיקפו המצומצם של צוות ההוראה, "המחלקה מסתמכת על מרצים מן החוץ ל-30-50 אחוז מכלל הקורסים." למעשה, לפי תוכנית הלימודים לשנה הקרובה הדו"ח עושה חסד עם המחלקה. רק 32 מתוך 85 הקורסים שמציעה המחלקה (33 אחוז) הם חברי הסגל הקבוע, והשאר הם מרצים מן החוץ. בתואר הראשון מעבירים מרצי המחלקה רק 30 אחוז מהקורסים (12 מתוך 40 קורסים), כשבסמינרים לתואר ראשון, בקורסי בחירה, ובלימודי אפריקה יש להם נוכחות סמלית בלבד.

רמתם של אנשי הסגל נמוכה מאוד. המרצים מן החוץ, כמו גם התלמידים לתואר ראשון, שני ולדוקטורט מפגינים התלהבות רבה מאוד מהמחלקה ומ"האווירה" והדו"ח מעניק למחלקה שבחים על־כך, אך אווירה טובה ואקטיביזם פוליטי אינם חלופה לרמה אקדמית משביעת רצון, סבורים כותבי הדו"ח.

לפי יעדי המחלקה, חברי הסגל צריכים... לתרום ממומחיותם וללמוד מעולם הארגונים הפוליטיים, תנועות שטח ונהגים דמוקרטיים יומיומיים. אך בחינה של הפרסומים של חברי המחלקה מעוררת חשש מרמתה המחקרית. חברי המחלקה גייסו מענקי מחקר בסכום המקביל ליותר מ-700 אלף דולר... וזה בוודאי מרשים. אבל הפרסומים החדשים המוזכרים ב'עדכון' לדו"ח ההערכה פחות מרשימים... רק ספרים מעטים בחומר שהוצג לוועדה פורסמו על־ידי בתי־דפוס אוניברסיטאיים מובילים, ואף אחד מהמאמרים שאוזכרו בפנינו לא פורסם על־ידי כתב־עת מוביל בתחום מדעי המדינה... בדו"ח המקורי, שכיסה תקופה של חמש שנים, פורסמו רק צמד מאמרים מטעם כל חברי הסגל הקבוע במשולב בכתבי־עת מובילים בתחום מדעי המדינה. בתקופה שנבחנה כולה רק כ-30 מאמרים פורסמו על־ידי כתבי־עת בתחום מדעי־המדינה...


אניח לקוראים בעלי ניסיון בתחום האקדמיה לפרש את הדברים ולתרגמם מ'אקדמית' אך דומה שהשילוב של סגל פקולטה שאינו יכול להעביר את קורסי הבסיס בתחום ושאינו יכול לזקוף לזכותו מחקרים מדעיים בתחומו מדבר בעד עצמו.

ההמלצה: לסגור
המלצות הוועדה מנוסחות בלשון עדינה, אך משמעותן ברורה: אם אוניברסיטת בן גוריון אינה יכולה להקצות משאבים שיאפשרו למחלקה להגדיל במידה ניכרת את הסגל הקבוע בחוקרים טובים מתחום מדעי־המדינה, "צריכה אוניברסיטת בן גוריון לשקול סגירת המחלקה לפוליטיקה וממשל."

ואם זה לא מספיק, הוועדה ממליצה על שינוי מיידי בתכנית הלימודים: "העלאה דרמטית במספר הקורסים המוקדשים למתודולוגיה—בכמות ובאיכות—בתכנית הלימודים לתואר הראשון והשני," שינויים דרמטיים במבנה תכנית הלימודים, ש"מדריכים יקפידו על־כך שדעתם תובע כהשקפה אישית," ולבטל את תוכנית הדוקטורט (עמ' 14-15).

תגובה צפויה
תגובתם של אנשי המחלקה הייתה צפויה. פרופ' גליה גולן, בחוות דעת מיעוט, סימנה את הכיוון. היא הסכימה עם הדוח מעיקרו, אך הסתייגה מהדרישה לצרף קורסים שיציגו עמדות חלופיות לאלו הנוהגות במחלקה. החלק הזעיר בדו"ח העוסק בנושא הפך למרכז עבור המגיבים האלמוניים במחלקה, שטענו כי הדו"ח הוא "חלק מרדיפה פוליטית מזה כשנתיים. הדו"ח עצמו מלא אי דיוקים אמפיריים ו-50% טעויות בנושא הפרסומים וההערכה המחקרית. ישנם טיעונים שאינם מתקבלים על הדעת: חלקם נובעים מכך שהמחלקה שלנו היא אינטרדיסיפלינרית ויש מי שהיה רוצה שהיא לא תהיה כזו."

לא לגמרי ברור מי "הרוצים," בוועדה שבה ארבעה חברים הם פרופסורים מחו"ל (פרופסור ריסה מפראיה אוניברסיטת בברלין, פרופ' אלן אימרגוט מאוניברסיטת הומבולדט בברלין, פרופ' בנימין ג'רי כהן מאוניברסיטת קליפורניה, ופרופסור רוברט לייבר מאוניברסיטת ג'ורג'טאון) ואחת הסתייגה מהקביעה בנושאי העמדות. האם הכוונה לפרופ' גבריאל בן דור, לשעבר רקטור אוניברסיטת חיפה? או שמא זהו פרופ' אברהם דיסקין?

איני מזדהה עם התפישות הרואות צורך באיזון במחלקה. בהחלט לגיטימי שלמחלקה באוניברסיטה יהיה 'אופי' וכיוון, וכי שיטת חבר-מביא-חבר תיצור מחלקות שבהן רוב המרצים מחזיקים בדעות כאלו ולא באחרות. אבל התמונה העולה מן הדו"ח אינה של מחלקה שההוראה והמחקר בה לבשו כיוון ותפישת עולם מסוימת, אלא מחלקה בה האחיזה בתפישת עולם מסוימת היא הצדקה חלופית לכישורים אקדמיים ברמה נאותה; ושה"אינטר-דיסציפלינריות" שלה 'נתפרה' כדי לאפשר שילובם של חוקרים שכישוריהם אינם הולמים את המחלקה בה הם מלמדים.

הביקורת שבדו"ח אינה רדיפה פוליטית או ניסיון לכתוש את האינטר-דיסציפלינריות—היא מצביעה על מחלקה למדע המדינה שרמתה נמוכה, שתכנית הלימודים שלה עלובה, שההדרכה בתחום הליבה שלה לקויה, ושחלק ממרציה אינם ראויים לשמש בתפקיד זה. ההמלצה להכפיל את מספר חברי הסגל, כשהמצורפים החדשים צריכים להרצות בתחומי הליבה, וההמלצה הנוספת לסגור את תוכנית הדוקטורט מצביעות על מחלקה באיכות מביכה. ההמלצה לסגור את המחלקה, אם לא ניתן לתקן את הפגמים הבסיסיים בה, אינה נובעת מטעמים פוליטיים—בפרפרזה על ממרתו של זיגמונד פרויד, לפעמים מחלקה מחורבנת היא רק מחלקה מחורבנת.


הצטרפו לקבוצת הקוראים המרגשת בפייסבוק וזכו בעדכונים


 
 
רשימת תגובות (17)
 
 
מעניין מאוד
24/11/2011
נכתב על ידי עדי (הבן)

למרות זאת, אני חושב שהמצב המתואר פה מאפיין מחלקות רבות באוניברסיטאות הישראליות. יכול להיות שיש קמצוץ של רלוונטיות בטיעונים שמשמיעים לגבי הרדיפה, בהקשר לשאלה מדוע נבדקו דווקא המחלקות לממשל ומדעי המדינה.
יכול להיות, וכאמור אין לי מושג אם זו הסיבה האמיתית, שהבדיקה באה בהמשך למתקפה המשולבת מטעם "אם-תרצו" ו"המכון לאסטרטגיה ציונית". אתה יודע מתי הוקמה הועדה?
 
 
 
 
האם אפשר לקבל לינק לדו"ח במקור?
24/11/2011
נכתב על ידי אריק

תודה
 
 
 
 
לגבי לינק - לא אוכל לעשות זאת. אין לינק גלוי לפי שעה. מקווה שיהיה בעתיד הקרוב
24/11/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

הדו"ח, אגב, כתוב אנגלית.
 
 
 
 
הוועדה לבדיקה הוקמה באוקטובר 2008 ולכן...
24/11/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

יש אפשרות שהיא הוקמה בעקבות הדו"ח של "אם תרצו" ממאי 2008. לטעמי, כך-או-כך השאלה הרלוונטית היחידה היא של הרמה האקדמית.
 
 
 
 
עצוב מאד
24/11/2011
נכתב על ידי שאול

מה שקורה שם, ומה שקורה להארץ. אני מנסה להפסיק להיות מופתע מזה שמקורות אמינים למידע וניתוח, שלא לדבר על מעניינים אפשר למצוא בעברית בעיקר בבלוגוספירה. זה לא הולך. אני עדיין מתאכזב.

הערת תרגום: אני משער שהדו"ח התייחס ל faculty members (חברי פקולטה). באנגלית המונח מתייחס לכל מי שבמסלול קביעות (tenure track), שבאוניברסיטאות בישראל מתחיל במרצה ומסתיים בפורפסור מן המניין. התרגום המקובל לעברית של המונח הוא חברי סגל אקדמי (שמבחין אותם ממורים מן החוץ) ולא התרגום המילולי.
 
 
 
 
שאול, הייתי מודע להבדל בטרמינולוגיה
24/11/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

הדו"ח דיבר על faculty (ולא faculty members) והתכוון לחברי הסגל במעמד של קביעות (tenure) כשהם נבחנים ממרצים מן החוץ, מתרגלים, וכו'. יכולתי, אולי, לכתוב "בעלי קביעות" כדי לדייק.
 
 
 
 
אז עכשיו אני סקרן
25/11/2011
נכתב על ידי שאול

יש senior faculty או tenured faculty, שזה מי שקיבל קביעות, והוא מובחן קודם כל ממי שהוא בתחילת הקריירה שלו, אבל נמצא במסלול קביעות, פשוט עדיין לא קיבל אותה. אלה כמו אלה הם חלק מה faculty.
ויש מי שבכלל לא במסלול קביעות, שהמונח פקולטי בדרך כלל לא מתייחס אליו. אלו הם המתרגלים, המרצים מן החוץ, ודומיהם. השביתה האחרונה של "חברי הסגל הזוטר" שהם לא חלק מהפקולטי, ולא במסלול קביעות עשתה מאמץ ניכר לטשטש את ההגדרות.

אז הבעיה לפי הדו"ח היא שהמחלקה לא נותנת מספיק קביעות, יעני אין מספיק tenured faculty, או שאין שם בכלל מספיק חברי סגל, יעני אין מספיק faculty בכלל, עם או בלי קביעות? לא יודע אם זה ממש משנה את התמונה, אבל אני סקרן.
 
 
 
 
או בקיצור - כשיהיה לינק, אם תוכל לשים אותו?
26/11/2011
נכתב על ידי שאול

תודה
 
 
 
 
אוסיף קישור כשזה יהיה לגיטימי
27/11/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

שאול, המחלקה עצמה מונה עם "הסגל הקבוע" תשעה: ניב גורדון, דני פילק, שרון פרדו, לין שלר, חיים יעקובי, דויד ניומן, אחמד סעדי, רנה פוזננסקי ובקי קוק. סה"כ, תשעה.

הם מונים עוד שלושה "עמיתים" (אני מנחש שהם במסלול לקביעות. לא בטוח): זיסרמן-ברודסקי, יוליה זמלינסקי, אילת הראל-שלו.

לפי הדו"ח הבעיה היא שילוב של איכות סגל ואיכות הוראה:

  • אין מספיק חברי סגל קבוע.
  • אין מספיק חברי סגל קבוע שהתמחותם מדעי-המדינה
  • אין אף חבר סגל קבוע המסוגל להעביר קורסים בשיטות חקר.
  • רמת הסגל הקבוע נמוכה מאוד (מצד הנוכחות שלה בתחום החקר, יכולתה להעביר קורסים).
  • התוכנית בתואר ראשון לא מובנית ומשנה ב', לא קיימת. ברמה האישית, תציץ בסמינריונים ובחומר הלימוד שם. זה עלוב ברמה מטורפת, בעיני, אבל אולי הסטנדרטים שלי גבוהים מדי. זה יומרני מדי מצידי לחשוב שקריאת חובה בסמינריון חובקת 120 עמ', שעיקרם עבריים ועתיקים, זה על הפנים?
  • פתיחת תוכנית דוקטורט ו-8 דוקטורנטים במחלקה שעד 2008 בכלל עסקה רק בתואר ראשון (ואף זאת, לפי עדויות בטקסט, ברמה מכללתית) הייתה צעד מוטה - ולראיה, ההמלצה לבטלה.
 
 
 
 
הו אלי...
28/11/2011
נכתב על ידי שאול

באתי במצב רוח לריב, אבל עברתי על רשימת הסמיניריונים, ואני חושש שאני נאלץ להסכים. אלו דטנדרטים נמוכים שמתכסים באצטלה של אידיאולוגיה.

הסמינריון של אפרים דוידי הצליח להעמיד את השערות בעורף אפילו של סמולן כמוני: הסילבוס שלו כולל מאמר אחד שלו עצמו (דוידי) מ YNET (ובמילים - ויינט!!), שבעה מאמרים שפורסמו על ידי מרכז אדוה, ספר אחד של דב חנין (רק כמה פרקים, לא להתרגש) ועוד כמה מאמרים, איך לא, מה monthly review. ובסיכום אפס מאמרים מפרסומים בביקורת עמיתים, ושלל מאמרים שהגבול בינם ובין פרופגנדה הוא לעיתים דק מדי. לא זה בעיה, ולא זה בעיה. אפשר להיות בינוני, ולמרות שאני נע באי נוחות מרמת ההטיה בקורס האקדמי הזה, אפשר להיות בעלי אג'נדה. אבל השילוב, ההסתתרות הפחדנית מאחורי "אידיאולוגיה" בניסיון להסתיר סטנדרטים נמוכים הוא מעליב.

אחח.. אני מדמיין איך חברי בשמאל היו מגיבים לקורס עם הטייה ברמה של חצי ממה שהולך אצל דוידי. קרן נויבך הייתה מקדישה לזה אייטם של שעה.
 
 
 
 
שיאנית העוני במערב - 10% בישראל סובלים מרעב?
29/11/2011
נכתב על ידי סטודנט

עיינתי בכתבה הזאת:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4154676,00.html
ואני מנסה להבין האם הבעיה בי, או בה.
בתחילת הלימודים שלי התנדבתי/נודבתי להיות חונך לילד בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי, עם אבא מהמר/שותה שמת בהמשך, ואם מפרנסת יחידה, עם משפחות דומות שחיות מסביבו, בדירה מחולקת של חדר וחצי.
החיים שלהם ושל שכניהם היו לא הכי טובים, אבל הם לא היו רעבים. הם אפילו החזיקו טלויזיה עם כבלים (מה שאני לא מרשה לעצמי - לא טלויזיה ולא כבלים). האם עבדה קשה מאד, היא נזקקה להוציא כספים עבור ציוד לילדה הנכה, היו לה בעיות עם בירוקרטיה וכדומה, אבל אוכל לא היה חסר בבית, ובתכלס, היו לה יותר שעות שינה/מנוחה ממתמחה ממוצע.
התחושה שלי היא שאין 700 אלף איש שסובלים מרעב. ולא רק בחברה השבעה (יחסית) שאני חי בה, אלא גם בחלקים היותר עניים של העם. האם אני טועה, או שמשהו בסקר הזה מלוכלך?
ולמה ויתור על מזון כדי לרכוש מוצרים אחרים זה עדות לעוני? הרי מזון זה הדבר הכי בסיסי, ואם אפשר לוותר עליו, זה אומר שיש מספיק ממנו. אני ואשתי צמצמנו כמה חודשים את צריכת הבשר שלנו כדי להרשות לעצמנו חופשונת במלון בארץ. אנחנו נחשבים עניים? רעבים?
ומה מוגדרת "עזרה מבני משפחה כדי להשיג אוכל?". האם אכילה אצל ההורים שלי או החותנים שלי בשבת נחשבת עזרה? אם אני לוקח לאחי ביס מהארטיק זו עזרה?
"באשר לאיכות המזון ולכמות המצויה בבתים, הודו 28% מהנשאלים כי לא תמיד יש ברשותם מזון מהסוג אותו היו רוצים" - ??? אנחנו קונים צלעות כבש רק בראש השנה ופסח. בשאר הזמן מסתפקים בבשר טחון, עוף ושניצלים. אנחנו נכללים ב28%?
מה מגדיר אי ביטחון תזונתי, רעב, ורעב כבד?
ולמה הביטוח לאומי מתנגד לחלוקת מזון? הרי זו חלוקה הרבה יותר יעילה מאשר חלוקת כסף שיבוזבז על מוצרי צריכה שאינם מזון. על פי ההיגיון שלי הכי יעיל היה לחלק את הזכאות לקצבאות לקצבאות מזון, קצבאות תרופות, קצבאות סיעוד, וקצבאות קיום, ולהמיר את קצבאות המזון לחלוקת מזון, קצבאות התרופות לחלוקת תרופות, קצבעות הסיעוד לתשלום ישיר למטפלות, ורק את קצבאות הקיום לחלק ככסף. התמיכה שהמדינה תתן היא אותה תמיכה (רק דרך עמותות במקום ביטוח לאומי), וסכום הכסף שעלול להיות מוצא על שטויות יקטן, והתמיכה בנזקקים תהיה הרבה יותר יעילה, ואפילו חסכונית (כך שניתן יהיה לתמוך ביותר נזקקים באותו סכום). אז למה הם מתנגדים לכך?
האם הבעיה היא אצלי, או בעולם?
 
 
 
 
סטודנט, זהו סקר של ביטוח לאומי
29/11/2011
נכתב על ידי אליסה

(ודי לחכימא ברמיזא).
 
 
 
 
צריך לראות את המחקר
29/11/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

לסטודנט,

השאלה של הביטוח הלאומי אינה האם האוכל שאתה קונה מספיק כדי להזין אותך ולמנוע ממך רעב - המטרה הזו קלה להשגה - אלא האם ציבור הנשאלים (לא ידוע לי כיצד נערך הסקר, כיצד נבחרה אוכלוסיית הסקר, או אם מדובר בציבור שנבחר או בחר את עצמו, איך נבדקה אמינות התשובות, וכו') זוכה למה שהוא חושב שמגיע לו.

השאלה היא גם פוליטית. קיומו של הביטוח הלאומי תלוי בכך שהוא ייטען כי קיומו חיוני וכי הוא משרת אוכלוסיה גדולה. כך גם "לתת" ועמותות דומות. מספר האנשים הנדרשים לארוחות בבתי תמחוי, לדוגמה, הוא קטן בסדרי גודל ממספר הרעבים הנטען: כמה עשרות אלפים מול מליון ויותר.

אבל, בשורה התחתונה, דיווח באתר אינטרנט אינו מספיק. צריך לראות גם את הנתונים בפועל ולהבין מה הבסיס המחקרי.
 
 
 
 
לינק לדו"ח
30/11/2011
נכתב על ידי חירותניק ליברלי

כאן:

http://972mag.com/exclusive-full-report-on-department-of-politics-and-government-at-ben-gurion-university/28608/

אפרופו, איך עושים מזה לינק?
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לאורי רדלר
30/11/2011
נכתב על ידי שועלן

חוץ מה"כמה צפוי. כמה עלוב." בהקשר של הידיעה בהארץ.
http://velvetunderground.co.il/?p=11911#comment-21955
שמח לראות שהצלחתי להשתלט לך על התת-מודע.

פוסט מעולה, אגב. היה צריך לעלות ב-nrg.
 
 
 
 
שועלן - בהחלט יש מצב שזה הסתובב לי באזור הבטטה קרה
3/12/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
תגובה ותוספות על כל התגובות
3/12/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

לינק לדו"ח:
קודם כל, הנה הקישור לדו"ח שנתן חירותניק ליברלי: כאן

דיונים ברשת
דיון מעניין בנושא בבלוג תודעה כוזבת. הכותב (שחר?) העלה נקודה דומה לשלי - כלומר, שהנושא המרכזי בדו"ח אינו הטיה פוליטית. על הנקודה הזו עמדו גם כמה מהמגיבים. אחד מהם, יוסי, כתב יפה:

המחלקה תנסה להשתמש בדו"ח בעיקר כדי להשיג עוד תקנים מהנהלת האוניברסיטה, בעוד שהאוניברסיטה תשתמש בו כדי להשתיק את המחלקה ולעשות בה מה שתרצה (התערבות מסוימת בגיוסים, סגירת המחלקה, או כל מה שהנשיאה תחליט שטוב לאוניברסיטה). כשאומרים לראש מחלקה שדו"ח המל"ג קבע שהחוקרים במחלקה אינם טובים מספיק, אז החוקרים מרגישים רדופים ולא מוערכים. אל חלקם זה יחלחל ויגרום לחיבוטי נפש וייסורים על כך שהם לא טובים במקצוע שלהם


[ואצל חלקם]ההתמקדות בנושא הפוליטי דווקא תעזור לחוקרים במחלקה, כי הם יוכלו להרגיש רדופים וצודקים ולא להתעמת עם האתגר המקצועי שבביקורת הזו


לא כתוב בדו"ח שיש לתקן תכנים של קורסים בשל הטייה פוליטית, או לגייס אנשים שיאזנו את הדעות במחלקה. נכון גם שאין שום קשר בין ההמלצה לסגור את המחלקה (שהיא בעיקר המלצה שנועדה להסביר לאוניברסיטה עד כמה חשוב שתקצה תקנים למחלקה) לבין שאלת ההטייה הפוליטית



מעניין לקרוא גם את מה שכותבת תמר זנדברג, אדריכלית בהכשרתה (נדמה לי) ופוליטיקאית פעילה בהווה (ראו כאן) שבתגובתה האחרונה מציינת שהיא דוקטורנטית במחלקה. זנדברג גורסת כי גליה גולן, חברת הוועדה, טענה כי "בעבודת הוועדה כל נקודת חוזקה של המחלקה הוצנעה וכל נקודת חולשה הובלטה" (אם היא אכן טוענת זאת, היא לא עשתה זאת בדו"ח) ומוסיפה "גם אם נקבל את הביקורת האקדמית כפשוטה וכלשונה, עדיין ההמלצה לסגור רחוקה מאוד מלנבוע מהטקסט" (וזה סתם לא נכון). בהכללה, היא גורסת, "המחלקה היא מחלקה מצטיינת, הסגל מעוטר והמחלקה מבוקשת מאוד בקרב סטודנטים לכל התארים. המחלקה נשפטה ע"י אקדמאים אמריקאים שהדגישו את ההארד קור של מדע המדינה... יו"ר הוועדה הוא אמריקאי ויותר מזהותם הלאומית שלו ושל שאר חבריה, גישתם היתה גישת מיינסטרים אמריקאית למדע המדינה." (ההאשמה בהטייה האמריקנית אולי נכונה, אך היו"ר גרמני והכשרתו העיקרית הייתה בגרמניה. בדו"ח גם מצויין מספר פעמים כי מחלקה אינטר-דיסציפלינרית אינה פטורה מהכשרה נאותה בדיסציפלינת העוגן שלה) היא גם מוסיפה, בנימה רכילותית כי "אחד מחברי הוועדה ניסה בעבר להתקבל כמרצה במחלקה ונדחה" (מעשית, היא יכולה להתכוון לדיסקין או בן דור - אין לי דרך לשפוט את מידת האמיתות בקביעה) וכי "חבר וועדה אחר, בעל אוריינטציה שמאלנית יותר, הודח ובמקומו נכנס יו"ר המכון לאסטרטגיה ציונית [כלומר, דיסקין, א.ר.]."

דיון נוסף יש בעקבות פוסט ב"העוקץ" של יהונתן ברזילי. גם הוא מצביע על כך שהטיה פוליטית הייתה עניין זניח ולא מרכזי בדו"ח. מדבריו לא לגמרי ברור—אולי גם לא לברזילי—אם כוונתו לומר שהדו"ח הוא חיפוף לא רציני (ולכן, אין צורך להתייחס אליו) או מושפע מהשפע אליו מורגלים הפרופסורים המבקרים (ולכן, אין צורך להתייחס אליו), מעוינותם האימננטית למחלקות צעירות ושובבות (ולכן, אין צורך להתייחס אליו)—או מכך שתכניו דווקא מחמיאים למחלקה (ולכן, חייבים להתייחס לתוכנו הממשי במלוא הרצינות), ובכלל לא מצביע על הטיה פוליטית כנקודה חשובה (ולכן, חייבים להתייחס לתוכנו הממשי במלוא הרצינות). מדבריו עולה שהדו"ח הוא רציני ולא רציני באחת.

הדיון בהמשך (תגובות, יעני), מעניין.

מעניין לא פחות מאמר של נועם תירוש ב"העוקץ" על הדו"ח. תירוש הוא תלמיד שנה ב' במחלקה לפו"מ. טענתו המרכזית היא כי הדו"ח הוא אכן חלק ממסע רדיפה פוליטית.

בתגובות, המעניינות תמיד (אתם כבר יודעים איך זה עובד אצלי), כותב יונתן, המזדהה כבוגר המחלקה:

הרמה האקדמית הייתה מתחת לכול בקורת. ידידי, אם אתה חושב שהד"ר המהולל ניב גורדון הוא חוקר דגול – צר לי להודיע לך: אתה כנראה לא בקיא בעולם המחקר. האמת שהדו"ח היה מדויק – עניין ההטיה הפוליטית היא שולית לחלוטין! אתם, אנשי המח' ואוהדיה עשיתם פרובוקציה כאילו מדובר בדו"ח שקורא לסגירת המח' בגלל אותו העניין אך בפועל ההמלצה נבעה מהרמה האקדמית הנמוכה וההתעקשות על קידום מרצים מן החוץ, צעירים ולא מנוסים אך בעלי דעה שאינה משתמעת לשתי פנים.


ההתעקשות לעיל ע"י ראשי המח' מאז הקמתה (ניומן אותו אני מאוד מחבב דווקא, לזין, פוזננסקי וכו'…) היא שגרמה לעיקור המחקר ועידוד ההקצנה במח'...


תפסיק להתבכיין ותשלים עם העובדה שהתואר שעשית לא רק שאיננו פרקטי אלא גם מדרדר ומקצין במקום מלמד ומשכיל את אלו שבחרו ללמוד אותו.



ואילו "מאור," כמוני (בתגובות) רואה בניסוח 'מיעוט יחסי של חברי סגל' "לשון נקיה... הדו"ח מדבר על כך שאין אף חבר סגל המסוגל ללמד קורס בשיטות מחקר. אכן נשמע לי כמו בעיה ב'התעמקות תיאורטית בתחומי הליבה של מדע המדינה'... לא ראיתי הפרכה לטיעון 'המופרך הן ברמה העובדתית והן ברמה ההצהרתית' על הרמה האקדמית הנמוכה- מן הסתם משום שמיעוט מחקרים וציטוטים קשה להפריך."

לקישור
כדי ליצור קישור במקום סימן גדול מ- (>) כתבתי לוכסן: /:
\a href="http://www.hakishur.com" target="_blank">טקסט\/a>
או:
\a href="http://www.hakishur.com">טקסט\/a>