אד טמפרנטיאם
 
  אַד טֶמְפֶּרָנְטִיאָם (לטינית, ad temperantiam, דרך הביניים) הוא כשל אי-רלוונטיות השייך למשפחת הכשלים טווח ביניים. בכשל זה, נטען כי כאשר מועלות שתי עמדות מנוגדות, נקודת הביניים ("שביל הזהב") שבין שני הקצוות היא האמת.

לעתים קרובות, פשרה בין שתי עמדות היא הדרך הנכונה ביותר או, לכל הפחות, היחידה האפשרית מבחינה מעשית. אך פשרה או "שביל הזהב" היא כשל בולט בשני מקרים חשובים:
  • כאשר יש שתי טענות עובדתיות מנוגדות לחלוטין: לדוגמה, כאשר ראובן טוען שעל הגג יש ציפור וגד טוען שעל הגג אין ציפור, יש לנו מצב של או בלעדי, ושתי הטענות אינן יכולות בשום פנים ואופן להיות נכונות בו–זמנית. יישום "אד טמפרנטיאם" כאן יחפש טווח ביניים במקום בו אין טווח ביניים ויגיע לפשרה שלפיה יש חצי ציפור על הגג—מצב ברור של כשל.
  • כאשר יש שתי טענות שאינן ניתנות לווידוא: כאן, ייתכן בהחלט שאחת העמדות נכונה לחלוטין ואילו האחרת שגויה לחלוטין. לדוגמה, אם גד טוען שאם נצא במחול, יבוא שלום ואילו ראובן טוען שאם נצא במחול, תחל מלחמה, ייתכן בהחלט שגד צודק לחלוטין וראובן שוגה לחלוטין, או להיפך.
הנטייה החזקה שיש לרבים לבחור במסלול של "שביל הזהב" כאשר ישנם שני צדדים ניצים, מובילה לעתים לפשרות ששני הצדדים אינם מרוצים מהן, אך המפשר מתברך בליבו בכך שאם כל הצדדים ממורמרים, אות היא שהעמדה הננקטת היא הטובה והנכונה. לדוגמה, אחד מאנשי ויקיפדיה, דוד שי גרס בראיון לאתר אנרג'י של "מעריב" כי: "כל זמן שגם השמאל וגם הימין מלאים טענות אלינו, זה סימן שאנחנו במקום טוב באמצע." במקרה זה, אין כשל משום שהמטרה אותה הגדיר היא המנעות מהטייה ואובייקטיביות, לא גילוי "האמת."

"שביל הזהב" הוא כשל לוגי כאשר המטרה היא גילוי האמת או מציאת הדרך הנכונה. לדוגמה, כאשר דנים בנכונותן של עובדות—למשל, שנת לידתו של מישהו—יש בדרך כלל צד צודק וצד טועה ו"שביל הזהב" מוביל בדרך כלל לפשרה הגרועה מכל אחת מהאפשרויות שהוצעו.

דוגמאות
  • פעילי זכויות בעלי חיים טוענים שבשר הוא רצח ואסור לבצע ניסויים בחיות מעבדה. מהצד השני, יש אנשים שחושבים שניסויים בבעלי חיים הם דבר חיובי ומועיל ושאין כמו סטייק טוב. האמת צריכה להיות בנקודה כלשהי באמצע בין שתי העמדות.
  • ההסתדרות טוענת שחוק שכר מינימום יועיל למשק, ואילו האוצר טוען שחוק שכר מינימום יזיק למשק. האמת צריכה להיות באיזה מקום באמצע.
נכתב: אפריל 2005.