איגנורטיו אלנקי
 
  אִיגְנוֹרָטִיוֹ אֶלֶנְקִי (לטינית, ignoratio elenchi, התעלמות מהנושא, על פי המילה היוונית ελεγχος שמשמעה הפרכה) הוא טיעון מקבוצת כשלי הסחה השייכת לכשלי אי-רלוונטיות, בו מוצג טיעון העשוי להיות תקף כשלעצמו, אך מוכיח או תומך בהנחה שונה מזו שמנסים להוכיח. איגנורטיו אלנקי ידוע גם בשם "מסקנה לא רלוונטית." הכשל זוהה לראשונה על ידי אריסטו ככשלון של השואל בעת נסיון להפריך טיעון של משיב.

כאשר הכשל מכוון, הוא מכונה "מליח אדום" (בלעז, "Red herring"), במשמעות של נסיון לבלבל ולהסיח דעתו של אדם במכוון. ביטוי זה מבוסס, לפי טענות, על הנסיון להסיט כלבים מנתיב הריח באמצעות שימוש במליחים מעושנים. הריח החזק של המליח עשוי לבלבל את ההולך ולהובילו לנתיב שגוי. המבנה הטיפוסי של "מליח אדום" במסגרת דיון הוא הבא:
  1. נושא א' נדון
  2. נושא ב' מועלה בהסוואה של דיון בנושא א'.
  3. נושא א' נזנח.
דוגמאות:
  • פרקליט הגנה: "העבירה המיוחסת למרשי, אם בוצעה, אינה עבירה פלילית, אך מרשי סבל עינוי דין ממושך לאורך שנים בגלל זוטי דברים כאלו" (הכשל: אין קשר בין הוכחת חפותו של הנאשם לטיעון).
  • "מצבם החמור של העניים מחייב כינון חוק שכר מינימום" (הכשל: אפשר להסכים עם הטענה הראשונה, אך לא נובעת מכך הסכמה לטענה השנייה).
  • "נכון שיש מצוקה בקרב הפלסטינים, אבל בואו לא נשכח מי התחיל באינתיפאדה" (הכשל: אין קשר בין שני העניינים).
כשל התנגדויות זניחות
סוג מיוחד של איגנורטיו אלנקי הוא כֶּשֶׁל הִתְנַגְּדוּיוֹת זְנִיחוֹת, שבו מוצגות התנגדויות שונות, בעלות משמעות זניחה או חסרות משמעות לחלוטין כדי להסיח את תשומת הלב מן הנושא הנדון.

התנגדויות זניחות מועלות לעתים קרובות כאשר אין תשובה ממשית לטיעון, ולכן למרות מראית עין של הסכמה, נבחרים פריטים זניחים, לשוניים או עובדתיים, הדורשים כביכול התרה לפני שניתן יהיה לקבל את הטיעון.

דוגמא
  • "אתה טוען שיש מליון עניים בישראל, אבל המספר המדויק הוא 999,985 בלבד, ואני מציע שנדון קודם באי הדיוק המספרי הזה לפני שנגע בנושא העוני."
נכתב: אפריל 2005.