אפרוצנטריזם
 
  אפרוצנטריזם היא תנועה פוליטית פסבדו-היסטורית הטוענת כי יש לאתר את שורשיהם של כושים ילידי ארצות–הברית במצרים העתיקה, משום שזו נשלטה על–ידי גזע של כושים אפריקנים. הטענה מפותחת הלאה על–ידי הטענה כי היוונים גנבו את הישגיהם התרבותיים העיקריים מהמצרים השחורים וכי ישו, קליאופטרה ואחרים היו שחורים; וכן כי היהודים יצרו את סחר העבדים בכושים.

מטרתו של האפרוצנטריזם היא לעודד לאומנות כושית וגאווה אתנית ככלי פסיכולוגי כנגד הגזענות. אחד הטקסטים המכוננים של האפרוצנטריזם הוא הספר הפסבדו-היסטורי "מורשת גנובה" (1954) של ג'ורג' ג'. מ. ג'יימס, הטוען כי הפילוסופיה היוונית ודתות המיסטריה היווניות והרומיות נגנבו ממצרים וכי ליוונים לא הייתה יכולת לפתח פילוסופיה, וכי אותם מצרים גזולים היו כושים. חלק גדול מרעיונותיו של ג'יימס נלקחו ממרקוס גארוִי (Marcus Garvey) (1887-1940) שסבר כי הישגי הלבנים נובעים מכך שהורו את ילדיהם כי הם נעלים על הכושים. כדי להצליח, גרס, על הכושים לאמץ גישה דומה.

מעקב אחר המקור לרעיונותיו של ג'יימס מעלה כי עיקרם היה שאוב ממסורות של הבונים החופשיים (מאסונים) ובמיוחד מ"המיסטריות העתיקות והמאסוניות המודרנית" (1909) של הכומר צ'רלס ה. וייל (vail). וייל, בתורו, שאב את הרעיונות השגויים שלו ביחס למיסטריה המצרית מרומן בדיוני מן המאה השמונה–עשרה בשם "סתוס, היסטוריה או ביוגרפיה, מבוססת על זכרונות שלא פורסמו ממצרים העתיקה" (1731) שכתב אב המנזר ז'ן טראסון (Jean Terrasson), שהיה פרופסור ליוונית, אך נטול כל גישה למקורות יווניים, ומת למעלה משישים שנה לפני שפוענח כתב החרטומים המצרי. טראסון הכיר היטב את הכתבים היווניים והלטיניים, ובנה דת מצרית דמיונית על בסיס מקורות שתיארו טקסים יווניים ולטיניים, כאילו היו מצריים.

הטקסט הדמיוני של טראסון, בשרשורים שונים, הפך למקור לכתבים פסבדו-היסטוריים שונים, וביניהם אלו של ג'יימס, "אפריקה, אם התרבות המערבית" של יוסף א.א. בן-יוחנן (מתלמידיו של ג'יימס) ו"ציוויליזציה או ברבריות" של שייך אנטה דיופ מסנגל.

כיום, הפסבדו-היסטוריה האפרוצנטרית נלמדת במוסדות אקדמיים רבים. כמה מן הבולטים בכותבים האפרוצנטריים הם מולפי קטה אסנטה, כותב פורה של היסטוריה-בדויה כזו (ר' כאן) המרצה באוניברסיטת טמפל, לאונרד ג'פריס המרצה בסיטי יוניברסיטי בניו-יורק, ומרטין ברנל, מחבר "אתנה השחורה."

נכתב: 25 בנובמבר 2005.
 
 
מקורות: