אברביאטור
 
  אָבְּרֶבִיאטוֹר (לטינית, abbreviator) היה תארם של כותבים בלשכה האפיפיורית, שעסקו בכתיבה ובהכנה של בולות, תזכירים וצווים אפיפיוריים לפרי רישומם בנוסח מלא (in extenso) על־ידי הכתבנים. האבריביאטורס מוזכרים לראשונה בתקופת האפיפיורים יוחנן השנים עשר ובנדיקטוס השביעי. מספרם מנה שבעים ושנים בתקופת סיקסטוס הרביעי. החל מתקופת בנדיקטוס השנים עשר, במחצית הראשונה של המאה הארבע עשר הם מוינו לכותבים בכירים וזוטרים. הכותבים הבכירים נחשבו לפקידים החשובים ביותר בלשכה האפיפיורית ובתקופת האפיפיור מרטינוס החמישי, במאה החמש עשרה, נחשבה חתימתם חיונית לאישור תוקפם של דברי ימי הלשכה. התפקיד בוטל בתחילת המאה העשרים על־ידי פיוס העשירי, שהעביר את תפקידם לכותבי הנוטריון (protonotarii apostolici participantes)

נכתב: ספטמבר 2006.
 
 
מקורות: