ססססוציאליסטים!
מסתבר שה-S זה בכלל בגלל סאבי. ססססאאאממממווו כל הקפיטליסטים האלה והביצים שלהם.
 
אורי רדלר 11/7/2011
רשימת תגובות (77)
 
 
חשבתי שפוסט זה זקוק לתגובה,
13/7/2011
נכתב על ידי אליסה

ואם רק למען השוויוניות.
 
 
 
 
תודה לך, עכשיו יש כבר שתיים
13/7/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
עוד תגובה
13/7/2011
נכתב על ידי סתם אחד

 
 
 
 
מעולה לעולה כוחנו עולה.
14/7/2011
נכתב על ידי אליסה

אגב (ובאיחור מה): אותו מאמר של שפנגלר על כלכלת הזומבים היה מצוין (אם כי מדכא למדי, עד כדי מפחיד).
 
 
 
 
איכשהו ידעתי שכשפון מיזס והליברטריאנים יכנסו לסיפור ההתלהבות תפחת!
14/7/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

 
 
 
 
לא נראה לי שזה זה.
14/7/2011
נכתב על ידי אליסה

אם תשים לב, בינתיים כל התסריטים באופן די ראליסטי כוללים חיתוך ביצים.
 
 
 
 
הבעיה היא
14/7/2011
נכתב על ידי סתם אחד

כשתתפוס את כולם תצטרך להקים דמוקרטיה משישה אנשים...
 
 
 
 
ובמה זה שונה
14/7/2011
נכתב על ידי אליסה

מהמצב הנוכחי?
 
 
 
 
המצב הנוכחי
14/7/2011
נכתב על ידי סתם אחד

הולך ומדרדר...
"על-פי החלטת הכנסת, על מספר שופטיו של העליון לעמוד על 15. בעקבות פרישתה של אילה פרוקצ'יה באפריל 2011 עומד מספר השופטים על 14 בלבד."

ובנימה אחרת, האקטיביזם השיפוטי אכן איום לדמוקרטיה אך גם הכנסת (חוק החרם לדוגמא), אולי שתי מינוסים יוצרים פלוס?



 
 
 
 
לא יודעת.
14/7/2011
נכתב על ידי אליסה

אני כן יודעת שיש לפחות 134 זוגות ביצים לקצץ...
 
 
 
 
לא הבנתי
14/7/2011
נכתב על ידי פצי

את כועסת על חברי הכנסת על זה שהם מחוקקים חוקים
ואז את כועסת על בית המשפט שמבטל אותם?
 
 
 
 
בית המשפט לא סתם מבטל חוקים,
15/7/2011
נכתב על ידי אליסה

באופן מעשי הוא בעצם מחוקק חוקים משל עצמו. למשל, אם הוא מבטל חוק מסוג "עשה", אז הוא למעשה יוצר חוק מסוג "אל תעשה" - וההפך.

בקיצור, כן, אני רוצה ששניהם יצאו לי מן השערות.

 
 
 
 
טוב
16/7/2011
נכתב על ידי פצי

אין לי השכלה במשפטים אבל כמדומני שאם נניח היה בית המשפט מבטל את חוק "לא תעמוד על דם רעך" בטענה שהוא סותר את חוק יסוד "כבוד האדם וחרותו" נשארנו ללא איסור וללא חובה.
וכן להפך.

לא ברור לי למה כל המהפכנות הזאת טובה,
הכנסת מאיימת על החרות בית המשפט העליון עשוי גם כן לאיים עליה. מצאה לה הדמוקרטיה פתרון נאה בדמות הפרדת רשויות
 
 
 
 
רק שהפרדת רשויות באה ביחד עם איזונים ובלמים
17/7/2011
נכתב על ידי בטח

ולאף רשות אין באמת דרך לאזן או להתנגד לבית המשפט. ולכן בית המשפט הוא היחיד שדואג להראות כאילו שהוא מאזן את עצמו.
הועדה לבחירת שופטים למשל היא סוג של בדיחה שבזכותה שופטים מחליטים מי ימונה והכנסת משמשת חותמת גומי.
 
 
 
 
אכן, פצי,
17/7/2011
נכתב על ידי אליסה

במקרה כמו זה שהבאת מדובר באיזון בריא, וכך הוא בד"כ כאשר מדובר בחוקים אשר באופן דומה דנים בעקרונות כלליים. הבעיה היא שרבים מדי מהחוקים שהכנסת (כמו גם בתי מחוקקים אחרים בעולם)הם חוקים ספציפיים מדי, הבאים בד"כ לפתור איזושהי בעיה, אמתית או דמיונית, שה"עם" (כלומר, התקשורת) זועק לפתרונה הדחוף.

כמובן שבעיה חמורה נוספת נעוצה באופן מנוי השופטים בארץ.

אגב, אני רחוקה מאד מלהיות מהפכנית - להפך, הנטיות שלי הן שמרניות למדי.
 
 
 
 
פצי,
17/7/2011
נכתב על ידי אליסה

לא ראיתי את תגובתך האחרונה כשכתבתי את שלי.
 
 
 
 
זה נכון שנישאר רק עם שישה אנשים...
17/7/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

אבל אז נעשה טיהורים ומהפכה פנימית ונשאר עם שלושה.
 
 
 
 
בטח
17/7/2011
נכתב על ידי פצי

בהתחשב בזה שבית המשפט מפרש חוקים שהכנסת חוקקה קשה לטעון שאי אפשר לבלום את בית המשפט. יתר על כן, הכנסת יכולה לבטל או לשנות את חוק "כבוד האדם וחרותו".

גם אם נוצר בבית המשפט אופי הומוגני משהו של שופטים, הטיעון אינו ברור לי.
זה מזכיר לי את היבבות השנתיות על איך חוק ההסדרים לוקח כוח מהכנסת לפקידי האוצר.
הגיע הזמן שכל אחד ייקח אחריות על ההצבעות שלו.

אליסה,
אשמח לקבל דוגמא למקרה בו התערבות של בית המשפט בחוק פגעה בחירות שלנו.

בתור שמרנית את צריכה להאמין בסדרים הקיימים, במיוחד כשהם עובדים לא רע.
 
 
 
 
פצי,
17/7/2011
נכתב על ידי אליסה

אין לי דוגמה שאני יכולה לחשוב עליה כרגע מהצד של ביטול, לפחות לא אחת שמהווה פגיעה ישירה בחרות. העניין הוא שהנטייה הרפלקסיבית של פוליטיקאים היא לחוקק - אם צריך, ואם לאו. ברוב המקרים (אם לא כולם) זה 'לאו', כי רוב החוקים המינימליים שמאפשרים לבני אדם לחיות בשלום אחד אם השני חוקקו כבר מזמן, ויש אומרים שלא ע"י פוליטיקאים דווקא (ויש אומרים שאפילו לא ע"י בני אדם - אם כי איני שותפה לדעה זו). לכן בעיני, כמעט כל חקיקה מעבר לחוקי יסוד אלה היא מיותרת כי היא פוגעת בחרות - אם באופן ישיר, ואם באופן עקיף; אם בטווח הקצר, ואם בטווח הארוך יותר. וכך, אם יש לבתי משפט תפקיד מאזן במערכת הפוליטית, הוא צ"ל ביטול חוקים מיותרים. במקום זאת (ובאופן מאד טבעי ומאד צפוי) יש לנו בתי משפט שמבטלים או משאירים על כנם חוקים לפי נטייתם הפוליטית. לא, אין לי מושג איך מתגברים על הבעיה הזאת.

שמרנות פוליטית, שלא כמו שמרנות שנקרא לה אולי 'אישיותית', היא לא סתם התנגדות לשינוי רק בגלל היותו שינוי.
 
 
 
 
רק אקטיביזם שיפוטי בתחום הכלכלי
17/7/2011
נכתב על ידי סתם אחד

עלה לנו יותר 20 מילארד ש"ח-פגיעה משמעותית בחופש הכלכלי של אזרחי ישראל

http://www.jims-israel.org/pdf/PPcourts.pdf (נייר עמדה של מכון ירושלים לחקר שווקים)
 
 
 
 
אם אקטיביזם שיפוטי היה מבטל יותר חוקים ממייצר אותם
17/7/2011
נכתב על ידי יוסי

דיינו.
 
 
 
 
סתם אחד
17/7/2011
נכתב על ידי פצי

מוזר, אם עד עכשיו המונח "אקטיביזם שיפוטי" התייחס למהפכה החוקתית ולסמכות בית המשפט לבטל חוקים,
נראה שעכשיו הבעיה היא עצם קיומו של בגץ.
פסק כביש443 נשען על הדין הבינלאומי
פסק כביש 6 על חוקים להגנת הסביבה
מה לעשות, דמוקרטיה עולה כסף.
 
 
 
 
שוב, יוסי
17/7/2011
נכתב על ידי פצי

הדגם
 
 
 
 
עזבו. וללא שום קשר אני רק רוצה להגיד שאני מרוצה מביבי
17/7/2011
נכתב על ידי יוסי

""אני לא רוצה ללכת לפתרון הכי קל. אני רוצה ללכת לפתרון הנכון. יש כאן יותר מדי קרטלים ויש שני דברים שאפשר לעשות. מצד אחד אפשר להוריד עלויות דרך התייעלות ומצד שני להגביר תחרות בכל דרך שהיא, ואני מאמין שזו הדרך הנכונה".
קראתי את הכתבות על מסקנות הועדה, והצעדים נראים בהחלט בכיוון הנכון (במצב פוליטי רגיל אין אפשרות לבטל ב"בום" את מכסות החלב - זה לא יעבור, מה לעשות?) עם ניסיון למסמס כמה שיותר את כל המגבלות הקיימות כיום.
אז אני לא יודע אם הוא יצליח לעשות את הדבר הנכון, והוא גם לא רוצה לעשות *בדיוק* את הדבר הנכון אלא רק *בערך*, אבל עדיין מאוד מרגש אותי לקרוא שראש הממשלה *קרוב מספיק* לדבר האמיתי.
 
 
 
 
ביבי הוא בטח לא "אוסטרי".
18/7/2011
נכתב על ידי אליסה

פעם חשבתי שאולי הוא "שיקגו", אבל כעת אני בכלל לא בטוחה שיש לו בכלל מושג במערכת המוניטרית. עם כל זאת, גם אני חושבת שיש לו האינסטינקטים הנכונים. הבעיה שלו היא שהוא יותר פוליטיקאי מאשר מנהיג - אם כי כמובן זה לא משהו בלתי רגיל.

פצי:
מה לעשות, דמוקרטיה עולה כסף.
התווית שקרית, המחיר מופקע, המוצר פגום, ואני בכלל לא הזמנתי את המוצר.
 
 
 
 
אני לא אוטופיסט
18/7/2011
נכתב על ידי יוסי

ביבי לא אוסטרי, אבל הוא הדבר הכי קרוב שנמצא בכנסת ישראל. יש מדרש שאומר "נוח בדורו כאברהם בדורו". זאת אומרת, נוח שהיה בדור המבול בו כולם היו רשעים גמורים, היה צדיק באופן יחסי כמו אברהם אבינו שהיה בדור ממוצע, אבל היה צדיק מאוד מצד עצמו.

רוני בר און בתקופתו כשר אוצר גם כן הרשים אותי מאוד, הוא מרח ומרח ומרח את הזמן בקשר להתערבות ממשלתית להצלת טייקונים למרות ביקורות קשות בעיתונים, ונראה שאולי הוא ממש האמין בלתת למי שפושט רגל ליפול. אין לי הסבר אחר להתעקשות שלו לא לעשות כלום, למעט איזה 2-3 "קרנות מנוף" שהוקמו בסופו של דבר עם מימון זעיר ותנאים לא רלוונטיים.

יש עוד כמה ח"כים לא טיפשים או בהחלט פחות טיפשים מהאחרים: עתניאל שנלר, דני איילון, אריה אלדד [שחוש ההומור שלו לא עובר דרך התקשורת] ובוז'י הרצוג (שלא תתפסי אותו אומר שטויות פופוליסטיות, וגם כשר רווחה הוא מודע מאוד למגבלות תקציביות ולקוצר השמיכה). את כל אלה יצא לי לשמוע באופן אישי והם די אינטליגנטים.

ובכל זאת, בתקשורת שולטים כל הטיפשים: כרמל שאמה, מירי רגב, גלעד ארדן, דב חנין, פאינה קירשנבוים וכן הלאה.

יש גם את הפסאודו-אינטיליגנטים. אורי אורבך, לדוגמא. שאלתי אותו פעם בכנס לפני הבחירות מה העמדות הכלכליות של הבית היהודי, והוא ענה לי שהם בעד חוקי נגישות לנכים. הוא אפילו לא הבין מה הבעיה עם התשובה שלו.
 
 
 
 
יוסי,
18/7/2011
נכתב על ידי אליסה

מזל שאני יושבת על הספה, אחרת הייתי נופלת מהכיסא: הרצוג??? לא שאני חולקת, לפחות לא נחרצות. יש לך דוגמאות משכנעות?
 
 
 
 
רגע,
18/7/2011
נכתב על ידי אליסה

זה יוסי שאני מכירה, או שזה יוסי שאני לא מכירה?
 
 
 
 
אותו יוסי
18/7/2011
נכתב על ידי יוסי

במקרה יצא לי לשבת בכנס של המכון לקשקושוקרטיה לגבי נגישות לאנשים מוגבלים או משהו כזה, ושמעתי אותו מדבר שם (אל דאגה, אני הייתי שם בענייני עבודה), ובעוד כמה מקומות - הוא באמת לא אידיוט, אפילו בתור "חברתי".
 
 
 
 
ללא קשר
18/7/2011
נכתב על ידי סתם אחד

מישהו קרא את סיפרו של רוברט נוזיק THE EXAMINED LIFE ? האם מומלץ?

-בקשר להרצוג נראה לי שההגדרה המתאימה לו ביותר היא
http://en.wikipedia.org/wiki/Champagne_socialist
 
 
 
 
?Aren't they all
18/7/2011
נכתב על ידי אליסה

אל תתן לשפם של פרץ להטעות אותך.
 
 
 
 
סתםאחד, לדעתי ההיכרות שלך עם הרצוג שטחית עד אפסית
18/7/2011
נכתב על ידי יוסי

אני לא שמעתי אותו מעולם נושא נאומים חוצבי להבות בזכות הסוציאליזם ובגנות הקפיטליזם, על אף שהוא מתוייג כ"חברתי".
לעומת זאת, הוא כן תיפקד כשר רווחה, כן עזב את משרד התיירות לטובת משרד הרווחה (אם כי לא בחדווה), וכששמעתי אותו מדבר היה נראה שהוא מבין היטב מה הבעיות שעומדות בפניו ושהוא אדם אינטליגנט.
במלים אחרות: הכהונה שלו לא הסתכמה בטענה שאין תקציבים ובדרישה לתוספת תקציב, אלא הוא ניסה (כפי יכולתו) לנתב את הכסף למקומות הראויים על חשבון המקומות בהם הדבר לא הכרחי ולמנוע בזבוזים מיותרים - תוך התעלמות משיקולים תקשורתיים - בקיצור, מודע ומנסה להילחם במחלות אינהרנטיות לכל מערכת ציבורית, ובנוסף מבין שבסופו של דבר יש סכום מוגבל שהמערכת יכולה לתת, ועל כך הוא מקבל אצלי את פרס הסוציאליסט האינטיליגנט.
כשתכיר "סוציאליסטים" נוספים כאלה, ספר לי עליהם.

דרך אגב, באופן כללי, כשתכיר חברי כנסת שיכלו להרוויח בשוק הפרטי פי כמה וכמה מתפקידם בכנסת (למעט אריה אלדד, אולי), ומעדיפים את הכנסת האפרורית על פני הקריירה הפרטית (להעדיף ראשות ממשלה זה לא נקרא), אתה גם כן מוזמן לספר לי על כך. אין לנו הרבה כאלה. לא באמת.
 
 
 
 
על "רק אקטיביזם שיפוטי בתחום הכלכלי"
19/7/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

אני מתקשה להסכים כאן. בהיעדר שלד חוקתי של ממש, לבית המשפט תפקיד חשוב בבלימת שרירות לבו האינסופית של השלטון.
 
 
 
 
אורי:
20/7/2011
נכתב על ידי אליסה

נכון, אבל האם הוא אכן ממלא את התפקיד הזה? תפקידו של בית המשפט היא בלימת פלישה לרשות הפרט במסגרת החוקים הקיימים, אם הפולש הוא השלטון, ואם הוא אזרח פרטי - זאת ללא משוא פנים, פוליטי או אחר. לי ברור שבתי המשפט בישראל לא רק שלא ממלאים תפקיד זה, הם אפילו לא טורחים להעמיד פנים שהם עושים זאת.

ברגע שתנאי העדר משוא פנים אינו מתקיים, מסגרת החוק הקיים נפרצת, ובית המשפט הופך למעשה לרשות מחוקקת המתחרה עם בית המחוקקים. אני לא חושבת אבל ששופטים (ואולי משפטנים בכלל) רואים את המצב הזה כשלילי - נהפוך הוא, הגדרתם את תפקיד בית המשפט היא אחרת לגמרי מזאת שתיארתי. האנשים האלה הם תוצר ישיר של מערכת השכלה המבוססת על אידאולוגיה פרוגרסיבית, ומערכת מינוי שופטים הקיימת בארץ מבטיחה השארת אלה שכופרים באידאולוגיה זאת מחוץ למערכת.
 
 
 
 
לפעמים אני חושב על מה אני והקפיטליסט היומי יכולים להסכים
20/7/2011
נכתב על ידי שאול

וזה לא המון, אבל הנה בן זילכה סיפק הזדמנות, שקיוויתי שיפילו לו פטיש על הראש בטור מושחז ב"יומי", אך זה עדיין לא קרה. ובכן, מעשה שהיה כך היה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1235224.html

עזבו את זה שחוץ מ"לדרבי חוקים משלו" הוא הצליח להכניס לטור אחד את כל הקלישאות המטופשות ביותר בלקסיקון העברי. יותר מעניין זה היחס שלו למושג הבחירה.
בן חושב שהשוק לוקח לו את חופש הבחירה. לדעת בן, השוק נטל ממנו את האפשרות לבחור להיות מוזיקאי או קולנוען, ועדיין לגור בצפון תל אביב. וזה מעניין שהוא מנסח את הדברים דרך חופש הבחירה, כי מה שהוא בעצם מבקש זה בדיוק לשלול את רעיון הבחירה. השוק הרי לא לקח לו את חופש הבחירה, הוא בסך הכל גרם לו להתמודד עם העובדה שצריך לבחור. הרי זה המאפיין המרכזי של השוק - לטוב ולרע הוא מאלץ אותנו להתמודד עם הבחירות שלנו. זו, אגב, בדיוק הסיבה שאני למשל מאמין שצריך עוד מנגנונים חברתיים חוץ מהשוק.

הרי מה זאת אומרת שזילכה רוצה את חופש הבחירה להיות מוסיקאי ועדיין לגור בתל אביב? לא רק שזה אומר שהוא לא מכבד את הבחירה של מי שבחר כן להקריב את פוזת המגניבות כדי שיהיה לו יותר כסף. זה בקטנה. יותר חשוב זה שהוא אומר שהוא רוצה שלא יהיו השלכות לבחירות שלנו חוץ ממידת הכיף שלנו במקצוע. במילים אחרות, הוא רוצה שלבחירה שלנו לא תהיה משמעות. שהיא תהיה משחק ריקני של ילדים מפונקים, ושהמבוגרים יטפלו בשבילנו בצד השלילי של הבחירה שלנו. אחרת, זילכה חושב שזו עריצות.

בקיצור, מה שבן רוצה זה לא חופש בחירה אלא חופש מבחירה. הוא לא רוצה שיכבדו את הבחירה שלו, הוא רוצה שיאפשרו לו לא לבחור. הוא חושב שהוא כותב מתוחכם עם טור בעיתון לאנשים חושבים, אבל הוא בעצם לא שונה בכלום מחבורת התמוהים בסרטון של הקפיטליסט היומי. עצוב.
 
 
 
 
שאול, אני חושב שבאופן "מעשי"
20/7/2011
נכתב על ידי יוסי

עד כמה שלקשקש באינטרנט על כלכלה זה "מעשי", הייתי מסכים איתך ברוב הדברים על דרך הניהול הנכונה של הכלכלה (זה אותו כיוון בערך כמו מירב ארלוזורוב).
השאלה האם להגדיל גירעון ל-60% תוצר בזמן משבר או לא היא שאלה תיאורטית לחלוטין ושולית לחלוטין במציאות שלנו היום.
רוב רובם של השמאלנים במדינת ישראל שחושבים שהם קיינסיאנים לא תומכים, כמוך, בקיצוץ בתקציב בזמן צמיחה, והיו מעלים את השאלה חסרת היושר (בהנחה שאתה קיינסיאני) "אם המשק במצב כל כך טוב, למה לפגוע בתקציבי הרווחה?".
בפועל במילא זה מה שמתרחש כרגע, כשבזמן משבר אין קיצוץ של התקציב ובזמן רווחה אין הרחבה שלו, אפשר להגיד שזה קיינסיאניזם במיעוטו.
 
 
 
 
לא חושב שזו שאלה קיינסיאנית בהכרח
20/7/2011
נכתב על ידי שאול

מדיניות ניאו-קיינסיאנית עוסקת בעיקר (לא רק, לא רק) בשליטה בשער הריבית על ידי הבנק המרכזי, ובגודל גירעון הממשלה. כלומר בזמן גאות א. מעלים ריבית, וב. אפשר או לקצץ תקציבים או להעלות מיסים, העיקר הוא לעבור לעודף תקציבי (או להקטין את הגירעון). אין הכרח דווקא לקצץ.
בזמן האחרון אני חושב יותר ויותר שלפוליטיקה יש חוקים שמושלים בה לא פחות מהכלכלה. אני מאוד מיואש. אולי להגיד "בזמן שפל הממשלה צריכה לעשות X" זה חסר ערך בדיוק כמו להגיד "בזמן שפל העסקים צריכים להפסיק עם השטויות שלהם ולהעסיק יותר אנשים". יש עקרונות חשובים שאיכשהו מונעים מזה לקרות. למדנו הרבה על העקרונות שעוצרים עסקים מלהגדיל תעסוקה, וחשבנו שהדרך לפתרון היא שהממשלה תגדיל ביקושים. אני מתחיל לחשוב שרק החלפנו בעיה אחת באחרת. אני עדיין חושב שהממשלה צריכה להגדיל ביקושים, אני כבר לא בטוח שלהגיד את זה זה פתרון.

כך או כך - מה שזילכה עושה זה הרבה יותר חמור. הוא לא מכחיש את הואלידיות של פתרון כזה או אחר, ואני בספק אם יש לו מושג מה הפתרונות שעומדים על הפרק. לא. מה שהוא עושה, אם להשתמש במילותיו של האייק - הוא מכחיש את הבעיה הכלכלית.
 
 
 
 
שאול:
21/7/2011
נכתב על ידי אליסה

הרי זה המאפיין המרכזי של השוק - לטוב ולרע הוא מאלץ אותנו להתמודד עם הבחירות שלנו. זו, אגב, בדיוק הסיבה שאני למשל מאמין שצריך עוד מנגנונים חברתיים חוץ מהשוק.
לדוגמה?
 
 
 
 
המחוגות אותן אתה מסובב - הן רק אשליה
21/7/2011
נכתב על ידי גיאק

שאול, ההודעה האחרונה שלך פגעה לדעתי בנקודה קריטית.
ההנחה בבסיס כל תורת כלכלה ומוסר המוכרת לי, הגורסת שהתערבות כוחנית כלשהי בשוק מניבה תועלת לכלל האנשים, הוא שנמצא איזה מלאך פילוסוף בקיא במאקרו כלכלה בעמדת כח. לא כך. האנשים בממשלה פועלים ע"פ תמריצים, בדיוק כמו בכל מקום אחר. לאו דווקא שמים את טובתם של זרים לפני טובתם.

כמו ש "האייק" הדמיוני אומר לקיינס בסרטון של EconStories
"With political incentives, discretion’s a joke
The dials you’re twisting… are just mirrors and smoke"
http://www.youtube.com/watch?v=e_cpi_e8IHw&feature=player_detailpage#t=447s

פעולות הפוליטיקאים לא נגזרות מספרי המאקרו- הן נגזרות ממאבקי כוחות פנים ממשלתיים בין קבוצות עניין. בנקאים, יצואנים, תעשיינים, הסתדרות... השיטה הפוליטית לא בדיוק מציפה אנשים ישרים לעמוד בראשה. ההצטנפות בתיאוריות כלכליות נעשת, אם נעשת, כפי שעכשיו ברור לכל, לא במחשבת תחילה או מתוך עיקרון אלא כהצדקה לאחר מעשה.

זו הסיבה שמילטון פרידמן העדיף בערוב ימיו להיפטר מהבנק הפדראלי וזו הסיבה שהקיינסיאניזם על גווניו והמוניטריזם על גווניו, גם אם נקבל את מסקנותיהם, אינם יותר מתרגיל אינטלקטואלי.
 
 
 
 
אני לא חושב שצריך מלאכים חכמים
21/7/2011
נכתב על ידי שאול

בכל מצב צריך לבחור בין שתי אפשרויות:
1. שוק שהוא אף פעם לא מושלם, ותמיד מלא כשלים כרימון או
2. מנגנון פוליטי שהוא אף פעם לא מושלם ותמיד מלא כשלים כרימון

בפרט, כזכור, מנגנונים קיינסיאנים של ריבית יכולים (ויש טוענים - חייבים) להסתמך על חוקים ולא על שיקול דעת, ואם הממשלה מגדילה פעילות בזמן שפל אז מנוול מושחת וטיפש יכול לספק את אותו ביקוש שיכול מלאך חכם. וכן, כמובן שכולם מגיבים לתמריצים.

מה שמייאש אותי הוא לא שאני מגיע למסקנה שהמודלים הניאו קיינסיאנים שגויים, כי הפוליטיקאים לא מבצעים אותם כמו שצריך. אלא שלמרות שהם, כרגע, ההסבר הכי טוב שיש לנו, לא ברור שיש לנו מה לעשות עם ההסבר הזה. לא רק בגלל הפוליטקאים, אלא בגלל כל המנגנון הפוליטי במובן הכי רחב של המונח הזה.
 
 
 
 
חוקים עושים במנגנון הפוליטי... בנקים אוהבים תימרוציישן.
21/7/2011
נכתב על ידי גיאק

לא ראיתי איך יצאת מהפרדוקס.
 
 
 
 
קודם כל - זה לא פרדוקס
21/7/2011
נכתב על ידי שאול

לא כל דבר שיש לו היבטים לכאן ולכאן הוא פרדוקס.
כל שוק חייב לפעול לפי איזשהם חוקים, בעיקר שמירה על זכויות קניין ואכיפת חוזים למשל. תמיד יש לאנשים תמריץ להסתיר את העברות שלהם על החוק, לטשטש את החוקים, לשנות את האיזורים האפורים של החוק לטובתם, להתחכם על האוכפים. יותר מזה, גם כשהכל פועל כשורה יש אנשים חסרי כישורים, אנשים חסרי אחריות ועוד שפע של בעיות. גם את השוק עושים אנשים. האם זה פרדוקס לחשוב ששוק זה מנגנון חיובי בעיקרו?
 
 
 
 
התמריץ הוא לענות על רצונות הצרכן.
21/7/2011
נכתב על ידי גיאק

כל מה שתארת הם לא מאפיינים של השוק- הם מאפיינים של אנשים והם נכונים לכל מערכת המורכבת מאנשים. דומה כי החשיבה שלך מאוד סלקטיבית בעניין זה.

ובכל זאת, בשוק למשקיעים יש אינטרס למצוא דרכים אמינות לעשות עסקים ורמאות זה משחק עם אופק זמן קצר מאוד. כשעובדים עם בני אדם אין אוטופיות, אבל בשוק התמריץ מצביע לעבר הצרכן.

(לא שאני מעדיף את השוק בשל כך, אני פשוט לא אוהב אלימות, גם כשהיא ממוסדת)

בכל אופן, הפארדוקס הוא שאתה מניח שהפוליטיקאים יתנהלו באופן שאין להם תמריץ פוליטי להתנהג.
 
 
 
 
למה?
22/7/2011
נכתב על ידי שאול

עם רמת הניתוח שלך של תמריצי השוק היא "לעבוד לטובת הצרכן", ודוק - לא רק ליצור רושם שקרי שאתה עובד לטובת הצרכן, אלא באמת לשרת את טובת הצרכן, אז גם אין בעיה עם פוליטיקאים, כי בדמוקרטיה צריך לזכות ברוב, ולכן הם צריכים לשרת את טובתם של רוב הציבור.
 
 
 
 
כי כה חרצו כהני השוק וכה יעשו חסידי הקפיטל.
22/7/2011
נכתב על ידי גיאק

ראשית, רק ציינתי שביקרת את השוק החופשי ע"י ציון תכונות של בני אדם, אף כי נובע מכך שביקורות זו רלוונטית לכל מערכת המורכבות מאנשים ובכלל זאת לממשלה. שיוך הביקורת לשוק החופשי מעידה לדעתי על חשיבה סלקטיבית והטייה חשיבתית לסבור שטבע האדם שמונה למשרה פוליטית משתנה, והוא קובע את מדיניותו על פי ספרי מאקרו כלכלה ולא ע"פ קבוצות עניין מיוחד וחברי מרכז מפלגתו.

באשר לזהות כביכול במבנה התמריצים בשוק החופשי ובפוליטיקה- מבנה התמריצים שונה לחלוטין. בעוד שספק שירות אשר יפר את התחייבויותיו פעם אחר פעם, יועף במהרה מהשוק ע"י מתחרים אמינים יותר וכל השקעותיו ירדו לטמיון- לא כך עם הממשלה, שהיא מטבעה מונופול באותם שירותים אשר היא מספקת (לדג' חינוך, תחבורה ציבורית, והנפקת שטרות).

אשאל אותך, האם חוסר התאימות של פעולות ממשלת ארה"ב והבנק הפדרלי נובעות מחוסר הבנה של ברננקי ואבאמה את התורה הניאו-קיינסיאנית בה הם מצטנפים או שמא הן נובעות ממאבקי כוחות פוליטיים פנימיים (לדג' עם הרפובליקאים ותאגידי הענק שהם מייצגים או עם מממניהם משורות הארגונים המקצועיים והבנקים)

הערה קטנה: מושג הערך הוא מטבעו סובייקטיבי ולפיכך לא ברורה לי ההבחנה בין תמריץ ליצור "רושם שקרי שאתה עובד לטובת הצרכן" (כלומר להבנתי שהצרכן יהיה תחת הרושם שאתה מייצר עבורו ערך) לבין ליצור עבור הצרכן ערך "באמת".
 
 
 
 
הממשלה היא מונופול.
22/7/2011
נכתב על ידי שאול

אבל מפלגות מתחרות ביניהן. כמו שאולי אין תחליף לקניית מזון, אבל ספקי המזון מתחרים ביניהם.

מרכזי מפלגות, מצביעים טיפשים, ושאר ירקות בוודאי מעוותים את הרעיון המקורי והמופשט של דמוקרטיה ייצוגית, ואי אפשר בפנים רציניות להגיד שבגלל שמפלגות מתחרות ביניהן על המצביעים הן ישרתו בכל מקרה את האינטרס הרחב ביותר בצורה הטובה ביותר.

ושוק?
בדירקטוריונים אין שחיתות? מנכ"לים תמיד מפנימים את טובת בעלי המניות? ומחזיקי המניות תמיד יכולים לדעת מה קרוה בישיבות הדירקטוריון? והצרכנים תמיד יודעים הכל ומיד? ומי שטוען שהוא מוכר מזון אורגני לא יכול לשקר, לפחות למשך איזשהו זמן?

אני גם לא מבין איפה אתה מוצא חשיבה סלקטיבית אצלי, כשדווקא נדמה לי שהקפדתי להגיד שהעובדה שכולנו בני אדם על שלל מגרעותינו היא בעיה בדרך לתפקוד מושלם הן של המנגנון הפוליטי והן של מנגנון השוק.
 
 
 
 
אה, כן
22/7/2011
נכתב על ידי שאול

וסוודאי שערך הוא סוביקטיבי. התכוונתי רק לשקרים של ממש, או לשכנוע שאתה צריך משהו שאתה לא או כל מיני מרקסיזם בחצי לירה. למכור כדור שכתוב עליו ויאגרה כשהוא בעצם כדור קמח.
 
 
 
 
ואו כמה טעויות הגהה
22/7/2011
נכתב על ידי שאול

הכוונה הייתה "לא לדיבורים מרקסיסטים בחצי לירה על איך משכנעים אותנו לקנות דברים שאנחנו לא צריכים, אלא רק שקרים של ממש"
 
 
 
 
אנשים, שוק ופולישוק
23/7/2011
נכתב על ידי גיאק

"אבל מפלגות מתחרות ביניהן. כמו שאולי אין תחליף לקניית מזון, אבל ספקי המזון מתחרים ביניהם.אבל מפלגות מתחרות ביניהן. כמו שאולי אין תחליף לקניית מזון, אבל ספקי המזון מתחרים ביניהם."

נו כפי שנראה לי שאתה מבין, זה לא אותו דבר. אין מפעל מזון אחד אשר עליו ספקי המזון מתחרים לשלוט. יש כמה מפעלי מזון מתחרים הפועלים בעת ובעונה אחת ומאפשרים לצרכן להשוות בין השירותים והטובין בכל רגע ולבצע בחירה מושכלת. כמובן הבדלים רבים נוספים הנובעים גם מההשפעה המיוחסת לפתק בקלפי לעומת זו המיוחסת לשטר של 50 שקל ועוד כפי שהמשכת וכתבת.

"ושוק?
בדירקטוריונים אין שחיתות? מנכ"לים תמיד מפנימים את טובת בעלי המניות? ומחזיקי המניות תמיד יכולים לדעת מה קרוה בישיבות הדירקטוריון? והצרכנים תמיד יודעים הכל ומיד? ומי שטוען שהוא מוכר מזון אורגני לא יכול לשקר, לפחות למשך איזשהו זמן?"

יכול יכול. ההבדל הוא לא באם יכול, אלא באם כדאי. אני לא מאמין באוטופיות ובכל שיטה בני אדם יהיו, בני אדם. ההבדל הוא כמו שאמרת במשך הזמן. ספק שירות שמרמה את הלקוחות ייתפס כלא אמין, יאבד ספקים משקיעים ולקוחות (ואולי גם יכנס לכלא) כך או כך, לאחר איזשהו זמן יועף מהשוק על ידי המתחרים שמספקים את אותו השירות. אם יזמים השקיעו כסף בעסק ורוצים להחזיר את ההשקעה כנראה שרוב האנשים יעדיפו לסחור בהגינות, אתה ואני בטח, אבל שוב, תמיד יהיו גם כאלה.

הממשלה מנגד, לא כפופה למנגנוני השוק (וגם לא ממש לתחרות הפופולוריות השטחית עד כאב שמתרחשת אחד לכמה שנים). הבנקים, חברות הביטוח, נהגי אגד, החקלאים, הייצואנים, חברות הסלולר, לכל אלה ייתרון מובנה בהשגת כח פוליטי על פני כל צרכן "רגיל" שאולי משלשל 'הגימלאים' או 'קדימה' אחת לשנתיים.

ושוב השאלה:
האין תיאוריות המסיקות צורך בהתערבות אלטרואיסטית מצד הממשלה למען טובת הכלל אינן יותר מתרגיל אינטלקטואלי? מי מסתובבים בשערי הבנק הפדראלי ווושינגטון בנסיונות עתירי ממון להשפיע על הרכב הדירקטוריון ושערי הריבית? מי מעסיקים את הרגולטורים כשאלו "מתחילים" לעשות לביתם?

ויש גם ראיות וזה.
 
 
 
 
לא שבאתי לסכסך, אורי
23/7/2011
נכתב על ידי פצי

אבל יוסי גורביץ עקץ אותך בחברים של ג'ורג'
 
 
 
 
לא יודע איך הדיון התגלגל לכאן. רק רציתי לדבר על מחזור עסקים
23/7/2011
נכתב על ידי שאול

"האין תיאוריות המסיקות צורך בהתערבות אלטרואיסטית מצד הממשלה למען טובת הכלל אינן יותר מתרגיל אינטלקטואלי?"

לא. הן הרבה פחות מתרגיל אינטלקטואלי. הן חלומות בהקיץ. בניית מערכת פוליטית שבה, בהנחה ברוב האנשים הם לא מלאכים אבל גם לא כולם שטנים, יש תמריצים שמובילים, חרף כל הבעיות, לתוצאות פחות או יותר רצויות, זה יותר מתרגיל אינטלקטואלי. בוא נתחיל בזה שצריך לזכות בקולות של רוב הציבור כדי למשול. נדמה לי שאנשים חשבו קצת הלאה חוץ מהעיקרון הזה, כן, בין השאר מתוך הנחה שלסמוך על אלטרואיזם זה מנגנון לא איאיאי.

תראה, אל תבלבל אותי עם מרקסיסטים בלירה שלכל דבר אומרים "השוק נכשל הממשלה תעשה". שוק זה על הכיפאק לפעמים, וממשלה זה דרעק הרבה פעמים. אבל לסכם את הדיון בזה זה לעשות לעצמנו עבודה קלה מדי.
 
 
 
 
שאול, אני רוצה לחזק אותך בנקודה שאף אחד פה לא יסכים
23/7/2011
נכתב על ידי יוסי

איתי עליה, אולי חוץ ממך.
אני חושב שהשאלה מה עובד יותר טוב - הממשלה או השוק - תלויה בהרבה גורמים. אמנם היא רוב הזמן מוכרעת לטובת השוק, מהטעמים של האייק ופון-מיזס, אבל עדיין זה לא נכון לכל מקרה ומקרה.
לדעתי, מערכת הבריאות היא דוגמא כזאת. עד כאן אני לא מחדש הרבה, מכיוון שהטיעונים בעד ונגד מערכת בריאות ציבורית, הטיעונים הפופולריים, ידועים ("תראו מה קורה בארה"ב לעומת אירופה ושאר המדינות" - בעד, "בארה"ב יש הקלות מס ועיוותים של השוק ומימון ממשלתי נדיב בכל מקרה [מה שנכון]" - נגד).

אני לעומת זאת רוצה להציג שני היבטים אחרים.
הראשון, עצם העובדה שרפואה מוגבלת על פי חוק אך ורק לרופאים שלמדו 7 שנים, ולא משנה במה אתה בדיוק מעוניין ואיזה סיכונים אתה מעוניין לקחת על עצמך. לדעתי האישית יש כאן מונופול לרופאים - כשכידוע ברוב העולם קשה להקים בתי ספר פרטיים לרפואה כמו המכללות שיש במשפטים, למשל, בארץ - לאלה שהצליחו להתקבל לאחד המוסדות הציבוריים, אפילו אם הם "פרטיים" כמו הרווארד. זה כבר יוצר עיוות. אני לא אומר איך בהכרח צריך לתקן אותו, אבל מעניין אותי מה חושבים פה האנרכיסטים, האם הם בעד ביטול ההגבלה הזאת על עיסוק ברפואה (אני אישית בעד, גם בלי להיות אנרכיסט).

דבר שני, לדעתי מה שמשפיע על יעילות השוק הוא תדירות הבחירה הצרכנית, וטווח הבחירה הצרכנית. התדירות, זאת השאלה בכמה פעמים בזמן נתון צרכנים יכולים לשנות את בחירתם. נניח שאני עושה קניות במכולת מסויימת, אז פעמיים בשבוע היא צריכה להמשיך ולשכנע אותי לקנות אצלה. קל לי מאוד לעבור למכולת אחרת. לכן, זה שיווי משקל שמעדיף שוק. לעומת זאת, בשירותי בריאות הרבה פעמים הבחירה שלך באה לידי ביטוי רק במחלה קשה ואמיתית. נניח שיש ביטוח בריאות זול (פרטי) שהכיסוי שלו לסרטן די גרוע - עד שאני לא אחלה, אני לא אוכל להיות מספיק חכם ומנוסה כדי להבין שאני מוכרח ביטוח רציני, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

בצורה דומה, טווח הבחירה הוא כמעט זהה לתדירות הבחירה. כשאני בוחר חברה סלולרית, אני בוחר לאיזו חברה לשלם כסף כל חודש. אחרי חודש או חודשיים שאני לא אהיה מרוצה, אני אוכל לשנות. בכל מקרה, אני לא מקבל החלטה ל-50 שנה קדימה.
גם אם אתה אדם די טיפש (ויש רבים כאלה בינינו), הטיפשות עשויה לעלות לך בכך שייקח לך שנה או שנתיים להבין שפרטנר זו חברה יקרה מדי, ולכן צריך לעבור לסלקום, או שבסלקום הקליטה גרועה, ולכן צריך לעבור לפרטנר. אין בעיה שתתנסה, תטעה, ואז תעשה את הבחירה הנכונה. רוב האנשים לומדים רק ככה - ולא מטעויות של אחרים.
לעומת זאת, בביטוח בריאות יש לך one shot - ולטווח של 50 שנה. אתה צריך להיות חכם מספיק בגיל 20 להתחיל לשלם לביטוח רציני וטוב מספיק כדי שתוכל לקבל בגיל 70 את התרופה לסרטן שעולה מאות אלפי שקלים [במאמר מוסגר - הפטנטים זו גם בעיה בדרך לשוק חופשי אמיתי] או את הטיפול במכשיר יקר עם בדיקות יקרות. רוב האנשים לא בהכרח יידעו, יבינו או יפעלו בהתאם, וגם אם רובם כן יעשו את זה - חלק גדול מספיק עדין לא יעשה את זה, וימות מחוסר ביטוח.

דוגמה נוספת היא פנסיה. אם נחלק את האנשים, בהכללה גסה, לטיפשים, ממוצעים וחכמים, אז האיש הטיפש הממוצע יבין שהוא צריך לחסוך לפנסיה רק כשהוא יגיע לפנסיה ולא יהיו לו חסכונות. אז, זה כבר יהיה מאוחר מדי להתחיל לחסוך - ושוב, בניגוד ללקוח אורנג' ששילם 100 שקל יותר מדי בחשבון שלו. לכן, גם פה, הבחירה החופשית של האנשים לא תמיד מביאה לתוצאות אופטימליות.
ושוב, אני לא אומר שמעורבות ממשלתית עדיפה בהכרח - אין ספק שכל השחיתויות, דמי הניהול והחגיגות של הגופים הפיננסיים נובעות במידה רבה מהטבות המס והחובה להפריש פנסיה.

אני כן אומר שיש דברים שיכולת הבחירה והניתוח של אנשים בודדים, שאחראית ליעילות השוק, פחות טובה בהם - בעיקר כצרכנים ולא כיזמים - ויש להם מאפיינים.

לא מן הנמנע שבחירות זו אחת הדוגמאות. אנשים לא מודעים או חווים את תוצאות הבחירות באופן דומה לזה של תוצאת בחירת חברה סלולרית, לכן הבחירה שלהם לא תמיד טובה. לכן האבות המייסדים של ארה"ב שרצו רפובליקה יותר מאשר דמוקרטיה, די צדקו ברעיון שלהם.
 
 
 
 
ומאמר קלאסי של גדול כלכלני המאה העשרים בנושא
23/7/2011
נכתב על ידי שאול

http://www.who.int/bulletin/volumes/82/2/PHCBP.pdf
 
 
 
 
1. אבל דמוקרטיה זה דמוקרטיה... מונופול זה מונופול.
23/7/2011
נכתב על ידי גיאק

דיברנו על קבוצות עניין מיוחד, בורות ראציונאלית וכו'.

אתה מכיר פיתרון? הער את עיני.

2. האם קיימת ממשלה כזו כיום? מה אם ישראל? האם עבור ממשלות שלא עונות על התנאים שלך אתה תומך בהתערבות ממשלתית בכלכלה?
 
 
 
 
יוסי, לא שהניתוח שלך נכון
23/7/2011
נכתב על ידי גיאק

אבל פספסת את כל הפואנטה של הדיון. במילים אחרות, שכחת להסביר מדוע הפוליטיקה תעשה עבודה טובה יותר והנחת שמדובר במלאכים.

 
 
 
 
הניתוח של יוסי דווקא על הכיפאק
24/7/2011
נכתב על ידי שאול

והוא לא הניח מלאכים, אפשר להניח אנשים שהם בממוצע - ממוצעים. ושבגלל דין הבוחר ישתדלו להימנע מלהיתפס עם היד בצנצנת העוגיות, ובגדול יעשו מאמץ לשרת גם את האינטרס של הבוחר. אתה זה שמניח אגואזים ורשע מוחלט, ואפס השפעה של הבוחר על מדיניות.
נדמה לי שמבט במערכות בריאות בעולם המפותח, שבכולן יש מעורבות ממשלתית עמוקה מאוד (אם לא מערכת בריאות מולאמת לחלוטין), מאשש יותר את ההנחה של אנשים ממוצעים.
 
 
 
 
לא שהוא לא "על הכיפאק", אבל לטעון שיש בעיה (ויש אינטרס לפתור אותה) ומכאן שהבעיה לא ניתנת לפיתרון
24/7/2011
נכתב על ידי גיאק

הוא לא הגיון קביל.
וזו עובדה שהוא הזניח להסביר מדוע הוא סבור שהממשלה תעשה עבודה טובה יותר. עובדה.

כך או כך, כתבת:

"אני מאוד מיואש. אולי להגיד "בזמן שפל הממשלה צריכה לעשות X" זה חסר ערך בדיוק כמו להגיד "בזמן שפל העסקים צריכים להפסיק עם השטויות שלהם ולהעסיק יותר אנשים". יש עקרונות חשובים שאיכשהו מונעים מזה לקרות. למדנו הרבה על העקרונות שעוצרים עסקים מלהגדיל תעסוקה, וחשבנו שהדרך לפתרון היא שהממשלה תגדיל ביקושים. אני מתחיל לחשוב שרק החלפנו בעיה אחת באחרת. אני עדיין חושב שהממשלה צריכה להגדיל ביקושים, אני כבר לא בטוח שלהגיד את זה זה פתרון."

אתה סבור שהפוליטיקה תעדיף את אינטרס ההמון הנבער (ראה מחאה) על פני האינטרס של חברות הביטוח, הרופאים, חברות התרופות וכו'?

בהמשך:
"...מאשש יותר את ההנחה של אנשים ממוצעים."

עם החלק הראשון אני מסכים, לא הבנתי מה המסקנה.

ואודה אם תענה לשתי השאלות ששאלתי אותם מקודם. שנקל עבור מחשבותיך.
 
 
 
 
והרצאה היכרות מאוד מומלצת
24/7/2011
נכתב על ידי גיאק

http://www.youtube.com/watch?v=JAbDrP7whqw&playnext=1&list=PL6DAF6665A88C6C90
 
 
 
 
בוא ננסה את הרעיון הבא
24/7/2011
נכתב על ידי שאול

בחירות.
הפרדת רשויות.
בעיקר - מערכת משפט וחקירה עצמאית.
מערכת פוליטית שיש בה חוקה שקובעת איזונים ובלמים.

אני לא מתרשם שבמדינות שבהן זה המצב רוב מה שממשלות עושות רוב הזמן הוא חמס ציניקני. האלמנטים הציניים באמת, אלה שמקבלים אינסוף כותרות (מה שבלשון עם זר מכונה pork barrel) הם חלקים קטנטנים מהתקציב במדינות המפותחות.
 
 
 
 
תשובה לגיאק
24/7/2011
נכתב על ידי יוסי

כנראה הטענה שלי לא הייתה מובנת.
הטיעון היה לא לגבי יכולת הניהול של מדינה מערכת בריאות ציבורית או יכולת הניהול של המגזר הפרטי,
אלא יכולת הבחירה של האזרח הקטן לבחור נכון עבור עצמו.

לגבי ביטוחי בריאות, כשמדובר בבחירה שהאופק שלה הוא עשרות שנים קדימה, יש המון אזרחים קטנים שיעשו בחירות מטומטמות וישלמו עליהן בחייהם.

כאשר מדובר בהשקעות, בחירות צרכניות קצרת טווח וכן הלאה והלאה - מנגנון השוק הוא מספיק, מאחר והבחירות של הצרכנים הנבונים או המשקיעים הנבונים מאזנות את המשקיעים והצרכנים הטיפשים ובסך הכול הכסף החכם מנצח.

כאשר מדובר בדאגה לבריאות, אפילו אם בסיכום הכולל הבחירות של כלל האזרחים יהיו יחסית טובות ומערכת הבריאות לאזרחים ה"חכמים" תהיה טובה יותר ממערכת הבריאות הציבורית של היום (וגם זה לא בטוח לדעתי, אבל זה דיון נפרד), עדיין תהיה מאסה של טיפשים שלדעתי לא מגיע להם למות בגלל הטיפשות שלהם.

העניין הוא שמכיוון שחלק גדול מהאנשים טיפשים ולא רציונליים, הם יעשו בחירות טיפשיות. זה בסדר כשמדובר בקניית פלאפון או בחירת בנק ואפילו כשמדובר בפשיטת רגל - יש איך להתמודד עם זה, במדינת רווחה שמבטיחה קיום מינימלי, ועדיף לתת לשוק לעשות את שלו. אפילו אם החברות הסלולריות לכאורה מפקיעות מחירים.

לעומת זאת, כשמדובר באפשרות לבריאות, לא כדאי להפקיד את הבחירה בידי האזרחים הקטנים שהם טיפשים.

כיום, זה מה שקורה במדינת ישראל. כל האזרחים מקבלים ביטוח בריאות מקיף שכולל הכול (לא, להתייעץ עם הרופא הכי מומחה בתחום זה לא מה שהייתי מצפה שיוצע לכל אזרח ואזרח, אלא כל טיפול שרשום בספר), בין אם הם רוצים ובין אם לא, וזה מציל הרבה אנשים שהיו עושים בחירות מטומטמות.

גם הניהול של המערכת עשוי להיות יותר טוב, אבל כמו שאמרתי, זה עניין לפוסט נפרד (למעשה, אני די משוכנע שהוא טוב יותר בנושאי בריאות)
 
 
 
 
אז למה יש מונופול על מכירת ארטיקים בחוף הים?
24/7/2011
נכתב על ידי גיאק

אבל עזוב. ראיות אפשר תמיד לפרש כך או כך.

הבנתי את השיטה, בוא נבחן אותה. הנה תרחישים:

1. אני בתור פוליטיקאי, פונה לקהל בוחרים שכבר נולד. מדוע לא אלווה היום כסף שיוחזר בעוד 20 שנה (ע"י אנשים שלא בוחרים בי) ואשתמש בו בכדי ליצור את הרושם שאני קוסם ומנהל מוכשר?

2. אני בתור רגולטור, מדוע אטרח לרצות שר שלא מבין כלום בפיננסים וממילא יעוף עוד שנה מהתפקיד (כשאני בכלל עובד מדינה ואי אפשר לגעת בי) כשברור לי שכשאשתחרר נהוג שאותו בעל הון עליו אני אמור לפקח נוהג להעסיק רגולטורים לשעבר בשכר מפנק?

3. אני בתור מועמד לרשימת בחירות במפלגה עם בגרות מלאה במגמת גיאוגרפיה, שאם לא יהיה ח"כ בשכר מלא ותנאים מפנקים כנראה יהיה אחמ"ש זוטר במאפיה, מדוע לא אאדיף לרצות את חברי אגד, ההסתדרות, החקלאים, שבט אבו-ג'הג'ה, ואיגוד עוטפי הנקניקיות בכדי להבטיח מקום ריאלי ברשימה?

4. אני בתור מצביע, אם ההשפעה של פעולת ההצבעה לעומת ההימנעות מהצבעה על חיי, מבחינה סטטיסטית, אפסית. מדוע אטרח ללמוד ולהתמצא במידע הדרוש בכדי להצביע בצורה מושכלת?

5. אני בתור בנק ישראל, אם המצביע הממוצא לא מבין פיפס בשערי ריבית, מדוע לא אחלק הלוואות בזול אצור בום מלאכותי, ואם במקרה הקריסה תבוא במשמרת שלי, במקרה, אאשים את זה על השוק החופשי (אם בכלל האדם הפשוט יבין שזה איכשהו קשור אלי)?

6. אני בתור עובד מדינה עם קביעות, גמו"שים ותמריץ אבל עם קרובי משפחה וחברים שנאלצים לעבוד באמת בשוק החופשי, מדוע לא אנסה לשכור את קרובי או חברי?

בבקשה, תניח אנשים אינטרסנטים רגילים (כמו החבר'ה מהמגזר הפרטי) ותראה מה אתה חושב יקרה
 
 
 
 
הטענה היתה מובנת
24/7/2011
נכתב על ידי גיאק

רק לא הגיונית.

תיארת בעייה אמיתית עליה לצרכן יש אינטרס גדול להתגבר בכדי לקבל החלטה מושכלת. נכון.

אבל להסיק מכך ש-
"יש המון אזרחים קטנים שיעשו בחירות מטומטמות וישלמו עליהן בחייהם."
זה נון סקווירטר. לא הראית שאין לבעיה פתרון אותו יזמים יכולים להציע.

ומייד שוב נפלת בפח של התלוננות כללית על טבע האדם בהקשר של השוק הפרטי בלבד:
"העניין הוא שמכיוון שחלק גדול מהאנשים טיפשים ולא רציונליים, הם יעשו בחירות טיפשיות."

אם כך, גם האנשים בממשלה טיפשים ולא ראציונאליים, לא כך?

(הרי הסקת, "לא כדאי להפקיד את הבחירה בידי האזרחים הקטנים שהם טיפשים.", לא אומר לך מה אני חושב על האמירה הזאת)
 
 
 
 
אבל יוסי גורביץ עקץ אותך בחברים של ג'ורג'
25/7/2011
נכתב על ידי אורי רדלר

הלזאת יקרא עקיצה? כמו שאומרים, פחחחחח...
 
 
 
 
נראה לי שזה עונה על ההגדרה של עקיצה
26/7/2011
נכתב על ידי פצי

בכל אופן שאפו על המאמר במעריב, אם כי
א. לא סביר שרוב המוחים ברוטשילד לוקים בנפשם
ב. אם נכונה טענתך שהעקרון הבסיסי בדמוקרטיה האמריקאית
הוא הסכמה, אז גם מהפכה אוסטרית בארצות הברית תצטרך לעבור בדרכים דומות לשל אובמה
 
 
 
 
שאול, אם אתה לא מתכוון לענות
26/7/2011
נכתב על ידי גיאק

זה מוסיף ומוכיח את טענתי שכלכלנים קיינסיאנים מתמקדים בניתוח התנהגות האנשים בשוק מנקודת מבט אינטרסנטית *אך לא* מתעניינים בניתוח האנשים בממשלה מנקודת מבט אינטרסנטית. אתה לא יכול ברצינות להזניח את זה, אם זה חלק מהמלצת המדיניות שלך.

על פניו, התמריצים האישיים בתרחישים אלו העומדים בפני עובדי המדינה אינם מוכוונים לטובת הכלל. אם אתה רוצה לעשות בהם שימוש לפתרון בעיות מהסוג הזה, הראה מדוע אינך משול למי שמנסה לדפוק מסמר עם פצירה.
 
 
 
 
לא עניתי כי התחלנו לחזור על עצמנו
26/7/2011
נכתב על ידי שאול

קשה לי לחשוב, ולו מנקודת המבט הצינית ביותר, שיש לממשל האמריקאי כרגע דבר יותר חשוב לעשות מאשר להוריד את שיעורי האבטלה. אם שיעור האבטלה יעלה, הסיכוי של אובמה נמוך, אם הוא יחזור ל 6%, אובמה נבחר כמעט בודאות.

קשה לי לחשוב כרגע על דבר שביבי רוצה יותר כרגע, ולו מנקודת המבט הצינית ביותר, להביא לזה שבעוד שנתיים או שלוש תהיה מגמת ירידה משמעותית במחירי הדיור.

בשני המקרים, לא רק העומד בראש, אלא גם כל אלו שתלויים בו בשביל הג'וב שלהם.

בנוסף השוואות בין איכות התפקוד של מערכות ממשלתיות למערכות פרטיות לא מעלה שתמיד תמיד המערכת הפרטית פועלת טוב יותר. מדיקאייד - על שלל כשליו, מגיש לממשל חשבון שנמוך יותר בצורה עקבית ממה שהביטוחים הפרטיים מגישים למבוטחים שלהם.

הסיבה - לצד הרצון לעשות לביתם, יש גם הרבה אנשים בשירות הציבורי שכוונותיהם טובות, גם אם לא מושלמות. בנוסף, גם במערכת הציבורית, לא מעט בזכות אותם אנשים שיש להם כוונות טובות, יש מערכת תמריצים שעובדת גם בכיוון הפעלת המערכת למען שיפור אמיתי של רמת החיים של האוכלוסיה. כל מה שהצבא עושה משוחת? לכל המורים לא אכפת בכלל מהתלמידים (למרות שאני מסכים שבוודאי אכפת להם מעוד דברים.)? לכל הרופאים אכפת רק לעשות לביתם (למרות שבודאי גם)? כל הקצבאות הולכות רק למקורבים? חלאס.

לחזור על זה שכל פעם שמשהו הולך לידי הממשלה התמריצים ושאר השיקולים שעומדים בפני מי שאמור לבצע הם רק מתכון לכשלון זה מפוקפק תיאורטית, ובאופן די ברור לא מחזיק מים במציאות.
 
 
 
 
ונקודתית לקיינסיאנים - או מה שאתה מדמיין בתור קיינסיאנים
26/7/2011
נכתב על ידי שאול

כאן דווקא היית מצפה שהפוליטיקאים יקפצו על המציאה. אומרים להם שהדבר הנכון לעשות הוא שילוב של הורדת מיסים והגדלת ההוצאה! כל מחלקי הגו'בים אמורים לעלוז עד השמיים על הרגע הנדיר שבו השחיתות שלהם אשכרה מקבלת חותמת כשרות!

מה שקורה הוא שהציבור בטוח שאם הוא מהדק חגורה, אז לא פייר שהממשלה מבזבזת. בשילוב נפוץ עם חזרה של רעיונות אוסטרים, רעיונות שכזכור נדחו על ידי כל הספקטרום של המחקר הכלכלי ממילטון פרידמן שמאלה. רעיונות עם ניחוח של - זה בטח מגיע לנו, צריך פשוט לסבול בשקט. הכוחות האלו באים מהציבור, ומפולטיקאים שמייצגים את הציבור הזה נאמנה, ולא מפוליטיקאים מושחתים שהיו אמורים לקפוץ על ההזדמנות שבה צריך להוציא הרבה כסף ומהר.

בסדר. עלית על זה שכשאומרים "הממשלה צריכה" לפעמים לא חושבים יותר מדי על מה "הממשלה יכולה" או מה "הממשלה רוצה". או.קיי. לא התעלפנו. אנשים מדברים על זה כבר 200 שנה, אתה יודע.
 
 
 
 
אבל מהן ההנחות שלך?
26/7/2011
נכתב על ידי גיאק

"קשה לי לחשוב, ולו מנקודת המבט הצינית ביותר, שיש לממשל האמריקאי כרגע דבר יותר חשוב לעשות מאשר להוריד את שיעורי האבטלה. אם שיעור האבטלה יעלה, הסיכוי של אובמה נמוך, אם הוא יחזור ל 6%, אובמה נבחר כמעט בודאות. "

נכון, אז אתה מסכים שהוא ישאף למקסם את התועלת בטווח הקצר (לפי יום הבוחר) על חשבון הטווח הארוך? מהי תשובתך לנקודה אחד? (שהיא הרי מאוד רלוונטית להמלצת המדיניות הקיינסיאנית בתקופת גיאות). ובהקשר זה ראה גם אילוסטרציה נחמדה של החוב של ארה"ב http://www.wtfnoway.com/

"הסיבה - לצד הרצון לעשות לביתם, יש גם הרבה אנשים בשירות הציבורי שכוונותיהם טובות, גם אם לא מושלמות. ..."

האם אתה מניח שרגשות אלטרואיסטים מנחים משמעותית ועקבית אנשים גם בניתוח של "כשלי שוק" בשוק החופשי? אם לא, האם יש לך מחקר התומך בטענה שטבע האדם משתנה כשזה מתמנה למשרה ממשלתית? (שים לב שאני לא טענתי בציניות שבני אדם אינם אלטרואיסטים במידה מסוימת, אלא רק שבאופן כללי, ככלל הם יעדיפו עצמם על פני זרים וכן שכל הנחה על טבע האדם צריכה להיות מיושמת באופן עקבי).

אם אתה תומך ברגולציה פיננסית כלשהי, מהי תשובתך ל-2?

ולשאר הנקודות, אתה מסכים שהתמריץ האישי (האגואיסטי) בפועל אינו מוכוון לטובת הכלל?

"כאן דווקא היית מצפה שהפוליטיקאים יקפצו על המציאה. אומרים להם שהדבר הנכון לעשות הוא שילוב של הורדת מיסים והגדלת ההוצאה! כל מחלקי הגו'בים אמורים לעלוז עד השמיים על הרגע הנדיר שבו השחיתות שלהם אשכרה מקבלת חותמת כשרות!"

נו, ואיזה כלכלנים הממשלות בוחרות להעמיד בראש הבנק המרכזי שלהן, קיינסיאנים או אוסטרים :)? וודאי תסכים שאי אפשר לומר שריבית נמוכה זו מילה גסה שם.

נ.ב.
בכוונה התמקדתי כרגע בניתוח התמריצים ולא בראיות אמפיריות אבל בקשר למדיקאיר, רק כי זה באמת היה משעשע, הרבה יותר זול (מבחינה בירוקרטית ז"א) להפעיל כספומט מאשר חברת ביטוח רפואי. מדיקאיר דומה יותר לראשון מאשר לשני.
 
 
 
 
והנקודה האחרונה שלך
26/7/2011
נכתב על ידי גיאק

נגעה בדיוק בבורות ראצינאלית. נקודה 4 אצלי. אם רוב כלשהו בעם מחליט, האם עמך ישראל מבין משהו במאקרו כלכלה? ואם לא...
 
 
 
 
במקרה הזה מקסום הטווח הקצר הוא הדבר הנכון לעשות
26/7/2011
נכתב על ידי שאול

לטפל באבטלה עכשיו, ובחוב אחר כך.

בוודאי שאלטרואיזם קיים גם במגזר הפרטי ויש לקחת אותו בחשבון כשמנתחים כשלי שוק.
באופן כללי, לשאלתך - כן. אני מאמין שאנשים בשירות הציבורי, בממוצע, מייחסים בפעולותיהם משקל גדול יותר לטובת הכלל לעומת אנשים שפועלים במגזר העסקי.

העולם הוא מקום מורכב. אתה רוצה לעבור עכשיו מקרה מקרה ולנתח בכל מקרה מה התמריצים בשוק ומה בממשלה? למשל רגולציה פיננסית זה דבר שכנראה אפשר לעשות את זה בצורה טובה. חיזוק משמעותי לכך אפשר למצוא בכך שיש מעט אנשים שסבורים שאמנת באזל לדורותיה היא מושחתת. אולי לא מספיקה, אולי יותר מדי, יש ויכוחים בשוליים. אבל אין כמעט ויכוח שהיא אמנה חיובית בעיקרון. ואני חושב שאין גם הרבה ויכוח, בוודאי אחרי המשבר האחרון, על זה שללא האמנה הזו בנקים היו לוקחים סיכונים גדולים בהרבה ממה שהם לוקחים כרגע.
 
 
 
 
מה כמה?
27/7/2011
נכתב על ידי גיאק

כתבת:
" כן. אני מאמין שאנשים בשירות הציבורי, בממוצע, מייחסים בפעולותיהם משקל גדול יותר לטובת הכלל לעומת אנשים שפועלים במגזר העסקי. "

תשמע, בטעות ענית לא בדיוק על השאלה הנשאלת. השאלה היא האם אתה סבור שעובדי המדינה יעדיפו את טובת הכלל *יותר* מאשר את טובתם האישית. בתרחישים הספציפים אותם הצגתי עולה על פניו שהתמריצים האישיים אשר עומדים בפני עובד המדינה אינם עומדים בקנה אחד עם טובת כלל האזרחים. לא הבאת איזה ניתוח סותר, ונדמה לי שאתה לא חולק על כך (רק אם אתה מתכוון להראות ניתוח סותר אנא התייחס לתרחיש ספציפי, ולא אמירה כללית כמו "יש בחירות").

כתבת:
"במקרה הזה מקסום הטווח הקצר הוא הדבר הנכון לעשות"

יפה, אבל למדיניות הקיינסיאנית שני צדדים. האם בזמן גיאות ממשלות מעלות מיסים או חותכות בהוצאות? (הרי זה שהשעון הקיינסיאני צודק פעמיים ביום, לא מראה שהוא רלוונטי להתנהלות הגוף אותו הוא מבקש להנחות, כפי שהבחנת)

כתבת:
"למשל רגולציה פיננסית זה דבר שכנראה אפשר לעשות את זה בצורה טובה. חיזוק משמעותי לכך אפשר למצוא בכך שיש מעט אנשים שסבורים שאמנת באזל לדורותיה ..."

אודה אם תתיחס ישירות לניתוח (2).
 
 
 
 
על הנטייה של ממשלות לאמץ רק את ההמלצה להרחיב במיתון - קיינס כבר כתב
27/7/2011
נכתב על ידי שאול

באופן כללי, אני אמנם מחבב תיאוריה, אבל מעדיף תיאוריות מהסוג שמתארות את מה שאנחנו רואים בעולם, לא חלומות בעלמא.

ממשלות בעולם המפותח נראות בערך כך:
שליש עד חצי מהתמ"ג
כמעט כל התקציב הולך על פנסיות, קצבאות אחרות, בריאות, חינוך וביטחון.

הגופים האלו הרבה פעמים לא יעילים במיוחד, מסואבים משהו, לקצבאות בוודאי יש הרבה פנים מורכבות, אבל אני חושב שאי אפשר לתאר את תולדות החינוך הציבורי, הרפואה הציבורית, וכו' בתור תהליך מתמיד של שוד הקופה הציבורית. להיפך. יש הרבה ראיות שלמשל בתחום החינוך והבריאות הגדלת החלק הציבורי שיפר את מצב האוכלוסיה (למשל גולדין-כץ לאחרונה, ופיטר לינדרט לפני כן).
אתה רוצה לבנות תיאוריה שלמה על טבע האדם שתסביר איך כל הדברים האלה לא יכולים לקרות - be my guest. אני יותר בקטע של להישאר מחובר למציאות.

לא הבנתי מה את רוצה מאמנת באזל. אחרי כל הסיבות למה היא תהיה מושחתת מהיסוד - היא לא. מה הטענה שלך? וחוצמזה, די. אנחנו חוזרים על עצמנו רצח. אורי נרדם על המקלדת.
 
 
 
 
אז בוא נסיים בתשובה ישירה
27/7/2011
נכתב על ידי גיאק

האם אתה סבור שעובדי המדינה יעדיפו את טובת הכלל *יותר* מאשר את טובתם האישית?
 
 
 
 
לא גיאק
28/7/2011
נכתב על ידי פצי

אין צורך להניח אלטרואיזם מצידם.
הגדרת תפקידם היא לפעול לטובת הכלל. לכן, בקירוב, הם פועלים לטובת הכלל.
 
 
 
 
כן
28/7/2011
נכתב על ידי שאול

יותר מזה, כשאני מביט בהיסטוריה של הארגון האנשוי הקרוי ממשלה במדינה דמוקרטית, אני מוצא חיזוק משמעותי לכך.
 
 
 
 
בתור צופה אדוק של אימפריית הפשע
28/7/2011
נכתב על ידי דוני דארקו

אפשר לראות שם בקלות הדגמה מעניינת של שיקולים
פוליטיים באשר הם. שום דבר לא ניתן *רק* משיקולים אלטרואיסטיים.
אפשר להביט בגוף שנקרא "הסתדרות העובדים הכללית", שלפי משנתו של שאול הייתה אמורה להטיב עם רוב העובדים בישראל באופן נראה לעין, בעוד בפועל הם מייצגים אינטרסים נאלחים ושומרים רק על מי שיש לו אינטרס מול הפקיד.
אפילו בלימודי משפטים בדיני העבודה, לא מעט מפסקי הדין מראים שפעולתה של ההסתדרות הייתה נגד העובדים במפורש.
מדוע אותו פקיד ממשלתי, ששכרו נקבע שלא על פי הישגים (ואף איננו מתעדכן מספיק, אליבא דעיני), ירצה לעזור לאדם האלמוני שעומד מולו?

 
 
 
 
הגדרת תפקידם היא לפעול לטובת הכלל. לכן, בקירוב, הם פועלים לטובת הכלל.
28/7/2011
נכתב על ידי גיאק

טוב.